דיון תקשורת - 2020/21

רוב אלה שעובדים בעיתון הם גם באתר של אותו עיתון אם כי הבנתי שהתכנים בישראל היום מתעדכנים לא בקצב גבוה. אנשים מתקשים לשנות הרגלים, כיף לקרוא עיתון שאתה אוכל. העיתונות השתנתה יש לה אתגר אחר בעידן האינטרנט - לספר בצורה יצירתית יותר את מה שקרה ומדי בוקר יש איזו כתבה אחת מרכזית שהיא צבע של אורי קופר או יאיר קטן. העיתון מרוויח הרבה מפרסומות ולא מהמנויים ובגלל זה עוד בימי הצבא שלי לפני עשור היו כבר מוכרים עיתון בשקל בתחנה מרכזית או משהו כזה. פעם היה כיף לשמור גיליונות למזכרת, יש לי את כל הדאבל של הפועל שלב אחר שלב. רוצה לומר: לטעמי עדיין יש לו מקום גם אם יותר לאוכלוסייה הוותיקה.

סתם לדוגמא, אני הרי עובד בספורט1 ומעריב מחוברים, אמא שלי שומרת כל פעם שהשם שלי מופיע. מצד אחד "מי קורא היום עיתון" אומרים, או את מעריב שהצטמק, ומצד שני דווקא כשעיתון ספורט הוא צנוע יותר והשם שלי מופיע ותופס איזה עמוד מתוך ארבעה-חמישה זה יפה.

 

מבנה העיתון השתנה ולא רק בעניין הכמות, כמובן שמעדכנים על תוצאות אבל בנפח נמוך משמעותי מבעבר, משחק עונה כביכול תופס את שער העיתון ועוד דף מאחורה וזהו-זה יחד עם טור הסיכום של אורי קופר או משהו אחר. בכל מקרה העיתון עצמו עולה גרושים ובמקומות מסוימים אפילו שקל, זה לא רק הספורט, בסופ"ש תמיד יש מוספים וכתבות צבע וראיונות. אני למשל לא רוצה שזה ייכחד. בבית אראילה עוד היה פעם בארכיון את העיתונים של פעם, מוסף הספורט של יום ראשון היה אשכרה 20 דפים והיה גם תיאור של המהלכים המסוכנים בכל משחק| פעם בחדשות הספורט גם יכולת לראות תקצירים מהרבה מאוד ליגות, בימים אלה יש שקופית של 'תוצאות בכדורגל העולמי' או משהו כזה.

* עיתון בחינם זה לא ריאלי אלא אם כן המו"ל הוא מיליארד כמו החבר של ביבי, הוא מפסיד המון-המון כסף בכל פעם לפי אינסוף כתבות שקראנו בעניין הזה.
* אני אשאל שאלה אחרת, מניח שאתה מכיר את זה - למגזין כמו 'שם המשחק' הישן והטוב, יש מקום בעידן הנוכחי לדעתך? אני חושב שלפני איזה ארבע שנים עשיתי עסקה ענקית והשגתי את כל המגזינים שהיו חסרים לי (למעט 2-3) במחיר של שני שקל לחתיכה.

 

אני יכול להגיד מעבר לכך שלפי מיטב ידיעתי נושא של "סגירת עיתונים" כלל לא עולה לדיון במקום אחר באירופה, המארקה וה-AS ביום רגיל מוציאים גיליון של 30 דפים ובימים מיוחדים ממש אפילו כמעט כפול, גם שם המחיר זהה - יורו לעומת חמישה שקלים פה. אפשר לטעמי עדיין לשמור על שמונה-עשרה דפים ביום ראשון הגדול ולהתעסק ביותר מנושא מרכזי אחד.
לשם המשחק למשל היו תבניות קבועות של סיכום גמר ליגת האלופות, הכנות מיוחדות ליורו או מונדיאל (תמיד היו טסים שניים-שלושה כתבים) וגם סיכום עונה אותו הקוראים בעצמם בונים כמובן עם שאלות מכוונות שלהם, לא הכל כתבה של מומנטום שיכול להתהפך בין רגע, עד שהגיליון הבא מודפס למשל. בדיעבד אפילו אני חושב על זה שהם לקחו ממש מחיר ריצפה בהתחשב בכל העסק.

 

היה מבית רשת שוקן, רוב הכותבים עברו ל״הארץ״.