יש באנגליה יותר מ - 16 קבוצות עוד מהמאה ה - 19. לא רואה שום בעיה במבנה הליגות. סך הכל לחשוב על פורמטים חדשניים במפעלים אירופיים. אוהב כשרונות מקומיים פורחים, אבל אי אפשר בלי זרים. גם עוד לפני בוסמן ובמסגרת המגבלות הקיימות, מאמנים מובילים חשבו איך להתחזק נכון עם שחקנים מחו"ל. ביונייטד כבר בשנות השמונים היה למשל את מיורן, שחקן נבחרת הולנד ואיאקס מפורסם. הוא הגיע מאיפסוויץ' שבזמנו הביאה אותו עם עוד הולנדי מפורסם טייסן. בטוטנהאם היו את צמד הארגנטינאים, בליברפול היה את מולבי שמאוד משמעותי. גם פרגי הבין את חשיבות השוק עוד לפני בוסמן. שמייכל, קנצ'לסקיס וקאנטונה עשו את ההבדל בקבוצה הגדולה הראשונה, לצד גיגס, ארווין וקין.
הסבירות שואן דייק היה נוחת לאנגליה(לקבוצה קטנה) בשנות ה90 היא נמוכה. היו פחות זרים. הסבירות שבתנאים של שנות ה90 היה לכם כמות כסף כזו כדי להנחית בלם ב70 מליון פאונד- נמוכה. אתה רוצה לחזור לאנגליה של אז, בהצלחה עם כל האנגלים השיכורים בלי השיניים שפיארו לך את הסגל אז. המצב של הליגה מעולם לא היה טוב יותר מבחינת כמות כשרון. עמדות ההתקפה/קיצוניים/קישור התקפי, בלמים, מגן שמאלי מעולם לא היו עשירות יותר. באנגליה היו מסתובבים 8-9 מגנים שמאליים שהם לדעתי בטופ 15 העולמי בעמדה הזאת. מתי היה מצב כזה? אתה ואני רוצים לקבל איכות, רוצים לקבל תחרות, נהנים מהמוצר הזה שמפיק הרבה כסף אבל גם איכות שידור טובה. התאהבנו במשהו מפעם אבל האהבה דעכה עם השינויים שהליגה עברה? לדעתי תהיה פה הסכמה גורפת שהיא התגברה. המוצר היום הרבה יותר טוב מהמוצר של שנות ה90.
אני לא מתווכח איתך על הכישרון. ולא איתכם על הכסף. אני רוצה שהליגה האנגלית תהיה אנגלית זה הכל. זה הולך נגד הכישרון והכסף והמוצר וכל זה. אני התחברתי לליגה הזאת וראיתי כל משחק ששידרו כשהיו שם פרנק סינקלייר ומארק וולטרס, לא זרים משכו אותי. ככה הייתי משנה עבור כל הליגות, לא רק עבור אנגליה. זה היה מוסיף המון לעניין בעיני. כרגע הכל מבולגן וכל מה שמנחה זה כסף.
באותה תקופה שאתה עורג אליה, אמצע הניינטיז, מבין מי שהיו שם בזמן אמת היו הרבה שכל הזמן התלוננו: למה הקימו את הפרמיירליג, ולמה אין יציעי עמידה, ולמה השידורים עברו לסקיי, ולמה ראיין גיגס עושה פרסומות לריבוק, ואיפה הכדורגל הטוב והטהור של הסבנטיז. כל דור והתלונות שלו.
ג'רמי וויסטן, נער בן 17, התאבד אחרי שלקה בדיכאון בעקבות שחרור שלו ממחלקת הנוער של סיטי. חשוב שהמועדונים, בעיקר הגדולים, יספקו תמיכה לבני נוער הם לא מציעים להם חוזים. להתמודד עם שבר של חלום כזה בכזה גיל צעיר יכול להיות הרסני.
לא מספיק טוב לסיטי, בסדר, יכול להיות. אבל מה עם עוד 100 קבוצות ביבשת? לאף אחת מהן הוא לא היה מספיק טוב? עצוב.
דיכאון זו מחלה. הוא סבל מדיכאון. מחלה חוצה מקצועות. גם כדורגלנים ברמה גבוהה ועם קריירה טובה יכולים לסבול ממנה ואף לשים קץ לחייהם. למשל רוברט אנקה. מועדון כדורגל טוב צריך קודם כל לדאוג לחינוך טוב באקדמיה וששחקנים יהיו משכילים עד כמה שאפשר כי ברור שמרובם לא יצא שחקן מקצועני. אני לא חושב שבקרב כדורגלנים יש נתוני התאבדות חריגים.
לא, אבל כן יש ילדים שהחלום שלהם נשבר (וגילאי העשרה גם ככה נחשבים לא יציבים מבחינה נפשית). לא מזמן רשמתי בדיון של ליברפול (נדמה לי) שהמועדון נשאר בקשר עם הילדים הצעירים שלא ממשיכים לבוגרים ועוזרים להם למצוא עבודה\קבוצות אחרות\בענייני לימודים ומספק מסגרת תומכת (פחות או יותר). אני מניח שליברפול לא המועדון היחיד שנוהג ככה. אני חושב ששאר המועדונים, בטח הגדולים, צריכים גם לפעול בעניין. זה לא דורש יותר מדי השקעה כספית אלא בעיקר רצון.
כידוע גיגס נעצר אתמול בחשד לתקיפת חברתו. זה עלול לעלות לו במשרת מאמן ויילס. בינתיים הוא לא ינהל את שלושת משחקיה הקרובים בפגרה הבינלאומית.
עצוב מאוד וטוב מאוד שהוא לא באמת חלק מצוות האימון במועדון. בסיטואציה אחרת הוא היה יכול למצוא את עצמו כמאמן בקבוצה הזאת היום, טוב שזה לא ככה.
