טוב את ההודעה על מותו קיבלתי בצבא, מחבר שלי, באמצע הלילה שבין שבת לראשון (אני חושב). נקדים ונאמר שאני לא בנאדם רגשן במיוחד, אבל כשקראתי את ההודעה, לא יכולתי להחזיק את עצמי ובאמת היו לי דמעות בעיניים. בנאדם ענק. הפוליטקאי היחיד שלא התנהג כמו פוליטיקאי במדינה הזאת ועדיין הצליח לשנות הרבה. בית"רי מלידה ציין את רוב השינויים שהוא עזר להחיל ומעבר לזה צריך להזכיר שאת הניצחון של חיל האוויר שלנו במלחמת ששת-הימים יש לזקוף לזכותו של עזר, למרות שבזמן המלחמה הוא כבר לא פיקד על חיל האוויר. הבסיס - הוא אחראי עליו. הייתה לו לשון חדה ומושחזת, הוא לא פחד לומר מה שחשב, מה שהרגיש, ולמרות שרוב האמרות שלו לא היו מי יודע מה פוליטקלי-קורקט, קשה היה למצוא אנשים שלא חיבבו אותו. אנשים שלא אהבו את החיוך התמידי, את הקריצה השובבה, את הצבריות האידיאלית. הרבה אנשים אמרו את זה כבר השבוע, אבל אני מרגיש צורך להגיד את זה ולהדגיש את זה שוב. עזר ויצמן היה ה-ישראלי, בה"א הידיעה. אני לא מאמין כמה סופרלטיבים כתבתי כאן, ועדיין לא תיארתי חצי, אפילו לא רבע ממי שהיה עזר ויצמן. יהי זכרו ברוך.
