מילאן 2019/20: מכבים ומדליקים מחדש, שוב

לא מדבר על חלוץ, מדבר על קיצוני.
בסופו של דבר שחקן ההתקפה הכי אמין שלנו זה חלוץ בן 38 שכבר עבר בליגת פרישה. נניח שזה עובר.
רביץ' זה נחמד. לאאו זה פוטנציאל. קסטיחו זה גיבוי. סלמיקרס ומאלדיני אולי פרוספקטים.
אין כאן אף שחקן התקפה דינמי שהוא משהו מוכח לזמן ארוך.
רונאלדו, דיבאלה, ד.קוסטה, ברנרדסקי, קולוסבסקי - שחקן האגף החמישי בטיבו ביובנטוס יכול להיות שחקן הרכב במילאן.

עם קולומבו כגיבוי לזלטאן אני יכול לחיות (בטח כשיש לאאו ורביץ'), וגם עם קלבריה וקונטי\קאלולו כגיבוי.
אפילו מצב הבלמים לא מאוד מדאיג אותי כי בסוף רומניולי טוב וקיאר ומוסאקיו לא רעים.
בהתקפה אנחנו מגיעים אחרי עונה זוועתית ועם שינויים מינוריים. עם כל הכבוד לסוף העונה, הקאן לא הפך לקאקה ורביץ' ולאאו הם לא רונאלדו ומסי.
שחקנים נחמדים עם פוטנציאל לא רע שבסיטואציה מאוד חריגה ולא תחרותית היה להם רצף משחקים טוב. לא משהו לפתוח איתו עונה.

 

לא מרבה להגיב כאן אבל בכל זאת שאלה למתחילים - בנאסר וטונאלי אמורים לפתוח ביחד? או שהם על אותה עמדה?

 

שאלה מצוינת. לכאורה לא, וטונאלי הגיע יותר כי זו הזדמנות פז מאשר כי יש צורך בו.
בפועל הקאן יכול להימשך לשלישייה הקדמית ואז בנאסר ישחק את התפקיד הדינמי-התקפי בשלישייה המרכזית וטונאלי יהיה הפליימייקר.
משער שבפועל בין העומס\פציעות\הרחקות נראה רוטציה בריאה בקישור.

 

בנוסף למה שנכתב מעלי: במערך 4-2-3-1 של פיולי, אחרי עזיבת בונוונטורה וביליה, נשארו בעמדת הקשר המרכזי רק בנאסר, קסייה וקרוניץ׳. עכשיו יש גם את טונלי.