נבחרי הציבור של הימין שוב עושים את הטעות ומשתתפים בהצגה המכורה של הג'ינג'י המטונף והנשיא גולדפריינד המושחת. התוצאה לא חשובה, גם אם בטעות יאפשרו את המובן מאליו הם פשוט שוב לקחו כוח ששייך לממשלה וניכסו אותו לבית המשפט. כמו שהחריבו את דיוני הכנסת, כך צריך להחריב כל דיון בבית המשפט העליון. שאפו לגיבורים שעושים זאת. צווי ביניים נצחיים | ערוץ 7
אין שום דמיון בין המצבים. ראשית, הרבה פעמים חברי כנסת מהמחנה הביביסטים אומרים דברים מגעילים למשפחות חטופים סתם, ללא שום פרובוקציה. שנית, מדובר בדיון משפטי. מה אמור לעשות שופט במצב שבו אנשים באולם לא מאפשרים את קיום הדיון?
כרגע, עם דגש על כרגע, אייזנקוט מקבל את הקול שלי. לא בגלל אידיאולוגיה, לא כי אני חושב שהוא מוצלח, לא כי יש בי תקווה שהוא יביא שינוי. רק בגלל שהוא עוד לא הספיק לבזות את עצמו באופן משמעותי. כן, זה הסטנדרט שלי. ובכל זאת אמשיך לקוות למשהו מרענן ומבטיח יותר.
למה דיון משפטי יותר חשוב מדיון בועדה בכנסת? עזוב שלדעתי זה דיון שלא היה אמור להתנהל בכלל, אבל זאת דעתי האישית
אני יכול להגיד שני דברים טובים על גדי איזנקוט: 1.הוא דחף לתמרון בעזה כשביבי עוד שקשק 2.הוא זה שדחף לעסקה הראשונה לפחות על השני לאיש הזה מובטח מקום בגן עדן
ברור, לא אמרתי שהוא מושלם, אני אישית לא אצביע לו. ועוד משהו שיאמר לזכותו. בתקופת הרפורמה שהבון טון של הלשעברים היה לקרוא לסרבנות הוא היה מהבודדים ממחנה הרל״ב שיצא נגד זה. איש מאד ערכי, בלי קשר לאם הוא ראוי להיות ראש ממשלה או לא(כרגע הוא בכלל על 8 מנדטים או משהו)
אייזנקוט עשה מה שהיה צריך לעשות לפני שנה וחצי, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. גנץ גופה מהלכת, מה שנשאר לו זה להתחנן לשיריון בליכוד. רחמים על השלושה אנשים שעוד חושבים להצביע לו.
מדהים שלפני ה7.10 גנץ היה המפלגה הגדולה ביותר בסקרים. ריב מטומטם על אגו עם גדעון סער פירק את המחנה הממלכתי ומאז זה רק התדרדר.
האיש הוא חניית מנדטים, זה לא רלוונטי מי יהיה שם. אין לו יכולות פוליטיות. ובעצם, הבייס רוצה את מה שהבייס מקבל, אין הרבה מה לעשות עם האנשים שיש כרגע בפוליטיקה. יש פה דוגמאות נהדרות בפורום, אנחנו צריכים להגיד תודה לביבי. חייבים להגיד שנתניהו היחיד במערכת הפוליטית שדיבר על ניצחון, וברמת הנראטיב זה עובד. בלבנון ובאיראן זה עבד גם במציאות. העניין עם הממשלה הזו, בעיני, מאז שמונה באוקטובר היא בעיקר מדיניות הפנים המזעזעת.
זה לא עניין של חשיבות. אין שום סיבה בעולם לדבר סרה בקרובי חטופים או במשפחות שכולות. ועם זאת, יש הבדל בין לומר לאנשים הללו משהו לא מנומס לבין לא לאפשר מצב שבו הם מונעים מהליך כלשהו להתנהל. ואני שוב שואל: מה אמור היה עמית לעשות, לבטל את הדיון? ואם יקרה כך גם בדיון הבא, לבטל גם אותו? ואם כך יקרה בכל דיון בכל נושא, לסגור את בתי המשפט? יש leeway מסוים שאפשר לתת, אבל אי אפשר לתת לאנשים לעשות מה שבא להם.