לריאל יש סיכוי, בראש שלי סיטי בגמר אבל זה רק כי אני מכין את עצמי לרע מכל. אבל למען האמת, לא יודע אם ריאל באמת עדיפה לנו כבר. קבוצה עם תשע נשמות, השחקן הכי חם באירופה והרבה יותר ניסיון ורבאק במעמד כזה מאשר סיטי. ככה או ככה יהיה גמר סופר קשוח. לא יודע מה ראיתי במחצית הראשונה הזו אבל אני מקווה שזה באמת משהו מקרי. קשה לי אפילו להתלהב מהעליה, ציפיתי לעלות ואני עדיין לא נרגעתי מהמחצית הזאת. כאילו הם החליטו שהכל הלך חלק וקל מדי עד עכשיו בצ'מפיונס והיה חסר לנו דרמה והתקפי לב. דיאז זה כוכב וצריך כרגע להיות בהרכב ע"ח ג'וטה. במשחקים כאלה ומצבים כאלה שכל המערכת בלחץ הוא חתיכת נשק רציני כי יש לו יכולת יוצאת דופן לקבל לאגף כל מני כדורים סתמיים והרחקות ואיכשהוא מול 2-3 שחקנים לצאת ולדהור לשער.
תן לי את ריאל. מקצועית סיטי טובים מהם בהרבה, אני רק חושב על הנעת הכדור שלהם באמצע ודה-בריינה ונהיה לי רע. מה גם שלהפסיד ליריבה אנגלית בגמר זה גרוע בהרבה מלהפסיד ליריבה מחוץ לאנגליה לדעתי. בטח יריבה בלתי נסבלת כמו סיטי ופפ.
לא בקטע מתריס אבל כמה פעמים סיימת לו את הקריירה בשנה וחצי האחרונות? יש פה שיעור קטן. אגב דיאז והשינוי שהוא הביא, אני יודע שאני חופר על זה, אבל זה גם באותה מידה ההזזה של מאנה לfalse 9. ג׳וטה פשוט לא יכול לשחק שם במשחקים שאנחנו תחת לחץ.
מזדהה עם התחושה, אבל תכלס? זה הרבה יותר רגשי מאשר שכלתני. מעניין להבין מאיפה רגשי הנחיתות האלה שאנחנו מרגישים מול סיטי. אנחנו פחות טובים מהם? אני לא חושב, אבל אפשר להתווכח על זה. מה שכן, הם כנראה הקבוצה היחידה באירופה שאנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו מקצועית טובים מהם. מעבר לזה? פייר פייט, לא משנה מה יקרה במשחק כזה או אחר בין הקבוצות. Sent from my iPhone using Tapatalk
חד משמעית. טעיתי, הוא מאכיל אותי את הכובע בחודשים האחרונים (ואני מאוד שמח שהוא מוציא אותי מגוחך). יחד עם זאת, אני כן רוצה להתייחס גם לסיפא שלך. זה לחלוטין הסיפור לדעתי. באגף הוא כבר לא מסוגל לשחק. אין לו את אותה יציאה מהמקום, משהו שם לא כמו שהיה. הרי הוא היה באגף כמו שדיאז היום - מקבל את הכדור והמגן מולו עושה במכנסיים. זה כבר לא שם. קלופ השכיל להפוך אותו לשחקן במרכז וכמובן שהמחמאות הן למאנה שבהחלט מוציא מעצמו דברים שכבר נראו שאין בו. לדעתי הוא הולך ומשתפר בעמדה הזאת ולדעתי גם רשמתי את זה פה לפני כמה זמן (אם לא פה אז אמרתי את זה לגיל או לאח שלי בשיחה פרטית). אגב, אני רוצה להבהיר שהטענות שלי אליו הן לא אישיות. אני מת על מאנה כמו שאני מת על פירמינו. מקצועית ראיתי יכולת ירודה במשך תקופה ארוכה (ואני יודע שאני לא היחיד) אז העברתי ביקורת. זה בניגוד להנדרסון (או מאטיפ) שאני פשוט לא מחזיק מהם מקצועית בכלל וגם אף פעם לא החזקתי (החזקתי מהנדרסון בתקופת רודג'רס). כלומר, הנדרסון ומאטיפ בחיים לא ישכנעו אותי (במיוחד הנדרסון). מאנה פשוט חששתי שנמצא הרבה מעבר לשיא וכבר לא מספיק טוב (במיוחד כשהציפיות שלי ממנו כל כך גבוהות). אבל שוב, ההסתה למרכז היא זאת שבכלל מאפשרת את זה. לדעתי כשהוא משחק באגף עדיין רואים שהוא כבר לא יכול לשחק שם.
אריק איינשטיין אמר על הפועל תל אביב של 2009/10 כבר בדצמבר "זו הפועל הגדולה בכל הזמנים" ואף אחד לא ראה אליפות באופק באותה השנה (כי מכבי חיפה לא הפסיקה לנצח). אני חושב שאפשר היה להרגיש מהרגע הראשון שזו ליברפול היסטורית. אני גם חושב שלכל שחקן היה את החלקים הנפלאים שלו העונה. פעם זה סלאח שמבקיע מכלום, עכשיו זה מאנה, דיאס תוספת כוח בינואר, לא הסתפקו במה שיש וכן הלאה. כל הכבוד על המקום בגמר. תמיד המצלמה תתפוס קלוז-אפ על שחקן מבוהל וטבעי שזה הלם להיקלע לפיגור כזה ופתיחת המשחק הייתה מאוד מחורבנת אבל אני בטוח שאף שחקן בליברפול לא חשב לרגע שזה הולך לפח. קבוצה גדולה יודעת לגמור משחק בכמה דקות טובות. לא נכנס לשיקול של קלופ אבל דיאס שחקן הרבה יותר יוצר מז'וטה. כמובן שעדיף לכם את ריאל מדריד שהיא קבוצה פחות טובה משמעותית גם מליברפול וגם ממנצ'סטר סיטי. אני גם לפחות הרגשתי ש"כל העולם נגדנו" בגמר נגד יובנטוס ב-2017, כאילו קושי כזה לנצח יריבה פעם נוספת בגמר. אני לא רוצה להיכנס לנושא סלאח-ראמוס אבל ברור שיהיו שם עוד כמה אחוזים של טירוף אם נגיע לגמר. מה שכן המאזן של ריאל בגמרים טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה הוא 7 מ-7 בעידן ליגת האלופות. אני חושב שלמאנה יש עדיין מה למכור בכנף גם אם הוא לא עובר את המגן שלו באותה התדירות. זה בעצם טיפה-טיפה דומה לתהליך שסלאח עבר לדעתי. יכול לומר בלב שלם שכאוהד ריאל מדריד כמובן יהיה לי סופר-עצוב לא להיות בגמר אבל אם "העונש" שלי הוא לראות גמר פסיכי לחלוטין כמו בין ליברפול וסיטי אז ניחא. רק שאם יהיה גמר כזה הוא לא יאכזב כי הציפייה היא לכדורגל מטורף באמת.
נתון מדהים. קבוצה אגדית. אבל עוד לא השגנו כלום - צריך להביא עוד ברזלים העונה. האליפות הכי פחות סבירה, נקווה שנביא את 2 הגביעים שנותרו (גם לא הכי סביר שנצלח עוד 2 גמרים אבל נקווה).
בסופו של יום, לסיים את העונה הזאת בלי צ׳מפיונס או אליפות יהיה מאכזב. אלה שני התארים המשמעותיים ביותר. בליגה זה לא תלוי בנו, בצ׳מפיונס כן, ו-on our day אנחנו מנצחים כל קבוצה, גם את סיטי. הגביע האנגלי יכול להיות תוספת כיפית לאחד מהם אבל בפני עצמו זה יהיה אנדראצ׳יבינג בהתחשב במה שהקבוצה הזאת עשתה העונה.
הנתון אכן מדהים, מטורף. לגבי הלא השגנו כלום אני לא איתך לגמרי. אני כן מבין שיש צורך לשפוט כל עונה לפי התארים ויש בזה היגיון אבל בתור אוהד אתה עובר את העונה הזאת ובסוף גם עובר רגעי PEAK/אושר איך שתקראו לזה. גם מ13-14 יש רגעים שלא נשכח אף פעם, את קוטיניו מנצח את סיטי, את הניצחון ההוא בנוריץ' רגע לפני הסוף, איך שחטנו את ארסנל, את אברטון, את מנ יו באולד טראפורד. זאת הייתה עונה מאופסת בתארים אבל רגעים ממנה הם בלתי נשכחים. אפשר גם לדבר על 18-19 שהסתיימה בבאסה בליגה אבל היו הרבה משחקים של נצחונות דקה 90 שלא נשכח, נגד אברטון, נגד טוטנהאם וכו'. גם העונה הסיפור דומה, עם כמה תארים נסיים אני לא יודע, ברור ש4 הופכים את זה לעונה מטורפת ו1 יאכזב אותנו אבל מה שבטוח שיש כמה רגעים לאורך העונה הזאת שלא נשכח אף פעם. בסוף כאוהד אתה לא חי רק את רגע ההנפה אלא גם את הרגעים שבמהלך העונה. אליפות זה אדיר לא בגלל שאתה מניף את התואר בסיום אלא כי לאורך כל העונה אתה נהנה מהמון נצחונות ומוליך את הטבלה. לכן אני פחות רואה את זה בתור כלום/המון, זאת עונה עצומה שלנו והתקווה היא רק שזה יהיה מגולם גם בתארים.
האמת תגובה למסגר. כתבת מדויק. ועדיין יהיה קשה שלא להתאכזב אם נסיים גם בלי הצ׳מפיונס וגם בלי הליגה. זה לא אומר שהעונה היא כישלון, בפירוש לא.
רק התחושה הזאת שיש לי משחק לראות כל 3-4 ימים באופן כמעט קבוע, מתוקף זה שהגענו למקסימום משחקים שאפשר בעונה, זה משהו שלא אשכח. מבחינתי זה חלום וחבל שאי אפשר ככה כל עונה.
נקודה על פאביניו אגב. התנועה שהובילה לגול הראשון זה חלק מהחידושים הטקטיים שלנו העונה, כשתיאגו בדר״כ נשאר אחורה ופאביניו מנצל את השטח בצד ימין. במשחקים כאלה (כמו במחצית השנייה לפחות) הוא כלי מטורף, שחקן כ״כ מגוון. תענוג.
היה לפאביניו יותר מזל משכל בגול שלו, היה חייב להעביר רוחב. אגב, טיאגו היחיד שדי אכזב אותי אתמול. במחצית הראשונה ציפיתי משחקן כזה לא ללכת לאיבוד ככה ולאבד מליון כדורים, הוא זה שאמור למנוע קטסטרופות כמו שראינו אתמול ב45 הדקות הראשונות. קרס לגמרי מול הלחץ של ויאריאל.
לא יודע לגבי הרוחב. פאביניו דיבר על זה לאחר המשחק ואמר שלפי הזווית שלו מאנה שהיה השחקן הכי פנוי לרוחב היה בנבדל. וזה באמת היה נראה ככה לפי ההילוך החוזר. אפשר לראות את השינוי בהחלטה גם לפי המבט שלו ברגעים שלפני הבעיטה.
