הדיון של המלך ראול:: סופה של אגדה. ראוליטו פרש מכדורגל ומכהן כשגריר של הליגה הספרדית

בשאלקה לא שוכחים את אחד הימים היפים שלה בעידן הנוכחי ועושים כבוד לראול: היום לפני 8 שנים הוצג ראול רשמית כשחקן שאלקה04 בין היתר בזכות המאמן פליקס מאגאת'. ראול קיבל את חולצה מס' 7 מייד עם הגעתו וביציעים נקרא 'סניור-ראול'. בעונה הראשונה בקבוצה זכה איתה בגביע הגרמני(לראול לא היה קודם לכן גביע מקומי) וכן הגיע איתה עד לחצי גמר ליגת האלופות כשהוא כובש חמישה שערים בליגת האלופות, אחד ולנסיה בשמינית הגמר ושניים, אחד בכל משחק נגד אינטר - ברבע הגמר. ראול כבש 40 שערים ב-98 הופעות בקבוצה ובחודש אפריל הודיע שעתידו לא באירופה והוא עובר לשחק בקטאר. שאלקה נפרדה ממנו בצורה מעוררת כבוד כשכל המגרש מלא בשלטים ודגלים לכבודו וראוליטו ירד עם כל משפחתו הענפה לכר הדשא ונהנה מהאהבה שהורעפה עליו. גם ראול הנרגש העלה פוסט מיוחד ברשתות החברתיות.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/08/16/15344481978136.Xxx

זה חייב לרגש אתכם: היום הראשון של ראול כמאמן. ראול שסיים ממש לא מזמן את קורס המאמנים מאמן את האקדמייה לנוער של ריאל מדריד, Cadete B(גילאי 14) והיום זה היה יומו הראשון בולדבבאס. דייגו נוגאלס יהיה עוזרו ומאמן הכושר הוא כריסטיאן הרננדו. הקבוצה תתאמן במשך שבוע ימים וב-24-26 יהיה הפריויו לדבר האמיתי עם טורניר גביע הנוער במדריד. מה-31 באוגוסט עד ה-2 בספטמבר ייערך טורניר נוסף שנקרא ‘גביע האתגר’ והליגה עצמה תתחיל אחר-כך נגד Élite Talavera ו-ED La Salle. התמונות הרשמיות שפורסמו ע"י המועדון באתר האינטרנט מוכיחות - תוכנית ראול כבר בעיצומה.

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/08/25/primera/1535191183_616958_1535200743_portada_normal_recorte1.Xxx

הנה וידאו קצר של ה-AS שמסכם את הבכורה של ראול כמאמן קבוצת הילדים Real Madrid Cadete B. צמרמורת מובטחת. ‘עצבים, רגשות ושערים’, כך תיארו את מה שקרה. בטורניר הנוער הראשון לא נחל ראול הצלחה גדולה והקבוצה סיימה בתיקו פעם - 1:1 נגד קבוצת גמבה אוסקה אחת והפסידה במשחק נוסף - 2:1 נגד אלקורקון. המחצית בכל משחק היא 25 דקות בלבד. ראול הרבה לצעוק ‘להניע כדור, להניע כדור’ והיה לא רגוע על הקווים. הוא גם דרש יותר ניידות. אחרי שהקבוצה ספגה את השער הראשון מהיריבה היפנית, ראול דירבן ‘ואמוס, ואמוס’. הוא לא צועק ולא משתולל אבל מעורב בכל מהלך. 50 אוהדים היו ביציע במשחק ולא הפסיקו לעודד אותו.

לאחר ההדחה מהטורניר התראיין ראול לאתר הרישמי ואמר - “זה עדיין חדש לי. אני מנסה לתרום לילדים מהידע והניסיון שלי ולהדריך אותם אבל הם מקבלים את ההחלטות במגרש. הם לומדים מטעויות ומשתפרים. החלום שלי היה לשחק בריאל מדריד ועכשיו זה אתגר חדש עבורי לראות עד כמה אני יכול לקדם אותם”. כך כתב ראול בטוויטר לפני כמה ימים כשההרפתקאה יצאה לדרך.

 

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/40579254_1572052462895762_2229300584555479040_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=4b1faddf57d6088fe7c2c23c880062c0&oe=5BF81AC4

ראול ניצח את בארסה עם הנערים בגמר וזכה בתואר ראשון לא רשמי כמאמן. “הוא לא היה יכול להתחיל טוב יותר את הקריירה כמאמן בלה-פבריקה”, כתבו ב-AS והחמיאו המון ראול מאמן את Cadete B de la Fábrica ופתח את הדרך עם תיקו והפסד כפי שכתבנו, ב-25 באוגוסט, בטורניר ידידות. והיום והקבוצה זכתה בגביע טורניר סאן-גבריאל בו שיחקו גם הקבוצות הצעירות של אספניול וריאל סוסיאדד. אברהם וירי לאנחס כבשו לקבוצה במחצית השנייה.

לא חשוב שזה לא רשמי ומרגיש מאוד רחוק וזניח. זה מרגש. לכלוכית בעין כשראיתי את הכותרת. אגב גם צ'אבי אלונסו מתחיל את צעדיו הראשונים כמאמן.

 

http://www.interload.co.il/upload/2420980.Xxx

במשחקי העבר נגד סביליה בפיחואן תמיד ידברו על השער האחרון של זידאן[אותו הזכרתי], הצלת המאה של איקר נגד דייגו פרוטי, ואת כריסטיאנו רונאלדו שבין 2010 ועד 2015 כבש שם רביעייה ועוד פעמיים שלושער. אני רוצה לדבר על תצוגת על של שחקן אחר: ראול[ותשחקו אותה מופתעים].

שבוע לפני הקלאסיקו הארור ההוא, ריאל מדריד של חואנדה ראמוס המשיכה במירוץ הקשה אחרי ברצלונה. ערב המחזור הפער עמד על 6 נק’ אלא שבארסה סיימה בתיקו במאסטייה, וריאל מדריד הריחה את ההזדמנות לצמצם פערים. בשביל זה היא הייתה צריכה משהו מיוחד. שניות לפני המחצית זה היה נראה כרגיל. סביליה הובילה משער של רנאטו וריאל בלי רובן הנהדר ועם מצלדר כמגן ימני - התקשתה. ואז בא ראול. בדקה ה-45 הוא השווה אחרי פריצה של מצלדר וכדור רוחב מצוין - וזה אמיתי. כל הגולים היום אותו הדבר: ראול מקדים את הבלם ובועט מתוך הרחבה, מטרים ספורים - לרשת. זריז, חד, מדויק, מאה אחוז ניצול הזדמנויות, כמו בימים הטובים. ראול כבש שני שלושערים במדי ריאל בליגה לפניכן - שניהם נגד ויאדוליד. אבל זה היה מעין ‘משחק אליפות’, ככה חשבנו. היום בו ראול התעורר והזכיר משהו מהעבר. וזה היה השלושער האחרון שלו בריאל מדריד.

“ריאל מדריד ובעיקר ראול - מאמינים בליגה”, כתבו במארקה לאחר המשחק. ‘הקפטן של ריאל מדריד לקח את הכל עליו. הקבוצה הייתה השתקפות של הרוח של הקפטן שלה שלא נגמר’. ראול עצמו אמר שהוא שמח על הניצחון(ואף מילה על השלושער), שהקבוצה ידעה שיש הזדמנות לקצץ את הפער ואסור לה לתת לזה לחמוק, ושרק משחק מושלם יעזור לה לנצח בקלאסיקו.

בעונת הקאפלו הוא שיחק נפלא במשחקים הגדולים ושוסטר הצליח להחזיר אותו לפורמה - 23 שערים היו לו ב-2007/08 ובאותה עונה מדוברת היו לו 24. ראול כביכול המציא את עצמו מחדש, אבל הערב הזה היה מיוחד. ראול היה כל ההתקפה של ריאל מדריד.

 

בעקבות הנסיקה המדהימה של קיליאן אמבפה, בתקשורת החלו לפרסם טבלאות שונות - רקורד הכיבושים של הכוכבים הגדולים לפני גיל 20(שערים בקבוצה ובנבחרת). הנה הטבלה שפירסם דור הופמן בכתבה בעיתון ‘ישראל היום’ הבוקר:

1. רונאלדו פנומנו - 92 שערים
2. קיליאן אמבפה - 64 שערים
3. ניימאר - ברזיל 48 שערים
4. סרחיו אגווארו - 44 שערים
5. ווין רוני - 43 שערים
6. ליאו מסי - 27 שערים
7. כריסטיאנו רונאלדו - 20 שערים.

http://gol-de-raul.pagesperso-orange.fr/1997%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20CHAMPION%20raul1.Xxx

אז יצאתי לחקר קצר מה היה הסטטוס של ראול בגיל 20. ובאופן לא מפתיע, גם ראוליטו כבש שערים. ראול נולד ב-27 ביוני 1977, קרי נבדוק את מספר השערים שלו בשלוש העונות הראשונות שלו בריאל מדריד, מ-1994/95 עד עונת האליפות השנייה(עם קאפלו) כלומר 1996/97 - כולל, וכן נתייחס לתחילת דרכו בנבחרת ספרד. והרי התוצאות: 10 שערים היו לראול בעונת הבכורה בקבוצה - 9 בליגה ו-1 נוסף בגביע| ב–1995/96 הוא התחיל את המיתוס שלו ושל ליגת האלופות - 6 שערים באירופה, 19 בליגה ואחד ואחד בגביע - סה"כ 26 שערים| בעונת 1996/97 ריאל של קאפלו לא שיחקה באירופה, וראול כבש 22 שערים(21 מהם בליגה). בנבחרת ספרד ראול החל את צעדיו ב-1996 והיה שחקן קבוע בקמפיין מוקדמות המונדיאל. ב-14 בדצמבר 1996 הוא כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת, בניצחון 2:0 על צ’כיה, אחרי בישול של גוארדיולה. בסה"כ: ראול כבש 59 שערים עד גיל 20, שלישי בטבלה רק אחרי רונאלדו ואמבפה.

ממה נובעת ההשוואה? מגעגועים לעבר, מחוסר חשק להמשיך את הסמינר, וקצת מסקרנות טבעית. אגב, ראול פחות או יותר גמר את הסוס אחרי 2002/03, כשהוא מתקרב לגיל 27. מעניין לערוך השוואה לגבי מס’ הגולים שלו בהשוואה לגדולים אחרים. רונאלדו היה סקורר גדול ממנו מן הסתם אבל סבל מפציעות והיה מעניין לבדוק גם את הנרי, שבצ’נקו, ואן-ניסטלרוי, דל-פיירו ואחרים. זה עוד יקרה.

 

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/43879540_1620047218096286_5802595310471479296_n.Xxx?_nc_cat=107&oh=92214ac18e2fda3d91fb572279ba8467&oe=5C49BFD0

איך אמרו עליו אוהדי ברצלונה פעם? השחקן שהכי פחדו ממנו בקלאסיקוס[עד שבא כריסטיאנו]. 19 שנה עברו מאז הרגע הגדול של ראול בקאמפ-נואו - צמד שערים נגד ברצלונה כולל שער שיוויון אדיר בהקפצה נהדרת, ארבע דקות לסיום, שער שהשווה את התוצאה ל-2:2. זה קרה ב-13/10/1999, במחזור השביעי בעונת 1999/00, עדיין עם ג’ון טושאק על הקווים של ריאל מדריד, שפתחה את העונה רע, בלשון המעטה. מאז ראול לא כבש אף שער במשחקי החוץ בקאמפ-נואו. ראוליטו שתמיד נתן ריספקט ליריבה ונמנע מהעימותים המלוכלכים בין ריאל מדריד וברצלונה, על המגרש ומחוצה לו - בעיתונות - החליט הפעם לחגוג בתנועת השתקה לקהל של ברצלונה. בספרדית זה נשמע הכי טוב - Raul Manda Callar al Camp Nou
זה היה אחד השערים הזכורים ביותר של ראול בליגה ואולי בקריירה. געגועים.

 

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/44998321_1639880329446308_822019464433238016_n.Xxx?_nc_cat=107&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=4cc0f6dcbe0e0a9ecfba9f060046e61d&oe=5C41A3C4

הבכורה של ראול. איזה תאריך גדול, איזה. ה-29 באוקטובר 1994. כבר 24 שנה חלפו מאז ילד צעיר בשם ראול גונזאלס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת. ריאל מדריד הפסידה 3:2 בסראגוסה אבל ראול בישל שער, היה מהיר והגיע להזדמנויות ובקיצור הראה ניצוצות של שחקן גדול. 'הראה ניצוצות זה אנדרסטייטמנט'. את שער הבכורה שלו הוא שמר כמה ימים, עד לדרבי נגד אתלטיקו מדריד בברנבאו, אירוע גדול בפני עצמו, והוא זכה באליפות כבר בעונתו הראשונה בבוגרים. והשאר היסטוריה... מה שמדהים הוא שגם משחקו האחרון במדי ריאל היה נגד סראגוסה בלה-רומארדה, והא כבש שער וחגג בטירוף עם יורשו - כריסטיאנו רונאלדו, לפני שנפצע. הנה הוידאו - בואו נתרגש מחדש.

 

https://cdn-02.independent.ie/business/article31457669.ece/050f3/AUTOCROP/w620/2015-08-18_bus_12056015_I1.Xxx

לקראת המשחק מחר בברנבאו, בדקתי את הרקורד של ראול נגד ויאדוליד. כל העולם מכירים את השביעייה המדהימה בעונת הקיירוש, ניצחון ה-7:2 כשראול כובש שלושער נהדר - בעקב, בהקפצה ובעוד מהלך ערמומי מעל השוער. אבל לא רבים יודעים שגם את השלושער הראשון שלו בליגה הוא כבש נגד ויאדוליד, בעונת 1998/99 וריאל מדריד ניצחה 3:2. ראול כבש כבר בפעם הראשונה כשפגש את ויאדוליד - במחזור ה-18 בעונת 1994/95. וחשוב מכך - לראול יש 18 שערים נגד ויאדוליד ב-24 משחקים - זה הרקורד הטוב ביותר שלו[נגד קבוצה מולה שיחק מעל עשר פעמים] - נגד ולנסיה הוא כבש כמות זהה וגם בישל הרבה שערים(8), אבל ב-34 משחקים. נגד אלאבס ראול כבש 8 שערים ב-9 משחקים. מעבר לשני השלושערים, ראול כבש שלוש פעמים שלושער נגד ויאדוליד - ב-2000/01 במחזור הסיום כשחלף על פני ריבאלדו והשיג את תואר הפיצ’יצ’י של הליגה| ב-2007/08 כשריאל מדריד מנצחת 7:0 את ויאדוליד| וכן ב-2009/10, הצמד האחרון שלו במדי ריאל מדריד, באותו משחק בו ראול הופך לשיאן ההופעות של ריאל מדריד בכל הזמנים כשהוא חולף על פני מנולו סאנצ’יס.

 

היום לפני שלוש שנים: ראול פורש מכדורגל

"אני שמח אבל גם קצת עצוב. קיבלתי החלטה ואני שלם איתה. זו הייתה שנה פנטסטית. לפני שלושה חודשים החלטתי שהמירוץ הארוך הזה נגמר. זו הייתה עונה מדהימה, קשה מאוד. המשחק היום היה מאוד מסובך". לפני בדיוק שלוש שנים המלך ראול, שחקן שרבים מאיתנו התאהבנו בריאל מדריד בזכותו, שיאן ההופעות של ריאל מדריד ומס'2 בטבלת הכובשים בכל הזמנים - שיחק את משחקו האחרון בקריירה, זכה באליפות עם ניו יורק קוסמוס ופרש מכדורגל. וראול, בדרכו שלו, היה תמציתי בסיכום ולא ביקש כבוד מאף-אחד. עשה את שלו. הוא נשאל איך זה לסיים את הקריירה דווקא בארה"ב בתור אחד ששיחק לא פעם בגמר ליגת האלופות ואמר - 'זוהי גדולתו של המשחק'. וזו הייתה גדולתו של ראול. [עוד כל הפרישה - ראול נפרד כאלוף].

חודש לפניכן עם ההודעה הרשמית של ראול שזהו-זה, הייתי במרתון כתיבה עד למשחקו האחרון בקריירה, רדפתי ותרגמתי כל פיסת מידע. רבות נאמר על ראול אבל דומה ששום ציטוט, גם לא של מוריינטס חברו הטוב, או סאלגדו("ידיד ענק ואחד המדרידיסטאס הגדולים ביותר, ובכלל) - לא מספיק כדי להכיל את התחושה שלי כשהשחקן הנערץ עליי ביותר הודיע על פרישה מכדורגל. מה זה אומר עליי, למעשה? גם כתבה של 2500 מילה ב-'וואלה ספורט' לא ממש הספיקה. אני מחזיר אתכם אחורה לחלק מהדברים שכתבתי אז:

https://images.performgroup.com/di/library/goal_es/3b/1a/raul-new-york-cosmos-cuba_h9mw5hxqkx2k1no2fe8panqqq.Xxx?t=-1221829043&w=940

זו הבשורה שהכי לא רציתי לשמוע, ממש מתחילה הספירה לאחור. היום בו הוא עזב את ריאל מדריד היה היום הכי קשה שלי מבחינה ספורטיבית, לא הפסקתי לבכות. לא המאניטה בקלאסיקו, לא ההשפלות החוזרות בשמינית הגמר(נאחס 6 השנים), לא יודע מה. מה שעוד יותר אירוני הוא שאת מסיבת העיתונאים פספסתי במתכוון, לא הייתי מסוגל. באותו יום הייתי במפגש פורום אייסוקר, שיחקנו כדורגל ברמת-השרון. כמו תמיד, הכנתי לי מראש את החולצה הראשונה של ראול שקיבלתי - חולצה מקורית מעונת 2002/03 שקיבלתי מחבר של אבא שלי שהיה בספרד, כשהייתי בן 10. החולצה תמיד ליוותה אותי והייתי משחק בגאווה. ולפני אותו יום, כמה אירוני - החולצה פשוט לא עלתה עליי, היא הפכה לקטנה, עבר זמנה, תם עידן. דווקא כשאני מתחיל ללמוד תקשורת מגיעה המכה הזו עליי, כמו גרזן לפנים. צריך לשבת על התחת ולהתחיל לכתוב פרויקט פרישה. אני אנסה להעביר את זה הלאה אפילו לאתרים יותר רציניים כמו ספורט 5, וואלה ספורט, אולי לעיתון. האמת? למרות הקליפים, התמונות אינספור ששמורות במחשב שלי, הציטוטים שאמרו עליו, הגולים הגדולים, הביוגרפיה - אני פשוט לא יודע מהיכן להתחיל. אין עוד מלבדו. השחקן שבגללו אני אוהב כדורגל. אני לא יכול להסביר אפילו. בית-ספר, פיפה 2002, בר-מצווה, תיכון, העיתונים ששמרתי, החולצות שקניתי מאיביי, הבובות שיש לי בבית, הצעקה הקבועה בבית Gol De Raul. יום אחד אקח יוזמה ואעלה לכאן את כל השלל המפלצתי שיש לי. אין כמו השחקנים שאתה גודל עליהם ומעריץ אותם ברמה עיוורת ללא כל קשר ליכולת שלהם על כר הדשא.

מצחיק ומיותר אפילו להתחיל להזכיר את השער הראשון שלו, נגד אתלטיקו, כשהייתי עוד בן שנתיים. ההקפצה נגד ברצלונה בקאמפ-נואו וה-'שששש', הצמד באולד-טראפורד, הגול כל הדרך עד קניזארס, השער הפשוט והגאוני בגמר נגד לברקוזן, הפארטידזו נגד יונייטד ב-2003 והמשפט של פרגוסון("ריאל מדריד מביאה את פיגו, ואת זידאן, ואת רונאלדו, אבל השחקן הטוב ביותר בעולם - ראול"), השלושער נגד ויאדוליד שלאחריו אורו של ראול כבה...הוא תמיד היה הרבה יותר משחקן כדורגל וסמל, עם ההליכה האצילית שלו על המגרש, העידן בו שחקנים לא חיפשו תארים אישיים, את ראול לא עניין לכבוש כמה שיותר אלא שהקבוצה תנצח כמה שיותר. תודה שבחרתי בראול. בואו נעצור כאן. אני מגיב מהמחשב בחד"כ ואוי-ואבוי אם יתפסו אותי. בעצם, למי אכפת. דור, מנסה לעצור חלק מהדמעות. אגדות לעולן לא מתות. "ראול הוא ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ראול"(אמיליו בוטראגיניו).

עוד כתבות על ראול:

http://www.varzesh11.com/images/upload/real-madrid-raul-gonzalez-68886.Xxx

- פרץ נוסטלגיה: ראול בן 38: בחירה של 38 הרגעים הגדולים בקריירה שלו| האהבה הראשונה: ראול בן 40| הזמן עבר והפצע נשאר: חמש שנים לעזיבתו של ראול| ראיון מקיץ 2016: "החלום שלי תמיד היה לפרוש במדי ריאל מדריד".

 

20 שנה עברו:: הגול היפה בקריירה של ראול?



בתקשורת בספרד חוגגים את ה-1 בדצמבר. לפני 20 שנה כבש ראול שער מדהים בגמר הגביע הבן-יבשתי נגד ואסקו דה-גמא, שהיה שער הניצחון סמוך לסיום המשחק. האם זהו השער הגדול ביותר שלו בקריירה? בספרד ניסו לתמצת את ראול בכמה מילים, שגולת הכותרת היא 'שחקן מזר אחר'. הוא בנה את עצמו על עבודה קשה, תשוקה ואמונה בלתי-מעורערת. הוא היה טוב אבל בטח לא הכי אסתטי. הוא לא רק כמו זידאן, לא בעט כמו רוברטו קרלוס, לא רץ או כידרר כמו רונאלדו, אין לו את הטאץ' של בקהאם ולא היה זוהר כמו פיגו. אפילו מייקל אואן זכה בכדור הזהב והוא לא. אבל אולי הוא היה שלם יותר מכולם, והכי חשוב - הוא מזוהה עם ריאל מדריד יותר מכל אחד אחר. ובשקט, בלי רעש וצלצולים - הוא כבש הרבה שערים יפים בקריירה.

'רק ראול היה מסוגל לכבוש את השער הנדיר הזה', כתב חוסה אגואדו באתר 'לה-ראזון' בספרד. סיידורף שלח כדור ארוך. ראול הצליח להניף את הרגל ולעצור אותו, ומייד הגיע שחקן הגנה. הוא 'זרק אותו' עם הטעיית עקב מדהימה, משך את הכדור ימינה בזכות רגל שמאל והטעה בכך את הבלם הנוסף והשוער, וגילגל לרשת. "אלתרתי את כל הסלאלום הזה, היו לי שניות ספורות להחליט. אחרי שעברתי את השחקן הראשון יכולתי לבעוט, אבל העדפתי לתת למגן לבוא אליי במהירות, לעבור אותו וככה יהיה קל יותר. השערים האלה נשארים בזיכרון קצת יותר, זה יפה, אבל קשה לביצוע ולא תמיד מצליח", סיכם ראול לאחר המשחק. אביו של ראול שנחבא אל הכלים ומיעט להתראיין, סיכם - "ראול תמיד היה מבקיע ככה בקבוצות הילדים. אחד הילדים תמיד היה אומר כשהמשחק הסתבך עבור הקבוצה שלו - הנה ראול יעשה'. הוא עשה גול כזה אחד לאחד במשחק במדי סן קריסטובל'.

ריאל זכתה בליגת האלופות, ה-'לה-ספטימה' עם הגול הנפלא של מיאטוביץ' נגד יובה, ו-30 שנה אחרי שלא עשתה זאת - שיחקה בגביע הבן-יבשתי. ראול הופיע ברגע הגדול והראה את כל האיכות הטמונה בו. ריאל הובילה משער עצמי, וז'וניניו השווה בסופו של דבר והפך את המשחק למסובך עבור הקבוצה של הידינק, אבל המשחק עצמו לא מעניין. ואז הכדור הגיע לראול. "הוא עשה כל מה שאפשר לצפות ממנו", סיכם המאמן ההולנדי. ראול אגב זכה במכונית ענקית בתור שחקן ה-MVP של הגמר ומיהר למכור אותה כדי לרכוש להוריו בית גדול.

לוקאס ואסקס התראיין לפני מספר שנים לאתר פיפה וסיפר שבתור ילד בן 7 אם המשחקים היו מאוחרים מדיי - הוא לא היה יכול לראות. "הדבר הראשון ששאלתי בבוקר את אבא היה האם ריאל מדריד ניצחה והאם ראול הבקיע'. "שחקנים גדולים עברו בריאל מדריד תמיד אבל האליל שלי מאז הילדות היה ראול. עבורי הוא ריאל מדריד, איזה שחקן גדול הוא היה". 'הגול שריתק את העולם', סיכמו במארקה. 20 שנה אחרי, ראול תמיד יהיה מזוהה עם הגול הזה, לו הדביקו את הכינוי. ה-El Aguanís de Raúl. ראול מזוהה עם הגול הגדול בדרבי בסלאלום יוצא דופן, עם העקב נגד ויאדוליד, עם גולים בהקפצות רכות, כולל אחד נגד בארסה. אבל יכול להיות שזה השער הגדול בקריירה שלו, איזה כיף להיזכר. כך היה שער המארקה לאחר המשחק

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/12/01/15436781751809.Xxx

 

אתמול עם זכייתו של לוקה מודריץ’ בכדור הזהב, נזכרתי: ראול מעולם לא זכה בפרס הזה[התמונה למטה אגב היא מטקס שחקן השנה באירופה]. בראיונות אחרי שעזב את ריאל מדריד וכן לאחר הפרישה, הוא דיבר על כך שזה חבל לו, אבל הוא לא מתחרט יותר מדי כי תמיד שיחק בשביל לזכות באליפויות ובתארים קבוצתיים. ראול תמיד היה שם באיזור בין 1999 ועד 2003. השיא היה בשנת 2001 כשסיים במקום השני. כמה אמר על כך פאביו קאפלו:

“מייקל אואן סיים את העונה היטב, בעוד ראול ראוי לזכות בכדור הזהב כבר תקופה ארוכה. למה לא מעריכים אותו? זוהי תעלומה. אני לא מבין את זה, אבל הפרסים הללו לא מוענקים על ידי המאמנים, אלא על ידי העיתונאים. הוא כמו פראנקו בארזי, שתמיד היה בין הפייבוריטים לזכות אך מעולם לא זכה”.

http://gallery.ykt.ru/galleries/old/sport/8742.Xxx

הדירוג בשנת 1999:
מקום ראשון: ריבאלדו - 219 נקודות
מקום שני: דיוויד בקהאם - 154 נקודות
מקום שלישי: אנדרי שבצ’נקו - 64 נקודות
מקום תשיעי: ראול - 27 נקודות

הדירוג בשנת 2000:
מקום ראשון: לואיס פיגו - 197 נקודות
מקום שני: זינדין זידאן - 181 נקודות
מקום שלישי: אנדרי שבצ’נקו - 85 נקודות
מקום תשיעי: ראול גונזאלס - 18 נקודות

הדירוג בשנת 2001:
מקום ראשון: מייקל אואן - 176 נקודות
מקום שני: ראול גונזאלס - 140 נקודות
מקום שלישי: אוליבר קאן - 114 נקודות

הדירוג בשנת 2002:
מקום ראשון: רונאלדו נאזאריו - 169 נקודות
מקום שני: רוברטו קרלוס - 145 נקודות
מקום שלישי: אוליבר קאן - 110 נקודות
מקום רביעי: מיכאל באלאק - 78 נקודות
מקום חמישי: זינדין זידאן - 71 נקודות
מקום שישי: תיירי הנרי - 54 נקודות
מקום שביעי: ראול גונזאלס - 38 נקודות

הדירוג ב-2003:
מקום ראשון: פאבל נדבד - 190 נקודות
מקום שני: תיירי הנרי - 128 נקודות
מקום שלישי: פאולו מאלדיני - 123 נקודות
מקום רביעי: אנדרי שבצ’נקו - 67 נקודות
מקום חמישי: זינדין זידאן - 64 נקודות
מקום שישי: רוד ואן-ניסטלרוי - 61 נקודות
מקום שביעי: ראול - 32 נקודות

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2009/02/15/mas_futbol/1234652414_740215_0000000001_noticia_grande.Xxx

ה-15 בפברואר לעולם לא יהיה ‘עוד יום בהיסטוריה’ של ריאל מדריד. בדיוק לפני 10 שנים, 15.2.2009, כשריאל פגשה את ספורטינג גיחון באל-מולינון - גם האוהדים של הקבוצה הקטנה זכו להיות חלק מההיסטוריה שהתרחשה לנגד עיניהם.
ריאל מדריד ניצחה 4:0 והמשיכה במרדף אחרי ברצלונה של פפ אבל הרבה מעבר לזה: המלך ראול הפך לגדול כובשי ריאל מדריד בכל הזמנים לאחר שעבר את די-סטפאנו והגיע ל-309 שערעים. איזה יום מרגש זה היה!
ראול כהרגלו היה צנוע. בעמדת הראיונות לאחר המשחק הוא שיבח את הקבוצה על הניצחון, פירגן לילד מהקאנטרה דני פארחו שערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ודי הסמיק מכל הפוקוס שקיבל.

ואני ארחיב קצת: אני זוכר את הספירה שעשיתי ביחד עם ראול עוד כשהייתי ילד, את המגזין הישן ‘שם המשחק’ שדירג את הכובשים המובילים של המועדון ב-2002, שנת המאה, ולראול עוד הייתה כברת דרך. אני זוכר אותו מדלג מעל הוגו סאנצ’ז וממשיך לטפס לאט-לאט. כאוהד ראול זה היה אולי היום הכי מרגש עבורי בכדורגל. זה ישב עליו כל-כך יפה, התלבש בול - “ראול גונזאלס, מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים”. אני עוד האמנתי שהוא יוכל לעבור את זארה, אבל אין דבר.

 

במארקה חושבים קדימה: האם לראמוס יש סיכוי לעקוף את ראול?

ביום רביעי ערך ראמוס את הופעתו ה-600 במדי ריאל מדריד. מחר הוא ירשום את משחקו ה-601 וישתווה להיירו וחנטו האגדיים במקום החמישי בטבלת ההופעות של ריאל מדריד. במארקה כתבו על 'אתגר בר השגה' בשאלה האם ראמוס יכול להתגבר על ראול גונזאלס, שיאן ההופעות של ריאל מדריד עם 741 משחקים? אפילו איקר קסיאס לא הצליח לעבור את ראול ונעצר במקום השני.

בגיל 32 סרחיו ראמוס, בעונתו ה-14 במועדון, חייי רגע טוב מאוד בקריירה שלו. הוא סבל רק מחצי פציעה השנה, עדיין לא הורחק ולו פעם אחת והוא שיאן הדקות של ריאל מדריד העונה. ראמוס החמיץ רק מחצית אחת העונה בליגה, כשהוחלף במשחק החוץ מול אספניול בגלל פציעה. כבלם מן הסתם הוא רץ הרבה פחות מיתר התפקידים על המגרש ואין לו את התחרות שיש לחלוצים. גורם מפתח נוסף, שהפעם לא תלוי רק בראמוס, הוא עניין החוזה. יש לו שתי עונות נוספות קרי עד סיום 2021. ממוצע ההופעות שלו בעונה עומד על 42 משחקים. השיא היה בעונת האליפות עם מוריניו ושוחזר בעונת הדסימה - 51 משחקים. העונה מספר המשחקים שלו הוא 36, מתוך 40 ששיחקה הקבוצה. ראמוס שבוודאות רוצה להמשיך בקבוצה ולקשור את עתידו, מקווה שזה לא החוזה האחרון שלו - יהיה זקוק ליותר זמן. ממוצע המשחקים של ראול בעונה הוא 46.3. ראול כמובן לא הורחק ולו פעם אחת בקריירה והוא שיחק בעמדה אחרת, פרץ בגיל מאוד מוקדם. בתקופתו של ראול, ריאל מדריד מצד אחד חוותה עונות ארוכות יותר בצ'מפיונס - שלב הבתים השני ולא 1/8 הגמר(כלומר 17 משחקים בעונה מלאה של ליגת האלופות, יחד עם הגמר, ולא 13 העונה), אבל ריאל של ראמוס הגיעה לגבהים אחרים.

בכתבה הזכירו שוב את המובן מאליו על היותו המנהיג הבלתי-מעורער בחדר ההלבשה אחרי עזיבת כריסטיאנו, בליווי בנזמה ומודריץ', שהוא משחק יותר מתמיד, היום כתבו ב-AS שסולארי משתף אותו בכל ההחלטות ונעזר בו לפתרון בדינמיקה הקבוצתית כשיש אירועים פחות נעימים כמו עם איסקו או מרסלו. הוא הפסיד העונה שני משחקים בצ'מפיונס - קיבל מנוחה מלופטגי מול צסק"א מוסקבה, ולא שיחק נגדה גם 'בגומלין' במשחק שנעל את שלב הבתים, ופעמים בגביע המלך. לצד ההתלהבות אחרי היכולת הנפלאה שלו בשבוע החשוב, השטות שלו בסיום המשחק כשדיבר בכנות מוגזמת במקרופונים של אופ"א - עלולים לגרום לו להשעייה לא רק מהגומלין אלא גם משלב רבע הגמר.

מה שבטוח הוא שראמוס אגדה במועדון, מהיכל התהילה. הקפטן שהניף שלוש פעמים ברציפות את גביע אירופה, ועל מה שמביא לקבוצה לא רק על המגרש אלא מחוצה לו. אם חידוש החוזה בקיץ 2015 לווה בקשיים אינסופיים, הפעם יש אינטרס משותף ברור, הרבה שקט וכבוד בין הצדדים, שנמצאים באותו מקום: הברנבאו.

בגרף של המארקה השוו בין ראמוס וראול, על מספר ההופעות של כל אחד ואחד בעונות בקבוצה, למשל, עונת הבכורה של ראול 1994/95, הושוותה עם עונת הבכורה של ראמוס ב-2005/06, אז ראמוס רשם 46 משחקים. בעונת קאפלו, 2006/07, לראול היו 43 הופעות, משחק אחד יותר מסרחיו ראמוס. עונה לאחר-מכן ראול שוב שיחק יותר מראמוס, 48 הופעות לעומת 45. ניתן לראות ששניהם כמובן הפכו לשחקנים מובילים למן הרגע הראשון. ראמוס הוא 'העכשיו', אפשר לומר, אבל הגרף הזה שוב מעלה מהזיכרון את מה שאני תמיד יודע: עד כמה ראול היה גדול. איך הוא היה שחקן שתמיד זמין, מעולם לא נח ולא נפצע, להוציא את הטרגדיה בקלאסיקו ב-2005/06. ראול כבר בעונה השלישית שלו בבוגרים שיחק אשכרה בכל משחקי הליגה - 42 משחקים בעונת 1996/97. מ-1997/98 ועד 2003/04, רק ב-2003 הוא רשם מספר נמוך יחסית, 31 הופעות, בגלל ניתוח התוספתן.







https://e00-marca.uecdn.es/multimedia/graficos/futbol/2019/raul-ramos/desktop02.Xxx

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/7/7484ba56e8d5cae8ae7e89d565a12af5d4badb99_1_690x388.Xxx

לאחר הגומלין בחצי גמר הגביע, אלברו בניטו ששימש כפרשן - מתח ביקורת קשה על קאסמירו, טוני קרוס וגם על הקפטן ראמוס. לאחר-מכן במועדון החליטו לפטר אותו. ראול תפס את מקומו כמאמן הקבוצה הצעירה של המועדון, Juvenil B. והיום, נחמה קטנה למדרידיסטאס: ראוליטו פתח את הקדנצייה שלו כמאמן Juvenil B עם ניצחון 4:1 מול הקבוצה הצעירה של לגאנס. התגובות נעו בין הפתעה גמורה מפיטוריו של אלברו בניטו האהוב והמוערך, לבין ההערצה לראול. האוהדים שאגו לעברו ‘ראול’, ‘ראול’, ‘ראול’ וצעקו - "אתה תהיה מאמן העתיד. אתה תהיה זידאן הבא’. ראול הסתכל, שלח חיוך הצידה והמשיך לדרכו.