אני אגיד לכם את האמת, הקבוצה המעניינת ביותר בעולם כרגע זו ברייטון, וזה למרות שאני מכיר רק שני שחקנים בסגל שלה.
לגמרי. הייתי רציני לחלוטין, ואלה שני החבר'ה שאני גם מכיר. הם בדיוק שיחקו מול ארסנל ונשבעתי בפני חבר אוהד ארסנל שאני לא משוכנע אם כולם שם שחקני כדורגל בכלל.
רגע תן צ'אנס למוסטאפי בחמישי. אחרי הכל הוא שיחק שם פעם. @EO11 מעביר לכאן אני עדיין חושב שהקדנציה של סימאונה מרשימה ביותר. הם בצורה יציבה נמצאים איפה שנמצאים. אי אפשר לצפות מהם באמת להתחרות על אליפות עד הסוף כל עונה ולקחת אותה. בגמרים של צ'מפיונס חסר לו מזל. אבל כשאני בוחן עד כמה נכון שיחשב לאחד המובילים בעולם, אני בוחן מה הוא יכול לתת לקבוצה בטופ? יש לו גישת אנדרדוג מאוד מובהקת. זה לא יכול להתקבל במועדונים יותר גדולים מאתלטיקו. עם יד על הלב הוא מוריניו משודרג - קרי אחד שבאמת עובד באימונים ולא סתם מעביר את הזמן ואחד שמגבש סביבו קולקטיב ולא מפרק אותו בצורה חולנית עם רעל. חוץ מזה לא רואה הבדל.
@alexshw לא ירדת לסוף דעתי. אני לא מדבר על הטיב המקצועי של צ'ולו או על סגנון המשחק, אלא על החותם שהשאיר. בסופו של דבר, אתלטי של לפניי צ'ולו לא תהיה דומה לאתלטי שאחריו. כיום זה נראה לנו מובן מאליו שאתלטי נתפסת כמועמדת לאליפות או אחת מהפייבוריטיות לקחת צ'מפיונס (לפחות בעיניי), או יותר מוזר מכך, שאתלטי לא מגיעה כאנדרדוג מוחלט למשחק נגד ריאל. במשך עשור שלם הם היו בדיחה, לוזרים אמיתיים, אבל מאז שהוא הגיע? שני תארים אירופאיים, אליפות, פעמיים סגנות צ'מפיונס וכל מיני גביעים פה ושם ומעל הכל שינוי תודעתי גם בתפיסה של עולם הכדורגל כולו לגביי אתלטיקו ובעיקר התפיסה שלה עצמה. אני לא יודע אם זה יישאר אחריי שהוא יעזוב, אבל מה שבטוח, הוא משאיר מועדון הרבה יותר חזק מאשר זה שהוא קיבל. אז את כל זה אני מאמין שניתן יהיה לשייך לקלופ בליברפול. זו לא סיטואציה זהה, אבל דומה לדעתי. ומבחינתי, זה אולי הדבר הכי גדול שמאמן יכול לעשות למועדון. ולגביי ז'וזה והתייחסות מקצועית - אפשר להגיד שסימאונה הוא סוג של מוריניו של פורטו, צ'לסי בקדנציה הראשונה ואינטר. מסכים איתך שהוא מתאים אך ורק לאנדרדוגיות, מסכים שמוריניו היום הוא העתק דהוי והזוי של הגאון מפעם. אני מקווה שקונטה יגיע לאינטר בקיץ אבל אני חושב שאין אוהד אינטר אחד שלא כמהה ליום שצ'ולו יחזור לסאן סירו.
אינטר ידועה כמועדון אוכל מאמנים. אפילו ליפי נפל שם. אולי באמת צ'ולו באופי שלו והאנרגיות שלו בול מה שצריך וישנה את המועדון הפעם בלי עזרה של פרשה זו או אחרת אצל היריבות. לגבי אתלטיקו ביום שאחרי תלוי בהנהלה. אתלטיקו גם לפני צ'ולו ידעה תקופות מוצלחות. כולל דאבל זכור ב - 1995/96 למשל. אחריו הגיע משבר עמוק שנגמר בירידה. כמובן היה לה נשיא משוגע. רבים מהמועדונים נופלים אחרי מאמן הסטורי עם טביעת יד חזקה. ככה שלא הייתי ממהר לטעון שהם ישארו כאלה גם אחריו. להיות בתודעה לא מספיק. יונייטד צרובה בתודעה הכי הרבה. היא מייצרת את העניין התקשורתי הרב ביותר יחד עם ריאל וברסה. לא חושב שזה כל כך מנחם את אוהדיה.
נו, אז איפה היה היום הניסיון האדיר של ברצלונה שניצח להם את המשחק הראשון ושאמרו לנו שהוא ההבדל בין הקבוצות? מכל מושגי הכדורגל המאוסים וחסרי המשמעות לפעמים, "ניסיון" הוא הכי אוברייטד.