לראות את הנאום של פיליפ היה מרגש בטירוף, ממש מחנק בגרון. איזה ספורטאי. מקצוען אמיתי שתמיד היה כיף לראות, והכי כיף לראות כמה זה חשוב לו וכמה הוא אוהב את זה. ויאללה ניינרס. פוש אחרון וזה שלכם
פיט קארול מנהל שעון בצורה המטומטמת ביותר שנראתה אי פעם על מגרש פוטבול ועולה לקבוצה הפוקסיונרית והדוחה שלו ב-3 ניסיונות מה-1 יארד ליין במשחק שרק אלוהים יודע איך הגיע שוב לסיטואציה המזדיינת הזאת במקום להסתיים 48-14 כמו שהוא היה באמת. סיאטל (ושון פייטון האפסון) נדפקים בגלל חוק ה-PI שבכלל לא נבדק על ידי ה-Booth למרות שנועד בדיוק בשביל סיטואציה כזאת. קייל שאנהאן והמפלצת החולנית שהוא בנה במפרץ מסיימים כראוי עם ה-#1 ב-NFC במקום להישדד ולהתחיל לרוץ עכשיו כל שבוע לחור אחר במשחקי חוץ. סיום מושלם לאחד הימים. אושר.
דקה אחרונה שנמשכה כל כך הרבה במשחק אני לא זוכר. בסה''כ מלא דרמה כמו תמיד בין שתי הקבוצות האלה. ועם כמה שאני לא רוצה להשבית שמחות #1 - זה היה קרוב מידי. הניינרס רחוקים 10 סנטימטרים/ו/או ניהול שעון שערורייתי בקנה מידה היסטורי של קארול מלחרבן פה את הפירסט סיד לגמרי. ניצחון זה ניצחון וברור שזה עדיין מרשים והכל בהתחשב ב12th man ובביסט מוד וכל השיט הזה, אבל בעוד שבועיים כנראה שסיאטל תחזור למפרץ וזה לא יהיה cakewalk. לא כשווילסון עדיין חי ונושם. משבית שמחות #2 - הדרך עדיין ארוכה מבחינת פאטי ואנדי. הסיד השני היה חלום רטוב שאיכשהו השתממש, ואם יש מישהו שצריך את השבוע חופש הזה זה מהומס, אבל יש לי עדיין את הדאגות לגבי הצ'יפס למרות החודש וחצי האחרונים שבאמת היו מעודדים. אם טנסי איכשהו תעשה סנסציה ותצא מפוקסבורו - זה מצ'אפ לא טוב שכבר הפסדת לו העונה (הצ'יפס עדיין פייבוריטים מובהקים כמובן, אבל עדיין), וכמובן אם הפאטס מגיעים לאירוהד אסור לזלזל. שלא לדבר אח''כ על הרייבנס וזה. קיצור - יאללה פלייאוף. מהמרתקים שאני זוכר, לא צפוי בשיט. בלאגן
קרוב מדי ברמת התוצאה. ברמת היכולת על המגרש זה היה רחוק מאוד, אפילו לא באותו איזור חיוג. לסיאטל לא היה PRAYER לעצור את ההתקפה שלהם כל המשחק. רסיברים פנויים בלי מגן ברדיוס של קילומטר, PUSH מטורף של ה-OL בטחינות על הקרקע, מגנים אוכלים כל misdirection וחוטפים בומים בסיום כל ריצה של אחד מהסקיל פליירס של הניינרס. הבעיה מבחינת הניינרס הייתה שמס' הפוזשנס במשחק היה נמוך בכלל ובמחצית השנייה בפרט כי סיאטל הצליחו להוציא לפועל שני דרייבים ארוכים של 8 ו-7 דקות עם 800 מהלכים ו-3rd down conversions מציקים שעייפו את ההגנה הפצועה שלהם, במיוחד בזכות הקסמים וההזיות הרגילות של ווילסון עם כל הסקרמבל'ס והיציאות מהפוקט, לא בגלל איזו עליונות או פלייקול'ס גאוניים או משהו בסגנון. נטו backyard stuff שהוא כמובן מתמחה בו אבל שיט שאותי אישית לא מרשים ברמת ה"OMG בלתי אפשרי להתמודד עם הדבר הזה" כי זה בסוף משחק של אחוזים ומרווח טעות. ומהבחינה הזאת ההתקפה של סיאטל היא אחת הפחות יעילות ועם מרווח טעות שבקושי קיים. עם זה לא מגיעים רחוק, בטח שלא מתחילים לחבר עכשיו ניצחונות חוץ בפלייאוף. הם גמורים וטוב שכך, בעיניי כבר בשבוע הבא. אף דרך לא הייתה פשוטה אבל המסלול התרכך משמעותית כי במקום לנצח 3 משחקים עם לפחות שניים בחוץ אתה צריך לנצח רק שניים כשאחד מהם הוא בבית. זה הבדל עצום ויש סיבה למה הפעם האחרונה שקבוצת וויילד קארד הגיעה לסופרבול הייתה לפני 8 שנים. דבר שני, טנסי לא אופציה כי הבראקט בפלייאוף עובד בצורה לפיה קנזס יכולים לקבל רק את ניו אינגלנד/יוסטון/בפאלו. אם טנסי מנצחים הם נוסעים לבולטימור לא משנה מה. בעיניי הפלייאוף הרבה פחות פתוח ממה שהיה נדמה לפני חודש-חודש וחצי כי הזמן הזה והמצ'אפס שראינו הספיקו כדי להיסגר סופית על הקבוצות הבאמת רלוונטיות שיכולות לעשות נזק וללכת עד הסוף, לפחות בעיניי - סן פרנסיסקו, קנזס, בולטימור וניו אורלינס. ה-Curveball היחיד המרענן שקיבלנו שיכול לחולל הפתעות זה ה-#2 שגרין ביי השיגו וזה רק בהנחה ש-GOAT סוג של מתאפס על עצמו עם כל היצורים שיש לו לעבוד איתם, אחרת גם אם הם משיגים את הניצחון המיוחל על הסיינטס בבית (מבחינת וגאס זה יהיה משחק של 55-45 סיינטס בערך, בניגוד ל-80-20 שזה היה בסופרדום) אני לא נותן להם הרבה סיכויים לעמוד בקצב של המכונה ההתקפית של שאנהאן. זה יצריך הסרחה של ג'ימי שבחודש האחרון לא מספק כאלו כמו בחודשיים הראשונים של העונה.
אופס. משהו הסתבך לי בתגובה. מה שרציתי להגיד זה שכל מי שלוקח מהמשחק הזה משהו אחר חוץ מזה שפוספסה פה הזדמנות לרגע היסטורי לרדמפשן עם ט"ד של מארשוןןןןןןן מה-1 בגלל הדיליי אוף גיים העלוב והמעליב הזה, הוא חסר לב ברמות. פשוט רגע עצוב
אסור להספיד את ניו אינגלנד, אבל לא רואה אותם בכושר הנוכחי, גם עם תוספת שבוע הכנה אינטנסיבי ליריבה, מצליחים לנצח בקנזס. בתור תומך שלהם אני בספק שהם מנצחים את טנסי בבית.
פיספוס לרדמפשן היה רק עבור נפגעי פעולות האיבה ע"ש פיט קארול AKA אוהדי סיאטל. אנשים בעלי לב לא היו זקוקים לאחד אלא פשוט למהלך הנכון והמתבקש בשני המקרים המדוברים - ב-2015 לרוץ, אתמול - לא לכפות "רדמפשן" ולהכניס בכוח רץ בן 800 שלא שיחק שנה וחצי אחרי שסיפסלת אותו במשך כל הדרייב במחיר של דיליי אוף גיים שגם עלה במשחק. כמו תמיד כשמדובר בפיט קארול - הכל הפוך. ועל כן הוא מתוגמל בהתאם. אין שום סיבה מקצועית ואובייקטיבית לא להספיד אותם. אלה פירפורי גסיסה אחרונים (ולא רק של העונה הנוכחית אלא לכל העידן. בריידי פורש/מועזב בחודשיים הקרובים) ורק בגלל לוח משחקים קל בצורה היסטורית עדיין לא ירו להם לגמרי בראש. תן לקבוצה הזאת את לוח המשחקים של קנזס או תעביר אותם ל-NFC וסבירות גבוהה שהם בכלל לא עושים פלייאוף.
אם היה להם לוח משחקים של קנזס הם היו עושים חיזוק יותר משמעותי תוך כדי העונה ולא מגיעים למצב הנוראי שלהם עם הרסיברים. קשה יותר לעשות חיזוק במקומות הנכונים כשאתה מנצח בלי הפסקה, גם אם זה מול קבוצות לא טובות ומסתבר שגם אם אתה מנוהל כמו ניו אינגלנד.
הם עשו את החיזוק ההתקפי המשמעותי ביותר שקבוצה עשתה העונה מבחינת השקעת משאבים עם בחירת הסיבוב השני ששלחו על מוחמד סאנו. שרפו 14M על אנטוניו בראון (שהיו חסרים להם כדי לעשות מהלכים אחרים). הציעו בחירת סיבוב ראשון על טרנט וויליאמס וקיבלו סירוב. זה לא שהם לא ניסו. פשוט נכשלו פיצוצים. אין סיבה לתת להם להנות מהספק רק בגלל שהם ניו אינגלנד. המצב ה״נוראי״ הזה לא הגיע מהשמיים אלא תוצאה של תיכנון והשקעות שהם עשו לאורך כל האוף סיזן ובמהלך העונה, בין אם בדראפט, בין אם בהחתמות שחקנים חופשיים ובין אם בטריידים.
הוא לא יגיד משהו אחר גם אם זו לא התכנית. מקווה שנאגי יטפל בזה. בעניין אחר, דאג פאקינג מארון ממשיך בג׳אגס. מה לעזאזל עובר על מועדונים בליגה הזאת?!
איך נאגי יטפל בזה אם הוא שני בהיררכיה ולא אחראי על ענייני פרסונל? זו בדיוק הבעיה שדיברתי עליה במהלך העונה כשמיצ'ל הסריח ללא הכרה. באירגון נורמלי עם בעלים מתפקד ולא סבתא בת 400 עם איזו חליפה חלולה שבטח מתפקד כ"נציג בעלים" או בבל"ת בסגנון בלי שעניינים מקצועיים מזיזים לו את הקמיצה כמו המשך סטטוס קוו זה כנראה היה מוביל ל-shakeup רציני מאחורי הקלעים. ממה שהיה נראה אתמול - עסקים בשיקאגו ממשיכים להתנהל כרגיל. ועסקים כרגיל בשיקאגו=ראיין פייס עושה הכל כדי שהשחקן שהוא עשה עליו ALL IN יצליח. וזה אמור להדאיג מאוד אוהדי שיקאגו לקראת האוף סיזן הקרוב כי נראה שהולכות להיות אופציות איכותיות יותר משנים נורמליות שיהיה אפשר לשים עליהן את היד. אם כל מה שפייס יעשה זה לצאת ידי חובה עם איזו החתמה סטייל ראיין פיצמאג'יק (חיים שלי אתה, אני פשוט לא רוצה שתנחת בחור קפוא כמו שיקאגו. החיים כפימפ וזיין על חלל בסאות ביץ' תפורים עליך) או ג'וש מקאון או אנאעארף בסגנון שברור לחלוטין שאין ולא יהיה איתה עתיד ובטח שלא תחרות ראש בראש אמיתית עם מיצ'ל במחנה האימונים אז הוא למעשה משתין למיליוני אוהדים בתוך הלוע בלי בושה. שזה מביא אותי לשאלה השנייה שלך. מה אירגונים בליגה הזאת חושבים? הם לא. כל אחד מ-32 בעלים מקבל מדי חודש מרץ צ'ק בסך 250M+ מהליגה בלי לעשות כלום. רק מעצם העובדה שהוא חי והקבוצה שלו קיימת. התמריץ להצליח קיים אבל לא הכרחי. וברגע שהוא לא הכרחי אפשר לזרוק זין ולעשות טונה שטויות. דווקא במקרה של ג'קסונוויל אני עוד מצליח למצוא גרם היגיון בשיגעון כי קאהן מרגיש שסבא קופלין היה הסרטן האמיתי (והוא אכן היה כזה) שזימבר את האירגון ומעוניין לתת למארון וקולדוול להוכיח את עצמם שנה אחת כשהחטיאר הזה לא בסביבה כדי לראות מה הם שווים (כנראה לא הרבה). הטמטום והפשע האמיתי בסיפור היה שהוא התעורר מאוחר מדי אחרי שנתן לסבאל'ה לעלות לו באחד השחקנים ההגנתיים הטובים בליגה. אבל אנשים שצפו אתמול בג'ון מארה ודייב גטלמן בג'איינטס. או שעוקבים אחרי השיט שואו בקליבלנד. לאוהדים האלה אני לא יודע מה להגיד ומאיפה להתחיל לנחם בכלל. הייתי אומר שזו פארסה והייתי אומר שזה קרקס והייתי אומר שזו התעללות בחסרי ישע אבל כל ההגדרות והתיאורים האלה קטנים מדי ביחס למה שזה באמת.
