ריאל מדריד 2018/19:: רעש לבן בפתח, גם אם זה עידן חדש...

כותרות העיתונים הבוקר::

שער המארקה:

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/09/21/portada/marca_papel/g2109.de0bc860676e9825fb330f2608082da2.Xxx

'מרכז שדה של הוריקן'| כשהטריו קאסמירו-קרוס-מודריץ' משחקים יחד - ריאל מדריד נראית כמו מכונה. כתבו על שלושת השחקנים שכבר עשו היסטוריה בריאל מדריד והיו שחקנים מאוד חשובים ברצף הזכיות בליגת האלופות וביום רביעי פרחו נגד רומא ודחפו את כל הקבוצה קדימה. הקשר קאסמירו אמר - "קשה מאוד ליריבות לשחק נגדינו כשאנחנו יחד".

שלושת הקשרים האלה שעוררו קנאה גדולה בכל אירופה, הצטרפו לריאל מדריד בסכום של פחות מ-80 מיליון יורו צריך לומר זאת. קרוס הגיע ב-25 מיליון יורו בקיץ בו קאסמירו נרכש מפורטו בחזרה, וב-2012 בימים האחרונים של חלון ההעברות הצטרף לו לוקה מודריץ'.

במארקה אף הרחיקו לכת ודיברו על אחת מחוליות מרכז השדה הטובות ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד והתייחסות לכל מיני תקופות - שנות ה-80 עם שוסטר ו-ואסקס, שנות ה-90 עם לאודרופ ורדונדו וגם תחילת עידן הגלאקטיקוס - עם מקאללה הגרזן באמצע ועם זידאן שאמנם כביכול מוצב בכנף שמאל אבל עוזר מאוד בניהול המשחק. עוד אופצייה שהוזכרה היא קישור גלאקטי לחלוטין - פיגו-בקהאם-גוטי-זידאן, הרכב פיפה על הנייר, משחק מחשב, אבל כבר ראינו אותם משחקים יחד פה ושם בעיקר ב-2003/04 ו-2004/05. כמוכן הוסיפו סקר אוהדים.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/21/15375077992205.Xxx

למטה התייחסו לערב המרגש שחווה מריאנו שקיבל חיבוק חם מראול בחדר ההלבשה של ריאל מדריד וגם מחמאות מפרנצ'סקו טוטי, אגדה אדירה בפני עצמה, שחקנה לשעבר של רומא. ב-AS ערכו סקר אוהדים ו-77% מהמצביעים רוצים לראות את מריאנו בהרכב נגד אספניול מחר.

עוד נושא בוער הוא מאה הימים של המאמן ז'ולן לופטגי על הקווים של ריאל מדריד והשינויים שביצע. כריסטיאנו רונאלדו הגדול היה השחקן העיקרי שעזב ויחד איתו גם קובאצ'יץ', בורחה מאיורל ותיאו הרננדס. צעירים כמו רגילון עלו מהקבוצה הצעירה וגם ואלוורדה, קורטואה, אודריוסולה, ויניסיוס ומריאנו ברגע האחרון - הגיעו. הוא הפסיד את הסופר-קופה האירופי אבל מנחיל שיטות משחק חדשות, הנעת כדור דומיננטית יותר מאשר עם זידאן. לופטגי משחק עם השוערים, תרתי משמע, ובינתיים הוא מאמין ב-15 שחקני סגל, כשהמרוויח העיקרי הוא דני סבאיוס.

בתקשורת עסקו גם בשער של איסקו בכדור חופשי נגד רומא. זו הייתה הפעם הראשונה מזה שנתיים שריאל מדריד כובשת בליגת האלופות בכדור חופשי. הפעם האחרונה: משחק הפתיחה נגד ספורטינג ליסבון בברנבאו ב-2016/17. כריסטיאנו היה האיש שאחראי על המצבים הנייחים אך עם השנים חל פיחות רציני בדיוק שלו בזמן ששחקנים אחרים בקושי קיבלו הזדמנויות. איסקו, אסנסיו, קרוס, בייל, ראמוס? מי צריך לבעוט את הבעיטות החופשיות? 66% מהאוהדים בחרו באיסקו ובייל שני עם 15%.

 

ריאל מדריד וליגת האלופות:: הקבוצה של כריסטיאנו וזיזו או ריאל של ראול?

http://www.interload.co.il/upload/2563791.Xxx

עם פתיחת ליגת האלופות ביום שלישי, דירגתי עבור אתר ‘ישראל-ספורט’ את עשר הקבוצות הטובות בהיסטוריה של ליגת האלופות בפורמט הייחודי מאז 1992. בחרתי בריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו(2013-2018) כקבוצה הגדולה מכולן, אחר-כך בחרתי בבארסה של פפ גוארדיולה ומסי(2008-2012) ובמקום השלישי בריאל מדריד של ראול(1997-2003). ניסיתי לפתח דיון קצר בפייסבוק שלנו ואחד האוהדים סיכם בצורה יפה ‘אני לא רוצה לבחור’. ובכל-זאת אשמח לשמוע ממכם דיעה. מי הקבוצה שלכם?

הקבוצה של כריסטיאנו וזידאן הייתה ווינרית ברמה פסיכת ועם המספרים קשה להתווכח, היא ניצחה כל הזמן ובכל מקום, החזירה ימי קדם כמעט כמו לשליטה בימי פושקאש ודי-סטפאנו. 4 זכיות ב-5 שנים ו-3 ברצף זה מספר מטורף!!

הקבוצה של ריאל מדריד של ראול היא אחרת. חלק מהזמן היא הייתה ‘ריאל מדריד של הגלאקטיקוס’ אבל תמיד הייתה ‘ריאל מדריד של ראול’. היא זכתה בתואר 3 פעמים ב-5 שנים(1997-2002), הייתה אנושית יותר ומה שקסום בה זה שגדלנו עליה, על השחקנים האלה ועל ראול. היא גם זו שהחזירה את הגביה אחרי המתנה של 32 שנה, משהו שהרגיש כמו נצח. גם הכדורגל שלה אולי היה קצת יותר יפה, הגמר נגד ולנסיה ב-2000 שהיה חד-צדדי, הרמונטדה נגד באיירן והמשחקים נגד מנצ’סטר יונייטד בעונה בה נעצרנו ע"י יובה. דעתכם?

1. ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו: 2013-2018

התארים: 4 זכיות בליגת האלופות(2014, 2016-2018), 3 מהן ברציפות, וחצי גמר נוסף.

"הסיפור”: ‘האלופה הנצחית’ הגדירו בתקשורת בספרד את ריאל מדריד של זינדין זידאן. ככה זה אחרי שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות וארבע בחמש שנים. הכדורגל של ריאל מדריד הזו היה מתקבל בפנים חמוצות ע"י ריאל מדריד של זינדין זידאן השחקן, אבל זה לא משנה. כדי לזכות בליגתה אלופות פעם אחת צריך מזל, אז שלוש פעמים ברציפות? ז’וזה מוריניו ייזכר כאדם שנוי במחלוקת לא רק בריאל מדריד, אבל הוא זה שהניח את היסודות ל-‘לה-דסימה’. תחת הדרכתו ריאל שברה את נאחס שמינית הגמר וחזרה לפיינל-פור האירופי שם נתקעה שלוש עונות ברציפות בין 2010 עד 2013. אנצ’לוטי, בעונת הבכורה בתפקיד, הצליח להביא את הגביע העשירי. בדרך ריאל חלפה על כל הבונדסליגה בערך - על שאלקה בסטייל, על דורטמונד עם דפיקות לב, ומול באיירן רשמה ניצחון כפול עם 5:0 מהדהד, וה-4:0 במינכן היה אחד המשחקים הגדולים בתולדותיה.

בגמר, כמובן, הייתה זו אלילת המזל יחד עם ראש הזהב של ראמוס שנגח מכל הלב לרשת בדקה ה-90. ריאל באותן השנים הודחה רק פעם אחת בנוק-אאוט - נגד יובה של אלגרי ב-2015 (חצי הגמר, בו ביקרה ריאל ב-8 השנים האחרונות), וכשמודריץ’ לא שיחק. ככה זה עם איש המספרים כריסטיאנו רונאלדו, ווינר עצום כמו סרחיו ראמוס ועוד שחקנים נהדרים, החל מעמדת המגנים התוקפים, וסגל שרץ במשך שנים רבות. בעוד בעונת הבכורה של זידאן הקבוצה נהנתה מהגרלות קלות בדרך לגמר - מאז זה היה אחרת. אשתקד ריאל התגברה על שלוש אלופות - פריס אותה ניצחה פעמיים, יובנטוס (3:0 מוחץ בטורינו והמספרת ההיא) ובאיירן מינכן, בשיניים, ובגמר פגשה את ליברפול, או יותר נכון גארת’ בייל פגש את ליברפול, שחקן הספסל שהתעופף באוויר כדי לנצח את הגמר הזה ולהביא זכייה מס’ 13.

ריאל מדריד של זידאן הייתה מאוד ורסטילית. היא ידעה לשחק ב-4-4-3 במעט הזמן בו בייל היה בריא, היא שיחקה במערך היהלום עם איסקו מתחת לחלוצים, בהרכב בו פירקה את יובה בגמר 4:1 במחצית שנייה מעולה בקאריף, וגם 4:4:2 לעתים כשצריך, במשחק אגפים משובח. זידאן נהנה מסגל עצום אותו ידע לנהל בצורה יוצאת דופן. קבוצה שנעריך כנראה, ברמת ההישגים - רק בעוד כמה שנים טובות. מאז 1998, לריאל מדריד יש יותר זכיות בליגת האלופות - 7, מאשר אליפויות ספרד(6). היא שלטה בכדורגל האירופי כמו שעשתה הקבוצה של פושקאש ודי-סטפאנו וחנטו בשנות ה-50. האם הרצף יימשך? כנראה שלא.

https://www.isport.co.il/uploads/1537184219_1527372628_cristiano-ronaldo-trophy-DeJwi0-W4AEjagS.Xxx

הכוכב: כריסטיאנו רונאלדו. ‘אפשר לקרוא לזה גביע כריסטיאנו רונאלדו’, אמר הפורטוגלי בצניעות אופיינית אחרי הגמר האחרון בו הטיל פצצה שהוא עוזב את ריאל מדריד. אבל המספרים תמיד היו הטיעון הכי גדול של כריסטיאנו רונאלדו, והוא צודק. גם בשנתיים האחרונות בהן מיעט להופיע למשחקי הליגה - הוא תמיד היה שם במאני-טיים. הוא כבש בכל משחקי הצ’מפיונס עד לחצי הגמר, 11 ברציפות אם מחשיבים את הגמר בקארדיף, ועל המספרת מול יובה מיותר להרחיב. בעונת הדסימה היו לו 17 שערים בליגת האלופות - שיא כל הזמנים, והוא מלך שערי המפעל שש שנים ברציפות, מאז 2012. כריסטיאנו כבש 68 שערי צ’מפיונס בחמש השנים האחרונות, מספר שהיה ממקם אותו היום שלישי בכל הזמנים, אחרי רק מסי וראול. ואתם יודעים שיש לו 120.

המספרים המלאים: 64 משחקים: 47 נצחונות, 10 תוצאות תיקו, 7 הפסדים

3. ריאל מדריד של ראול: 1997-2003.

התארים: 3 זכיות בליגת האלופות(1998, 2000, 2002), פעמיים חצי גמר

“הסיפור”: ריאל מדריד חיכתה 32 שנה לגביע עם האזניים הגדולות(מאז 1966), המתנה שהרגישה כמו נצח. היטיב לתאר זאת פרננדו היירו - "הוותיקים היו באים למתחם האימונים ושואלים אותי ‘כמה גביעי אירופה יש לך’, וכשעניתי להם - ‘עדיין אין לי’, הם אמרו לי - ‘אז אתה עדיין לא באמת שחקן של ריאל מדריד’. וריאל החזירה את הגביע אחרי ניצחון 1:0 מרגש על יובה בגמר באמסטרדם ארינה ב-1998 משער של מיאטוביץ’. היירו עצמו הציג משחק הגנה מושלם כששמר על דל-פיירו ואינזאגי(לאותו גמר ריאל הגיעה כאנדרדוג) ומאז החלה ההשתלטות שלה על המפעל עם שלוש זכיות תוך חמש שנים. ב-2000 הקבוצה של דל-בוסקה, שהגיע בכלל על תקן מאמן זמני, חלפה על פני מנצ’סטר יונייטד הטרבליסטית הגאה עם ניצחון באולד-טראפורד(3:2) וכן על באיירן מינכן החזקה, מולה הובסה פעמיים בשלב הבתים, וניצחה את ולנסיה 3:0 בגמר כל ספרדי אך חד צדדי.

בכל הזכיות שלה במפעל, כולל הזכייה ב-2002 כקבוצת גאלאקטיקוס לכל דבר(שנת המאה למועדון) אחרי הוולה הנפלא של זידאן השחקן היקר בעולם, והצלות רבות של השוער הצעיר איקר קסיאס שעלה מהספסל - ריאל לא סיימה אפילו שנייה בליגה. כי יש ריאל מדריד של הליגה, כנראה, ויש ריאל מדריד של הצ’מפיונס. ב-2003 היא הודחה ע"י יובה בחצי הגמר, ולאחר-מכן נדחקה מהטופ האירופי, עד שיגיע ז’וזה מוריניו כדי לתקן.

https://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/History/01/51/02/61/1510261_w1.Xxx

הכוכב: ראול. בחלק מהזמן זו הייתה ריאל מדריד של הגלאקטיקוס, אבל לאורך כל הדרך זו הייתה ריאל מדריד של ראול. החלוץ הודה בעצמו “ימי שלישי ורביעי בברנבאו תמיד הרגישו קסומים” ואין ספק שהוא היה מאוד מחובר לליגת האלופות, בדומה לריאל מדריד. אסור לשכוח, עד שבאו כריסטיאנו רונאלדו ומסי - הוא היה מלך השערים של ליגת האלופות. הוא לא כבש במהלך הזכייה נגד יובה ב-1998 אבל בשני הגמרים האחרים כן - ב-1999/00 נגד ולנסיה באחד השערים הזכורים בגמרים, בעונה בה כבש עשרה שערים בסה"כ בצ’מפיונס, וכעבור שנתיים נגד לברקוזן אחרי הוצאת חוץ של רוברטו קרלוס. ב-2002/03 הבקיע תשעה שערים במפעל וזכורות ההצגות נגד מילאן ויונייטד. בהמשך כוכבו דעך, ובעצם כל ריאל מדריד דעכה.

המספרים המלאים: 85 משחקים: 49 נצ’, 17 תוצאות תיקו ו-19 הפסדים

 

ריאל מדריד מסכמת שנה בכנס מיוחדת לסוסיוס - "עשינו היסטוריה עם דאבל - כדורגל וכדורסל"

בכנס חגיגי במיוחד במרכז הכנסים העירוני עם חברי הסוסיוס, אווירה מרגשת וסרטוני וידאו - ריאל מדריד סיכמה את שנת 2018, השנה בה לראשונה בתולדות הספורט - קבוצת הכדורגל וקבוצת הכדורסל של מועדון כלשהו זכו באליפות אירופה. הנשיא פרס פתח איך לא - "ריאל מדריד היא הראשונה שעושה את זה בתולדות הספורט, אלופת אירופה בכדורגל ואלופת אירופה בכדורסל באותה עונה, וזה אומר הכל. הנה הגביע ה-13 בליגת האלופות והגביע העשירי ביורוליג.

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/09/23/primera/1537689292_761291_1537690979_noticia_normal.Xxx

"אנחנו מאושרים וגאים, אנחנו חיים במחזור הצלחה ענק בספורט וגם מבחינה כלכלית וחברתית, אלה ימים או יותר נכון תקופה היסטורית. המועדון נהנה מיציבות יוצאת דופן בזכות האחדות של ריאל מדריד. גביע אירופה ה-13 שכבשנו בקייב הוא פרויקט שהחל בשנת 2000, אנחנו נאמנים לאסטרטגיה שנקבעה ע"י הנשיא סנטיאגו ברנבאו".

"עם שחקנים שנכנסו להיכל התהילה של הכדורגל האירופי ושל ריאל מדריד בפרט, הגענו לשלוש זכיות ברציפות בליגת האלופות וארבעה בחמש שנים. יש לנו את השחקנים הטובים בעולם כמו מודריץ' שמתחרה על כל התארים ונבחר לשחקן הטוב ביותר בשנה שעברה, בשילוב עם הספרדים הטובים ביותר, שחקנים מהמחצבה-קאנטרה וכן שחקנים צעירים עם פוטנציאל. זה הבסיס והזהות שלנו".

לופטגי וההחתמות הקיץ. "צירפנו אלינו את ויניסיוס שקבוצות רבות רדפו אחריו, הוא כוכב עולה, את אודריוסולה, שוער בן 18 עם עתיד מרהיב, וכמובן שאת טיבו קורטואה שהוא השוער הטוב ביותר במונדיאל האחרון ויש לו עוד שנים רבות לשחק. לופטגי הגיע אלינו מבלי להפסיד אף משחק בנבחרת ספרד כמאמן וזה אומר הכל". בהמשך עבר פרס לדבר על שתי אגדות שכבר לא בריאל מדריד, וברור לכם מי אלה:

על כריסטיאנו רונאלדו - "הוא מלך השערים של ריאל מדריד מאז ומעולם וזה אומר הכל, הוא יורש ראו של המועדון לדי-סטפאנו[הסוסיוס מוחאים כאפיים בקול תרועה רמה], הוא שבר כל שיא אפשרי והביא את ריאל מדריד לגבהים היסטריים. את ההיסטוריה שלו כאן אנחנו נספר לדורות. הוא דוגמא עבור כל שחקן שלובש את החולצה של ריאל מדריד. תודה רבה לך על הכל, כריסטיאנו". על זידאן - "זידאן הוא אחד המיתוסים הגדולים בהסטוריה של ריאל מדריד עם הצלחה מטורפת גם כשחקן וגם כמאמן. המדרידיסימו יודה לו לנצח וריאל מדריד תמיד תיהיה הבית שלו".



https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/23/15376919606491.Xxx

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/09/23/15376919619855.Xxx

 

ויניסיוס תיאורטית חלק מהקבוצה הראשונה ועדיין לא מקבל דקות אלא משחק בקסטיליה אז רודריגו עוד יותר רחוק ממנו, ארוכה הדרך שלו להיות שחקן ריאל מדריד על אמת, אם בכלל. בפורום של ריאל התנהל ויכוח לגבי ויניסיוס כלומר היחס של לופטגי כלפיו. בגדול הוא חסר ניסיון מחוץ ברזיל ומשחק בינתיים במשחקי הבית של קסטיליה(ונראה טוב), גם ריאל מדריד עם סגל מלא ולא פצועה(טפו-טפו-טפו) אז זה לא פשע ויש את עניין הוותק בקבוצה, נניח למה לוקאס ואסקס לפניו בהיררכיה. מצד שני...

משנתי: לפי התזה הזו ('היררכיה,סגל') גם רוביניו שהגיע איזה יומיים וחצי לפני הבכורה שלו בקבוצה, עם ניסיון אפסי בכדורגל האירופי(מחוץ ברזיל) ואחרי אימון אחד במדי ריאל מדריד - לא היה עולה מהספסל שם בקאדיס. והוא היה כבר בעונת הבכורה השחקן הכי טוב חוץ מרונאלדו הפצוע(אולי תחרות יחד עם זידאן כשכוחו היה במותניו על הסגנות). שלא נדבר על זה שלפי נק’ ההסתכלות הזו אז גם ראול לא היה עולה לבוגרים בגיל 17 וקצת וכמעט ‘מדלג’ על קסטיליה - ארבעה משחקים בריאל מדרידC והופ, ואלדאנו לוקח אותו לקבוצה הבוגרת. ומה נגיד על אמיליו בוטראגיניו והקינטה דל-בויטרה ועוד ועוד.

עזבו את סיפורי ההיסטוריה, אבל יש מקרים בהם שווה לזוז מהקו הישר, ובלי שיהיה מצב מסוים כמו שחקן וותיק שנמצא מעבר לשיא ובמועדון מחפשים רוח נעורים, או חוסר מסוים בסגל - זה לא יקרה.
ואני שופט לגופה של הסיטואציה: גארת’ בייל נפצע, לוקאס ממשיך בכושר חרא - תסריט לא רחוק מהמציאות, ומי עולה מהספסל? כנראה שנזדקק לויניסיוס. והוא כן צריך את הדקות האלה. אז לא אתמול ולא בסאן-ממס אבל כן כשמובילים 4:1 על לגאנס ואין לחץ. אגב, גם לוקאס ואסקס הגיע לסגל במעמד נחות מדניס צ’רישב למשל שרשם עונה אדירה בויאריאל. ולוקאס גם לא התחיל עם סימן קריאה, היו משחקים שלא הבנו מה בניטס מוצא בו והתרגזנו כשהוא שיחק. בהתחשב בכך שלוקאס בכושר נוראי ואני בטח לא מודד אותו בגולים אלא יותר ביצירת הזדמנויות ואת זה הוא בכלל לא עושה - ויניסיוס צריך לקבל צ’אנס, להשתפשף.

 

לגבי לוקאס ואסקס אני לא חושב שהדיון הוא האם הוא ראוי להישאר כי התשובה היא בוודאי שכן, הוא נכס כשחקן ספסל אבל לא הייתי רוצה שיהיה חילוף ראשון. כרגע, למרות שהוא בכושר הכי גרוע שלו בקבוצה - הוא נע בין חילוף ראשון לשני וזה בגלל העובדה שאין לנו ספסל. הוא לא 'גידל את אגו' אלא יותר לכיוון של דיון ושיחב בפורום בינינו אוהדי ריאל, הרי הכל תלוי סיטואציה ואולי במצב הזה כן כדאי לשלב את ויניסיוס. לפי איך שאני רואה את זה רודריגו עוד יותר רחוק מריאל מדריד מאשר ויניסיוס אבל אין לדעת עם שחקנים צעירים כאלה.
בנושא הדרום אמריקאים, הייתי ממש מוסיף את היגואין לצד של רכישות שהן בינגו, הוא הגיע כילד צעיר בלי ניסיון והיה חשוב מאוד בעונת האליפות הזו עם שער מכריע נגד אספניול, שני בישולים במשחק האליפות והרי דינמיות ומהירות בהתקפה די מוגבלת שלנו, ובהמשך התפתח לחלוץ מצוין. קאסמירו אכן הרוויח המון מהשאלה בפורטו, וקרבחאל למשל שהיה שחקן בית צמח אחרי העונה בלברקוזן שפיתחה אותו בכל המימדים. בהחלט יכול להיות שזו תהיה דרכו של ויניסיוס גם.

אתמול באסיפה הכוללת וסיכום השנה פלורנטינו אמר ששיפוץ הברנבאו הוא הרבה יותר חשוב ופחות 'מסוכן' כלכלית מאשר להביא עוד שחקן רכש בהמון-המון כסף. אני מסכים ולא מסכים עם הגישה הזו ואני מקווה שבקיץ הברז יפתח בזמן הנכון ומול השחקן הנכון.

 

כותרות העיתונים הבוקר:

במדריד לא רק צוהלים אחרי התיקו של ברצלונה אתמול נגד ג'ירונה, בתקשורת גם מחככים ידיים בהנאה לקראת הערב אז יחולק תואר ,The Best ע"י פיפה. בשער המארקה הפגינו יצירתיות עם תמונה של לוקה מודריץ' על רקע ארון התארים שלו וכתבו - 'תפנה מקום', והקרואטי הוא הפייבוריט לזכות בפרס ע"י כריסטיאנו רונאלדו(לא יגיע לטקס) ומוחמד סאלאח, ולהמשיך את השנה המטורפת שעברה עליו.

עוד בהקשר זה נספר שהקפטן ראמוס נבחר, בחומר שהודלף, כבלם הטוב ביותר באירופה בשנה האחרונה ע"י השחקנים והקפטנים וזו העונה התשיעית בה הוא יכלל ב-11 המצטיינים של פיפה - כבוד. המאמן זידאן כן יגיע לטקס בלונדון ובמארקה כתבו על המפגש המחודש עם הנשיא פלורנטינו פרס, כשהם בילו יחד 29 חודשים בשיתוף פעולה מנצח עד שזיזו שם את המפתחות והתפטר ב-31 במאי, חמישה ימים אחרי הזכייה השלישית בליגת האלופות. החיבוק צפוי להיות מרגש במיוחד.

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/09/24/portada/marca_papel/g2409.8524f10c11a63a8c62dffd1447aea119.Xxx

במארקה כתבו גם על שני השוערים שלנו, קיילור נאבאס וטיבו קורטואה. שניהם שמרו על שער נקי בשבוע האחרון, כל אחד במשימתו הוא - קיילור הדף ארבעה כדורים ב-3:0 על רומא, וקורטואה הדף את המעט שהיה נגד אספניול בברנבאו(1:0), והתחרות לא פוגעת בהם אלא להיפך, עושה להם טוב. 'שני שוערים, שניהם משחקים, אין מה להתווכח', כתבו במארקה והזכירו שהסוגייה מרחפת מעל ריאל מדריד כבר 47 ימים מאז הצטרף טיבו קורטואה. ריאל מדריד ספגה שלושה שערים העונה מאז הסופר-קאפ נגד אתלטיקו, שלושה שערים בשישה משחקים(ליגה וצ'מפיונס).

המאמן לופטגי רשם פתיחת עונה של 4 נצ' ותיקו, בדיוק כמו זידאן בעונת האליפות ב-2016/17(רצף של ארבעה נצחונות נקטע עם 1:1 ביתי נגד ויאריאל), וכמו אנצ'לוטי בעונת הדסימה(תיקו עם ויאריאל במדריגל במחזור הכרביעי ו-13 נק' מ-15 גם כן), ועכשיו מגיע הדבר האמיתי. עוד שני עניינים קצרים עליהם כתבו - הקושי התמידי בפיחואן, עליו נרחיב בהמשך, וכן שלופטגי החל את 'תוכניתB' והרוטציות נגד אספניול והקבוצה סבלה מקשיים, ואולי רק מרקוס יורנטה היה נק' אור אמיתית. זו פתיחה טובה יותר מאשר זו של מוריניו שרשם 3 נצ' ו-2 תיקו(במאיורקה ובלבאנטה), ורק פלגריני פתח טוב יותר את העונה עם 5 מ-5..עד הפיחואן(2009/10). עוד שני עניינים עליהם דיברו - המוקש התמידי בפיחואן וכן 'תוכניתB' שהחל לופטגי נגד אספניול במשחק לא משכנע ומרקוס יורנטה שהיה כנראה נק' האור היחידה.

לסיום נזכיר את זה שריאל מדריד 'החזירה את הברנבאו': את זה אנחנו נבחן היטב ביום שבת כשיגיע הדרבי, אבל בינתיים אפשר לומר שריאל 'החזירה את הברנבאו, לפחות קצת. בשנה שעברה פתיחת העונה החלשה הייתה בעיקר במשחקי הבית בליגה וכללה שתי תוצאות תיקו(ולנסיה - 2:2 ולבאנטה - 1:1) והפסד(בטיס - 1:0), בברנבאו. והעונה? שלישייה בצ'מפיונס מול רומא ועוד שלושה נצחונות ליגה: 2:0 על חטאפה, 4:1 די מרשים נגד לגאנס ו-1:0 רוטציוני לא פשוט על אספניול. אשתקד ריאל איבדה לא פחות מ-17 נק' בברנבאו(מאזן של 12 נצ', 4 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים) - רע מאוד.

 

תנצחו כבר בפיחואן!\ דור רומנו

דור רומנו לא מוכן לקבל את מאזן האימה בפיחואן - 12 הפסדים ב-20 המשחקים האחרונים, יותר גרוע מהקאמפ-נואו וכל מגרש אחר בספרד, ומשוכנע שזו לא גזירה משמיים. לקראת עוד משחק קשה בסביליה ביום רביעי, הוא משוכנע שזה הזמן לנצח. קח כמה עצות, לופטגי

https://statics.sportskeeda.com/wp-content/uploads/2017/01/631563556-vicente-iborra-of-sevilla-fc-celebrates-gettyimages-1484318389-800.Xxx

טור אוהדים מיוחד שייך בדרך-כלל למשחקי ליגה מיוחדים, אם בכלל, קלאסיקו או דרבי. אבל הפעם סביליה תקבל את הכבוד, בתקווה שריאל מדריד תיקח סוף-סוף את הנקודות. 'תנצחו שם כבר!', אני צועק כמו אוהד זועם מהשורה הראשונה בברנבאו. כאוהד ריאל מדריד שגדל על 'נאחס הריאזור' עם מספרים לא הגיוניים - לא יאומן שמ-1992 ועד עקב הזהב של גוטי(בנזמה, זוכרים?), ראול לא ניצח שם את דפורטיבו - כשהמגרש המקולל כבר לא חלום בלהות של ריאל מדריד, אפשר להגדיר את הראמון סאנצ'ז פיחואן כיורשו הראוי.

אותה דפור הייתה מנצחת את ריאל מדריד בכל מצב, כל הזמן. גם מול קבוצת צמרת מלהיבה של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, זו שזכתה באליפות היסטורית - ציפיתי מריאל מדריד ליותר(גלאקטיקוס, הלו!), אבל העניין שהרצף נמשך. גם שדפור ירדה מנכסיה, כלכלית ומקצועית. עד שגוטי בא לשים לזה סוף. ולמרות שסביליה קבוצת צמרת חזקה - בארסה לא הפסידה שם מאז 2006/07. וגם על משחקים כאלה האליפות הולכת פייפן. והשנה אסור לתת לזה לקרות.

כל מספרי הברזל של לופטגי לא רלוונטים, המבחן האמיתי מגיע הערב. הוא צריך להצליח במקום בו כולם נכשלו: שוסטר, שבעונת האליפות ב-2007/08 ניצח בקאמפ-נואו, בקאלדרון, במאסטייה ובמדריגל אבל לא בסביליה| פלגריני שרשם הפסד בכורה בתצוגת אימים - איקר נגד כל העולם, והוא עצר את פרוטי אבל לא יכל לעצור הכל| בניטס שרשם הפסד בכורה בפיחואן למרות מחצית שנייה נפלאה| ואפילו המאמן זידאן, שהוביל בביטחה עד לרגע האחרון אבל אז החלטו השטויות וריאל מדריד הפסידה, הפסד בכורה ב-2016/17, הפסד ראשון מזה זמן רב.

הנה מספרי האימה של ריאל מדריד, שימו לב. הפיחואן הוא לא המגרש היחיד בספרד בו לריאל יש מאזן שלילי(25 נצ' מול 42 הפסדים) חוץ מהקאמפ-נואו, אבל הפיחואן הפך לאחד המגרשים המפחידים ביותר. ריאל הפסידה ב-12 מ-20 משחקיה האחרונים שם - רקורד החוץ הכי גרוע שלה בתקופה הזו, וניצחה בשישה בלבד(פעמיים תיקו). בקאמפ-נואו היא רשמה מס' זהה של נצחונות והפסדים(יחד עם אירופה והגביע), נגד ולנסיה ובילבאו ניצחה בעשרה והפסידה בשישה משחקים, ונגד אתלטיקו רשמה 11 נצ' ו-4 הפסדים.

"הרשימה השחורה"

2003/04: תבוסה 4:1| רונאלדו צימק

2004/05: תיקו 2:2| שער עצמי, גולאסו לזידאן

2005/06: הפסד 4:3| דיוויד בקהאםX2, זידאן

2007/08: הפסד 2:0

2008/09: ניצחון 4:2 ענק| שלושעראול, מרסלו

2009/10: הפסד 2:1| פפה השווה זמנית

2010/11: ניצחון 6:2| כריסטיאנוX4, קאקא, ראמוס

2011/12: ניצחון 6:2| כריסטיאנו שלושער, קאייחון, די-מאריה, אלטינטופ

2012/13: הפסד 1:0| "אין לי קבוצה"

2013/14: הפסד 2:1| כריסטיאנו[פנדל]

2014/15: ניצחון 3:2| כריסטיאנוX3

2015/16: הפסד 3:2| ראמוס - במספרת, חאמס רודריגס

2016/17: הפסד 2:1| כריסטיאנו[פנדל]

2017/18: הפסד 3:2(משחק חסר חשיבות)| ראמוס[פנדל] ובורחה מאיורל.

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/09/24/primera/1537779771_484157_1537780122_noticia_normal.Xxx

אני לא חושב שהמאזן הזה הוא גזירה משמיים, אבל אם נגזר עלינו לגרד ניצחון פעם בכמה שנים - עכשיו זה זמן מצוין. רגע לפני הדרבי למשל, כשאנחנו בשיוויון נק' עם בארסה אחרי המתנה של ג'ירונה אתמול. ניצחון בפיחואן שווה ערך לא פחות מההצגה נגד רומא בליגת האלופות, ואם צריך אז שלופטגי ירקוד בחדר ההלבשה לרגל ההמנון של הצ'מפיונס. במשחק כזה אני חושש במיוחד מהשבריריות של בייל והאפטיות של בנזמה, שוב תלות אינספור במגנים, ובעיקר: משחק בו נתגעגע לכריסטיאנו. הוא כבש שם שלושער ב-2014/15 אבל הניצחון הזה לא תרם דבר, זה היה כבר מאוחר מדיי.

הקבוצה של קיירוש ספגה רביעייה ואחד הבלמים הצעירים הוחלף בהפסקה ובכה. זידאן פרש עם הפסד 4:3 וגם יתרון של 2:0 שם לא הספיק לנו בעונת 2005/06, אבל אחד ההפסדים הכי זכורים לי היה ב-2012/13. פתיחת עונה מחורבנת עם 4 נק' מ-9. ריאל מגיעה לפיחואן וסופגת כבר אחרי 4 דקות. תלבושת החוץ הירוקה הייתה מזעזעת והכדורגל עוד יותר גרוע. מוריניו איבד את זה - "אין לי קבוצה", אמר לאחר המשחק, וההתדרדרות החלה. גם אנצ'לוטי זוכר טוב את המשחק הזה. הוא הגיע לקלאסיקו בברנבאו בעונת הדסימה מהמקום הראשון. ריאל הפסידה 4:3 ואחרי המשחק יצאה במחזור אמצע השבוע לפיחואן. ריאל הובילה 1:0 מפנדל אבל ספגה פעמיים מרגלי ראקיטיץ' והשבוע השחור קבע - אין אליפות.

האמת שסביב המשחק הזה אני די חצוי. מצויין שבייל ומרסלו נחו, ועוד יותר שמריאנו שותף נגד אספניול כי אולי נזדקק לו. לקאמפ-נואו ריאל צריכה להיערך אחרת ולקלאסיקוס בכלל, אבל אולי גם את הפיחואן צריך לקחת בחשבון. אני רוצה לראות את הטריו ההתקפי אסנסיו-בייל-בנזמה, ובבקשה שכולם יחשבו התקפה ויהיו אנשים ברחבה, ומצד שני אולי צריך לאזן עם קישור מרובע באמצע. נגד האגרסיביות של סביליה הלא יציבה והלא צפויה, נזדקק למודריץ' ואיסקו. לופטגי צריך להפתיע. מוריניו שיחק עם די-מאריה באמצע כשריאל באדום פירקה 6:2 את סביליה ב-2012, למשל. אולי לשחרר את אסנסיו מהאגף ולשחק איתו מתחת לחלוצים בייל ובנזמה. אחריות, קאסמירו ואגרסיביות, מרסלו במוד צ'מפיונס, ראמוס במצב-רוח להגן ולא לחשב על הפנדל או הנגיחה הבאה או על הקהל. לשחק 90 דק' ושיהיה בהצלחה! זה הזמן להפגין אופי. תנצחו כבר בפיחואן! בחמישי זה היום של המשמרת בוקר, החבר'ה כבר ב-05:55 דופקים על הדלת 'דור, תפתח לנו'. אנחנו רוצים לקום בכיף.

 

זה אגב הגולאסו המדהים ממשחק הגביע(נגד קולטורל), תראה את החיוך של חאמס ואיך הוא ומוראטה תופסים את הראש. זידאן אמר אז אחרי המשחק שהשער הזה לא נופל מהגול שלו נגד לברקוזן בגמר ליגת האלופות.
נאצ'ו יסתדר בכל עמדה. בעבר כתבתי עליו שהוא 'הבלם הרביעי הטוב בעולם' ואנשים חסרי שכל קטלו, הם לא הבינו. צריך לקרוא שוב את המשפט כדי להבין. לא התכוונתי שהוא אחרי נניח ואראן, בונוצ'י ואומטיטי בדירוג כלשהו, אלא שלאף קבוצה אין בלם רביעי בהיררכיה בסגל שהוא טוב כמוהו. חוץ מבקלאסיקוס בהן הוא התקשה הוא גם שיחק נהדר בגמר ליגת האלופות האחרון במחצית וגם נגד באיירן מינכן בעבר. אפילו נגד אספניול היה לו מהלך אדיר על הקו שהסתיים בכדור רוחב פחות טוב, הוא לא פראייר. אני באמת אוהב אותו ושוקל לקנות חולצה של נאצ'ו ושמח שהוא חלק מסגל ספרד. כתבה ישנה שלי עליו באתר - כאן

https://i.pinimg.com/236x/91/a7/e2/91a7e2b5f88658a1e1863d35bb3f414c.Xxx

 

מודריץ' זכתה בתואר The Best

ערב הגאלה של פיפ"א לסיכום השנה החל אתמול בלונדון בשעה 20:00 והרגיש כמו סרט ארוך ומשעמם שלא נגמר. אבל את הערב הזה בו מודריץ' זכה בתואר לו חיכה(ובמארקה כתבו - 'ועכשיו: לכדור הזהב') - תואר ה-The Best, שחקן השנה של פיפ"א לשנה שעברה, אפשר לסכם כמו בשער המארקה שתראו למטה: 'לבן-זהב'. ארבעה שחקני ריאל מדריד+האקס כריסטיאנו נבחרו בנבחרת השנה - כל חוליית ההגנה שלנו למעט קרבחאל, כלומר: ראמוס-ואראן-מרסלו, מודריץ' כמובן בקישור וכריסטיאנו בהתקפה. תמוה איך טיבו קורטואה שנבחר לשוער המצטיין בזכות המונדיאל בעיקר - לא נכלל.

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/09/25/portada/marca_papel/g2509.81035e539dabe4127ce62d60b5b2f9c5.Xxx

המאמן זידאן פספס את תואר המאמן הטוב ביותר בו דחה חברו הצרפתי דידייה דשאן, ומוחמד סאלאח זכה בתואר השער היפה ביותר ע"ש פרנץ פושקאש שאיכשהו בצורה מוזרה התעלמו משערי המספרת הנפלאים של כריסטיאנו רונאלדו נגד יובנטוס ושל גארת' בייל מול ליברפול בגמר הצ'מפיונס. כששאלו את מרסלו עוד לפני הבחירה, מה דעתו היה השער היפה ביותר ואיזה גול היה רוצה לכבוש, הוא אמר בתשובה אופיינית ומצחיקה - "הייתי רוצה לכבוש שער כמו שמרסלו כבש נגד באיירן"(חצי הגמר הראשון, השווה בגרמניה).

לוקה מודריץ' כאמור קטף את הפרס והיה נרגש מאוד. במארקה וב-AS כתבו על תום השלטון של כריסטיאנו ומסי, והרי מודריץ' אינו שחקן של מספרים, והוסיפו שהנה שחקנים שתורמים בצורה מדהימה לקבוצותיהם, בדברים שלא מופיעים בסטט' - מקבלים גם הם את הבמה. מודריץ' כמובן שיבח קודם כל את כריסטיאנו רונאלדו וסאלאח שעשו עונה גדולה והוסיף - "מבחינתי הדבר הכי חשוב הוא לקבל את ההכרה של האוהדים. זה מיוחד ואני באמת גאה מאוד לזכות בפרס כשיש הרבה שחקנים גדולים. הגשמתי חלומות". מודריץ' המשיך - "אני מרגיש אושר ענק כי עבדתי קשה כדי להגיע לאן שהגעתי, ועברתי את השנה הטובה בקריירה שלי, בלתי-נשכח. אני בן 33 אבל רוצה להמשיך להשתפר ולהפתיע, וליהנות מכל רגע. הלוואי ונזכה בצ'מפיונס בפעם הרביעית ברציפות. אני לא אוהב לדבר על עצמי ומודה למי שהצביע עבורי". לסיום אמר מודריץ', לו הצביע ליאו מסי, שהוא רוצה לסיים את הקריירה בריאל מדריד. חוסה פליקס דיאס מהמארקה כתב 'הכדורגל שמח יותר עם מודריץ' כזוכה בתואר ה-The Best'. על כך שכריסטיאנו לא היה הוא אמר - "הוא חבר טוב שלי ואני אוהב אותו, זה לא הפריע לי".

בהמשך הערב נחשפו ההצבעות. מודריץ' קטף 29% מהקולות, והקדים את כריסטיאנו רונאלדו השני בעשרה אחוזים. מוחמד סאלאח סיים במקום השלישי עם 11.23%, והנציג הנוסף שלנו הוא רפאל ואראן התשיעית עם 3.45%. "הסתכלתי על אישתי, הילד שלי ונהנתי מהרגע", אמר כשנקרא לאסוף את הפרס. מודריץ' עצמו הצביע לואראן, כריסטיאנו וגריזמן". הנשיא פרס סיכם - "אין ספק שמודריץ' היה הטוב ביותר השנה. הקבוצה חווה רגעים היסטוריים אבל אל תחשבו שזה קל".

מייד לאחר פרסום הזכייה, החברים מריאל מדריד התחילו לברך את מודריץ'. הראשון היה החבר עוד מימי טוטנהאם, גארת' בייל שכתב לו - "מזל טוב חבר יקר. אתה שחקן ואדם יוצא דופן ועשית שנה גדולה". אחריו הגיע אלבארו ארבלואה שאמר - "אנחנו ידענו ממזמן שאתה הכי טוב, עכשיו כולם יודעים", כשהוא משקיע עם אוסף תמונות של השניים. "זה מגיע לך, אתה מייצג את כל הערכים של ריאל מדריד", כתב האקס סאלגדו, ונאצ'ו הוסיף תמונה מחדר ההלבשה אחרי הזכייה בצ'מפיונס נגד ליברפול השנה. לוקאס ואסקס כתב - "מגיע לך, לוקיטה, אתה דוגמא לכולם. מזל טוב, המורה שלי".