ביי ביי, זוהיר "הגיע הזמן שאעשה דברים מעניינים אחרים" אמר השדר הותיק, שלאחר 27 שנה לא ישדר יותר מהמגרשים יום שני, 28 בפברואר 2005, 9:22 http://grm.m.walla.co.il/archive/91358-4.Xxx הרקיע עדיין כחול והציפורים עדיין מצייצות, אבל בלעדיו זה פשוט לא זה. זוהיר בהלול בפוזה המוכרת מאת: דוד רוזנטל, מערכת וואלה! גם אם שירים ושערים תחזור בשנה הבאה למתכונת הישנה, ספק אם זה יהיה אותו דבר בלי זוהיר בהלול, השדר הכי ציורי ברשות השידור. לאחר 27 שנה במגרשים, אמר היום בהלול לרפי רשף בגלי צה"ל, כי הוא רוצה לפנות לעיסוקים אחרים. בהלול בן ה-54, שיישאר ברשות השידור, אמר: "אני שמח שהצלחתי ליצור בתקופה הארוכה הזו משהו אחר ושמח שהביטויים מפי הפכו לפולחן. אני לא רואה את עצמי כדמות קאלט, אבל יכול לומר שנהניתי. אני לא חושב שהתיוג שלי כזוהיר בהלול שייך לספורט בלבד, ומעוניין להמשיך הלאה". http://sports.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=...h=156&id=677759
הגזמת! השדרן מספר אחד היה נחמיה בן-אברהם ז"ל. ועוד שדרן בולט מאוד: חנוך קינן, שהיה נוהג לשדר בעמידה, עם כובע לראשו. היום הוא עורך דין מצליח. מה שכן: לזוהיר , ערבי ישראלי, יש עברית שלא היתה מביישת אף פרופסור יהודי לבלשנות עברית.
מספר אחת בארץ בימים אלו. על נחמיה בן-אברהם ז"ל לא שמעתי בכלל וגם על חנוך קינן לא כל-כך שמעתי, מלבד זה שהוא היה שדרן ב"שירים ושערים" עם אני לא טועה.
נחמיה בן-אברהם שידר את משחקי הנבחרת, בתקופה שהרדיו היה " רדיו מנורות " , כזה גדול, שהיום כולם מחפשים כאלו בשוקי פשפשים בתור קישוט....שירים ושערים לא היתה קיימת אז. עו"ד חנוך קינן , אכן שידר בתוכנית שירים ושערים, שעד כמה שאני זוכר, החלה לפעול בשנת 1972 . אם יראו פעם בטלוויזיה משחק מימים עברו, אולי יתמזל מזלך לראות אותו עומד ליד מיקרופון על סטנד, סטייל זמר, ומשדר.
פעם באמת הוא היה שדרן שחבל על הזמן אבל בשנים האחרונות הוא ניסה בכוונה לעשות כל מיני משפטים כאלה או שפשוט כבר הוא הפסיק לעניין והוא עשה בחוכמה שפרש מהעיסוק.. בכל מקרה לא יהיו עוד הרבה טובים כמוהו...זה בטוח.
אליהוא בן און היה אחד השדרים הטובים, הוא עזב את הרדיו להיות דובר המשטרה ועכשיו הוא נעלם יחד עם שירים ושערים...
אני תמיד רציתי לדעת מה יש לאנשים נגד רמי וייץ, לדעתי הבנאדם בהחלט יודע לרתק אנשים למשחק, נכון שביטוי השמות הוא קצת מעצבן, אבל סה"כ ככה באמת מבטאים אותם בשפות המקומיות, וזה כבר עניין של טעם
בהחלט יום עצוב בעיקר על רקע השדרים העילגים שאתה שומע היום כדוגמת שי מוגילנר וחבר מרעיו שגם לא רדיופונויים בנוסף לכל...