@Clichy יודע מה נניח שאני זורם איתך, כי בהחלט אפשר להתווכח על זה. אבל אתה רוצה להגיד לי שקנטונה פחות טוב משירר גיגס ורוני? אם קנטונה היה מדורג שני לא הייתי מגיב פה, אבל מקום שישי? תסלח לי אבל זה נשמע כאילו הרשימה נכתבה על ידי נערי טוויטר שלא באמת ראו אותו.
דווקא יש. יש חוק ברור בדירוגים האלה שאם אתה מגיע לרמת הMVP, דיונים על טופ 3 בלון ד'אור אתה גבוה מאוד ברשימה, אפילו על חשבון שחקן מצוין שקטף תארים בקבוצה טובה. סלאח בעונת השיא היה בדיונים האלה. קומפאני היה המנהיג של סיטי הגדולה בשתי אליפויות הראשונות וגם באחרונה היה כנראה שחקן ההגנה היציב ביותר שם. לדעתי אפילו מבחינת האוהדים שלהם הוא סמל גדול יותר. קיין זה כבר ליטוף אנגלי.
הוא לא היה ג'ורדן של הפריימרליג, אבל הוא היה פחות או יותר המגה סטאר הראשון של הליגה הזאת בניינטיז. מגה סטאר במובן של שחקן שיש לו מעמד כזה בתקשורת, בחדר הלבשה. קאנטונה היה חונך אדיר לצעירים, היה מסוג השחקנים האלה שהולכים למשחקים של גארי נוויל באקדמיה רק כדי לראות שאת ההוראות שהוא נתן לו באימון הוא מקיים(ואם לא היה קצת כמו "ג'ורדן" רודה בו). הוא אף פעם לא היה במעמד אלוהי של ג'ורדן. בשיא היה השחקן הכי טוב בליגה ובטח בקבוצה. אבל יונייטד לא הייתה הקבוצה הכי טובה בעולם, לא קרוב לזה והוא לא היה כזה. ג'ורדן היה הכי טוב בעולם, עוד הרבה לפני שזכה באליפות הראשונה שלו על שני עשורים. קאנטונה הניח את היסודות לקבוצה צעירה מאוד שהפכה למפלצת. להגנתו הוא היה שם ברגעים הלא קלים כשהיה צריך לעשות שינוי מערכתי, שהיו הרבה שתיינים ושחקנים שלא התנהלו כמו מקצוענים מלאים באיזור והיה צריך לעשות את הניקוי אורוות. אגב, לדעתי כריסטיאנו אמור להיות מקום 1. השיא שלו נמשך על פחות שנים משל הנרי, אבל כששניהם בשיא ראו מי יותר טוב בליגה ומי מושך את הקבוצה למקומות יותר גבוהים. רונאלדו לדעתי בלי תחרות השחקן הכי גדול ששיחק אצלנו. כתבו פה שהוא מזוהה יותר עם ריאל? אולי. אבל אצלנו הוא כבר היה אחד משני השחקנים הטובים בעולם ועד שעזב זכה בהכל, למקרה שמישהו שכח.
לא אמרתי שהוא היה הכי טוב בעולם. היו שחקנים טובים ממנו. למשל דל פיירו, למשל זידאן. אתם יודעים כאלה שכן הצליחו ביובנטוס אבל אני כן חושב שהוא היה אחד הסופרסטארים הגדולים שהיו באנגליה אם לא הגדול שבהם, גם מבחינת מה שעשה על המגרש וגם מחוצה לו. כשאני התחלתי לראות כדורגל, איפשהוא ב-94, קנטונה היה אולי הסופרסטאר הראשון שנתקלתי בו, לראות אותו דורס את הפרמייר ליג היה כמו אגרוף לפנים. הוא מהאנשים שגרמו לי לאהוב את המשחק, ובואו נגיד שאני לא היחיד. הנרי הוא אגדת כדורגל, אבל אני לא חושב שיש לו את ההילה שהיתה לקינג אריק. כריסטיאנו כשחקן יותר גדול מקנטונה, ובהחלט אפשר להתווכח מי צריך להיות קודם ברשימה, אבל הוא הפך ל"כריסטיאנו" בריאל. שם הוא קיבע את עצמו כאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.
הוא לא צריך להיות מתחת לג'י ג'י אוקוצ'ה אבל בליגה הזאת מהניינטיז היו יותר שחקני התקפה וקשרים משחקני הגנה טובים אז הגיוני שהדירוג שלו יהיה נמוך. אחד מחמש הבלמים הטובים בעולם בשיאו? לא מסכים. אפילו בשיאו הוא לא היה הבלם הטוב בקבוצה שלו, לדעתי זה היה הופייה. מעליב ששמו אותו צמוד לברד פרידלים ולאמיל הסקיםץ הייתי מעלה אותו 20 מקומות למעלה.
בריאל מדריד כריסטיאנו הפך לחלוץ הכי טוב בהיסטוריה. ביונייטד מה שהוא עשה מהאגף..... אלוהים יעזור לי. היה כובש 42 שערים כשרבים מהם בעיטות חופשיות ושערים שהוא עובר 3-4 שחקנים בדרך לשער. לדעתי רק בגלל שזה אפילו לא היה כוחות לראות את יונייטד של רונאלדו מול ארסנל של הנרי(שניהם בשיא, שניהם לצד שחקנים מצוינים, תלכו אחורה ל2006/7 כשרונאלדו היה השנוא בממלכה וחלק נתנו לנו תחזיות של מקום 6-7 כי הבאנו רק רכש אחד באותו קיץ(קאריק)), רונאלדו צריך להיות לפניו בדירוג. כשרונאלדו נכנס לקצב שלו מ2006 עד שעזב, הוא מיתג את יונייטד כאחד מ3 המועדונים הכי טובים בעולם. ארסנל של הנרי אף פעם לא הייתה כזאת. זה בערך כמו להשוות את טים דאנקן לשאקיל אוניל. אף פעם לא היה קרוב(אוניל- רונאלדו אם גיל התבלבל).
רוני במקום 4 זה די הזוי מבחינתי, רק על השנים האחרונות העלובות וחסרות החשק שלו הוא היה צריך להיות במקומות יותר נמוכים . גיגס גם כן במיקום גבוה מדיי,לטעמי הוא לא בטופ 10 . בשום שלב בקריירה שלו הוא לא היה השחקן המוביל של יונייטד וגם לא השני או השלישי בחשיבותו . אני הייתי מכניס את דרוגבה ואגוארו לטופ 10 ללא ספק בכלל על חשבון גיגס ופטריק ויירה, והייתי מכניס את גון טרי על חשבון סקולס. זה הטופ 10 שלי : 1. רונאלדו 2. הנרי 3. פרנק לאמפרד 4. אלן שירר 5. סטיבן גרארד 6. גון טרי 7. אגוארו 8. דרוגבה 9. קומפאני 10. קנטונה
אין סרט שסקולס לא בטופ 10. השחקן הכי טוב בהיסטוריה של הליגה בתפקיד של הפליימייקר מהקישור המרכזי. תתקן את הרשימה שלך.
צריך להגיד שקאררגר בכלל היה קשר אחורי בנבחרת הצעירה ואצלנו פרץ בתור מגן בינוני מאוד כי לא היה לו מושג בהתקפה. הדרישות אצל הוייה היו הגנתיות ולכן זה עשה שכל אבל היה לו קשה מאוד מול שחקנים זריזים מהווינגרים שהיו פעם בליגה. רק כשבניטז הגיע הקריירה של קאררגר תפסה תפנית, סביבות גיל ה27, הפך אותו לבלם ושם קאררגר כבר היה מצוין במשך כמה שנים לפני שירד ברמה. בסך הכל יש פה שוב את הבעייתיות עם הדירוגים האלה כי זה בלם שהתאים לשיטת המשחק ההגנתית שהייתה לנו אז. כשיש לך מגנים שבעיקר מגנים ויש לך קשרים אחוריים שעושים המון הגנה כמו האמן, כמו מאסצ'ראנו, כשיש לך קו הגנה נמוך כמו שהיה נהוג אז, אז בלמים איטיים כמו הופייה וקאררגר חיים עם זה בשלום. קשה לי לדעת מה הדירוג הנכון עבורו, חבל לי שהוא לא שיחק בלם מההתחלה בקריירה שלו אצלנו, זה הטמטום של מאמן חסר מושג כמו הוייה שראה בו מגן בכלל. יכל להיות בלם נהדר עבורנו משך כל הקריירה, אבל בשורה התחתונה הצטיין רק בשנים ספורות.
לא מסכים. שוב, רונאלדו משנכנס לקצב ב2006, זכה בהכל ביונייטד. הביא אותה שוב ושובר לגמר אלופות שגם זכה בו. לא קרוב לדעתי למה שהנרי הצליח להביא את ארסנל בשיא. תלכו לקיץ 2006, אין פרשן אחד שדירג את ארסנל מתחת ליונייטד. רוב הפרשנים חשבו שאנחנו הולכים לעונה של מקום 6-7 ושהקבוצה צעירה מדי ועם מלא חורים. ואז רונאלדו התעורר ומשם זה בכלל לא כוחות.
הסגל הכי טוב שהציג את הכדורגל הכי מרשים. כוכבים בשיא כוחם וחיבור מעולה. לא ראיתי קבוצה יותר מרשימה באותה עונה. זה שהם חירבנו משחק ספציפי בהייבורי נגד צ'לסי ברבע גמר זה משהו אחר. זה היופי בטורניר נוק אאוט.