מכריחים אותנו לממן ישיבות וקצבאות ילדים, מפיל את תכנית הרמזור ושולח מאות אלפי אנשים לחל"ת אבל העיקר שבסוף הוא בא בתור האיש הטוב ומקצץ בשכר שלו. חתיכת עבריין מסריח. אפילו הקורונה מפחדת להתקרב אליו.
אתה צודק, הציבור זורק זין, אבל לציבור אין אמון בממשלה שמחליטה על ההנחיות והסגר, כי הוא רואה את ההתנהלות שלהם. אני חוזר ואומר - בסגר הראשון הציבור היה ממושמע. אמנם גם אז היה המון סתירות בהנחיות, אבל זה עוד היה מובן בהתחשב בכך שמדובר באירוע ראשון מסוגו. עברו מאז כמה חודשים וההתנהלות קטסטרופה, לקחים לא הופקו והציבור פשוט איבד אמון. אני מודה שגם אני מאוד סקפטי באיך שמשווקים לנו את הנגיף הזה. אני כמובן לא מכחיש את קיומו, אבל אני חושב שיש פניקת יתר גלובלית בכל הנוגע לטיפול בו ואני לא השתכנעתי שסגרים וההחיות דרקוניות הן הפיתרון. אני חושב שצריך להתמקד בהגנה על אוכלוסיית הסיכון (קשישים, אנשים עם מחלות רקע) ולא לפגוע קולקטיבית בשגרת החיים של כלל האוכלוסיה. הנתונים שמביאים לנו נראים מאוד לא מדוייקים. כמה מהנדבקים באמת חולים? כמה מהמתים באמת מתו ממנו? אני לא אתפלא אם היו אנשים שמתו ממחלה אחרת וציינו שסיבת המוות היא קורונה רק בגלל הם היו נשאים של הנגיף. כמובן שהאשמה פה היא על יותר מגורם אחת או אדם אחד. המשבר הזה חושף את ערוותה של המערכת, שנראית כמו ברדק אחד גדול.
דרוריקו: חרדים חארות! דרוריקו: שמאלנים חלאות! דרוריקו: חרדים זונות! דרוריקו: שמאלנים כלבים! ככה עד הבחירות הבאות - אם ביום הבחירות החרדים יהיו על המוקד שלו, יש מצב שישאר בבית.
בין אם הנגיף הזה יותר מסוכן ממה שאומרים או פחות, אפשר לעשות צעדים מסויימים שלא עולים הרבה לציבור אבל כן היו יכולים להוריד את המגיפה. אני חושב שאחד הכישלונות הכי גדולים היה "שיווק המגיפה" - במקום דיבורים על הגבלות או סגרים (שחלקם אולי נחוצים), היו צריכים לשווק את ה"2 מטר מרחק + מסיכה" בצורה יותר טובה ואגרסיבית לציבור. אם היית אומר לאזרח הפשוט שהוא יוכל לנהל אורח חיים רגיל ב90%-80% ואחרי כמה חודשים לחזור לשגרה רגילה אבל לקדש את שני הכללים האלה - אני בטוח שגם מכחישי קורונה היו נוקטים בזה. כמובן שזה תיאורטי בלבד אבל אם כולם היו מקפידים נטו על שני הכללים האלה היה אפשר להתמודד בצורה הרבה יותר טובה עם המגיפה. הרבה מחקרים כבר מראים שאם שומרים על כללים האלו סיכוי ההדבקה הוא נמוך, גם במקומות סגורים.
כל הפמליה הכי קרובה לנאשם (כולל הוא ומשפחתו) מחרבנים על הוראות הבידוד, אחר כך יגידו שהסמול הבוגד בהפגנות מפיץ את המחלה. טופז לוק מפר בידוד, הולך עם מצלמה "לתעד" חבורה מאורגנת של מפגינים שלא מאמינים בקורונה (מעניין איך ידע איפה הם). אחר כך יספרו לנו שבגלל המפגינים הציבור חושב שמותר לו להפר את ההוראות. חלילה לא בגלל נבחרי הציבור (בדרגים הכי גבוהים) והמשרתים שלהם שמתייחסים לחוק אפילו לא כהמלצה.
שאלה שפתאום עלתה לי. נניח בן אדם נדבק במרץ וחווה תסמינים קלים. נניח והוא ידבק עוד פעם בדצמבר. האם הפעם הסתמינים יהיו קשים יותר? שהרי מערכת החיסון שלו היא לא אותה מערכת חיסון ממרץ, בכל זאת היא היתה צריכה לנטרל בפעם הקודמת את הקורונה.
לא ככה עובדת מערכת החיסון, והיא לא בהכרח אמורה לנטרל. כשבן אדם נדבק בוירוס X נוצר אצלו זיכרון חיסוני, ככה שבפעם הבאה שייתקל בוירוס תאי החיסון יכירו את הנגיף וידעו להתמודד איתו. זה לא תמיד עובד ולא תמיד הזיכרון החיסוני מחזיק מספיק זמן ולעתים הוירוס משתנה וכו'.
ואם זה אחד שהיה חולה בצורה בינונית ומעלה? הרי המערכת החיסונית היתה צריכה לעבוד ב-FULL POWER מה שנקרא, זה לא שוחק אותה?
אני לא מומחה באימונולוגיה ובכלל מתעסק בפסיכיאטריה, אבל ממה שאני זוכר מלימודי, חומרת המחלה לא בהכרח משפיעה על הזיכרון החיסוני, הזיהום מחליש את מערכת החיסון בזמן הזיהום, לאחריו בד"כ יש התאוששות (באנשים בריאים), לכן במידה ותהיה חשיפה שנייה לאותו וירוס (עם אותו מטען גנטי) המחלה אמורה להיות קלה יותר (אם בכלל תהיה מחלה) בהדבקה השנייה.
אין אשמה בפן הפלילי, עדיין זכותו של גולדהאר לחשוב שהמעשים לא מוסריים. כרגיל שופר הפרקליטות מאוד רגיש ומוסרי בנוגע למשפחת נתניהו וקצת פחות בנוגע לכל דבר אחר.
