מכבי נתניה 2017/18: למה שהפעם נאמין לך?

שכחת גם פעמיים חגיגות אליפות של מכבי חיפה בקופסא, פעם אחת ב01/02 עם 2-6(נדמה לי שלושער של קטן או רפי כהן), וב08/09 עם אלישע לוי.
בכלל נראה לי שמכבי נתניה היא הקבוצה שחגגו מולה הכי הרבה אליפויות בכדורגל הישראלי.

 

קבוצת הנוער ניצחה 2-0 במשחק העונה את הפועל רעננה ועלתה למקום הראשון.

אמרתי בקיץ שיש לנו קבוצת נוער נהדרת שסיימה בעונה שעברה במקום 5-6 וזה אחרי שחריגי הגיל הושאלו בינואר, יחד עם חריגי הגיל (עזריה, שראל ועוד) קבוצת הנוער הייתה יכולה לרוץ חזק במאבקי האליפות, השנה זה קורה.

לפני שנה וחצי לא היה במועדון הזה כלום, אפילו קבוצת הנוער כמעט ירדה ליגה, פתאום הבסיס של המועדון הזה טוב, לא לשכוח שיש שחקני נוער טובים וגם רשימת מושאלים לא רעה בכלל.

 

כמה דגשים לאחר המשחק נגד מכבי חיפה:

א. לקבוצה יש מחסום פסיכולוגי נגד מכבי חיפה. התחושה היא שצהובים צריכים להיות טובים יותר משמעותית כדי לנצח, בעוד שהירוקים יכולים לעקוץ גם במשחק בינוני. אני מנסה להיזכר במשחק שבו מכבי נתניה ניצחה את מכבי חיפה למרות משחק רע ולא מצליח. מזל שיוסי בניון כבר לא לובש ירוק יותר כי זה היה משחק קלאסי לכבוש בו ולהתחיל לבכות.

ב. מכבי נתניה לא ניצחה את הפועל ב"ש, מכבי ת"א, ביתר ירושלים ומכבי חיפה - וזה פחות משנה אם היא הייתה ראויה לנצח אותן או לא. עצם העובדה שזה לא קרה מרמזת שיש לקבוצה בעיה מנטלית במשחקים שכאלה.

ג. עלי מוחמד הציג את המשחק החלש ביותר שלו העונה ועדיין היה השחקן הכי טוב במגרש. מתחילות להיגמר לי המילים הטובות על השחקן הזה.

ד. כשהמשחק הופך להיות חוף-אל-חוף, במיוחד אם זה בדקות הסיום, לאנדרו ריביירו חייב להיות על המגרש וגם חייב להיות השחקן הראשון שמחפשים.

ה. עדן שרם התחיל כחלוץ הפותח בקבוצה שרצתה להוכיח לכל ליגת העל שהיא יכולה לסמוך על שחקנים שתויגו כ"שחקני ליגה לאומית". רוב השחקנים באמת מוכיחים את עצמם בליגת העל, אבל הוא כנראה שימצא את עצמו כבר בינואר בליגה הלאומית, אלא אם כן יתחיל לספק את הסחורה. יש גבול כמה סלחנות אפשר לגלות כלפי ההחמצות המזעזעות שלו שבוע אחרי שבוע. מוחמד כליבת ויובל אבידור לא העזו להחמיץ את מה שהוא מחמיץ בנוהל.

 

מחזיק מעלי מוחמד אבל לפעמים מפארים אותו יתר על המידה. איך הוא יכול להיות הטוב במגרש כשרוב המשחק נתניה דילגה על הקישור וכשבחצי שעה האחרונה הוא לא מורגש בכלל בזמן שחיפה יוצאת מהאמצע לכמה וכמה התקפות מסוכנות?

 

כששאלו את אייל סגל מה המטרה של מכבי נתניה העונה הוא ענה תמיד שתי תשובות:
1. להתייצב בליגת העל.
2. שהקבוצה תתחבר לקהל. (משהו שלא קרה במכבי נתניה שנים בין אם הקבוצה ירדה ליגה ובין אם סיימה במקום השני)

אני רוצה לדבר על סעיף 2- הוא ללא ספק המטרה היותר משמעותית.
מכבי נתניה עם 57% הצלחה. הנתון היבש הזה לבד אומר באופן ברור- אליפות לא תהיה כאן אלא אם תתחיל ריצה מטורפת של ניצחונות רצופים שישפרו את הנתון הזה. מה שסביר להניח שלא יקרה.
אבל הרי אליפות זו לא מטרה ריאלית מלכתחילה. לעומת זאת יש מטרה חשובה בהרבה בעיני- אותו חיבור לקהל.

מי שהגיע בשני המשחקים האחרונים יכול לראות את התהליך הנפלא שמתרחש אל מול עיננו. אותו חיבור מיוחל.
לפני המשחק נגד הפועל חיפה התקיים הפניניג מחוץ לאצטדיון, משהו שאייל נידלק עליו כשראה אותו במועדון האוהדים הפועל קטמון ועושה את זה מידי כמה משחקים. הורים וילדים הגיעו זמן רב לפני המשחק, התאפרו בציבעי המועדון, קפצו בטרמפולינה ועוד.

בשבת האחרונה המשחק היה בשעה מאוחרת יותר וכבר שעות לפני המשחק כל החלק הצפוני של אזור התעשיה הוצף באוהדי הקבוצה שמילאו את הפאבים, המסעדות ובתי הקפה.
משפחות שלמות.
חבורות שלמות.
מפגשים של אנשים שלא היו בכדורגל זמן רב, נתנייתים, נתנייתים לשעבר וכאלה שעבורם העיר נתניה לא מסמלת דבר אבל מכבי נתניה היא אהבם חייהם שהגיעו מכל קצוות הארץ.
Full house.
אוהדי מכבי חיפה לא הבינו מדוע קיבלו רק 1,700 כרטיסים? ממתי הם מקבלים באצטדיון היהלום רק 1,700 כרטיסים? אפילו בקופסא קיבלו יותר.
ימים לפני המשחק נגמרו הכרטיסים הזולים.
יום לפני המשחק נגמרו גם הכרטיסים היקרים ביותר, ולשמחתנו בזכות מסרים ברורים- תופעת הספסרות הורידה את הראש, אחרת אנשים היו מוכנים לשלם סכומים לא מבוטלים בעבור כרטיס.

זה הנצחון הגדול שלנו במשחקים האחרונים- והתוצאה במגרש פחות משנה. היא יכולה להיות הדובדבן כפי שהיה נגד הפועל חיפה או רוטב חמוץ מתוק במקרה של השבת האחרונה.
לא ביקשנו אליפות.
לא ביקשנו בעל בית שישקיע עשרות מיליונים וינחית כאן את כוכבי הליגה.
ביקשנו קבוצה שמחה שתיתן הכל על המגרש ותשחק את הכדורגל שנטבע ב DNA של מכבי נתניה- ואנחנו כבר נהיה שם.



Sent from my iPhone using Tapatalk

 

כי במקום משחק קישור, שלא היה קיים, נוצר מצב שהוא רץ חצי מגרש עם הכדור ואז מוסר קדימה. לא באשמתו, אלא כי שחקנים כבר הפסיקו לרוץ או לשחק מסודר וזה הפך למשחק של התקפה רודפת התקפה.
ובלי קשר, כפי שציינתי, זה היה המשחק החלש ביותר שהציג העונה.

 

מכבי נתניה היא תופעה העונה.
מרגיש שכאילו אנחנו מממשים נהדר את הפוטנציאל של סגל השחקנים אבל האמת היא שגם אם זה נכון- מה שלא נכון הוא שקצב הצבירה של הנקודות מעיד את קבוצה פראיירית ממדרגה ראשונה.
זה החל כבר במחזור הראשון.
המשיך בשני עם ספיגה בדקה ה 90 מהפועל עכו.
המשיך עם הפסד מאוד לא מחוייב המציאות מול מכבי ת"א החלשה.
התבוסה המשקרת בטדי.
טעות לא מחוייבת שהובילה לאדום במשחק מול סכנין החלשה.
עוד טעות לא מחוייבת וחוסר מחץ נגד מכבי חיפה הביאו לתוצאת תיקו וכמעט להפסד מול מכבי חיפה וכל אלה הובילו לכך שגם אתמול לאחר ההחמצה של סבע מול שער ריק הכתובת היתה על הקיר.
הניצחונות מוחצים.
המשחקים הצמודים נגמרים גג בתיקו.
היכולת לעיתים של אלופה, לעיתים של קבוצת אמצע, ולעיתים של קבוצת תחתית.
האופי הוא של קבוצת אמצע בקושי.
ריענון נכון בינואר והגדלת רוחב הסגל(הסגל לא קצר- סלובו וברדה הפכו אותו לקצר כשהוציאו מהעניינים את שרם, ריביירו וקונסטנטינוס הועלם כליל) פלוס מתן דגש על הטעויות הלא מחוייבות בשני צידי המגרש- אפשר יהיה להישאר קרוב לצמרת.
ואם לא גם עונה שקטה באמצע עם כדורגל מהנה לפרקים(אתמול לא נהניתי)- ואפשר להיות מרוצים.

 

אין משחק שלא היינו טובים מהיריבה, שני המשחקים האחרונים הם הגרועים ביותר שלנו ועדיין היינו טובים מהיריבה.
לדוגמא, במשחק נגד ב״ש 19-9 באיומים לטובתנו, במשחק נגד הפועל עכו היינו אדירים בחצי הראשון, חצי שני חלש לשתי הקבוצות, במשחק נגד מכבי חיפה קראתי שבאיומים 27-13 לנו עם 13 איומים למסגרת מהצד שלנו.
דיא סבע החמיץ אחד על אחד נגד גלזר עם החמצה רשלנית והשבוע גם כן.

20 נק׳ זה מעט מאוד לעומת היכולת, הרבה מעל הציפיות.
להשאר בליגה, זאת המטרה, מעבר לכך זה בונוס.

שבוע הבא בני יהודה, אני מגיע בביטחון שיא מול ההגנה הרעה של הכתומים.

 

אלה סמנים ברורים לקבוצה נאיבית. עם הזמן ועם הניסיון זה ישתפר.

 

אני חושב שאתמול היה המשחק הראשון העונה שלא היינו טובים מהיריבה (בטרנר לדעתי היה שקול מה שכמובן מחמאה גדולה בשבילנו).
ועדיין, פעם שניה ברציפות ורביעית מתחילת העונה שאנחנו לא מצליחים לשמור על יתרון.
כשערן ודיא רצו מול שוער עוד הספקתי להגיד לחבר שלי שאין שום סיבה שלא יהיה פה גול ועדיין אפילו כשסבע קיבל את הכדור מול שער ריק הייתי די משוכנע שנצליח לחרבן את זה ואני חושב שאפילו לא תפסתי את הראש כשהכדור עף לכיווני במקום לרשת. היכולת השתפרה מאוד העונה (לא אתמול) אבל הנאיביות יותר מדי פעמים נשארה אותו דבר.
מסכים עם עידן ואם ניקח דוגמא מגיא לוזון, אנחנו כמו קבוצת כדורסל טובה שלא מצליחה לנצח אף משחק צמוד.

 

עלי מוחמד רמה מעל ג'ון אוגו, כמה שג'ון אוגו שווה בשוק צריך לדורש פי 2 (לפחות) על עלי.
חוץ מסייז וכניסות ברוטאליות, אין לג'ון אוגו הרבה מה להציע במובני הכדורגל. עלי מוחמד מצד שני.....

בלי קשר חייב לציין שרועדות לקבוצות המתוקצבות הביצים מנתניה. וכפי שג'ורדי אמר, AND I LIKE IT.

 

כבר חשבתי שאני היחיד בפורום שחושב ככה.

 

לא יודע איפה להתחיל בלהפריך את הטענה הכל כך לא נכונה הזאת.

 

ג'ון אוגו וכניסות ברוטאליות, תספרו לי עוד על השקר הזה.