ובכן, שתיים כאלה. ובדיוק 10 שנים זו אחר זו. גראנדה טורינו, מועדון שלם שנמחק בהתרסקות מטוס ולא חזר מעולם לגדולה.
מה יש לעשות כשמסיימים את היום כל כך מוקדם? עוברים על המדיה. מכל ההספדים אני חושב שלאמר אודום פגע בצורה הכי חדה. כנראה רק מישהו שבאמת הגיע מהאשפתות ופגש במוות כל כך הרבה פעמים מסוגל להוציא מילים כאלה. יצא לי לפגוש אותו 4 פעמים השנה את אודום, פעמיים נראה זומבי ופעמיים נראה טוב, איש יקר.
מבחינת גדולה ספורטיבית אני כמובן לא יכול לקבוע, מבחינת פופולאריות? זה כאילו שדבר כזה יקרה לכריסטיאנו רונאלדו, לא פחות. לגבי הדמויות הלא ספורטיביות אני גם לא יודע.
יש כאלו שיתווכחו על טיבו המסורי ואפילו ביננו לבין עצמנו יש קונפליקטים לגבי מעשיו. אני בטוח שהבן אדם כמו כל בן אדם הביע צער על מה שעשה אני בטוח. אבל זה לא מעניין עוד לא נתנו לגופה להתקרר ומזכירים את זה ישר אני יליד 94 אוהד את הסלטיקס אבל קובי ללא ספק הוא המייקל גורד'ן של הדור שלי
מי היה מאמין שהם ילכו באותו החודש https://www.ocregister.com/wp-content/uploads/migration/o5a/o5ak5x-b88683130z.120160407182748000gdrfroi3.10.Xxx?w=620
כל אדם עם פרופיל תקשורתי בלבל הזה היה מעדיף לסגור סיפור כזה מחוץ לבית המשפט, בין אם אשם או לא. זה שקובי העדיף להעלים את הבעיה במקום לעמוד למשפט לא מעצים את הפסאדו אשמה שאנשים מנסים לייחס לו.
כל שחקני ה-NBA קיבלו קשה את הבשורה, כולל כאלו שהכירו אותו, אבל שיחקו כי זאת העבודה שלהם. לעומתם, קיירי פשוט קם והלך בלי לשחק. איזה ספורטאי פח.
אני מניח ש"קובי היה רוצה שימשיכו לשחק למרות הכל" זה התירוץ המושלם עבור הליגה להצמד ללו"ז ובכך למנוע הפסד כלכלי משמעותי.