זה כבר השירות שהיא מספקת ותנאי הרישיון שהיא מקבלת מהמדינה. יש עוד חברות פרטיות בישראל שמספקות שירותים חיוניים (התפלת מים, ייצור חשמל, בקרוב נמלי ים).
@סיונרה אגד מקבלת סיוע מהמדינה בקנה מידה רחב מאוד. על הנייר היא פרטית, בפועל היא חיה מכספי המיסים שלנו. ביחס לשימוש בחשמל ומים בשבת בהחלט היה מקום לדיון ומדובר בסיפור אחר לגמרי - חשמל, מים (וכן צבא ומשטרה ועוד) חיוניים כל רגע מטעמי פיקוח נפש. לכן באופן מהותי הם מותרים בשבת. תחבורה ציבורית לא מהותית מטעמי פיקוח נפש בכל רגע נתון, ולכן באופן מהותי היא אסורה בשבת. לא טענתי שההכרעה בשאלה הטכנית לא חשובה, אלא שהיא לא משנה את קיומו של הרציונל. חבל לא לקיים דיון ולזלזל ולהגיד 'אד הוק' במקום להבין את הרציונל של הצד השני ולחשוב איך מגיעים לפשרה. אני כמובן לא מדבר על הדיון חסר-המשמעות באייסוקר, אלא באופן מהותי ביחס לשיח הפוליטי בישראל. השיח סביב השאלות האלה הוא בדרך כלל צווחנות פופוליסטית על כפייה דתית ולכן לא פלא שבפועל המאבק כושל שוב ושוב.. כשיש שיח ענייני ומבינים את הטיעונים השונים מצליחים בקלות להגיע לפשרות כי מבינים מה הפתרון הטכני שיאפשר לערכים של שני הצדדים להישמר. אני בהחלט משוכנע שאילולי איבת לפידליברמן-דרעיליצמן היה אפשר בקלות למצוא מתווה טכני של תחבורה-ציבורית-לא-ממשלתית-בשבת שמקובל על כל הצדדים, אבל בפועל אין אינטרס כזה. בדיוק כמו ההאשמות ששס משאירה את הציבור שלה בור כדי שימשיך להצביע לה, ובדיוק כמו ההאשמות שביבי לא מקדם ימין מדיני כדי שימשיכו להצביע לו מפחד מהשמאל - בדיוק כך קורה גם ביחס למאבק הדתי בישראל. מעדיפים לשמור את הבעיות והמנדטים כי פתרונות (אפשריים בהחלט) ייתרו את הפוליטיקאים שמשחקים על השנאה.
זה לא פיקוח נפש. אנשים יכלו לאגור לפני השבת מים וחשמל בג'ריקנים וגנרטורים. זה פחות או יותר מה שמבקשים מאנשים עניים וזקנים לעשות בנוגע להתניידות. גם בטיעוני אד-הוק יש רציונל, הוא פשוט משתנה כדי להתאים למטרה הכללית והיא להתעמר באנשים שלא שומרים שבת. זה הקסם שלהם ככלי רטורי. מיקי זוהר צריך את סוכני הביטוח בפריימריז, אז הוא ממציא חוק כי "לא הוגן שחברות ענק ימכרו ביטוחים בלי לדאוג ללקוחות", אם זה לא היה עובד אז הוא היה ממציא משהו אחר. אגד היא לא ממשלתית, זה לא משנה כמה פעמים תגיד שהיא "חצי ממשלתית". היא גם לא חברת התחבורה היחידה בישראל, יש את דן, אגד תעבורה, קווים, מטרופולין ואפילו עוד חברות שיכולות להפעיל קווי תחבורה ציבורית בישראל. אגד לא מקבלת את הסיוע כי היא חברה של אנשים נחמדים, היא גם בכלל לא מקבלת סיוע כחברה. השירות שהיא מציעה מקבל סיוע כי בלי זה הוא לא יהיה קיים או קיים במתכונת מצומצמת. תחבורה ציבורית זה ענף שמבוסס על סבסוד מהמדינה כתוצאה מההשפעות החיצוניות החיוביות שלו. אתה דורש מגוף שנותן שירותים עבור המדינה שישמור שבת, זו דרישה לא לגיטימית גם במדינה יהודית.
טוב אז עמיר פרץ החליט להעלות את ההיטל על ייבוא מלט בטענה שזה לא "עזר להוריד את מחירי הדירות". בתגובה הוא טוען שדאג לפרנסה של אלפי (כאשר בציוץ המקורי הוא רשם מאות משפחות) ישראלים מתחום המלט בארץ. להלן גרף של מחיר המלט בשנים האחרונות (עקב פתיחת הייבוא של בנט). יאללה, שמישהו יביא פה meme טוב על סוציאליזם.
זה לא סוציאליזם אלא "חברתיות". הגרסא הישרא-פופוליסטית של המונח. לצערי חלק גדול מחברי הכנסת שלנו לוקים בזה, להוציא את אלו שסתם מושחתים, ואולי עוד 3-4 מפוזרים בכנסת.אני מאמין בזה שעמיר פרץ לא מושחת אלא פשוט אידיוט.
הגבתי בהתחלה לה עד שראיתי את הראשונה. זה שאפשר למצוא קשר נסיבתי כנראה בין כל שני אנשים במקומות האלו זה לא דבר חדש, ערוץ 20 חיים על החרא הזה, כמו תחקירי קרן וקסנר למיניהם. בסוף המהלך תואם לחלוטין את האידאולוגיה של עמיר פרץ והיה צפוי שיקרה ביחד עם מהלכים דומים נוספים ברגע שמונה על ידי נתניהו וגנץ להיות שר הכלכלה. זה שקול לזה שאחרי שתראה את דוד לואיז עושה שטות בהגנה שתעלה לקבוצה שלו במשחק, תאשים אותו במכירה.
אבל זה בדיוק העניין - הדברים האלה תמיד יתגלו באופן נסיבתי, זה לא שעמיר פרץ יעמוד עם שלט שאומר שהוא עוזר לחברת נשר. החוכמה של הציבור זה לדעת לשאול את השאלות האלה גם אם יש מקרים שאכן מדובר בצירופי מקרים (נדיר).
זה לא צירוף מקרים כזה נדיר. ישראל מדינה קטנה ומבטיח לך שאפשר לגלות קשרים כאלו כמעט בכל פעולה של הממשלה אם מחפשים מספיק ומורידים את הסף לפרסום מספיק. אם זה היה נגד האופי של עמיר פרץ ניחא, אבל זה מהלך קלאסי שהייתי מצפה ממנו.
זה קלאסי להעדיף את העושר של מאות משפחות ע"פ מחירי מלט שישפיעו על המדינה כולה (ובעיקר לעניים שמתקשים להגיע לדירה)? לא חושב. אני שוב יגיד - וזה לא קשור לימין או שמאל - עוולות מהסוג הזה קורות תמיד מתחת לפני השטח. ובדיוק ככה כל תחקיר שתראה בתוכניות כלשהן מתחיל.
אני מסכים שזה לא עניין של ימין ושמאל, גם בימין יש טיפוסים כאלו. אתה מסתכל על זה מנקודת המבט הצרכנית. סוציאל-פופוליזם ישראלי לא עובד ככה. כשאתה מייבא עגבניות מתורכיה שעניים יכולים לקנות יותר בזול - אתה פוגע מבחינתם בחקלאים הישראלים. זה היה נכון למה שקרה עם תעשיית הטקסטיל הישראלית שנכחדה בשנות ה-90 בגלל היבוא, ואם תשמע את החבר'ה האלו מדברים, הם היו שמחים להחזיר נשים מעיירות פיתוח לעבוד כתופרות. זאת נטייה להסתכל על מה שאתה רואה ולא על מה שאתה לא רואה. ושוב, זה עמיר פרץ קלאסי. לגביי העניים שציינת, הם יתקשו עם או בלי המלט להגיע לדירה. מי שיש לו הון עצמי ויכולת לקבל משכנתא מהבנק הוא כנראה לא עני, וזה בסדר, לא צריך לדאוג רק לעניים ואין שום סיבה שאנשי מעמד הביניים ישלמו עמלה בקניית דירה כדי שתהיה תעשיית מלט בישראל.
@סיונרה זה מה שהם אומרים לך - "לתמוך בתוצרת כחול לבן", "לחזק את התעשייה הישראלית" וכל מיני סיסמאות פסואדו-פטריוטיות, ועצם זה שאתה מגדיר את זה כ"עמיר פרץ קלאסי" אומר שזה השיג את מטרתו. ברור שהשקפת עולמו של פרץ מבחינה כלכלית היא סוציאליסטית, אבל זה לא הדבר הראשון שיניע את הפעולות שלו (כמו רוב הפוליטקאים). אבל נראה שהדיון הזה די מוצה.
יש כמה וכמה תחומים שהוכח שיותר זול לצרכן לייבא בהם מחו"ל. בשר, ירקות, פירות, חלב, גבינות, שימורים, מפעלי נייר ועכשיו גם מלט. השאלה אם בוחרים להשאיר בארץ את הכל לייבוא או לשמור על המפעלים בארץ גם אם זה אומר שהצרכן יישלם יותר. עמיר פרץ מייצג דיעה אחת, בנט מייצג דיעה אחרת. הליכוד.. תלוי את מי שואלים ואיזה שר מנסה מה. אגב, חלק מהחוסר רווחיות הזאת הוא לאו דווקא בגלל שמשווק הישראלי/ החקלאי העלה מחירים, אלא דווקא בגלל הרשתות שרוצות לגזור קופון גדול יותר, והן חסינות מביקורת. בתור מושבניק, אני יכול להעיד שבעונה החולפת היתה יוזמה של צרכנים לבוא ממש לבית החקלאי ולקנות ממנו סחורה. מעבר לזה שאותם פירות וירקות החזיקו הרבה יותר זמן כי הם לא שכבו שבועיים במקררים בסופר, גם המחיר היה הרבה יותר זול גם מהרשתות ההכי זולות היום בשוק. אבל תמיד אפשר לקנות עגבניות שמיובאות מעזה. הדיעה האישית שלי? צריך למצוא את האיזון. אם אני היום אלך לקנות מגן לטלפון בקניון, יהיה תיאום מחירים בין כל הדוכנים כמובן, אבל מחיר של מגן יהיה נניח בין 50 ל 80. באיביי הוא עולה דולר וחצי. אז פייר? אם היה עולה באותו דוכן 10 ש"ח הייתי קונה ממנו. גם אם זה אומר לשלם יותר. כי כן חשוב שיהיו כאן מקומות עבודה וכו' וכו'. אבל כשדורשים על מספר דברים פי 500 ויותר, הם מאבדים את האמון שלי. אגב, חנויות האופנה למיניהם דווקא כן עשו שינוי בשנים האחרונות, והראו בדיוק את הגמישות שאני מנסה להראות. רנואר, לדוגמא, בעבר אני זוכר שלא הייתי חושב אפילו להכנס אליהם מתוך ידיעה שאין שום דבר שם שעולה במחיר סביר מבחינתי. היום, יש חולצות שנעות בין 30-300 כולל מכופתרות בפחות מ 100. כנ"ל ג'ינסים. שכל אחד ייבחר כמה הוא מוכן לשלם כמובן ואת איכות הסחורה אבל יש אופציה לצרכן. (אגב, יש גם חנויות עודפים אבל זה סיפור אחר).
