גביע המדינה 2019/2020 - בפעם השניה בתולדותיה - הפועל ב"ש זוכה בגביע!

23 שנים של המתנה.

זוכר את הזכייה בגביע ב-97 כאילו זה היה אתמול.
הרבה לפני יום המשחק כל העיר הייתה בטירוף וזה היה הדבר היחידי שכולם דיברו עליו.

לפני המשחק התקיים גם הראיון המרגש עם הקפטן בזמנו סתיו אלימלך וראש העיר ז"ל איז’ו רגר שהיה על ערש דווי ובו רגר אמר לאלימלך ברדיו דרום כשאפשר היה לשמוע בקול את מצבו הקשה ‘בחורים, תביאו את הגביע. זה ממש חשוב’. אחרי הזכייה סתיו התקשר לרגר מחדר ההלבשה ואמר לו: ‘הבאנו לך את הגביע’. כשיום אחרי הזכייה הגביע כמובן גם הגיע לבית של רגר, כשזאת בדיעבד הייתה הפעולה הציבורית האחרונה של רגר שכן שבועיים לאחר מכן הוא נפטר.

באופן אישי, זוכר את הנסיעה לרמת גן, שהרגישה כמו נצח. התשוקה לתואר, משהו שמעולם לא חוויתי לפני ושלאחר מכן הייתי צריך להמתין עוד 20 שנה כדי לחוות שוב (כשבדרך הלב נשבר לי בשני גמרי הגביע שלקחנו בהם חלק מאז), הייתה אדירה.
הגענו לאזור האיצטדיון הרבה לפני תחילת המשחק, והסתובבנו בקניון איילון לפני המשחק בגאווה גדולה, כי היינו גאים בדרך שעשינו ובחבורת השחקנים שהביאה אותנו לגמר.
הגענו לשערים עוד לפני הפתיחה רק כדי לראות שאנחנו לא היחידים שמתרגשים ושעוד לפני פתיחת השערים הכניסה לשערים הייתה מפוצצת באדומים.
אני זוכר את השער של רוסו, זוכר במהלך החגיגות שאני קולט מישהו חוגג בטירוף שתי שורות מעלי. מרים את הראש ורואה את רמי אליהו שהיה שחקן סגל באותה עונה אחרי שעלה מהנוער חוגג את השער בטירוף כשהוא מוריד חולצה ומתנהג כאילו הוא שכבש את השער.
אחרי זה אני לא זוכר יותר מידי. זוכר שהחטאנו הזדמנויות לסגור את הסיפור וזוכר לחץ מטורף כאילו לא מדובר ב-90 דקות אלא במשחק שנמשך שעות, ואז בשריקת הסיום, ובאושר טהור.
הדרך הביתה ארכה שעות כי בכל צומת בערך השיירה של האוהדים הייתה יורדת מהרכבים וחוגגת באמצע הכביש עם שמפניות, רימוני עשן, ושירה של קהל שחלק גדול ממנו לא זכה בתואר מעולם ולא יודע איך להתנהג בסיטואציה כזאת.
את הלילה סיימנו במדרחוב, כשכל באר שבע שמה ומרוב צפיפות אוהדים כבר טיפסו על הגגות והמזרקות כדי להיות קרובים לשחקנים שמרגע שהדלת של האוטובוס נפתחה נבלעו על ידי האוהדים שרק רצו לחבק ולגעת כשרוב השחקנים הגיעו מהאוטובוס לבמה המאולתרת כשהם לא נוגעים בכלל בריצפה שכן מהאוטובוס נסעו אותם על הכתפיים.

תחושת הגאווה שהרגשתי בשבועות לאחר מכן, תחושת האופוריה, ומסתבר שלא רק אני (עשו בזמנו כתבה על ההשפעה של הגביע על העיר, בחודש שלאחר הזכייה בגביע המכירות בעיר גדלו ב-79 אחוזים, אני זוכר שלא משנה איפה הסתובבת באותו חודש ראית אוהדים עם חולצות של הקבוצה או פרטים אדומים, כל כמה ימים הייתה חגיגה אחרת של האליפות, טירוף מוחלט), היו ההרגשה הכי טהורה ומרגשת שהרגשתי בכדורגל עד לאליפות הראשונה שלי לפני מס' שנים. אושר טהור.

כמה שנים המתנו כדי לשחזר שוב את ההרגשה הזאת. תביאו תגביע!

 

23 שנים של המתנה.

זוכר את הזכייה בגביע ב-97 כאילו זה היה אתמול.
הרבה לפני יום המשחק כל העיר הייתה בטירוף וזה היה הדבר היחידי שכולם דיברו עליו.

לפני המשחק התקיים גם הראיון המרגש עם הקפטן בזמנו סתיו אלימלך וראש העיר ז"ל איז’ו רגר שהיה על ערש דווי ובו רגר אמר לאלימלך ברדיו דרום כשאפשר היה לשמוע בקול את מצבו הקשה ‘בחורים, תביאו את הגביע. זה ממש חשוב’. אחרי הזכייה סתיו התקשר לרגר מחדר ההלבשה ואמר לו: ‘הבאנו לך את הגביע’. כשיום אחרי הזכייה הגביע כמובן גם הגיע לבית של רגר, כשזאת בדיעבד הייתה הפעולה הציבורית האחרונה של רגר שכן שבועיים לאחר מכן הוא נפטר.

באופן אישי, זוכר את הנסיעה לרמת גן, שהרגישה כמו נצח. התשוקה לתואר, משהו שמעולם לא חוויתי לפני ושלאחר מכן הייתי צריך להמתין עוד 20 שנה כדי לחוות שוב (כשבדרך הלב נשבר לי בשני גמרי הגביע שלקחנו בהם חלק מאז), הייתה אדירה.
הגענו לאזור האיצטדיון הרבה לפני תחילת המשחק, והסתובבנו בקניון איילון לפני המשחק בגאווה גדולה, כי היינו גאים בדרך שעשינו ובחבורת השחקנים שהביאה אותנו לגמר.
הגענו לשערים עוד לפני הפתיחה רק כדי לראות שאנחנו לא היחידים שמתרגשים ושעוד לפני פתיחת השערים הכניסה לשערים הייתה מפוצצת באדומים.
אני זוכר את השער של רוסו, זוכר במהלך החגיגות שאני קולט מישהו חוגג בטירוף שתי שורות מעלי. מרים את הראש ורואה את רמי אליהו שהיה שחקן סגל באותה עונה אחרי שעלה מהנוער חוגג את השער בטירוף כשהוא מוריד חולצה ומתנהג כאילו הוא שכבש את השער.
אחרי זה אני לא זוכר יותר מידי. זוכר שהחטאנו הזדמנויות לסגור את הסיפור וזוכר לחץ מטורף כאילו לא מדובר ב-90 דקות אלא במשחק שנמשך שעות, ואז בשריקת הסיום, ובאושר טהור.
הדרך הביתה ארכה שעות כי בכל צומת בערך השיירה של האוהדים הייתה יורדת מהרכבים וחוגגת באמצע הכביש עם שמפניות, רימוני עשן, ושירה של קהל שחלק גדול ממנו לא זכה בתואר מעולם ולא יודע איך להתנהג בסיטואציה כזאת.
את הלילה סיימנו במדרחוב, כשכל באר שבע שמה ומרוב צפיפות אוהדים כבר טיפסו על הגגות והמזרקות כדי להיות קרובים לשחקנים שמרגע שהדלת של האוטובוס נפתחה נבלעו על ידי האוהדים שרק רצו לחבק ולגעת כשרוב השחקנים הגיעו מהאוטובוס לבמה המאולתרת כשהם לא נוגעים בכלל בריצפה שכן מהאוטובוס נסעו אותם על הכתפיים.

תחושת הגאווה שהרגשתי בשבועות לאחר מכן, תחושת האופוריה, ומסתבר שלא רק אני (עשו בזמנו כתבה על ההשפעה של הגביע על העיר, בחודש שלאחר הזכייה בגביע המכירות בעיר גדלו ב-79 אחוזים, אני זוכר שלא משנה איפה הסתובבת באותו חודש ראית אוהדים עם חולצות של הקבוצה או פרטים אדומים, כל כמה ימים הייתה חגיגה אחרת של האליפות, טירוף מוחלט), היו ההרגשה הכי טהורה ומרגשת שהרגשתי בכדורגל עד לאליפות הראשונה שלי לפני מס' שנים. אושר טהור.

כמה שנים המתנו כדי לשחזר שוב את ההרגשה הזאת. תביאו תגביע!

 

אפשר כבר לברך את מכבי פת או שזה יותר מדי מוקדם לעמה יעמיק?

 

מזל טוב ללוזון על דאבל מרגש.
אנחנו וגמר גביע זה לא זה.

 

גביע ובאר שבע זה כמו שמן ומים. אין מבוכה או שיא שלילי שלא שברנו במפעל הזה.
רואה את ההתעסקות המוגזמת בבאר שבע לעומת השקט המופתי בפתח תקווה ואת הדיבורים הלא נגמרים על זה שאנחנו הפייבוריטים ורק מתפלל שאלוהים יעזור לנו.
הכול יתקבל בסלחנות היום במידה וזה יגמר טוב, אני רק מקווה שלא תהיה למשחק הזה השפעה על השינויים שצריכים לקרות בסגל בלי קשר למשחק היום.

 

זה תלוי גם ביריבה. נקווה שיסריחו את הדשא.

 

גם לי זה נראה מאוד ברור שפתח תקווה לוקחת את זה היום.
מה שכן, אני סקרן לראות את זה קורה רק בגלל אבוקסיס שכבר חודש וחצי מנסה בכוח לא לשחק עם ההרכבים ההכי חזקים שלו בליגה "כדי לשמור עליהם לגביע". אני מאמין שאי אפשר לשחק כל כך רע 3 חודשים ואז פתאום לבוא ולהתפוצץ, אבוקסיס מאמין שכן, נחיה ונראה מה תהיה התוצאה.

 

מקצועית, זה תלוי בב"ש, אין מה להשוות מבחינת תקציבים, חומר שחקנים וכו', יש גם הפרש של ליגה בין השתיים אם אנשים שכחו, הכוח של ב"ש זה בזרים וללוזונים לפי מה שאני יודע יש אולי זרים-שניים בסגל.
אבל, גמר גביע פלוס קורונה תספק לנו לטעמי משחק שיוויוני. אם ב"ש כובשת ראשונה זה גמור, מאמין שאבוקסיס יסגור את המשחק בצורה הכי מכוערת שאפשר, פשוט כי הוא יודע שהוא צריך את הגביע הזה בשביל ג'וב החלומות שלו - מאמן הנבחרת.

ואם זה לא יקרה...הייתי בטדי בניצחון של הצעירה על אנגליה שגיא לוזון חגג שם כמו מטורף אחרי הגול ובסיום, לדעתי מה שקרה שם יהיה יום הזיכרון לעומת מה שיקרה על הדשא של בלומפילד אם מכבי פ"ת מנצחת היום, מקווה שכוחות הביטחון והרפואה במגרש בהיכון.

 

כוחות הביטחון והרפואה יצטרכו להיות בבאר שבע ואזור הדרום במצב כזה. צפויה התאבדות המונית.

 

@Drama2

 

הוו עולים עם תלבושת חדשה רטרו. עוד מנחוס לאוסף.

 

איש השיווק שאל אותנו בזמנו אם היו עושים חולצת רטרו מה היינו רוצים, אמרתי לו חלום משבצות רטרו כמו של קרואטיה של 97 כשלקחנו תגביע.
חולצה אדירה.

 

שיחוק אדיר, תלבושת מדהימה ממה שרואים מהטיזר.
הסמל נראה מודפס ולא רקום כמו בחולצה של השנה, אני מקווה שזה רק נראה והסמל יהיה רקום כי זה מוריד מאוד מאיכות החולצה.

 

אכן הסמל לא רקום.
אולי בגלל לחץ של זמן. מקווה שהחולצות שימכרו בעונה הבאה יגיעו עם סמל רקום, אין סיבה ללכת אחורה.