שמינית גמר המונדיאל: ספרד פוגשת את רוסיה, קרואטיה נגד דנמרק

חח חשבתי שאני היחיד שרואה את זה, אחד לאחד נמני מהניינטיז

 

זה הקטע של רמי ויץ. זה סמייקל, אבל פיליפה לואיס. הוא לא יודע איפה ההבדל, וזו הבעיה. אז הוא צודק עם סמייקל, אבל למה אחרי 30 שנה? זה לא שפתאום הוא יגיד "כרישטיאנו".

אנחנו בתור דוברי עברית לא צריכים להתנהג כאילו אנגלית זו השפה היחידה שקיימת. אחרת היינו מכירים שחקנים כמו "דייויד וילה". זה רע. האידאל זה איך שהשחקן עצמו קורא לעצמו, ואם אנחנו לא יודעים, הולכים לפי המבטא במקום בו גדל.

ויש הבדל בין הגייה נכונה, לבין מבטא ייחודי. בברזיל המבטא ממש ספציפי, ואם משתמשים שם בצלילים שאין בעברית (כמו R בברזיל), אין צורך לדרוש להגות את הצליל הזה, אלא הכי קרוב לעברית (משמע, ר' רגילה).

את האות S אין ספק שצריך להגות כמו במדינת המקור, כל עוד זו הגייה שקל לנו להגיד. שמייקל זה מקרה ספציפי שונה.

בורות משתרשת. זה לא אתה אשם, זה מי שהכיר לך את השחקן לפני 30 שנה ולא דאג לבדוק איך קוראים לשחקן. אני קורא לזה "ניחוש", לקרוא את שם השחקן באנגלית כאילו אין שפות אחרות בעולם.

אם יש טעות גדולה זה SIMON KJAER. אין שפה שבעולם שאם תקרא את השם זה יהיה KYAR. על פי ההגייה הדנית, זה SIMON KER. אבל מי חוץ ממני יבדוק את זה? בואו ננחש...

מילה נוספת לגבי האקדמיות הספרדיות:
הנבחרת עם דל בוסקה היתה מקובעת. מדובר במאגר השחקנים הטוב בעולם (מדינת ספרד), והוא מזמן לי את פדרו וססק. היירו למד מדל בוסקה להיות מקובע, ודווקא הסגל שזומן היה מרענן עם שחקנים כמו פאקינג סאול ניגס, אחד הקשרים הטובים בליגה הספרדית, כזה שמוביל בסטטיסטיקות, שחקנים שיכולים לעשות את המוות לאגף שמאל כמו אודריוסולה.

המאגר הספרדי ימשיך להיות מהטובים בעולם, אבל הנבחרת צריכה להיות מאומנת ע"י מאמנים שיודעים להשתמש בהם. הייתי אומר קיקה סטיין מבטיס, אבל אני לא רוצה שיעזוב אותם.

 

אתה חושב שזה היה דבר רע לזמן את פדרו וססק? אני קצת מבולבל.

 

בכושר של 2014? אפשר לזמן, לפחות לספסל, אבל ליורו 2016? כשיש לך בליגה הספרדית (ובעוד ליגות) שחקנים כישרוניים יותר? למה לא לתת הזדמנות לשחקנים מהU21? כי הם עוד לא נרכשו ע"י ברצלונה וריאל?

יש שחקנים שהובילו את הקבוצות שלהם ואת עמודי הסטטיסטיקות לעונה נפלאה בליגה הספרדית, עד שאין דיווח על עניין של קבוצות גדולות לא שמים עליהם, וזה חבל. ואז יש אנשים שנזכרים שהם שחקנים גדולים למרות שלא ראו אותם לפני.

 

במקרה של ספרד היה סוג של קארמה -
מה שתקע אותם על המגרש היה בדיוק מה שתסכל את הצופה הנייטרלי.

סילבה ואינייסטה היום הם הרבה יותר קשרים מרכזיים מאשר קיצוניים, אספאס-רודריגו-קוסטה יושביל על אותה משבצת, ובפועל זה סגל שנבנה להחזקת כדור אינסופית וחלוץ אחד שמרוחק מכולם. אז נכון, זו החזקת כדור אסתטית יותר, אבל בפועל זה שונה מעט מאוד מלשחק עם 4 קשרים אחוריים שלא מחזיקים בכדור. קוסטה היה מבודד (ונתן טורניר טוב), איסקו רגיל לשחק עם שחקנים בינו לבין החלוץ, ולוקאס ואסנסיו זה לא מספיק ולא השתמשו בהם מספיק. לא יודע כמה פברגאס ישיר יותר מסילבה\אינייסטה היום (כנראה שלפחות קצת), אבל שחקנים כמו פדרו או סוסו בהחלט מתרגמים החזקת כדור לניסיונות ליצירת מצבים. על זה ספרד ויתרה, בזה ספרד השניאה את עצמה, ובגלל זה ספרד עפה. די מספק.

 

חשבתי שאתה מדבר באופן כללי, בגלל זה הבלבול.
אני מסכים וחושב שזה נכון גם להרבה נבחרות אחרות שחילופי הדורות לא נעשים בצורה טובה בכלל.

 

הבעיה היא לא חילופי דורות ולא פיקה וראמוס.
הבעיה היא גם לא באיכות של השחקנים, כי גם מי שלא מחזיק מהסגל הזה יסכים שהוא היה שווה יותר ממה שהוא הביא.

הבעיה היתה בסגנון המשחק. מוראטה לא היה נותן יותר מקוסטה ולכן הוא רלוונטי רק אם מדברים עליו באגף.
סביר להניח שמאמן אחר כבר יקלוט את זה, ובכל מקרה ב2020 כנראה שסילבה ואינייסטה יהיו לא רלוונטיים כך שלא יהיה צורך לשלב אותם בכח ויהיה אפשר לתת לשחקני התקפה לשחק בהתקפה ולשחקני קישור לשחק בקישור.

 

לא, זה לא אותו סגנון משחק שהוביל את ספרד להצלחות.
ההצלחות של ספרד הגיעו כשלצד החזקת הכדור השחקנים היו מסוגלים גם לתת את החלק היצירתי.
אין מה להשוות בין סילבה ואינייסטה של היום לסילבה ואינייסטה של לפני 5 שנים. לא בגלל שהם שחקנים טובים פחות (גם), אלא בגלל שהם שחקנים שמשחקים מאחורה יותר. היום מדובר בשני קשרים מרכזיים, בתקופת ההצלחות של ספרד היה מדובר בשחקני קישור התקפי (גם פברגאס).
אי אפשר להתעלם מהשינוי הזה, ואי אפשר במקביל לפתוח עם קוקה ובוסקטס. ואז כשגם בשלישייה הקדמית מציבים שחקנים שהם יותר קשרים מאשר חלוצים (איסקו ואסנסיו) - התוצאה היא שאין תכליתיות.

להגיד שספרד נפגעה מסיפור לופטגי-היירו לא רלוונטי למה שקרה על הדשא, והאשמה של דה חאה מינורית ברגע שההעפלה היתה מהמקום הראשון.
על המגרש ספרד שיחקה כדורגל לא טוב כי הוא לא היה תכליתי.
סילבה רגיל לשחק עם 3 שחקני התקפה מובהקים לפניו, אינייסטה גם עם חלוץ מובהק ושחקן כמו מסי (ולפעמים עוד חלוץ-אגף). הם אלה שהוצבו בעמדות שלא מתאימות להם כיום והם אלה שהיו אנדר-פרפורמרים ובגללם ספרד כשלה. באותה מידה היירו יכל להעלות את פברגאס כחלוץ כי 'זה הוביל את הנבחרת להצלחות'.

 

להחליף מערך זה לא בהכרח לשנות שיטה. מה שהיה דרוש זה לא בהכרח לשנות מערך, אלא רעיונות יצירתיים. אולי לופטגי היה מצליח לחשוב על שינוי במשחק, אבל במקום זה קיבלנו על הקווים מאמן לא טוב. וזה אגב, מה שמייחד מאמנים. בדרך כלל את בחירת השחקנים עושים המנהל המקצועי והמאמן (היירו ולופטגי), אבל מה שקורה על המגרש זה המאמן.