שלוחה? 100 ש"ח בבורסה... אתה מסיע?http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx ארתור, חבל שרק דוברי הרוסים יבינו... [/quote] תירגום לקירילית: " מישלוחה "... ב 100 שקל אפשר לקנות בלאק לייבל מהדיילת ,או יותר נכון מהפראסר. בית"רי - לא אחראי על פרוסטיטוטות... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
אותי דווקא מגלגל מצחוק שאתה תמיד צוחק מהבדיחות של עצמךhttp://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
מיוחד למוסף "פירמה": אכול ושתה, כי מחר דד-ליין במהלך שבוע לא הוציא כתבנו ארי ליבסקר שקל מכיסו. כל ארוחותיו היו לצד כוכבניות באירועי יח"צנות שונים. הוא הלך למסעדות הטובות ביותר בישראל ופשוט ביקש את כל התפריט, קיבל מיח"צנים נעלי אדידס מדגמים נדירים, שעוני יוקרה, ואפילו זכה להתפלש בג'יפ ניסאן. החשבון הסופי: 19,600 שקל. כתבה זו, יומן המסעות שלו בקרב אוכלי החינם, היא גם חשיפה ראשונה של מאחורי הקלעים של הקשר בין היח"צנים לעיתונאים בישראל ארי ליבסקר 13:11 19/1/05 חיי לא היו חיים. אמנם הסתובבתי ללא ארנק ואכלתי כמו שלא אכלתי מימיי, אבל את כל הזמן והאנרגיה שלי ביליתי במרדף מאירועי יח"צני אחד למשנהו, ממלון פאר לחדר תצוגה, מספא לחנות בגדים שהסכימה להעניק לי איזה שלמון. תיעוד ההשתוללות של ארי ליבסקר. השורה התחתונה: 19,600 שקל המטרה שהציבו בפניי העורכים היתה ברורה: להשיג כמה שיותר ארוחות חינם, מתנות ותלושי קנייה דרך הנוסחה המוכרת אך הלא מדוברת, מתנות תמורת קרדיט. רצינו להראות שאדם יכול שלא לשלם במשך זמן ולאכול חינם. חבריי צחקו על הרעיון בהתחלה, אבל לאחר שהבינו את משמעותו, דרשו שאזמין בשבילם דברים מהיח"צנים, מקורקינט חשמלי ועד בשמים. הקדמה: מקורות ההשראה לכתבה זו את ההשראה לכתבה זו, למפעל זה שאתם אוחזים בידיכם, הובילו שני אנשים דגולים. האחד הוא מורגן ספרלוק, במאי "סופרסייז מי", שתיעד את עצמו ניזון במשך כמה זמן מודעה רק מארוחות מקדונלד'ס. השנייה היא האקסית היפה שלי, שאיתה דשדשתי במהלך שנתיים שלמות כמעט בכל אירועי היח"צנות האפשריים. מתוקף תפקידה כעורכת פנאי באחד העיתונים המובילים, היתה מקבלת תלושי קנייה ומתנות רבות מספור. על חיי האהבה שלנו האירה באור נגוהות השמש הזוהרת של התחום, היח"צן רני רהב. בכל סוף שבוע היא היתה מקבלת ממנו צידנית עמוסה כל טוב, שאותה היה מביא עד הבית שליח מנומנם. כמות המעדנים של שטראוס ועלית, יוגורט הדנונה הקרמי, אריזות החומוס אחלה והשוקולד פרה שאכלתי באותה תקופה היתה כשל קיוסק קטן, וגררה חשבון תופח בחדר הכושר לאחר הפרידה. היינו במספר לא מבוטל של ארוחות, השקות של מוצרים קיקיוניים חדשים שאליהם התלוותה בדרך כלל ארוחת בופה או תצוגת אופנה שבסופה קיבלנו שקית מעוצבת ובה שובר קנייה לאופנת קסטרו (למשל). ארון החשמל של חברתי לשעבר היה מפוצץ במעטפות. אמנם משכורתה היתה נמוכה, אבל שליחים היו יוצאים ונכנסים לחדר המדרגות ביום ובלילה, כאילו היתה זו תחנת כרמלית הומה. כל יום טמן בחובו הפתעות חדשות שהוטמנו במעבי המעטפות המסתוריות. לא היה מרכך שיער שיצא לשוק בשעתו שלא משחתי בו את שיערי. זה המקום לציין שהיא גם סיקרה את רוב המוצרים שהיא קיבלה. עם התקדמות יחסינו הפכו תשורות היח"צנים לדבר של שגרה, דבר מובן מאליו. התלהבותי קהתה כמו בופה בסוף היום. לא אחת אף החמצתי פנים על המתנות הדלות שהעניק יח"צן זה או אחר. עם הזמן גם נמנעתי יותר ויותר מהאירועים המשעממים והמלוקקים, שגזלו זמן רב מדי משגרת יומי. לא אתמם ואומר שהפכתי לצדיק. להפך: פשוט סיננתי אירועי סרק ופקדתי בעיקר ארוחות מיוחדות ושוות...... תיעוד ההשתוללות של ארי ליבסקר. השורה התחתונה: 19,600 שקל להלן פירוט כל ארוחות החינם, התשורות וטובות ההנאה. וזה עוד בלי מה שהאלכוהול הצליח נראה להשכיח שירות גלובס 13:10 19/1/05 ארוחות חינם מסעדת טו סי (עם הצלם וחבר של הצלם יין) - 2,100 שקל בופה איכותי באינגריד - 200 שקל בופה במסה - 120 שקל מסעדת קלודין (עם ידידה יין) - 1,600 שקל מסעדת ארקדיה (עם ידיד חובש כיפה שמפניה ויינות מארבעה סוגים, ו-18 מנות) - 1,800 שקל מסעדת אדוארדו - 800 שקל אנג'י (עם החברה ויין יקר) - 1,000 שקל פורלין (עם החברה ושמפניה) - 1,200 שקל דיטה (עם החברה ומריסה כץ, ארוחה, קינוחים ודרינקים) - 2,500 שקל (עם ידידה) - 800 שקל קפנטו - 100 שקל סך הכול על ארוחות - 12,200 שקל מתנות ותשורות סווטשירט של רנואר - 400 שקל מכנסי טי.אן.טי - 150 שקל משקפי שמש אופטיקנה - 700 שקל נעלי אדידס סנטיאגו - 500 שקל שעון קאסיו יוקרתי - 590 שקל יין ספרדי - 300 שקל חליטות תה מסרי לנקה וסנגל עם אריזה יפה - 200 שקל תה טאי צ'י - 20 שקל מגבונים לחים לישבן, 3 חבילות - 60 שקל בושם לאקוסט - 300 שקל ערכה להלבנת שיניים - 250 שקל אל סבון ואלוורה בסט - 200 שקל קצף גילוח וולה - 40 שקל משחה לאחר גילוח - 50 שקל מוס לתלתלים וקרם לשיער שוקי זיקרי - 100 שקל 30 (!) סבונים ממותגים שונים, אם מישהו רוצה - 600 שקל שעווה למפשעה עם אלוורה של בסט - 200 שקל חבילת קוסמטיקה ומייק-אפ (לחברה) - 1,000 שקל קרם ג'ינקו לא ברור - 90 שקל סך הכול מתנות - 5,850 שקל טובות הנאה זן ספא - עיסוי שוודי - 220 שקל פילינג חומוס - 350 שקל ג'יפ ניסאן ליומיים - 1,000 שקל סך הכול טובות הנאה - 1,570 סך הכול סופי - 19,600 שקל (התמחור הוא בהערכה גסה מאוד. ייתכן שליבסקר קיבל עוד דברים או היה בעוד מסעדות והדבר השתכח מזיכרונו בשל האלכוהול או מפאת פחד מקנאת הכתבים האחרים בעיתון). http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=875587
כך פועל "שוק השמירות" בצה"ל יש מוכרים (חיילים משכבות מצוקה), לקוחות (חיילים ממשפחות מבוססות), טבלת מחירים (עד 600 שקל) ותחרות קשה. הצצה על "תעשיית השמירות" בצה"ל איתן רבין 20/1/2005 23:43 כבר עשרות שנים שצה"ל מנסה למגר את תופעת "מכירת השמירות", אך מתחת לאפם של המפקדים תעשייה שלמה של חיילים ממשפחות במצוקה כלכלית שמציעים את שירותיהם לחיילים ממשפחות מבוססות. "צה"ל מנסה להילחם בתופעה הזאת", אומר גורם בפרקליטות הצבאית. "ידוע לנו שהתעריפים גבוהים מאוד. חייל שנתפס מוכר שמירה בדרך כלל מעמידים אותו לדין משמעתי". אך בעודו אומר את הדברים הללו התנהל היום בבית הדין הצבאי ביפו, תחת עינה הרדומה של הפרקליטות הצבאית, הדו-שיח הבא בין חיילים המשרתים בבסיס בצריפין: - "אחי, תחליף אותי. אני משלם טוב". "כמה אתה משלם שישי-שבת?". - "400 ש"ח" - "לא מתאים לי אחי, התעריף הוא 450" - "טוב, בסדר". על ממדי התופעה מספר חייל, שמשפחתו עלתה ממדינות חבר העמים והועמד לדין לאחר שנתפס מעשן סמים. בעדותו בפני חוקרי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) הוא סיפר גם כי הוא "מוכר שמירות". בשיחה עם NRG מעריב הוא מראה כיצד התפתח שוק תחרותי של שמירות בצה"ל. "אני יכול לומר לך שיש כיום בלי להגזים מאות חיילים בכל הבסיסים בצה"ל שמוכרים שמירות", אומר החייל, "גם בקריה בתל-אביב וגם בבסיסים מבצעיים רחוקים. הרבה מאוד חיילים הנמצאים במצוקה כלכלית - שהוריהם לא עובדים והמצב שלהם בבית קשה - פנו לתעשייה הזאת". "ביום רגיל - 200 שקל; בחגים - 600 שקל" כמו בכל שוק יש מוכרים (חיילים מאזורי מצוקה, שזקוקים לכסף מזומן), לקוחות (לרוב חיילים ממשפחות מבוססות או חיילים שחשוב להם לבלות עם בנות הזוג שלהם) ואפילו מחירים מקובלים. "ביום רגיל אנחנו מוכרים שמירה ב-200 שקל, בשישי-שבת ב-450 עד 500 שקל", מספר החייל. "בחגים יש כאלה שמוכרים שמירה גם ב-600 שקל". ב"שוק השמירות" התפתחה גם תחרות של ממש בין החיילים. "יש מלחמה על השמירות", מסביר החייל. "הרבה חיילים אשר נשארים בבסיס מרצון בגלל מצוקות כלכליות, בגלל שאין אוכל בבית מעדיפים להישאר שישי-שבת בבסיס, לאכול ולשתות, ובין היתר הם קונים שמירה - כך שיש להם 500 שקל ביד". "כמו זונה" אחד ההבדל היחידים לעומת שוק ממוסד וחוקי הוא תנאי התשלום. "התשלום נעשה תמיד מראש, אין תשלום אחרי", אומר החייל. "זה כמו זונה: אנחנו מקבלים את התשלום עוד לפני תחילת העבודה. מי שלא משלם לפני, לא מקבל שמירה". הבדל חשוב עוד יותר הוא אכיפת החוק. בשוק השמירות אין ממונה על ההגבלים העסקיים ואין מערכת שתווסת את הכללים. "לא כל המפקדים מבחינים מי שומר ומי לא, מי החליף שמירה. לעיתים יש חשד קל, אבל יש לנו שיטות איך לסדר את זה שאותו קצין תורן או מפקד תורן לא יגלה את מכירת השמירות". בין השאר החיילים פועלים באמצעות קודים ושומרים ליתר ביטחון את מספרי הטלפון. במקרה שמישהו מהמפקדים "עולה" על השיטה, הם מצלצלים מיד ל"לקוח" והוא מוזעק לשמור בבסיס במקום החייל שמכר את שירותי השמירה שלו. אבל מכיוון שרוב המפקדים אינם מבחינים בכך, התעשייה ממשיכה לשגשג. "אתה יכול לראות שכבר ביום חמישי או שישי, כשקובעים מי נשאר בבסיס, אותם חיילים בעלי יכולת כבר מוכרים את השמירה וקצת אחרי כניסת השבת הם יוצאים הביתה", אומר החייל. "יש לך ביטחון; אין צורך לגנוב" חברו של אותו חייל, גם הוא עולה חדש, פועל אף הוא ב"שוק השמירות" בבסיס. "היום במצב הכלכלי שנתונים ההורים שלי אין לי אפשרות לקחת מהם כסף", הוא אומר. "אני קונה שמירות והרבה. אני מצליח אפילו לעזור להורים שלי". החייל מוסיף: "רוב החברים שלי שהם חיילים קונים שמירות. שיש לך 500 שקל בכיס כחייל, זאת גאווה. יש לך ביטחון, אין צורך לגנוב. אנחנו יודעים שזה אסור, אבל המצוקות הכלכליות הביאו אותנו לתעשייה הזאת". http://www.nrg.co.il/online/1/ART/857/645.html
מה עכשיו התקשורת מתערבת בזה ?? זה יותר משתלם לאלה שאין להם מספיק כסף וזה עוזר להם כלכלי. ובאמת למי יש זין לשמירות האלה שלא יתערבו לנו בזה
למען האמת, אני לא רואה שומדבר רע בזה. סליחה, אני אתקן את עצמי. זה קצת עצוב שיש אנשים שצריכים לקרוע את עצמם עוד יותר בצבא בשביל עוד קצת כסף, אבל מצד שני זה לא שמישהו מציע פה פיתרון אחר ובסה"כ זה לא שהם חייבים לעשות את זה. הם פשוט מעדיפים לעשות את זה מאשר לגנוב, כמו שמישהו פה אמר. ההתערבות של התקשורת לא ממש במקום פה.
מכירת/קניית שמירות בצבא הייתה תמיד, אבל כנראה שפחות בהרבה מהיום. צה"ל מזמן הוא כבר לא צבא שמשרתים בו כולם: כל מי שעשיר, בעל קשרים, או דוגמנית - עושה לעצמו חיים קלים, ולא משרת. בקצב הזה - יהיה פה בסוף צבא בו ישרתו רק מיעוטי יכולת, ואילו האחרים יילכו למוד/לשחק כדורגל/לעבוד. כנראה שהמערכון של הגשש " המחסום " ( על פועלים ערבים במסעדה שעושים מילואים במקום בעל המסעדה ), לא היה דימיוני... צבא העם? צבא העמה!
אני בהחלט תומך בהפיכתו של הצבא מצבא העם לצבא מקצועי. צבא שמי שישרת בו יקבל הרבה יותר כסף (כי יהיו פחות אנשים) וישרתו בו רק האנשים שרוצים ובאמת צריכים אותם. אבל זה מה זה לא קשור
עובד לא רע בארה"ב חוצמזה שעם התרבות המילטריסטית שלנו, מצטער, "המורשת הקרבית" שלנו, גם מלח הארץ(או איך שלא בא לכם לקרוא להם) ילכו לצבא
בדיוק. וכמובן שיהיו את האנשים ה"יותר טובים" שיילכו לדברים המובחרים (מודיעין וכו'). תכל'ס ככה הצבא שלנו צריך להיראות, אבל עזוב למה להיות יעיל.
