אקטואליה

נראה שאיום הסגר המריץ את יפעת שאשא ביטון והיום היא מחצה את שקרני משרד הבריאות בישיבה.

 

זה נראה שהתולעים עם השטריימל מצאו להם תירוץ חדש-בבלפור יש התקהלות אז גם לנו מותר! כאילו שאם לא היה בלפור הם לא היו מפילים את הסגר. כאלה שקרנים נוכלים. גורמים להתבייש בזה שאני יהודי.

 

נתניהו לראשי האופוזיציה בעקבות דברי ליברמן: "התבטאויות מסוכנות, אנרכיה"

מי שיצר את האנרכיה זה אתה והחברים הפינגוינים שלך. ברגע שאתם מנהלים את הקורונה מטעמים פוליטים ולא בריאותיים ההחלטות שלכם מאבדות את הלגיטימיות שלהן, ועל זה בדיוק ליברמן דיבר. לך תסביר עכשיו לבעל מסעדה שהוא חייב להגביל סועדים בזמן שהממשלה מעלימה עין ממה שקורה בבני ברק. אני כבר לא מדבר על אופציה של סגר כללי, שאז זאת כבר תהיו חובתו של הציבור להפר אותו.

 

מסכים עם מה שאתה אומר ברמת העיקרון, אבל חשוב לומר שכל דבר ביקורת שיש לך כלפי הפוליטיקה של החרדים צריך להיות מופנה לכל הפוליטיקאים הלא חרדים, שעסוקים בפילוגים מטומטמים בינם לבין עצמם במקום לפתוח חזית אחידה נגד הטמטום החרדי הזה

 

הבחור משגב שלום, שזה ישוב בדואי בדרום.
אתה מתכוון לנווה שלום.

 

למרות שצריך להגיד את האמת, נתניהו וככל הנראה גם יו"ר הליכוד אחריו לא יוותרו על הברית עם החרדים כי זה פשוט לא משתלם פוליטית

Sent from my SM-A750F using Tapatalk

 

מה שעצוב זה שלא רק הם. גם בנט וגנץ פוזלים לעברם. אפילו עופר שלח. לעבודה ומרצ אין בעיה עקרונית איתם וגם ישבו איתם בכמה ממשלות. אגב עברתי על הפוסטים האחרונים של יאיר לפיד, הוא תוקף שם בחריפות את נתניהו, מילה אחת הוא לא אמר על החרדים. מעניין.

 

כי החרדים חזרו למצב את עצמם כלשון מאזניים. ברגע שנתניהו כרת איתם ברית דמים, יריביו מבינים שגם הם לא יוכלו להקים ממשלה בלעדיהם.

היחידים שהצליחו לשבור את הפרדיגמה הזאת היו שינוי ויש עתיד. זה לא שרד הרבה זמן.



Sent from my SM-A750F using Tapatalk

 

בעולם נורמלי החרדים היו אמורים לצאת מוחלשים מהקורונה, או יותר נכון העסקנים שלהם. בפועל הם רק התחזקו. אני מסכים עם זה שכתב פה שאנחנו צריכים לבוא בטענות לעצמנו, במקום להתאחד לגוש חילוני-ליברלי אנחנו מפולגים לאלף חתיכות, עם פוליטיקאים שנהנים מהפילוג ומתחזקים אותו. זה דרך ללא מוצא.

 

זה לא קשור לנתניהו, כל המפלגות הליברליות מגלות רפיסות משוועת נגד החרדים משחר הציונות, וכולנו משלמים על זה

 

תמיד השאלה היא מה סדר העדיפויות של הפוליטיקאי.

אצל החרדים התשובה פשוטה: בדיוק הדברים שאותם הם מקדמים. דרעי, ליצמן וגפני לא חותרים לראשות ממשלה, לא לנשיאות ואפילו לא לתפקידי השרים הבכירים. הם מראש מוותרים על הדברים הכי עסיסיים עבור שאר הפוליטיקאים, ולכן ברור שבמאבקים ה'קטנים' (בעיניים האישיות של הפוליטיקאים, ולא בעיני הציבור) הם מנצחים.
אצל השאר המצב הפוך: קודם כל ברור שהדבר הראשון שכל פוליטיקאי רוצה הוא כוח פוליטי אישי. לכן אפשר לראות את התופעות הכאילו הזויות של 'שתיית הגוש'. כל אחד (ביבי, סער, כץ, בנט, ליברמן, גנץ, לפיד) חולם להיות ראש ממשלה והשאלה העיקרית היא מה צריך לעשות כדי להתקדם לשם (ולא לאפשר לאחר להגיע).
בשמאל-מרכז המצב עוד יותר חמור - האינטרס הראשון הוא האינטרס האישי, האינטרס השני הוא רק-לא-ביבי, ורק אחרי זה אפשר להתחיל לדבר על איזה ערכים ורעיונות מנסים לקדם כאן. מה לעשות, אם כל התחמושת מבוזבזת על קידום אישי ועל רק-לא-ביבי, אז נשאר מעט מאוד להציע מעבר.

אין מה לחלום על איחוד במרכז-שמאל כי זה פשוט יזמין את הפיצול הבא. ליברמן יכול להיות כל תפקיד מלבד ראש ממשלה, אז מה יש לו לעשות במפלגה מאחורי לפיד? כנ"ל כמובן לגבי לפיד, וכנ"ל לגבי גנץ, ואם אלה יגיעו להסכמה - אז יצוץ איזנקוט או חולדאי שינסה לקדם את עצמו על חשבון השאר. זה אינהרנטי בפוליטיקה פרסונלית.

 

בגדול כבר מספר מערכות בחירות אפשר די בקלות להקים ממשלה בלעדיהם. הליכוד וכחול לבן מספיקים, שלא נדבר על זה שהיו גם את ליברמן ומפלגת העבודה כבונוס. אלו מפלגות שדי זהות בהשקפות שלהם. בטח שלא משהו שלא היה יכול להסתדר לממשלה אחת.
אבל די ברור שהסיבה היחידה שזה לא קרה היא כי ביבי העדיף ותמיד יעדיף את הבלוק עם החרדים.

 

למה שלא יעדיף?למה לא ללכת עם מפלגות שיעשו הכל כדי לשים לו מקל בגלגלים ולזרוק אותה בהזדמנות הראשונה?

לחרדים יש כוח עצום מכיוון שהמפלגות שלהם מייצגות אותם באמת. המנהיגים שלהם רחוקים מלהיות מושלמים אבל הם לעולם לא יעדיפו את טובתם האישית(תפקיד בכיר יותר) על חשבון טובת הציבור אותו הם מייצגים.
לכן הם תמיד מעדיפים תפקידים קטנים יותר אבל השפעה גדולה יותר במקומות שבהם הם יכולים להועיל לציבור שלהם. לא מעניין אותם שר החוץ או שר לביטחון פנים ולמי יש גדול יותר.

במפלגות עם הטיקט החילוני זה בדיוק הפוך. קודם הכיסא, התחת של עצמי, הפוליטיקה הקטנה, ובסוף בסוף האזרח שבחר בי ואני מייצג. לכן הציבור החילוני ״נדפק״ באופן קבוע ע״י המפלגות החרדיות.
אוהבים לצחוק על ״ביביסטים״ אבל הצחוק הכי גדול מגיע לאלה שמצביעים ללפיד או ליברמן בגלל הטיקט היעני חילוני. כמה מטומטמים אפשר להיות.

 

צודקים, והתחלתי מזה. לא אמרתי מילה רעה על החרדים, הם לא הבעיה. הם עושים בדיוק מה שבחרו בהם לעשות. הבעיה היא הלא חרדים

 

תסריט:
נתניהו זורק את כל הבלוק לטובת ממשלת אחדות של ליכוד-כחולבן בלבד.
גנץ פונה לדרעי וליצמן ומציע להם את כל מה שקיבלו בעבר ויותר.
גנץ מקים ממשלה עם שס, ג', ליברמן והעבודה.
לי זה בכלל לא נראה מופרך, ודברים דומים קרו בעבר.

הפוליטיקה הישראלית היא (בערך) שוק חופשי, והמנגנון שמנצח אותו הוא מועצות הרבנים של הציבור החרדי, שכופות את הנציגים שלהם להתנהל בצורה שטובה לכלל הציבור שלהם ולא רק לעצמם. כל שאר הציבורים בישראל מצביעים לפרסונל ולא לרעיון. דרעי משרת את הש"סניקים, אבל הליכודניקים משרתים את נתניהו.