ריאל מדריד 2017/18:: הסטוריה! ריאל זוכה בצ'מפיונס בפעם השלישית ברציפות! המלכים של אירופה

תשעה משחקים לסיום הליגה - תשע מטרות

ביום שבת הליגה החוזרת ולמרות שהראש של כולנו ביובה ובגביע עם האזניים הגדולות - דור רומנו מציג תשע מטרות לסיום העונה בליגה - ניצחון בקלאסיקו, ניצחון בדרבי, כריסטיאנו פיצ'יצ'י ועוד ועוד ועוד. למקומות, היכון - צא

מטרות לסיום העונה בליגה::

1) המקום שני - את הסגן של בר כוכבא אף-אחד לא זוכר, המשך הדרך בצ'מפיונס(אם וכאשר - אמן) יהפוך את משחקי הליגה לתקועים כמו עצם בגרון והעונה הזו בליגה תוכתר בכל-מקרה ככישלון. ועדיין, ריאל מדריד צריכה לנצח כי זוהי מהות המועדון עבורי. אתלטיקו מדריד מקרטעת, הפער עומד על 4 נק' בלבד ויש עוד דרבי בברנבאו כדי לצמצם עוד יותר. אם לא הקבוצה הטובה בספרד - אז לפחות הקבוצה הטובה במדריד. רצף הנצחונות היפה של זיזו בסוף 2015/16 בנה את הביטחון בצ'מפיונס. המומנטום לצ'מפיונס עובר דרך הליגה. מס' הנקודות הנמוך ביותר שלנו בשנים האחרונות היה 85 בעונת הפרידה של מוריניו. אם זידאן ינצח הכל הוא יגיע ל-87.

2) כריסטיאנו פיצ'יצ'י - אנחנו יודעים כמה זה חשוב לו, התואר האישי. ואנחנו סופרים את הגולים שלו מחזור אחרי מחזור יחד איתו, יחד עם טובי הסטטיסטיקאים. 'אעבור את מסי ואהיה הפיצ'יצ'י, אתם תראו', אמר לחבריו בקבוצה כשהכל היה אבוד, וכרגע רק 3 שערים מפרידים ביניהם. הריצה שלו מטורפת, הוא כמו אריה שתמיד רעב לטרף, ושוב אי-אפשר להמר נגדו. ומעבר לכך, כריסטיאנו גרם לי לשוב להתלהב לראות את ריאל מדריד מחדש, במשחק הליגה הזניח ביותר, וזה לא עניין של מה בכך. אני מבקש סליחה על איך שביקרתי אותך. האומללות של 2017 נעלמה ו-2018 הביאה איתה רוח חדשה. כריסטיאנו הביא לכך שהגולים שוב באים כמו קטשטופ.

שימו לב, ב-2010/11 ריאל לא הייתה פקטור במירוץ האליפות כשכריסטיאנו שבר את שיא השערים של פושקאש| ב-2013/14 ריאל איבדה את האליפות ושנה לאחר-מכן כריסטיאנו נותר רק עם עונה אישית למזכרת ואף תואר חשוב באמת. דווקא בשתי האליפויות של כריסיאנו בלבן - מסי גבר עליו בדרך לפיצ'יצ'י - הן ב-2011/12(50 למסי, 46 לכריס) והן אשתקד(37 למסי, 25 לכריס).

https://img.elcomercio.pe/files/article_content_ec_fotos/uploads/2018/03/18/5aaedd7ee9055.Xxx

הערה: הסעיף מבוטל במידה וריאל ממשיכה את הריצה בצ'מפיונס וכריסטיאנו מקבל פטור ממשחקי החוץ.

3) נאחס הפיחואן - ריאל מדריד מתקשה באופן מסורתי במגרש הזה - פשוט נתון, גם בשנים בהן סביליה מזייפת בליגה. זידאן ובניטס רשמו הפסדי בכורה בליגה בסביליה, אנצ'לוטי איבד את המקום הראשון במשחק הזה(הפסד 2:1 לאחר הקלאסיקו בעונת הדסימה), ונראה שסביליה כאילו מתחילה נגד ריאל מדריד ביתרון 1:0 כבר במנהרה. בחמש העונות האחרונות ריאל ניצחה שם רק פעם אחת, עם השלושער האדיר של כריסטיאנו בשלהי 2014/15. מי שעוקב אחרי הליגה יודע לא להתבלבל מההעפלתה של סביליה לרבע גמר הצ'מפיונס ע"ח יונייטד. למרות כישרון ואיכות בכל חלקי המגרש - סביליה מדשדשת ועלולה לא למצוא את עצמה באירופה בעונה הבאה. היא ספגה יותר מדי חמישיות העונה, כולל מאייבר ומבטיס. בארסה, אגב, לא הפסידה שם מאז 2007. המאזן ההיסטורי עומד על 35:23 לטובת סביליה בפיחואן במפגשי הליגה. צריך לצמצם פערים.

4) לנצח דרבי בברנבאו - האחרון שעשה זאת היה מוריניו, עם ה-2:0 ב-2012/13, דרבי אליו אתלטיקו הגיעה מעל ריאל מדריד בטבלה לראשונה מזה 200 שנה(ותודה לכריסטיאנו ואוזיל על השערים). אין ספק שריאל מדריד שולטת באירופה והוציאה לצ'ולו את החשק לחיות, אבל היא צריכה להחזיר את ההגמוניה גם במשחקי הבית. ארבע שנים בלי ניצחון ליגה על אתלטיקו בבית הן שיא שלילי(בסוף שנות ה-60 ריאל לא ניצחה דרבי ביתי שלוש עונות ברציפות) ובפרק הזמן הזה אפילו בקלאסיקו ריאל מדריד ניצחה. אנחנו עוד זוכרים את דייגו קוסטה מקבל את הכדור מאחורי ארבלואה ושובר את הקרח של אתלטיקו בדרבים בליגה איי-שם ב-2013/14, משחק בו עבדכם הנאמן היה שם בברנבאו. הימים בהם ניצחון בדרבי היה מובן מאליו כבר נעלמו, וניצחון יוכל לקדם אותנו לעבר המקום השני. בעונה שעברה: שער יתרון של פפה בנגיחה נהדרת לא הספיק כשגריזמן השווה בשלב מאוחר.



5) קלאסיקו בכבוד או ראו ערך 2015/16 - "הניצחון הזה לא יספיק לאליפות אבל הוא בונה את היסודות ל-UnDecima", כתבתי אחרי אותו 2:1 מרגש בקאמפ-נואו. בעשרה שחקנים(גם אם לשתי דקות), בייל מרים בצד ימין, כריסטיאנו עוצר בחזה ובועט לרשת כשאלבס תופס אוויר, והולך לעשות את ה-Calma, Calma". "אנחנו ריאל מדריד", היה ההמשך, והשאר לא מעניין. הקלאסיקו תמיד בעל חשיבות עצומה, המשחק הכי גדול בעולם חוץ מגמר ליגת האלופות(בערך). לא מתאים לי שנעשה להם פאסיו, לא מתאים לי שוב להפסיד להם, אני רוצה להחזיר חלק מהכבוד. אין ספק שבארסה אלופה ראויה אבל אני עדיין מתקשה להאמין שקיבלנו מהם שלישייה ברוורס בברנבאו ולעולם לא אשתכנע שפערי הרמות קרובים אפילו להיות גדולים כמו המצב בטבלה.

במישור הטקטי, שימו לב שריאל משחקת טוב יותר בקאמפ-נואו לעומת הברנבאו(תיזכרו בקאסמירו מול מסי ב-2016 לעומת העונה שעברה). במשחקי החוץ ריאל יותר אחראית, לא משתוללים ומנסים להכתיב את הקצב בכוח. זידאן ניסה גישה דומה גם בדצמבר אך זה לא עבד. ריאל באופן מסורתי מאבדת את הרסן, בעיקר ראמוס. אולי צריך לשחק עם התלבושת מהסופר-קופה, בדימיוני אני עדיין רואה את ראול מוחא כאפיים ביציע אחרי השער העצמי של פיקה, את כריסטיאנו מוריד את החולצה אחרי ה-2:1 ואת פלורנטינו 'מבסוט לאללה!'(ניר לוין) בטירוף אחרי השער של אסנסיו.

http://depor.com/files/article_main/uploads/2017/08/14/5991e593317b3.Xxx

6) רף מאה הגולים בליגה: הרבה מתמטיקה ומספרים נמצאים בכתבה הזו, אבל הנוסחה מאוד פשוטה: מאז שכריסטיאנו רונאלדו נחת בריאל מדריד בקיץ 2009 - בכל עונה ועונה היא חוצה את רף מאה שערי הליגה[לפניכן זה קרה רק פעם אחת - בעונת 1989/90, האליפות הגדולה והחמישית ברציפות של הקינטה דל-בויטרה. ימי איבן זאמורנו]. השיא כמובן היה עם ז'וזה מוריניו בעונת האליפות ב-2011/12, אליפות מאה הנקודות ו-121 שערי זכות. מבחינתי, ריאל מדריד היא שם נרדף לכדורגל התקפי וגולים, גולים ועוד קצת גולים.

ההתעוררות של הקבוצה ב-2018 מבורכת, מתבקשת, ומאפשרת לשחזר את ההישג בפעם התשיעית ברציפות - דבר שלא קרה מעולם. נזכיר שוב: ריאל כבשה 32 שערים ב-18 המשחקים הראשונים בליגה. ב-11 הבאים היא כבשה 41 - לא רחוק מארבעה שערים במשחק. רוב שחקני הסגל בכושר טוב, כבר לא ברור באמת מהו ההרכב החזק ומה לא, ואם 'הכוכבים' לא ישחקו אז המחליפים שלהם מאוד ירצו להוכיח.

7) בשביל קיילור: לשמור על שער נקי פה ושם. הפרצוף העצוב של קיילור נאבאס מעציב גם אותי. אין ספק שהוא רחוק משיאו ונצטרך להיפרד בקיץ כידידים, אבל גם במשחקים בהם הוא רושם הצלות יפות מאוד כמו נגד ג'ירונה - זה לא יעזור. ריאל מדריד סופגת בקצב הגרוע ביותר שלה מאז עונת 2008/09 החשוכה שכולנו זוכרים כיצד היא נגמרה. כן, אני מהתומכים הגדולים ביותר של המשפט ה-DNA ההגנתי המחורבן של ריאל מדריד, וברור שגם אם נרכיב את רביעיית ההגנה הטובה בעולם זה לא יעזור לנו, אבל יש גבול לכל תעלול. שבע פעמים בלבד שמרה ריאל על שער נקי העונה בליגה. האמת? בעונה שעברה היא עשתה זאת רק פעם אחת יותר - 8.

8) להמשיך ליהנות מכדורגל טוב עם לוקאס ואסנסיו - 'מה היה קורה אם'... מה היה קורה אם זידאן היה משחרר אותנו מייסורינו עם ה-4-4-2 בשלב מוקדם יותר של העונה? בטח שזה היה עוזר. אני מהמר על פער סביר הרבה יותר מברצלונה. ריאל מדריד פורחת מחדש עם המערך הסופר-התקפי שלה. כולנו זוכרים איך ריאל סגרה עניין תוך חצי שעה מול סביליה בברנבאו כשעלתה עם כל הארטילרייה ההתקפית. משחק האגפים פורח וגם לכריסטיאנו עושה רושם קל יותר עם לוקאס ואסנסיו המהירים והבלתי-צפויים, שבהחלט יכולים לתרום גם נגד הגנה עומדת. אין תארים, אבל גם אסקפיסם זה משהו. אהה, כן, וגם שאיסקו יביא קצת מהכושר שלו בנבחרת גם לריאל מדריד.

https://i.pinimg.com/originals/97/8b/77/978b771ee4f5fc495921dd71cb9946c0.Xxx

9) דרמה-קויין. אני לא זוכר כבר שנה וחצי משחק ליגה מרגש באמת. הקלאסיקו בברנבאו בערב יום השואה נגמר בצורה טראגית והגאווה על הכדורגל ההתקפי והשיוויון בעשרה שחקנים - נעלמה. משחק האליפות נגד מאלגה הוכרע כבר אחרי חצי דקה. איפה הימים של ראמוס והנייחים בדקה ה-90? אני רוצה שוב להתרגש ממשחק ליגה. תנו לנו ניצחון גדול ברגע האחרון. קרן של מודריץ' והנה בא ראמוס - בדרבי, כמו בדסימה, אולי מצב נייח כמו בקלאסיקו ב-2016/17. אפילו סתם נגד סביליה כשהקהל שורק לו בוז. ראמוס והדקה ה-90. או עוד שאגה של מרסלו, רמונטדה אמיתית כמו במדריגל בעונה שעברה(מ-2:0 ל-3:2), גליץ' של זידאן[בקלאסיקו הראשון בתפקיד], שער ניצחון של כריסטיאנו בקלאסיקו או אולי גול של קארים. לא באמת...



תגובות

 

מהו הגמר הגדול ביותר? 2014, 2016 או 2017?

ביומיים האחרונים באופ"א מחממים מנועים לקראת 1/4 גמר הצ'מפיונס בעזרת הרשתות החברתיות,. תמונה אחת=אלף מילים, אומרת הקלישאה הידועה, השחוקה והנכונה, ותמונות מרגשות הן הר של אמוציות. אמש נתקלתי בתמונה של איקר מנשק את גביע הדסימה ב-2014. זה היה מרגש, זה היה יפה, אבל זה היה רק החימום. לתמונה שעלתה הערב כבר לא הייתי יכול להישאר אדיש ואני משוכנע שכמוני רבים ואחרים: איקר ומרסלו בוכים יחד, מחובקים זה עם זה, עוד לפני שריקת הסיום של גמר הדסימה בליסבו - מחזה מדהים. שני שחקנים מתפרקים כמו אוהדים, כמו ילדים. זה קרה אחרי הגול של מרסלו שעלה כמחליף ואיקר כמובן לא היה שקט בגלל הטעות שלו בשער של גודין.

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/29571460_1387177001383310_1889790768065829006_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=f247871cbb3249269b7de9e0a33808cc&oe=5B378F95

התמונה הייתה מרגשת עד דמעות, סחטה למעלה מחצי מיליון לייקים ולמעלה מ-5000 תגובות, וגם פתחה שאלה מרתקת: מהו הגמר הגדול ביותר: 2014, 2016 או 2017?

מדובר בשאלה קשה וסובייקטיבית ללא תשובה חד משמעית, יחד עם הקלישאה שכל גמר מיוחד בדרכו, אבל כמה כיף לעסוק בה. והלוואי שנוכל להוסיף עוד גמר ועוד גביע, עוד נתון למשוואה ולשאלה הזו, גם אחרי ה-26 במאי 2018. זו שאלה שכל-כך כיף לעסוק בה ולהיזכר שוב בקבוצה הגדולה ביותר והמלכה של אירופה, שבארבע השנים האחרונות זכתה בשלושה גביעים, ועל כל גמר אפשר לכתוב המון.

פתחנו את השאלה לדיון בפייסבוק של האתר והסכמנו שיש חלוקה ברורה: גמר הדסימה(2014) היה הכי מרגש, עם הגול האל-מותי של ראמוס. אני[דור רומנו], אחד שהיה שם בגמר באצטדיון האור בליסבון - לא יכולתי לעצור את הדמעות. אני זוכר כל רגע, כל שנייה, זה היה מטורף| גמר הסאן-סירו(2016), נגד אותה היריבה, היה כנראה המותח ביותר - פנדלים זה עניין של גורל, וכמה סמלי שכריסטיאנו כבש את הפנדל האחרון. הרעידות של כריסטיאנו כשחבריו ניגשו לבעוט, לוקאס וקור הרוח, הבכי של פפה ועוד, וכמובן שכולנו זוכרים איך העונה הזו התחילה| הגמר נגד יובה בטורינו(2017) היה העוצמתי ביותר. הגמר הקשה ביותר על הנייר הפך לקל ביותר כנראה והוכרע כבר אחרי 60 ומשהו דקות, במחצית חד-צדדית. הגמר נגד יובה הוא ייחודי, היסטורי. ההתעלות של כריסטיאנו, הזכייה השנייה ברציפות, ומעל הכל הוא מסמל את העוצמה של ריאל מדריד.

רוב הטוקבקים בפייסבוק צעקו: 2014! חלק זכרו במדויק את השניות של הגול של ראמוס. שרון בודאה סיכם בצורה יפה: 'מבחינת הרגש והאמוציות - הדסימה. מבחינת איכות - הדואדסימה'; הכותב עמר השיב: 'החזרה מהקבר בדקות הסיום ושיכרון החושים שהיה בנגיחת הטיל של סרחיו והתפרצות הר הגעש שבאה אחרי זה ....אלה תחושות שלעולם לא יחזרו ואי אפשר לתאר אותן במלים ... הדסימה זה השיא של כל מדרידיסטאס'; אלכס התעקש שלא לבחור: קשה לבחור אוהב את שלושתם, בשלושתם יש המון קסם ובאמת ניצחונות גדולים שלנו, ההוכחה העצמית של השחקנים, רוח הלחימה, הווינריות, אין ספק שלא הרגשתי יותר אטרף מאונדסימה, אין ספק שהכי מותח זה מאונדסימה, ובהחלט גאווה, פשוט גאווה שאין לתאר אותה בדאודסימה, זה לדעתי האישית כמובן'; ומה הגמר הגדול ביותר שלכם?

 

כותרות העיתונים הבוקר::

שער המארקה:

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/03/30/portada/marca_papel/g3003.df91180a10e22c5130be973b650d568c.Xxx

'היורש' - שער המארקה הושיבו את אסנסיו על כיסא מלוכה עם בגדים יפים וכמובן כדור מתחת לרגלו. היורש של אינייסטה בנבחרת ספרד מקבע את מעמדו בנבחרת כשחקן סגל לגיטימי ואף יותר, ורוצה להותיר חותם בריאל מדריד בשלבי ההכרעה של העונה[תרגום חופשי]| חאבי מארטינז מבאיירן מינכן משוכנע - "הוא השחקן הצעיר הטוב ביותר באירופה"

אסנסיו בגירסה 2.0 טוב יותר מהעונה שעברה: הוא השווה את מס' השערים שלו אבל בישל יותר, שיחק יותר[40 הופעות לעומת 38] וגם השתתף ביותר דקות. האם הוא יהיה שחקן ההכרעה של ריאל מדריד בעונה הנוכחית? אסנסיו נמצא ברגע הטוב ביותר שלו העונה פרט לחודש אוגוסט. הוא כבר לא מחליף קבוע אצל זידאן. 'כשאין לך המשכיות קשה לך להראות דברים', אמר לפני חודש, ומאז המצב שונה בתכלית. הוא חזק בתמונת ההרכב לקראת יובה. העונה הוא לא שיחק בדרבי, לא בקלאסיקו ולא באליפות העולם למועדונים. עכשיו המצב שונה.

רגע המפנה היה נגד פאריס כשעלה מהספסל ובישל פעמיים. במשחק הגומלין הוא כבר פתח בהרכב ושלח מסירה נהדרת ללוקאס, מתחת לאף של דניאל אלבס, וההמשך היה בישול מצוין של לוקאס לכריסטיאנו. מרקו שיחק בשלב הזה 2186 דקות, וזה אומר 286 דקות יותר מהעונה שעברה. יש לו גם הופעת ליגה אחת יותר בינתיים(24 לעומת 23) לעומת העונה שעברה. 40 משחקים בסה"כ: 24 בליגה, 7 בצ'מפיונס, 5 בגביע, שניים בסופר-קופה הספרדי, בסופר-קאפ האירופי הופעה אחת וכן בחצי גמר המונדיאליטו. אסנסיו שלישי בטבלת הכובשים עם 10, רק בייל עולה עליו וכריסטיאנו. אסנסיו מת לשחק ולתת עוד גול במשחק גדול.





http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/03/27/15221694127667.Xxx

המהפכה הצעירה - לאן? נושא נוסף שדיברו עליו בתקשורת הוא מעמדם של ששת שחקני הרכש הצעירים שהגיעו בקיץ. ב-AS נכתב שרק תיאו הרננדס שהראה שיפור בחצי השני של העונה - נמצא בתוכניות וכל היתר יעזבו\יושאלו, תלוי. 'הצעירים של ריאל מדריד - נידונו לקיץ'. במארקה הקצינו וכתבו 'מה עושים עם הנוער', שזו אחת השאלות של ריאל מדריד. בקבוצה יודעים שהרוב לא קיבלו הזדמנויות. אבל חלוקים לגבי מהי הסיבה ומהי התוצאה. חסוס ואייחו למשל היה פצוע חלקים נרחבים מהעונה ורק עכשיו חזר מפציעה. במארקה סקרו בקצרה את ההתפתחות של כל שחקן.

אשרף(19): היו לו הצעות רבות אבל החליט להיות הגיבוי של קרבחאל. 14 משחקים ו- 1,074 דקות כולל שער נגד סביליה. היו לו רגעים טובים וטובים פחות.

חסוס ואייחו(21): עדיין לא היורש של פפה. שבעה משחקים בלבד, רק שלושה מהם בליגה, אחד טוב במיוחד נגד לאס-פלמאס וסה"כ 554 דקות. התחרות עם נאצ'ו קשה לו אבל בנבחרת הצעירה הוא באנקר.

תיאו הרננדס(21): השחקן היקר ביותר מהצעירים, 26 מיליון יורו. הוא גבוה מההיררכיה עם האחרים, שיחק 19 משחקים עם 1288 דקות, המחליף הראשון למרסלו. נראה שהוא מאוד נלהב וכן עומד לפרוץ. קשה להתעלם מהמהירות המסחררת שלו.

מרקוס יורנטה(23): הציפיות שלא לא התממשו לאחר עונת פריצה באלאבס. הוא לא נהנה מהמשכיות ולא היה הבחירה הראשונה גם בהיעדרו של קאסמירו. יש לו 17 הופעות ו-942 דקות, אבל רוב רובם המכריע של המשחקים היו בגביע - 6. היות ויורנטה הוא המבוגר ביותר הוא כנראה יהיה נחוש לעזוב.

דני סבאיוס(21): היה מכריע נגד אלאבס עם צמד נהדר בספטמבר אבל מאז? כמעט כלום, בעיקר נזכור את ה-30 שניות שעלה מהספסל נגד לגאנס. שיחק רק 715 דקות ב-19 משחקים. בחורף בטיס מאוד רצתה להחזיר אותו אבל הוא ויתר. הוא לא יוכל להרשות לעצמו עוד עונה כזו.

בורחה מאיורל(20): חזר למדריד לאחר השאלכה לא מוצלחת בוולפסבורג אבל בריאל מדריד הוא כובש שער בכל 154 דקות(5 שערים ב-772 דקות). בסה"כ היו לו 20 משחקים, אבל בדרך-כלל עלה בדקות האחרונות. הוא בריא כל הזמן ומתעלמים ממנו בעוד בנבחרת הצעירה הוא כובש. סביר שיישאר בספרד כדי שריאל תעקוב אחריו במטרה לחזור עוד יותר בשל.

בנושא אחר, קארים בנזמה יחגוג מחר את משחקו ה-400 במדי ריאל מדריד. 'והוא חייב גול' הוסיף ב-AS, שם הציגו גם את הגרף המלא שלו. כריסטיאנו ינוח בוודאות נגד לאס-פלמאס, קארים לצערו לא רלוונטי לנבחרת צרפת כבר זמן רב כך שמחר הוא יישחק בוודאות. יש לו 188 שערים ב-0.47 שערים למשחק. בליגה כבש 188 שערים, בצ'מפיונס 41, ובליגת האלופות הרקורד שלו טוב יותר(0.51 שערים). העונה יש לבנזמה 8 שערים בלבד ב-34 משחקים, ושאלת עתידו של קארים מרחפת מעל כותלי הברנבאו למרות שזידאן אמר שיגן עליו עד המוות. בכתבה תהו האם בנזמה, הכובש השביעי הגדול בהיסטוריה של ריאל, שהצליח לעקוף את חנטו - יצליח לחלוף גם על פני הוגו סאנצ'ז השישי לו יש 207 שערים.

 

קפטן ראמוס חוגג 32

ה-30 במרץ הוא תאריך חשוב בהיסטוריה של הכדורגל, ללא ספק. התאריך של סרחיו ראמוס. 'הילד' כבר בן 32, לא להאמין, והיות שלא מדובר בגיל יוצא דופן\החלפת קידומת, תהיתי[דור רומנו] ביני לבין עצמי האם כדאי לכתוב עליו שוב, ומה כבר אפשר לחדש. מה נגיד שלא אמרנו על סופר סרחיו ראמוס? הרי אנחנו משבחים אותו כל הזמן וכותבים עליו בלי הפסקה. ראמוס, חוץ מכריסטיאנו רונאלדו, הוא השחקן ששמו עלה הכי הרבה פעמים אני מניח.

קודם כל, כרגיל, הלכנו לדף הפיסבוק כדי 'להדליק' אתכם, ושם זה המקום למלל מקוצר: סרחיו ראמוס כבר אגדה בריאל מדריד. הילד בן ה-19 מסביליה שהגיע ברגע האחרון של חלון ההעברות(קיץ 2005) פילס את דרכו לכל פסגות הכדורגל. האיש והגול המרגש מכל - גיבור הדסימה, הסקורר במצבים הנייחים, הקפטן הכל יכול של ריאל מדריד. הביטחון העצמי, החזה הנפוח, העוצמה. האחריות והכבוד לסמל. הילד כבר בן 32 היום. אגדת סרחיו ראמוס ממשיכה. שלא ייגמר לכולם...

וזה לא נגמר כאן. החתרנו את ראמוס כ-'רכש העשור' עוד אחרי מחצית אחת שלו במדי הלבן של ריאל מדריד. הוא קיבל את החולצה מס' 4 שהייתה שייכת לפרננדו היירו ומי היה יכול להאמין שזה מה שיהיה. אתם זוכרים אותו, הילד הנבוך עם השיער הארוך שבקושי הצליח לפתוח את הפה במסיבת העיתונאים? ראמוס הוא הפנים של ריאל מדריד. הוא קפטן אדיר כמו פרננדו היירו, הוא מייצר באז כמעט כמו כריסטיאנו רונאלדו והוא שובר שיאים בקצב כמו איקר קסיאס, ובקרוב הוא יעבור אותו גם בשיא ההופעות בנבחרת ספרד.

הסיפור של ראמוס מרגש הרבה יותר. הברנבאו אוהב צעירים לא פחות ואף יותר מכמיהתו לגלאקטיקוס. הוא הגיע לריאל מדריד כילד צעיר והפך לגבר אצלינו, בניגוד לגלאקטיקוס שהגיעו בסכום עתק כשהם השחקנים הטובים בעולם. מבחינתנו אנחנו לא זוכרים בכלל שהוא גדל בסביליה, חלק מיותר בקורות החיים שלו, כמעט קאנטרנו שלנו. ההתקדמות שלו אמנם הייתה מטאורית - שחקן סופר-משמעותי כבר בעונת האליפות של קאפלו, כבר בשנה השנייה שלו בקבוצה, הן כבלם והן כמגן. ראמוס היה איתנו בשנים הקשות והבלתי-נסבלות של הכישלון התמידי של 1/8 הגמר וגם בהפסדים הקבועים לברצלונה שם בליגה, שם הוא נוטה לאבד את הראש. אבל ככה אנחנו אוהבים את ראמוס, מטורף שחסר לו בורג לעתים, ואנחנו סולחים לו על השטויות.

וזו הסיבה שבחרתי בו כשחקן הרכש השני הכי טוב בעידן פלורנטינו פרס. לפני אגדות כמו פיגו או זידאן. רק כריסטיאנו רונאלדו מקדים אותו. כי ראמוס הגיע כדי להישאר והוא ממשיך מדי ערב בברנבאו לכתוב את ההיסטוריה. "אני צריך לשפץ ולהרחיב את ארון התארים שלי" אמר אחרי עוד גביע שהוסיף לארון בשנת 2017, הטובה ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. הקפטן היחיד בהיסטוריה שהניף פעמיים ברציפות את גביע אירופה. וראמוס מסמל את ריאל מדריד בצורה יוצאת דופן, פני הקבוצה כפני הקפטן שלה. הוא יכול לזרוק זין במשחקי הליגה ובצ'מפיונס להיות ראשון לכל כדור מול פאריס, ולא חשוב אם זה קאבני, אמבפה או ניימאר. הוא יודע מהו הערך של החולצה של ריאל מדריד.

סרחיו ראמוס הוא לא עוד שחקן רגיל. תמיד היה לו הכל - היכולת, העובדה שהגיע כילד, היותו ספרדי והכימיה עם איקר, אבל מבחינתי אחרי הגול בדסימה הוא הפך לאל. השער המרגש ביותר שראיתי בחיים שלי בתור אחד שהיה שם בגמר, וכנראה זה שאראה. לרוב, ילדים או אוהדים הם מעריצים של שחקני התקפה. כולם מכירים אותי ויודעים שראול הוא השחקן הנערץ עליי ביותר. בריאל מדריד הזו, קשה לי לבחור בין כריסטיאנו וראמוס. אז ארון החולצות שלי של כריסטיאנו מאוד מפואר, אבל ראמוס לא מקופח, בכלל. חולצה מעונת הקאפלו(2007), חולצה מ-2014/15, חולצה מרגשת וטהורה של העונה שעברה, וכמובן חולצה מהגמר נגד יובה בקארדיף.

הוא כבר בטופ 10 ההופעות של ריאל מדריד ואוטוטו יעקוף את מיצ'ל. הוא כבש 72 שערים ב-554 משחקים, יותר מרוברטו קרלוס, ויש לו 18 תארים ברזומה - כמו קמאצ'ו, חלק מהקבוצה הגדולה של ריאל מדריד שחזרה להטיל איימה על אירופה עם 3 זכיות בצ'מפיונס ב-4 שנים, והוא כבר לא יכול לחכות למשחק נגד יובה, תהיו בטוחים. על ההצלחה בנבחרת ספרד מיותר להרחיב. ולכן, זו נראית משימה קשה עד בלתי-אפשרי לבחור את רגעי השיא שלו. אני בכל-זאת לוקח את זה על עצמי.

מקום עשירי - הבישול לראול בעונת הקאפלו בקלאסיקו, בדקה השנייה| מקום תשיעי - השער בקלאסיקו בקאמפ-נואו באותה עונה - נגיחה לאחור אחרי שגם אי-פון של פויול ברחבה לא עוצר בעדו. בישול גדול של גוטי, חבל שהניצחון חמק| מקום שמיני - השער נגד אתלטיקו מדריד בגמר הצ'מפיונס בסאן-סירו ב-2016 ומעבר לכך תצוגת ההגנה המשובחת| השער במספרת נגד סביליה בפיחואן ב-2015/16 - שער שלא הספיק| מקום שישי - שער הניצחון בקלאסיקו בברנבאו ב-2012/13 - קרן של מודריץ', וזה תמיד מרגש, וראמוס נוגח מכל הלב לרשת ופושט את סרט הקפטן בדרך לנשיקה.

מקום חמישי - צמד נגד נאפולי בשמינית הגמר אשתקד. שתי נגיחות, שני שערים, אין עוד מלבדו| מקום רביעי - שער הניצחון נגד דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו אשתקד. מי זוכר בכלל את הטעות ומשחק ההגנה הכושל. אלון חזן אמר בשידור - "אם אני מאמין של הקבוצה היריבה בדקה הזו אני מסמן לכולם ללכת על ראמוס". Noventa YRamos מה שנקרא| מקום שלישי - תצוגת החואניטו נגד דורטמונד(2012/13) והשער האדיר ברגל שמאל שלא הספיק לרמונטדה. ראמוס בכה על הכתף של איקר בסיום ה-2:0, וגם אנחנו| מקום שני: הצמד נגד באיירן בשתי נגיחות תוך ארבע דקות, אין דברים כאלה. בשער הראשון הוא עוד היה אדיש, ואחר-כך, כאילו סימן לקהל - "אנחנו ריאל מדריד. אנחנו כאן. מביסים אתכם בבית שלכם"| המקום הראשון - "הגול בדסימה, 92:48. אם היו לי מילים לתאר...לבטח הייתי אומר". בונוס: החגיגה עם כתר המלך בברנבאו אחרי ה-DouDecima.

 

להגיד שלזיזו אין יחסי אנוש זה חארטה של הבארטה, אבל גם אם המלך יביא צ'מפיונס שלישי ברציפות יבואו אליו בטענות. המינוסים של זידאן[הערה: יש כאלה לכל מאמן], וברור שמדובר בבנזמה - מתבטלים לחלוטין מול היתרונות שלו. חאמס קיבל יחס לא מכובד מזידאן ומעולם לא פתח את הפה נגדו, לצורך העניין. דני סבאיוס היה יכול וצריך לקבל הזדמנויות רבות יותר בתקופה בה קובא היה פצוע לשלושה חודשים אבל זה חלף ולמען האמת בהתחשב בנסיבות אני לא חושב שהוא היה זה שמשנה את הקבוצה מקצה לקצה. החילוף של ה-30 שניות היה משפיל ועם זה אני מסכים וזידאן התנצל. לא היחס כלפי דני סבאיוס, הן מקצועית והן אישית, הוא קריטריון לשפוט את זידאן.

אגב, וגם אם היינו מסיימים במקום הרביעי ומודחים מול פאריס אחרי תצוגה מבישה - הייתי אומר שזידאן חייב להמשיך. אסור להחליף מאמן כל דקה וחצי, הוא הצליח בצורה יוצאת דופן ואני מקווה שהוא מבין שבקיץ צריך לרענן.

 

http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/03/31/15225318548754.Xxx

בתקשורת הספרדית שיבחו את בייל אחרי הצמד אתמול, הוא הגיע ל-80 שערים בריאל מדריד. במארקה כתבו שבייל מאותת לקראת טורינו, והבוקר העלו כתבה נוספת - בייל מעלה את הטמפרטורה בקרב הרותח על המקום בהרכב נגד יובה. הנה המספרים המלאים של כל הרביעייה: בייל-לוקאס-איסקו-אסנסיו. מבחינת המספרים המצב של בייל דומה לזה של לוקאס ואסקס, שניהם, בהתפלגות שונה אמנם - תרמו לריאל מדריד 21 שערים העונה - בייל כבש 14 ובישל עוד 7, בעוד לוקאס כבש 8 ובישל עוד 13, אלא שלוקאס שיחק הרבה יותר משחקים. 'לזידאן יש את הבעייה שהוא חיפש - להגיע ליובה כשכולם ראויים ויכולים לשחק', סיכמו במארקה. בייל כבש 9 שערי ליגה ב-2018.

מעבר לכך, בריאל מדריד מחכים בקוצר רוח ובדאגה מסוימת, למרות דבריו של זידאן אתמול - לתוצאות הבדיקה של נאצ'ו:

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t31.0-8/29354358_1388956334538710_5226466923386622990_o.Xxx?_nc_cat=0&oh=98ab650e079b555a3e6d8adce13d278d&oe=5B36A9AE

נאצ'ו לקח קשה את הפציעה שלו ולא הצליח להתאושש, הוא כמעט דמע על הספסל ולעתים הסתיר את פרצופו עם המגבת. הוא חשש באותו רגע שהמונדיאל בסכנה מבחינתו וכמובן המשך המאבקים עם ריאל מדריד למרות שבמידה וכולם בריאים הוא אמור להיות שחקן ספסל. עבור נאצ'ו זוהי פציעה ראשונה בקבוצה הבוגרת!

ריאל מדריד לראשונה העונה עוברת את בארסה והפכה לקבוצה עם הכי הרבה שערים בספרד - 76 לריאל מדריד לעומת 75 של ברצלונה. בסיום הסיבוב הראשון, עם משחק חסר לריאל מדריד - הפער היה 20 שערים כשבארסה כבשה 52 וריאל מדריד רק 32.

 

המספרים מהמשחק נגד יובה::

אחרי תוצאה כזו תענוג ללקט עבורכם את כל המספרים המיוחדים. בעיקר כריסטיאנו רונאלדו אבל לא רק, שימו לב. המספרים מהמשחק:

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/04/03/champions/1522787994_204233_1522788071_portada_normal_recorte1.Xxx

# כריסטיאנו רונאלדו הפך לשחקן היחיד בהיסטוריה שכבש בעשרה משחקים רצופים בליגת האלופות - בכל תשעת המשחקים העונה וכמובן הגמר נגד יובה בעונה שעברה בו כבש צמד.

# כריסטיאנו הגיע ל-14 שערים בצ'מפיונס-ליג העונה בתשעה משחקים בלבד, והשיא העונתי שלו עומד על 17 מעונת הדסימה. נגד יובה המאזן שלו כזה: 9 שערים בשישה משחקים.

# כריסטיאנו רונאלדו השווה את השיא של קסיאס והפך לשחקן שניצח הכי הרבה משחקים בגביע אירופה - 98.

# אחרי 2 דקות ו-47 שניות על השעון כריסטיאנו הבקיע היום, השער המוקדם ביותר שלו בליגת האלופות.

# זה היה הניצחון הראשון של ריאל מדריד בטורינו על יובה מאז המשחק הראשון ביניהן, ברבע גמר גביע אירופה ב-1961/62, אז ריאל ניצחה 1:0 ודי-סטפאנו כבש לזכות ריאל מדריד. מאז, ריאל מדריד הפסידה 6 פעמים וחילצה תיקו אחד, בשלב הבתים בעונת הדסימה. מעבר לכך, זה היה המשחק ה-20 של ריאל נגד יובה והרי המאזן: 10 נצ', 2 תוצאות תיקו ו-8 הפסדים, יחס שערים 25:22 לטובת ריאל מדריד.

# דני קרבחאל עקף את נאני ואברה, שחקני מנצ'סטר יונייטד בזמנו, והפך לשחקן היחיד בהיסטוריה של המפעל שרושם 25 משחקים ברציפות ללא הפסד - כן יירבו.

# והמגן בצד השני: מרסלו כבש שער שביעי בקריירה בליגת האלופות, שני העונה(הקודם - נגד פאריס), וראשון בחוץ מאז ה-2:0 על שאלקה בגלזרקינכן כשבעט לחיבור ב-2014/15 בשמינית הגמר.

# ריאל הנחילה ליובה הפסד ביתי ראשון בצ'מפיונס-ליג מאז אפריל 2013 אז נכנעה לבאיירן מינכן ברבע הגמר, 27 משחקים עברו מאז. ריאל היא הקבוצה השביעית בסה"כ שמנצחת את יובה באירופה בביתה.

# איסקו לא איבד אף כדור הערב. 54 מסירות מדויקות מתוך 54, מאה אחוזי הצלחה - ריספקט!

# מאתיה קובאצ'יץ' עלה מהספסל אתמול במקום מודריץ' כשהכל גמור, ומס' הדקות המעטות שלו על כר הדשא גרם לציון דרך יפה עם משחקו המאה במדי ריאל מדריד, יפה.


ראמוס:"כריסטיאנו בכושר מפחיד"| זידאן:"עשינו משחק יוצא דופן"

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/04/03/champions/1522787743_264760_1522787813_portada_normal_recorte1.Xxx

מייד עם סיום הפארדיטזו על אדמת איטליה, כיאה למשחק גדול, החבר'ה לא רק רצו להתראיין בתקשורת אלא גם לפרסם משפט-שתיים לאוהדים ברשתות החברתיות. כך עשה הקפטן ראמוס עם 'לילה של ריאל' וכן לוקאס ואסקס(שבעצם 'אחראי' למספרת של כריסטיאנו') שכתב 'גאה להיות חלק מהקבוצה הזו. ריאל מדריד תמיד רוצה יותר'. אלבארו ארבלואה האקס האהוב צייץ בטוויטר מה שהפך לויראלי, וריגש - "כריסטיאנו יכול לעזוב את כדור הארץ ולשחק על מאדים. הוא עשה כבר הכל". הקפטן בופון ששוב סבל מכריסטיאנו, פירגן לו ואמר - "הוא ברמה של מראדונה ופלה(וגם מסי)". והנה מה שהיה לצד המנצח לומר לאחר המשחק:

המאמן זידאן הגיב כך, בדיוק כמוכם, הלם מוחלט, אחרי שכריסטיאנו כבש מספרת מהסרטים. לאחר המשחק הוציאו ממנו ציטוט - "הגול שלו הוא אחד הגדולים בהיסטוריה של ליגת האלופות, אני אפילו קצת מקנא בו["אבל הוא לא יפה כמו שלי"]. התגובה שלי טבעית, אני לא רק מאמן כדורגל אלא גם אוהד. אני שמח על מה שהוא עשה, אין דברים כאלה" בהקשר של כריסטיאנו, זידאן הסכים עם בופון.. זידאן נשאל האם זה היה קל יותר משזה נראה ואמר - "ליובה היו רגעים חזקים וטובים והם הכניסו אותנו לקושי, סבלנו, אבל ניצחנו 3:0 בדרך מעולה ואני מאושר. זה לא קורה הרבה שיובנטוס מפסידה 3:0 ובטח לא אצלה בבית".

לגבי איסקו. "הוא שיחק נהדר ואני שמח בשבילו, הוא חזק מנטאלית, הגול הראשון הגיע בזכותו, הוא תקף בשלב מוקדם והפתיע. הוא היה גדול במשך 10-15 דקות, באמת אדיר, ובשאר הזמן הוא הקריב כמו החברים שלו. אני שמח על המשחק שלו ועל שאר הצוות. זידאן נשאל האם בייל שלא שותף הוא אחרי אסנסיו או לוקאס בהיררכיה - "התשובה היא לא. הוא לא שיחק אבל משום שאחרים עשו עבודה אחרת. יש לנו דרבי בראשון והוא צריך להיות מוכן". על עתידו - "אני מרגיש טוב במדריד, במועדון הגדול הזה. התוצאות הן מה שקובעות. אני רוצה להישאר ונראה מה יהיה".

סרחיו ראמוס אמר - "אני מופתע מהשער של כריסטיאנו, זה נהדר, אבל אני רוצה לפרגן לכל השחקנים על עבודה קולקטיבית נהדרת", והמשיך בקו הזה - "היה לנו משחק שלם, עשינו צעד חשוב, התוצאה נהדרת והכל הסתדר כפי שתיכננו, ואפילו שמרנו על שער נקי". שוב בחזרה לכריסטיאנו - "הוא בכושר מפחיד, הלוואי וזה יישאר ככה עד סיום העונה". על הריספקט מהקהל של יובה - "מגיעה לו ההכרה הציבורית הזו, הוא מיוחד". ראמוס אמר שיובה הייתה יכולה לכבוש אמנם אבל גם ריאל מדריד החמיצה. לגבי הכרטיס הצהוב שימנע ממנו לשחק בגומלין - "דחפו אותי, זה לא הוגן, אבל זה לא כזה נורא".

השוער קיילור נאבאס דיבר על ההדיפה הנהדרת מול היגואין או יותר נכון התייחס לקבוצה עצמה - "צריך להיות מרוצים מאוד ממשחק כזה, ניצחנו 3:0 יריבה גדולה. נהיה צנועים עם רגליים על הקרקע ונעבוד קשה גם בגומלין כדי שלא יהיה ספק לגבי חצי הגמר. אנחנו מסוכנים אבל לכל קבוצה יש את הנשק שלה. יש לנו יתרון אבל המטרה לא הושגה". על הגול של כריסטיאנו - "לא הייתה לו ברירה אחרת, הוא קפץ לגובה מדהים ותקע את זה איפה שאף שוער לא היה הודף, שער מושלם". לגבי העונה הבאה - "יש לי חוזה, אני רגוע ועובד טוב, העתיד - רק אלוהים יודע, מה שאגיד זה חסר תועלת, אני נהנה מכל רגע בקבוצה ובטח במשחקים כמו היום, יש לי ביטחון ואמון מחברי הצוות והמאמנים".

גם דני קרבחאל, שבישל את השער, התייחס לגבי השאלה: כריסטיאנו בגלאזגו או זידאן - שניהם נפלאים ומרגשים אבל הגול של המאמן שלנו עדיף!"(צוחק), "משום שזה היה בגמר, זה חשוב יותר". די-סטפאנו, פלה, מראדונה או כריסטיאנו - "כולם כתבו את שמם בהיסטוריה ועכשיו כריסטיאנו הוא האיש וכולם נהנים ממנו". על מחיאות הכפיים בטורינו - "קהל שמבין כדורגל צריך להעריך יריב כמוהו". על הגומלין - "זה תלוי בנו אבל יובה יודעת לתקוף, היא תבוא לתקוף ואין לה מה להפסיד". על איסקו - "המאמן מתקשה לבחור את ה-11 בנקודה הזו, וזה מובן, אבל איסקו עשה משחק נהדר ואנחנו גאים בו. כולנו יחד".

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/04/04/champions/1522794862_614207_1522794911_portada_normal_recorte1.Xxx

כריסטיאנו רונאלדו עצמו, גיבור הערב, התראיין לאופ"א לשם שינוי וקודם כל הודה לקהל של יובנטוס על המחווה ומחיאות הכפיים. "אני מודה לקהל של יובה, זה רגע מדהים בשבילי, זה עדיין לא קרה לי בקריירה. לא ציפיתי לכבוש שער כזה, זה שער מיוחד עבורי, חיפשתי גול כזה הרבה זמן והוא אולי היפה בקריירה שלי, זה זיכרון מעולה" כריסטיאנו המשיך וביקש לפרגן לקבוצה שניצחה בצורה מרשימה עם שלושה שערים במגרש מאוד קשה. "עשינו הגנה מעולה וזכינו בכדורים ואז כבשנו". על חצי הגמר הוא עדיין לא חושב. "ליגת האלופות זה המפעל שלנו, אנחנו אוהבים אותה. אבל נהיה זהירים".


כותרות העיתונים הבוקר::

שער המארקה::

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/04/04/portada/marca_papel/g0404.df4ca8d07903157da9b3b5f29b0ac388.Xxx

'הגול'| אומרים שתמונה שווה אלף מילים ובמארקה נתנו למספרת לדבר בעד עצמה| כריסטיאנו כבש שער היסטורי במספרת שגרם לקהל המקומי בטורינו להריע לו גם כן| בסיקור באתר נכתב - 'כריסטיאנו מנצח את השמיים' והוסיפו שהגולאסו היה זה ששבר סופית את יובה והביא את ריאל מדריד במרחק נגיעה לחצי הגמר. 'קארדיף הוא נצחי, ריאל מדריד לא התעוררה מהחלום והפעם היא רוצה לעשות את ההיסטוריה שלה בקייב. עבור יובנטוס המצב לא ניתן לשינוי. האלופה האיטלקית שוב התמוטטה מול כריסטיאנו רונאלדו, מלך הכדורגל של היבשת שגזר את דינה. הקבוצה של זידאן, בתחרות שהיא אך ורק שלה, חדה יותר ורואה את האופק והשמיים של קייב. הלבנים לא יורדים מהעננים באירועים האירופאים הגדולים'.

'ריאל המשיכה במנהג המבורך מבחינתה בשנים אלה. הם השיגו הערכה עצמית וביטחון נגד פאריס, ואז סימנו V וכבשו גם את טורינו. כריסטיאנו עשה די-סטפאנו שכבש נגד יובה בשנות ה-60 בטורינו. כריסטיאנו עם צמד חמישי העונה במפעל, השאיר שער למזכרת, כזה שייכנס להיסטוריה, למקדש של תור הזהב השני של ריאל מדריד. שער השנה לבינתיים'.

'כריסטיאנו מעטר את האגדה שלו' - עוד כתבה מפרגנת במארקה. 'זה היה ב-3 באפריל 2018, קרבחאל הגיע לקו הרוחב ושלח את הכדור ללב הרחבה. כריסטיאנו החליט לתפוס טיסה ולעלות באוויר. המטרה שחלם עליה כל-כך הרבה פעמים וניסה - הגיעה בול בזמן, בלילה בלתי-נשכח לריאל מדריד, והאצטדיון בטורינו ידע לקום ולמחוא כאפיים. לך-42 אלף האוהדים לא הייתה ברירה כדי להיכנע 'לרוצח', השחקן שתמיד עושה להם נזק, תשאלו את בופון. 'רונאלדו הוא מכוכב אחר', אמרו בתקשורת האיטלקית. אפילו לברון ג'יימס צייץ אחרי הגול של כריסטיאנו. כולם ידברו על השער במספרת, אבל זה היה ערב ענק בלי קשר, גם הגול המהיר בדקה השלישית עם החלק החיצון של רגל ימין. שוב היה מהיר מכולם וחד ברחבה, כמו הגול הראשון בקארדיף. יש לו 14 שערים העונה במפעל והפך לשחקן היחיד שכבש בעשרה משחקים ברציפות. אין תיעוד או משהו מוכח לכך שאפשר להמר נגדו. מה יהיה הדבר הבא?

'מה חסר לו', כתב קרלוס קארפיו על כריסטיאנו בטור דיעה במארקה. 'הוא חיפש את זה כל-כך הרבה זמן ואחרי הרבהע מאוד שנים - זה סוף-סוף הצליח לו. מה שהיה חסר לו. ואני לא מתכוון לגול הנפלא במספרת. אלא על התשואות המרגשות והאציליות של הקהל של יובה שהבין שתם חלום הצ'מפיונס. זה היה רגע ייחודי שלו במגרש, בקריירה. הוא קיבל כבוד והרבה כנות. תמיד כריסטיאנו סיפר שאחד מהרגעים היפים בקריירה שלו היה כשהקהל של יונייטד ב-2013 הריע לו כשחזר. ואז הוא כבש וכמובן לא חגג. התשואות של אתמול שונות לחלוטין, אמיתיות יותר, אין בינו לבין הקהל של יובה קשר, להפך. רק לפני עשרה חודשים הוא שוב הרס להם את העונה. שחקן ייחודי.

במארקה הזכירו עשרה מקרי עבר בו שחקן יריבה קיבל ריספקט מהקהל המקומי אחרי שנתן הצגה, ואוהדי כדורגל אמיתיים ידעו להעריך. כן, כמובן עלה שמו של רונאלדיניו בקלאסיקו ההוא וגם דל-פיירו שקיבל תשואות מהברנבאו בשלב הבתים ב-2008/09. מראדונה גם כן קיבל תשואות מאוהדי ריאל מדריד אם כי זה קרה במשחק גביע בתחילת שנות ה-80. אנחנו נעדיף להיזכר ברונאלדו-פנומנו שהרשית שלושער באולד-טראפורד ברבע הגמר.

שער ה-AS::

http://www.elbernabeu.com/media/elbernabeu/images/2018/04/04/2018040400584235055.Xxx

'מאיזה כוכב לכת הגעת?'| ב-AS העתיקו את הכותרת מסיקור המשחק ושמו אותה גם בשער העיתון| כריסטיאנו עלה לגובה של 2.23 מטר בעת המספרת| כריסטיאנו אחרי המשחק:"זה היה גול בלתי-נשכח, אני מודה לקהל של יובה"| בופון:"הוא נולד לנצח משחקים. הוא ברמה של פלה ומראדונה(ומסי)"| בסיקור באתר נכתב - 'כריסטיאנו כבש שער עוצר נשימה במשחק שהיו גם רגעים בו ריאל מדריד סבלה ושרדה. 14 שערים העונה יש לכוכב בליגת האלופות והוא עדיין רעב. גארת' בייל, מנגד - לא שיחק לרגע'.

'כריסטיאנו הרחיב את המוזיאון עם יצירה עכשווית טרייה. הוא המשיך את פסטיבל קארדיף ויובנטוס גם אתמול. ולריאל מדריד יש פשוט שחקנים טובים יותר מיובה'. עוד נכתב - 'ריאל מדריד הייתה בטראנס של הצ'מפיונס, כמו בפאריס, כמו בגמר של הזכייה אשתקד, המפעל שהוא שלה. אחרי ניסיון ללחוץ גבוה בשלב מוקדם, יובה שקעה. נכתב שאף קבוצה איטלקית לא התמודדה עם ריאל בצורה כה טובה כמו יובה לאורך שנים אך לא יותר. זידאן בחר את איסקו בהרכב, והוא כל-כך לא צפוי, אולי הדבר הכי לא צפוי בכדורגל העולמי. והציונים? כריסטיאנו קיבל 3 כוכבים וכך גם השוער קיילור, מרסלו, ראמוס, טוני קרוס.

גלרייה יפה של כותרות העיתונים מרחבי העולם[מתוך ה-AS] - לחצו כאן

 

"מעל המשחק" הסיקור המלא שלי למשחק נגד יובה - כבר באתר

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/29791924_10204566088028443_5451529144896577297_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=449225bde7bbbe36031df4db3d452fa6&oe=5B6BBF07

אלה שאין להם כוח או זמן לקרוא משהו ארוך, ניסיתי לתמצת בכמה נקודות:

1. בימים כאלה של משחק אתה בטירוף, אתה מרגיש שהשעון לא זז. זה לא עובר עם הגיל, שלא ייגמר לעולם. אם אתה לא חלק מזה אתה לעולם לא תבין.
2. לפני המשחק רצה בוואטספ התמונה של החולצות של ריאל, 9-10-11-12. אין אוהד ריאל מדריד שלא מדמיין את מס' 13 כבר העונה בקייב. ואם לא - הוא לא אוהד ריאל מדריד.
3. מעבר לכך, זה מראה מה הקבוצה הזו עשתה בשנים האחרונות. ההישגים הגדולים, איזה יריבות גדולות עברנו, את התוצאות המרשימות, ו-3:0 בטורינו - היינו כחולמים, וללא מידת הרחמים זה היה נגמר גם בניצחון אפילו מוחץ יותר. משהו שחשוב לזכור גם אם ראמוס לא יניף שוב את הגביע.
4. תנסו להחמיא לכריסטיאנו, אתם, אוהדי הכדורגל, בלי להוסיף 'אבל מסי..'. כי זה לא מעניין. כמה הוא חיכה לרגע הזה, ולא למספרת - לריספקט של קהל יריב, שיודע להעריך שחקן על. מפלצת של כדורגל. אני מצטער שמיהרתי להספיד אותך, כריס.
5. איפה, איפה, איפה, איפה, איפה לעזאזל הייתם כל העונה הזו?