נבחרת ישראל: מסכמים עוד קמפיין כושל

אז זהו. אני לא בטוח ש"להוכיח את עצמך בקבוצה גדולה" זה מה שצריך בשביל להיות מאמן נבחרת.
הרי לאמן קבוצה גדולה פה בליגת העל נגד כל מיני מ.ס ובני יהודה זה זהה ללהיות מאמן נבחרת במשחקים מול קרואטיה או שוויץ? ברור שלא.
בליגה, בקבוצה גדולה, אתה תמיד פייבוריט ושולט במשחק, ובנבחרת המצב הפוך.

זה שמאמן X טוב בלפרוץ מדי שבוע את הבונקר של מכבי פ"ת זה לא בהכרח מה שהופך אותו למאמן שיעשה תוצאות מפתיעות עם הנבחרת נגד נבחרות עדיפות.

בכר למשל העיף את אולימפיאקוס עם 0-0 ו1-0 וניצח את אינטר ובכלל עשה לא פעם ולא פעמיים תוצאות טובות מול קבוצות עדיפות.

 

ההתעסקות בשטויות כמו מי יאמן את הנבחרת היא אחת הרעות החולות כאן.
זו לא הבעיה פה, זה לא פותר כלום ובאמת לא קריטי.

 

ברור שלא.
אבל יכול להיות שעם מאמן כמו אלישע תוציא תוצאות ביזיוניות (וגם תיראה רע) ברמה 5 מתוך 5, ועם מאמן אחר תתבזה ברמה 3 מתוך 5.

 

הבעיה שבכר לא יגיע, אלא אם הוא ממש אידיוט והוא לא.

 

אם ירצו אותו הוא יגיע כמו גדול.

 

לא רק שזו מכה מקצועית לקריירה, אני לא חושב שהם ירשו לעצמם את השכר שלו. למה שירד בתנאים?

 

מאמן הוא חלק מהמערכת. הוא שם את השחקנים בהרכב, הוא שולח אותם למגרש עם הוראות טקטיות.

זה לא שאם תשים את מוריניו במקום אלישע אנחנו ננצח את ספרד ואיטליה, אבל אולי כן נשפר דברים מסויימים במשחק שלנו.

 

אגב @סיונרה אמנם קצת בדיליי, אבל אני זוכר את הדיון שניהלנו שבוע שעבר שכתבת שאורוגוואי זאת נבחרת עם מסורת של כדורגל קשוח. אז היום הרהרתי ביני לבין עצמי,בלי קשר לדיון, והגעתי למסקנה שהנבחרת היחידה שעלתה למונדיאל, וגם נראתה שם לא רע, היתה נבחרה מאד קשוחה וטקטית. לא היה שם הרבה כשרון, אבל כן היה BAD GUYS שלא ראו בעינייים. גם הנבחרת של אברם היתה מאותו קונספט-10 נגרים+כוכב שמביא את היצירתיות. כי בוא נגיד את האמת, כנראה שלא נייצר יותר מדי בניונים וברקוביצ'ים ושפיגלרים, אז לפחות נביא גרינטה. הרי אנחנו לא פחות ערסים מהאיטלקים או האורגוואים, אז בוא נביא את הערסיות הזאת למגרש, בדיוק כמו במקסיקו 70. אם בצה"ל אתה רואה רוח קרב ומשמעת טקטית, אז אז למה לא על המגרש? הרי זה בדיוק אותם ישראלים.

 

כי אלו שהולכים לצבא לא הולכים לשחק כדורגל. ההקבלה המדוייקת יותר תהיה "במכות במועדון ביום שישי בערב אנחנו רואים הקרבה ונחישות, למה לא על המגרש?", והתשובה היא, גם שם אתה לא רואה יותר מדי הקרבה ונחישות, יותר טווסיות ופוזה.
אתה לא תקבל מערסים "גרינטה", ערס ישראלי זה יותר להשיג כמה שיותר כבוד עם כמה שפחות מאמץ וכמה שפחות התחשבות באחרים. אצל ברקוביץ' הייתה גרינטה, הבנאדם נתן את הדם בכל דקה על המגרש.

בשביל לקבל את מה שאתה מחפש אתה צריך שחקנים שמכירים בזה שהנבחרת גדולה מהם ומהאגו שלהם, שהספורט זורם להם בדם. מה שיש בישראל זה יותר הערס בשכונה שיהיה מוכן לרמות כדי לנצח אבל לא לרוץ אחרי שחקן שעבר אותו.

 

נו בסדר, ואז מה?

 

אין סתירה בין מה שאתה אומר לבין מה שאנחנו אומרים. כולנו מסכימים שצריך צוות זר שיהפוך את הכדורגל הישראלי Upside Down, אבל כחלק מהחבילה צריך גם מאמן טוב. הבעיה שאני לא אופטימי לגבי החלק הראשון, מהסיבה שהפרזיטים בהתאחדות לא ירצו איזה "פולש זר" שישלח את כולם לגרבץ בבית. בוא נגיד שהסבירות שאלגרי יבוא לאמן את הנבחרת יותר גבוהה מהסבירות שיגיע מנהל מקצועי שיעשה מהפכה בכדורגל הנבחרות.

 

למה שלא יזמנו שחקנים שבכושר טוב ומבקיעים גולים בליגה מאשר ליגיונרים באירופה שמשחקים רבע שעה. אף פעם לא הבנתי תהיגיון הזה.
כל שחקן יכול היום להיות בקבוצה באירופה.

מהליגיונרים רק חמד נאתכו וגרשון שווים משהו

 

רק שגרשון כבר לא לגיונר הוא נמצא בערך במקום שהוא הכי לא אירופה

 

צודק במכבי חיפה.
ואוסיף גם את דאבור אבל יש הרגשה שהוא לא יבוא לעולם

 

שינוי של כל הכדורגל פה בכלל לא קשור לצוות כזה או אחר, זר או ישראלי, זה הרבה יותר גדול ומורכב, ודורש הרבה מאוד זמן.
כל עוד המציאות היא כזו, זה באמת לא משנה מי מאמן את הנבחרת. נקודתית אנחנו יכולים לסיים במקום החמישי בקמפיין מסויים, בדרך כלל נתנדנד בין המקום השלישי לרביעי ולפעמים נתחרה בכאילו על המקום השני. אין הבדל גדול, זה לא קריטי.