היה לי בבסיס לשם שינוי זמן לסרטים הרבה סרטים גרועים אבל גם כמה נחמדים וישנים: אחד ממש ממש חמוד שודדי הקראיבים - קצת ישן.. אבל מי שלא ראה חובה שחר המתים - סביר גברים עם כבוד - טוב מאוד
אלו גרסאות שונות של אותו דבר. לא יודע מה בא קודם. לא הייתי כל כך מודהם מהסרט. כן, טוב, אבל ללא ייחודיות של ממש לדעתי.
ללא ייחודיות של ממש? לצלם סרט שלם בתוך חדר ושירותים, כשלכל 12 האנשים נבנה אופי רציני ואפשרות להתחבר אליהם? שכל הסרט מתרכז במעשה שמישהו ביצע מבלי ששומעים אותו פעם אחת ומבלי שרואים אותו יותר מפעם אחת? פשוט פנטסטי. בעיקר ג'ק למון באחד התפקידים האחרונים בחייו... עצום. וכן זה עיבוד למחזה ההוא.
אעעע. (ספויילרון) מעל לכל, לא שוכנעתי בכלל על ידי הדמות של פונדה. נראה לי שהתסריטאי הרשה לעצמו לעשות כמה הנחות עלילתיות, בכדי להעביר את המסר השמאלני הנדוש. For all I know, בן המיעוטים המואשם אכן ביצע את הרצח.
אתה מדבר על הסרט המקורי בשחור לבן??? הוא סרט ענק ! ארוך אומנם, אבל ענק! כל פעם שאני נזכר בו, נדמה לי שהעלילה נכתבה על ידי אונורה דה באלזאק, אולי בגלל האווירה הלחוצה, ספק מלנכולית.
אגב, אווירה לחוצה, קראתי שהבמאי הוריד במשך הסרט את המצלמה לעבר הרצפה (ויצר זווית צילום חדה יותר, שמבליטה יותר את התקרה), בדיוק כדי להשרות את הרגשת הלחץ הזו.
בוריס כנראה שהגירסא השחור-לבן שונה מהגירסא של 1997... בכל אופן מאוד מומלץ לראות גם אם ראית את הראשון. ולהיות ג'ון מלקוביץ' זה סרט פשוט פאקינג עצום. מטורף, אבל עצום.
לא יודע אם יצא לכם לראות הערב ביס דוקו את "האם היטלר היה הומו?".. ובכן אני חייב לומר שבאתי עם ציפיות והתאכזבתי קשות, הסרט נגוע בהומופוביות דוחה ולמען האמת לא שכנע אותי שהיטלר היה הומו.. באמת שהסרט לא הצדיק את כל הרעש המוקדם סביבו..
"האם היטלר היה הומו" הוא סרט משעמם, חסר בסיס ואפור למדיי (בדיוק כמו כמה אנשים כאן). עם ניתוחים עקרים שלא היו מביישים אף סיכום ספרותי על שיר של ביאליק. "פעם היה ככה, ואז הוא פגש אותו בתחנת הרכבת, ולחץ לו את היד, והו-להלה, מעניין לאן זה הלך משם". בורינג. בטירוף.
