זנדברג היה מעולה גם בהפועל פ"ת, ככה שקרוב לעשור בהחלט היה בין הטובים בליגה. נניח 9 שנים ככה - בין 1999 ל - 2008
הוא לא היה מעולה, הוא היה שחקן טוב. כמו יוסי שבחון או אלי אברבנל. לא צריך לעשות מכל נוסטלגיה פוסט של כדורגל שפל. בעונה הראשונה שלו אצל רוני לוי הוא כמעט לא נספר. בבית"ר היה שחקן מעולה בעונה הראשונה ולאט לאט הפך לפרווה. בטוטאל היו לו 3 עונות טובות, כל השאר שחקן סתמי מאוד.
לפעמים גם פיק של 3 עונות טובות מספיק/שזה יותר ממה שהמון שחקנים אחרים נותנים. כמה עונות טובות באמת היו לגילי ורמוט בקריירה?
מרגו רובי זו ההקבלה שלך לעדי יונה? אולי shontal_nails שאתה מרחק וודקה רדבול וסקודה חלונות שחורים מלהעמיס. כמו שפריז מסוגלת להביא כל צרפתי שיתחשק לה, גם חיפה ומת״א אמורות להיות עם ישראלים.
זו גם שאלה אם העונה הטובה היא עונה טובה או היסטורית ולעניות דעתי העונה של גילי ורמוט ב-2009/10 הייתה היסטורית, גם היכולת שלו באירופה וכדומה. אפשר לציין את 2008/09, את עונת 2010/11 בליגת האלופות, את עונת 2013/14 וכדומה. והיו עוד כמה עונות על הגבול. אם ההשוואה או הדיון קשור למיכאל זנדברג אז כן חד משמעית היה שחקן מעולה וגם לקח על עצמו קבוצה בשיא הלחץ כמו בית"ר ירושלים של הדאבל, לא לחינם סיים כשחקן העונה, גם הבקיע במספרים אדירים במכבי חיפה כבר מהרגע הראשון ולא קרס תחת הלחץ. זנדברג היה נראה עשור מעל הגיל שלו כשהגיע לגיל 30 אבל הוא בהחלט הותיר חותם בכדורגל כאן והיה אחלה שחקן. מעניין אותי אם בית"ר ירושלים תמשיך את התנופה של ברק יצחקי בעונה הבאה או שכאשר יהיה רכש והציפיות יעלו שוב יהיו מקל בגלגלים. חייב להחמיא לו על העבודה שלו כמאמן והוא בינתיים שקט וצנוע ומדבר רק על המגרש.
ורמוט היה גדול באמת רק בדאבל 09/10. גם צריך להיות הוגנים ולציין שזו הייתה ליגת העל שהורכבה עם מחצית מקבוצות הלאומית ב08/09 וכתוצאה מכך המון שחקנים רשמו עונות שיא מבחינת מספרים(ארבייטמן, שכטר, ורמוט, יצחקי, מסיללה, בן-דיין ועוד כמה). גם ב13/14 היה משמעותי מאוד בהפועל אבל זה קרה בקבוצה שלא זכתה בכלום. בשאר העונות היה בסדר פלוס מינוס, לא יותר.
אתה צוחק נכון? זנדברג לאורך שנים היה שחקן של מספרים ומאני טיים, איפה הוא ואיפה יוסי שבחון או אברבנל. ורמוט גם הוא היה שנים מצוין בהפועל.
צריך להגיד שאפו גדול לברק יצחקי על העבודה שעשה בבית"ר מהרגע שהגיע. אולי ההפך המוחלט מהעבודה של אבוקסיס בהפועל תל אביב מאז שמונה. בתחילת הדרך רוב האוהדים התייחסו למינוי בזלזול, וגם יצחקי פתח עם 0 שערים בשלושה משחקים (ונקודה אחת מתשע), אבל לזכותו צריך להגיד שמהרגע הראשון שלו בבית"ר אפשר היה לראות טביעת אצבע של מאמן. גם מולנו וגם מול מכבי בהפסדים בתחילת הדרך, ראינו קבוצה שלוחצת גבוה, שמחפשת לשלוט ולהניע כדור, ושבעיקר כולם עובדים בה קשה כולל כאלה כמו מיכה ושועה שפתאום חלק מהשערים התחילו מחטיפות כדורים שלהם. בתחילת הדרך היה קשה מאוד להאמין שאפשר לפתוח בהרכב אחד גם עם שועה, גם עם מיכה וגם עם יונה, שלושה שאוהבים מאוד את הכדור לרגל, ששניים מהם נחשבים שחקנים שפחות עובדים קשה הגנתית, כשרק סורו הוא אחורי קלאסי, אבל יצחקי גורם לכולם לעבוד קשה ובית"ר שלו בצדק פירקה את הפועל תל אביב כשהיא גם מבטיחה הישארות בליגה (ולחשוב שכאשר יצחקי מונה הם היו רק נקודה מהפועל, עכשיו הם שבע). גם לאלמוג כהן יש חלק בהצלחה, אם בסגנון המשחק שלפי השמועות זה הסגנון שהוא מאמין בו ולכן בחר דווקא ביצחקי ואם בזה שהלך על יצחקי שהרוב די הפכו אותו למינוי הזוי לאור סיום הדרך שלו במכבי תל אביב.
די נו, יש 3 קבוצות בין הפועל ת"א לבית"ר, 7 נקודות הפרש, פלוס הפרש שערים עדיף אז זה 8 נקודות, עם שלושה משחקים בקופה. גם טועמה בעצמו לא מאמין שהם ינצחו שלושה משלושה ואתם תפסידו שלושה משלושה.
אני חושב שאתה עושה לו עוול אבל ניחא. בעונת הדאבל שעליה אני מבין שאין חולק, כל נגיעה שלו בכדור הייתה קסומה, עוד מהמשחק נגד גטבורג באירופה, השער מכלום נגד טפליצה ועוד. מה שאמרת על הליגה נכון אבל גם אם אתה מתייחס לזה - מסתכלים על המשחקים הגדולים. הדרבים, הבישולים למהראן לאלה נגד מכבי חיפה, ההצגות באירופה נגד המבורג, סלטיק, ראפיד וינה וכדומה. ורמוט לדעתי גם היה שחקן של תמיד קצת יותר מהסטטיסטיקה היבשה מה שאפשר לומר על ברק יצחקי נגיד מבין החלוצים או על אבירם ברוכיאן ומאור מליקסון מהקשרים.
כשראיתי השבוע את רשימת השחקנים הארוכה שרוצים להמשיך איתה חשבתי שלקחנו תואר העונה, אולי אחרי הערב יתעוררו. תוצאה הולמת לעונה העגומה הזאת. ותודה להפועל ת"א שמצליחה לעודד אותנו גם הערב.
