מחזור 7 בספרד: מדריד בטירוף לקראת הדרבי| חטאפה מארחת את בארסה

מה הקטע עם היציעים הארעיים האלו באצטדיון של מאיורקה?
אשכרה דחפו טריבונה ל30 איש צמוד לשער באצטדיון אולימפי

 

סימאונה מאמין שככל שהשלישיה תשחק יותר דקות, כך היא תספק יותר סחורה. אבל זה לא שאטלטיקו עברה ל-4-3-3, כי סאול משחק בלם שלישי והיכולת של הקישור ליצור מצבים מוגבלת.

 

אתלטי בלוף. רבע מיליון יורו שפכו על כלום, שחצי מזה על ילד בן 19 שספק עם יתברר כפלופ עוד כמה שנים, ספק עם ירצה לעזוב עוד שנה. עוד פעם התקשורת אוכלת שאתלטיקו קבוצה של אליפות. פחח.

 

יש דברים שאי אפשר להסביר. כמו לוק דה יונג ליד השער, כמו בארסה שמתחילה לשחק רק אחרי שהיא ניצלת בנס.

משפט לגביי מסי שעדיין בשלבי התאוששות והסרת חלודה - אין שחקן בעולם שזוכה לכזאת הערכות במצבים נייחים וזה לא דבר טריוויאלי. גם לעקוף את החומה, גם לבטל את השחקן שנזרק מתחתיה במקרה ש, גם לעבור את המגן שרץ אחורה לתת לואצ'ליק קונטרה על הקו. יש לבחור רזומה עשיר של כדורים חופשיים מרהיבים לאורך הקריירה אבל עצם ההערכות נגדו הערב קנתה אותי במיוחד בשער הזה.

השואו של מתיו להאוס סמוך לסיום ביי פאר אחד המביכים שראיתי. אשכרה נתקע עם מחסנית של כרטיסים וחיפש על מי לפרוק.

 

דמבלה שחקן עם כל כך הרבה כישרון ואפס מקצועיות.
מסי אלוהינו.

 

סביליה במשחק חוץ נגד ריאל או ברצלונה זה משחק שכבר שנים מתחיל ב 4-0.
לא מבין איך לופטגי לא פותח במשחק כזה עם ג'ורדן, השחקן הכי טוב שלו העונה. על לוק דה יונג כבר אין טעם לדבר. אם הוא ממשיך לפתוח עם ההולנדי במשחקים הקרובים זאת עילה לפיטורין.

 

מתיאו להוז כרגיל מקבל את כל השואו כשבארסה בסביבה, הזוי שהוא עדיין שופט משחקים שלה.

 

אז בסוף עלינו עם ההרכב שניצח את אינטר, אבל המערך היה שונה וקיבלנו את המערך הרגיל עם דה יונג כקשר אחורי בודד במקום ציוות שלו ושל ארתור.
זה לא כל-כך עבד, במיוחד ברגעים שדה יונג יצא יותר מדי קדימה או כשארתור/וידאל עשו תנועה לרחבה והשאירו ים של שטח מאחוריהם.

דמבלה באחת ההופעות החלשות שראיתי משחקן כדורגל ברמה הזאת. לקח לו חצי שעה להבין שהוא לא מסי ושחלק מהתפקידים שלו בכדורגל זה גם לחזור אחורה או לעשות לחץ כשהכדור לא אצלו. כשהכדור כן היה אצלו הוא היה על תקן שחקן של סביליה ובעצם התחיל את כל המתפרצות שלהם לשער של בארסה. בסוף הוא גם קינח בכרטיס אדום(וצפוי לראות את הקלאסיקו מהיציע). שאפו טמבלה.

אין הרבה מה לקחת מהמשחק הזה כי בטווח מאוד קצר בארסה הפכה למפלצת קלינית ונתנה לעצמה יתרון כל-כך גדול ששתי הקבוצות הרגישו שאין יותר מה להתאמץ.
שוב נראינו פגיעים מאוד במתפרצות, אבל זה מתחיל בעיקר מאיבודי כדור שטותיים. יש רגעים של הנעת כדור ברמה שמזכירה את העונות הטובות, אבל אין מספיק יציבות מהשחקנים הקדמיים. לא פלא שהמשחקים נראים כמו רולטה, או שמייצרים מצב הבקעה או שמוציאים ליריבה מתפרצת לגול.

מילה טובה לוידאל וסמדו שמראים שלפני הכל צריך לרצות ולהקריב. בעיקר בזכותם ניצחנו את סביליה ואת אינטר.

 

וידאל בכלל נהדר וצריך לראות דשה הרבה יותר לדעתי, אגב המחצית הראשונה שלו בהנפילד הייתה פשוט פסיכית אבל לצערו אף אחד לא זוכר את זה.
גם רקיטיץ' לדעתי צריך לשחק יותר. לא מובן לי איך מהקשר הבכיר בשנה שעברה הוא הפך בין רגע לאחרון ברוטציה.
את דה יונג אני עדיין לא כל כך יודע איך לאכול, מצד אחד אין ספק שהוא מוכשר מאוד, אבל עדיין לא ברור מה העמדה האידאלית שלו על המגרש בהנחה שבארסה מעדיפה לשחק עם קשר אחורי אחד.

לגבי סביליה אין מה להגיד, התוצאה ידועה מראש, זה מרגיש משהו במועדון לא כל כך יודע להסביר את זה אבל יש בהם משהו לוזרי בהקשר של הליגה. זה לא משנה מי המאמן ומי השחקנים הם אף פעם לא ייראו כמו קבוצת כדורגל בקאמפ נואו. מועדון שמכבד את עצמו כמו ולמסיה, גם בעונה הכי שחורה שלו יגיע לקאמפ נואו ויסתכל להם בלבן של העניים כנל בברנבאו.
עזבו את ולנסיה לא חושב שיש איזושהי קבוצה בליגה עם מאזן כל כך עלוב נגד הגדולות בחוץ.
הזכיות של סביליה בליגה האירופית גורמות לאנשים להעריך אותה יותר ממי שהיא באמת בזירה המקומית.
רק פעם אחת ב9 העונות האחרונות היא הצליחה לסיים רביעית.

 

שבוע אחרי המספרת של מקסי גומס באה המספרת של לויס סוארס. אז מה שבספרדית קוראים לה צ'ילנה? מי בכלל היה הצ'יליאני ההוא? כשאני חושב שנים אחורה, אני נזכר בדניאל פונסקה וכמובן שגם הוא צ'ארואה.

 

במצב הנוכחי של הסגל וידאל חייב להיות באנקר. האיכות הכל-כך גבוהה של משחק הלחץ שלו והאינטנסיביות שלו מכפרים על החסרונות של שאר הקבוצה בפן הזה, ואפילו מכפרים על הפגיעה שלו בשטף הנעת הכדור. הוא גם נותן לנו גיוון בקישור עם התנועה שלו מקו שני, שלפחות כרגע הוא קריטי.
במקרה יצא לי לראות שוב את המשחק נגד ליברפול לפני שבועיים והוא באמת היה נהדר.

לגבי ראקיטיץ', אני פחות מסכים שהוא צריך לראות יותר דשא. ראקיטיץ' כבר שנתיים מתפקד על תקן שומר ראש של בוסקטס ולא יותר מזה, ברגע שרכשו את דה יונג זה הפך את התרומה של ראקיטיץ' לקבוצה לכמעט חסרת משמעות. דה יונג נותן את כל מה שראקיטיץ' נתן ומוסיף על זה השתחררות מלחץ ברמה הרבה יותר גבוהה.