די ברור לי מה אוהדי ב"ש יענו ובכל זאת, כבר ראינו בהסטוריה קבוצות שמגיעות לשיאן באליפות שנייה או שלישית ואז חלה אצלם ירידה, אולי טבעית, אבל גם המאמן שלה (או במקרה של מכבי ת"א המנהל המקצועי) חווה ירידה במניות ולמעשה עוזב עם טעם מר משהו ולמעשה תוך פגיעה בקריירה האישית. האם במציאות הכדורגל הישראלי הכי נכון יהיה לברק בכר לפרוש עכשיו? במאין סוג של שיא? וזו גם השאלה הכללית לגבי מקרים דומים פה בארץ.
תלוי בהצעה, לא יודע אם הצעה מקבוצת אמצע טבלה בבלגיה/יוון/אוסטריה/שוויץ עדיפה על ניסיון לעלות לליגת האלופות. תלוי במועדון, בכסף ובעוד פרמטרים, אם זה מועדון פאר אז כנראה שלטווח הארוך עדיף לו לעזוב ולוותר על הניסיון בליגת האלופות. צריך לזכור שבארץ יש לו רק יריבה אמיתית אחת, השיא ממש לא בטוח שהגיע, יש לו מספיק מטרות מבחינת אירופה ותארים היסטוריים בישראל (דאבל) להשיג.
כפי שנאמר כאן, הכל תלוי בהצעות שתהיינה לו. אם תגיע הצעה מקבוצה בארץ, נגיד מכבי ת"א, ובפגישת עבודה ייאמר לו שיהיה לו תקציב מסוים כדי להשיג שליטה מוחלטת בליגת העל ולשאוף להיות חברה קבועה בשלב הבתים של ליגת האלופות, אז אני מניח שהוא יחשוב על זה. באופן עקרוני, לעזוב את הפועל ב"ש עקב תחושה של מיצוי זה משהו שאני לא מתחבר אליו. יש לו עוד מה להשיג עם הפועל ב"ש.
אז זהו שבפורמט החדש גם פחתו הסיכויים להגיע לבתים באלופות לקבוצה ישראלית. ההזדמנות הטובה באמת של ב"ש הייתה בשנתיים האחרונות. ועוד דבר חשוב: בב"ש צפויה מהפכה בסגל. זה בדיוק מה שקרה במקרים דומים אחרים שלא הצליחו לבנות עוד קבוצה גדולה.
הכל שאלה של איזה הצעה תגיע אליו. אם תגיע הצעה מקבוצה מליגה "גדולה" או אפילו קבוצת-ביניים באירופה אז הוא צריך להתקדם. אבל כל עוד הוא לא קיבל הצעה כזו, יש לו עוד מטרות להשיג עם ב"ש (צ'מפיונס,דאבל).
במצב העניינים הנוכחי אני רואה את באר-שבע פייבוריטית ברורה גם בעונה הבאה ויש אתגר גדול של להיות הראשונה שגם מצליחה להעפיל לשלב הבתים בצ'מפיונס וגם לזכות באליפות. כמובן שכדי שזה יקרה מעבר לקבוצה גדולה צריך שהיריבות יהיו קצת פחות חזקות ובעבר מכבי חיפה והפועל התישו זו את זו. באר-שבע גם כן בדרך למהפיכה וזו הזדמנות עבור בכר לבנות את 'הקבוצה הגדולה הבאה', הוא יודע שהוא טעה בעונה שעברה עם הזרים ויש עוד צעירים לקדם. כמובן שהכל תלוי הצעה. הייתי נותן עבורו עוד עונה אחת אצל באר-שבע ולעזוב בסיומה, לא חשוב איך העונה הזו תסתיים, כי הוא בפסגת הכדורגל בכל-זאת. אם קבוצה בספרד מפטרת מאמן באמצע העונה ובאר-שבע יהיו לארג'ים וג'נטלמנים אז אולי לעזוב באמצע, אבל להמשיך עכשיו בטוח. גם גוטמן לדוגמא עזב רק שנה אחרי הדאבל ויש עוד דוגמאות. מפתה להמשיך ובכר צעיר וחכם.
גוטמן עזב אחרי 3 עונות מלאות מוצלחות(עוד חצי עונה הוא פשוט הציל מירידה זה לא נחשב). זה בדיוק העניין. וגם אחרי 3 עונות גם כן הקבוצה המצליחה שלו התפרקה בהפועל והיה צריך לבנות חדשה. הוא בדיוק עזב את הפועל בזמן.
הנקודה שלי הייתה אחרת, גוטמן היה יכול כביכול לעזוב אחרי הדאבל שכלל גם מקום ראשון בליגה האירופית. אמנם הפועל שמרה על הסגל הקיים שלה מן הסתם בשל הפיתוי וחלום הצ'מפיונס, אבל היו לגוטמן הצעות אני מניח מסביב לגלובוס גם אם בליגות שהן לא גדולות. וכמוכן הפועל לא התנהלה כמו קבוצה שיכולה להגיע רחוק בצ'מפיונס. 'הפסדנו' את יצחקי ובן-שהר שנחשב להבטחה גדולה, הגיע גם כן יחד עם תמוז שהצליח מעבר למצופה, וגם פרנסמן זה בסדר. אבל נפלנו עם רומיין רוקי, לא הגיע מגן ימני(דיברו על איזה בלגי), וטועמה שחקן מרגש ושיבחון - זה לא רציני. השאלה האם גם גוטמן לא פספס את הרכבת בהפועל, כביכול. מצפה מבאר-שבע להתכונן לצ'מפיונס כמו שצריך ולא לשחק בקקה כמו הפועל.
אני מדבר על מחזוריות של קבוצה. הקבוצה המוצלחת של הפועל זה לגמרי עד 2011 כולל קמפיין אלופות. אתה יורד לפרטים לא חשובים כמו נפילה עם שחקן ספציפי. זה לא רלוונטי. זה שהבאתם את רוקי לא אומר שהייתה מהפכה בקבוצה.
יש אתגר גדול יותר מלבצע את חילופי הדורות? התחלנו אותו העונה, אורן ביטון ואלחמיד הם שחקנים איכותיים לשנים קדימה. חבל שההתקדמות של אוחנה נעצרה ולא יכולנו להוסיף גם אותו בתור אחד שביצע את קפיצת המדרגה. גם ממן נהיה מוביל מבחינת מספרים אך יצטרך להמשיך להוכיח שהוא מתאים לרמה הזו, כי מבחינת רמת משחק הוא עדיין רחוק מהטופ. לאלה בעונה הבאה נצטרך לצרף עוד לפחות ישראלי אחד ויש לנו 3 זרים להחליף. משימה לא פשוטה אך בפגיעות מדויקות וחיבור נכון של התמהיל אפשר לייצר קבוצה עוצמתית כמו בעונה השנייה. כמועדון יש לנו עוד הרבה לאן להתקדם. להמשיך להביא תארים לאורך זמן, לפתח מחלקת נוער מוצלחת יותר ולבסס דירוג באירופה שיתן לנו דירוג לאורך כל הדרך באירופית. משימה מאוד חשובה שאנחנו עדיין רחוקים ממנה.
הכל שאלה של אלטרנטיבות. אם כרגע אין לו משהו קונקרטי מאירופה, נניח אנדרלכט או קלאב ברוז'(קבוצות שהסוכן שלו מאד מקשור אליהן) אז עדיף לו להישאר ולנסות לעשות צ'מפיונס ליג/טופ 32 באירופית, אולי זה יפתח לו את הדלתות שהוא מייחל להן. פאולו סוזה למשל הגיע דרך הליגה האירופית לבאזל ומשם לפיורנטינה. אם זאת חשוב לציין שסוזה הוא גם ככה דמות מוכרת באיטליה בזכות התקופה שלו ביובה, אני בספק אם באיטליה עקבו אחרי אחרי ברק בכר בהכח רמת גן. צריך להבין שבשוק המאמנים באירופה יש המון פוליטיקה, ולמאמנים ישראלים קשה מאד לפרוץ את החומה הזאת. גוטמן לא הצליח למנף את ההצלחה בצ'מפיונס ובאירופית בשביל לעבור לליגה טובה יותר, כנ"ל ברק בכר עצמו אחרי המסע האדיר שנה שעברה. שומי אחרי ההצלחה בצ'מפיונס הצליח להתקדם לליגה היוונית הדי זניחה(ביחס לגדולות באמת) ואפילו אחרי שלקח שם דאבל לא הצליח להתקדם לליגה טובה יותר ולמיטב ידיעתי אחרי שפוטר לא היה לו ביקוש גם בליגה היוונית עצמה. בקיצר פוליטיקה.
הבעיה שמדובר באתגר גדול מדי. אף אחד מהדור החדש לא משתווה לדור הקודם. אפילו חנן ממן הוא דיאט בוזגלו(וכן אני יודע שהם מאותו דור, אבל בוזגלו עם הפציעות הוא כבר נחלת העבר)
אם הפועל באר הוא עוד יכול לשבור שיאים בליגה ועדיין יש אופציה לבתים באלופות למרות שזה יותר קשה. ולמה לו לעבור למכבי תל אביב? אין הבדל היום בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע ואין לו מה לעבור לקבוצה אחרת בארץ. אם כבר הוא צריך לעבור לקבוצה בצרפת או ספרד בליגה הראשונה. או אפילו איטליה. אם זהבלגיה או שוויץ בקבוצות אמצע טבלה זה לא שווה אבל אם זה נניח קבוצה כמו קלאב ברוז בבלגיה או כמו בזל בשוויץ יכול להתאים לו.