מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

אני נוטה להסכים ובכל זאת, משתדל לבוא לכל משחק שלנו באופן הכי נייטרלי שאני יכול, בתקווה שהוא יוכיח לי אחרת.

 

באמת שלא מתיימר להיות פסיכולוג אין לי שום השכלה בתחום. סתם השערה שהמאניטה שאכל מפפ ב - 2010 הפכה אותו אט אט לפרנויד.
התחיל יותר ויותר ליישם גישה פחדנית ואל תתבלבלו עם ציניות או פרגמטיות. כזה הוא היה לפני.
אחר כך רואים יותר מדי פעמים גישה הגנתית מטומטמת בלי סיבות אמיתיות. בין אם מהתחלת המשחק או במהלכו.

ההופעה של יונייטד באנפילד לצורך העניין הייתה מבזה לא פחות מהרביעיה שהיא אכלה בגשר מחזור אחר כך. הנקודה הזו גם לא נתנה ליונייטד באמת כלום פרט להמנעות מהפסד ליריבה מושבעת. עבודה כזו של מאמן זו יריקה על מסורת המועדון.
וכן ברור שפרגי ידע להתגונן באנפילד אבל בצורה מושכלת וזו הייתה פרגמטיות כפי שהוכח כמובן לאורך זמן.

בנוסף לפרנוידיות ובין כל הריבים שלו, הוא שכח גם להתעדכן בכדורגל.
אני כותב את זה גם כשאנחנו עם פתיחה מצוינת. עבור מאמן מעניין וחדשני(שאת שמות שניים מהם כבר הזכרתי) אני מוותר בקלות על מוריניו ברגע זה.

 

k_700

"צריך להגיד את האמת.
מכל הגווערדייה של הטופ 5-6 אנחנו גם אלה שזכינו עד עכשיו ללוח משחקים מול היריבות הכי נוחות.
לא פגשנו עדיין אף יריבה רסמית שתסיים טופ 6."
==================================================================
אם לשפוט רק את שתי המנצ'סטריות
השיטי ניצחו את ברייטון,בורנמות,ווטפורד, פאלאס תיקו מול אברטון וניצחון גדול על ליברפול
אנחנו ניצחנו את ווסטהאם,סוואנזי,לסטר,אברטון וסאותהמפטון ותיקו מתסכל כנגד סטוק
אני לא בטוח שהלוח שלהם היה קשה יותר משלנו.
בכל עונה (גם בתקופת פרגי )שאלתי את עצמי מי אסור שיפצע כי בתאכלס היעדרו יורגש ויזעזע את הקבוצה עד כדי סכנת הפסד
אם בעבר אלו היו סקולסי נמניה וריו הרי שהיום ללא ספק באאי פוגבה ומאטיץ'. הבעיה כפי שטענתי היא הירידה באיכות של מאטיץ' כשהוא
לא חלק מהצמד עם פוגבה. ולכן גם הפתרון יגיע משם זה אחת משלוש אפשרויות וכולן בגדר הימור מחורבן
1.הררה נכנס לכושר הכי מהר שאפשר
2.מרואן מצמיח תאים חדשים במוח
3.אולי תופתעו אבל לי נראה שקאריק (יודע לא צעיר וכו' ) יכול לסתום חלקית את החור בקונסטלציה כזאת או אחרת עם מאטיץ'

 

כן, אבל מישהו באמת חשב כשפוגבה נפצע שנשחק כאילו לא קרה כלום? הוא השחקן הכי טוב שלנו בפער משמעותי, כל מחשבה אחרת היא הזייה. למזלנו הלו"ז שלנו נוח בינתיים.

אם כבר הררה, אגב, האמת שהייתי בטוח שהוא ייכנס להרכב כדי להתרוצץ מסביב למאטיץ', הוא גם דינמי ויודע לצאת קדימה (אבל הוא מאבד הרבה יותר מפלאיני, שיש לומר שלאחרונה הוא דווקא משחק מצויין, יחסית לפלאיני, אבל מצוין). הייתי רוצה לראות שם את הררה ולו כניסיון בלבד, אבל גם הייתי רוצה לראות אותנו משחקים 4-2-2-2 כשמיקי בשמאל וראשפורד ליד לוקאקו במרכז ואני לא באשליה שזה יקרה.

עד שיוליאן נאגלסמן ייקח מקום שלישי וגביע עם הופנהיים ונחליט להביא אותו, כמובן.

 

גאס,
לסיטי היה את ליברפול שאותם הפ שחטו שחיטה כשרה זה כבר אונדיקציה אחת יותר משספק לך הלוח שלך עד עכשיו.
חוץ מזה שאי אפשר להשוות גם במבחן הראייה.
סיטי כרגע בכל מגרש ובכל משחק מכתיבה את הקצב ומשיקת כמו שהיא רוצה, איל שהיא רוצה ועם איזה כלים שהיא רוצה.
היריבות מולה כרגע הן רק תפאורה.

זה ממש לא המקרה אצלנו(אגב, עוד לפני הפציעה של פוגבה).

אנחנו מנצחים, לוקחים את הנקודות אבל כבר כמה משחקים לא משכנעים ובעיקר משחקים לא נכון ולרגליים של היריבות שלנו.
אנחנו בהחלטות מכוונות ממש מחזירים את היריבות האומללות האלה לעניינים.

אנחנו רחקים כב עכשיו מסיטי ולטעמי באיכות המשחק שלנו גם מצ׳לסי של השבועות האחרונים.

לא קברתי אותך, מכל הבררה אפשר ללמוד, לשנות ולהשתפר אבל אנחנו צפויים מדי גם בדרך המחשבה שזה פשוט לא הראה לי משהו שהולך לקרות בקרוב, כשעוד אפשר להדביק.

בקשר לפלאיני.
היה מצוין בדיוק במשח אחד מול ירירבה אחת עלובה בשלב הבתים באלופות.
כזאת שבכלל ל היוותה אתגר בפיזיות לכל החלק הקדמי שלנו.

בליגה זה ממש לא זה.
עם כל הכבוד לנסיון שלו לשחק פשוט ול״לא מאבד כדורים״, הוא פשוט לא עושה תפקיד חשוב מאוד במגרש בצורה שסבירה לדרישות ליד קשר אחורי כבד שהוא לא מנהל משחק.
ככה נוצר שוב המצב הזה שצריך לייצר תחנת מעבר בין ההגנה להתקפה כי אין קישור שמנהל משחק או פשוט למצוא איזה קיצוני שיעשה משהו אאוט אוף נו וור.

מיקי באגף הולך לאיבוד.
יונייטד ב4222 אצל מוריניו זה הרפתקני מדי ולטעמי חשוף מדי(אצל מוריניו) כדי שזה יהיה משהו שיהיה לו את הבטחון שיוכל להצליח.

אנחנו נמשיך לשעמם ולתמרן בין שני מערכים כשהשני זה ה352 הדפוק הזה מול יריבות שהמאמן שלנו מפחד שיבקיעו גולים למרות שב433 הן לא עברו את החצי לפני ששינה.

 

אלכס, שוב אתה שופט איכות משחק לפי השם של המנג'ר. פרגוסון עלה לאנפילד במשך לא מעט שנים עם ריבוי של שחקני הגנה (הרגעים הגדולים של שחקנים כמו אושה שהיו נקראים לדגל) ומשחקים רבים היו ללא כדורגל איכותי מהצד שלנו והתמקדות בסגירה הגנתית. למעשה, במשך שנים באנפילד דווקא הקבוצה הפחות טובה, זאת שהסתגרה וחיפשה לעקוץ הייתה יוצאת עם הניצחון והרבה פעמים אנחנו עשינו זאת עם כדורגל הגנתי ולא יפה לעין כי במפגשים כאלה גם אצל פרגוסון המטרה קידשה את האמצעים.

יש הרבה ביקורות על מוריניו שלדעתי נמשכת מעונה קודמת ומשפיעה על האופן שבו אנשים צובעים את המשחקים שלנו, וגם גיל, שהוא אוהד ליברפול, כתב על זה שכל פעם שהוא נכנס לכאן הוא מרגיש שאנחנו מחפשים בנרות איך לא להיות מרוצים ואיך לבקר את מוריניו והקבוצה.
כאשר מוריניו מונה היו לא מעט אנשים שפימפו בתקשורת שמוריניו נוגד את רוח המועדון שלנו (מצחיק שאותם אנשים בדיוק תמכו במאמן כמו מוייס בזמנו לתפקיד המנג'ר שלנו), וזה משהו שתפס והתחזק לאור הכישלון בשנה שעברה, ולכן כל משחק פחות טוב שלנו, גם אם מנצחים בו, ישר חוזרים לאותה אימרה שמוריניו לא משחק את הכדורגל שמתאים לרוח המועדון שלנו.

אין לי ספק שאם פרגוסון היה על הקווים שלנו היום, אנחנו עסוקים בלהלל את פתיחת העונה הנוכחית ומרגישים בעננים כי מי שלא מחפש את מוריניו בנרות יכול לראות שזאת אחלה נקודת פתיחה לעונה ושיש שיפור בהמון אספקטים משנה שעברה, וכן אנחנו עדין לא הקבוצה שאנחנו חולמים לראות אבל מי כזה בחודש ספטמבר? יש כאן כותבים שלא הפסיקו לזלזל בניצחון על אברטון, והציגו את אותה אברטון כסוג של נמושה. אבל אותה אברטון הוציאה תיקו בחוץ מול סיטי שאותם כותבים מהללים ומשבחים. אותה סיטי אגב הציגה משחק סופר חלש מול בורנמות' בחוץ וניצחה משער עמוק בתוספת הזמן. אותה סיטי שיחקה 70 דקות חלשות מאוד מול ברייטון עד שאגוארו כבש ושיחרר אותה. מה היה קורה בלי שני הניצחונות על בורנמות וברייטון שהגיעו אחרי משחקים לא טובים? מה היה מפלס הלחץ אצל הסיטי עם שלוש תוצאות תיקו בפתיחת העונה? מניח שהיה להם קשה הרבה יותר לשחק את הכדורגל המשוחרר שאנחנו רואים מהם היום, בדיוק כמו בשנה שעברה שפפ וסיטי פשוט קרסו כשהדברים לא הסתדרו והביקורת מהתקשורת הגיעה מכל הכיוונים.

מה יקרה אצלנו אם ננצח את פאלאס וניתן משחק טוב מול ליברפול, אולי אפילו ננצח באנפילד, האם אין סיכוי שזה גם אצלנו יעזור לשחרר קצת לחץ? האם זה לא יתן לנו ביטחון? האם אין אפשרות שאת הכדורגל המשוחרר שראינו הרבה פעמים במחצית השנייה אחרי שהשער השני שלנו נכנס נראה גם מוקדם יותר? כמובן שיתכן שגם נקבל בראש באנפילד ונחזור אחורה מבחינת ביטחון, ושוב הביקורת הקטלנית על מוריניו תגיע, אבל אני מנסה להישאר חיובי, לבוא אופטימי ולהתמקד בדברים הטובים, כי נכון לרגע זה יש הרבה כאלה, הרבה יותר מהדברים הפחות טובים שמשום מה כולם מתמקדים דווקא בהם.

 

כשפרגי בא לאנפילד לשחק הגנתי עדיין היה לו בראש איך יונייטד צריכה לנצל את החולשות של ליברפול ובשביל זה צריך גם לייצר מצבים לכך.
מוריניו לא בא עם תכנון כזה לאנפילד.
לשחק הגנתי מותר לעיתים. לשחק פרימיטיבי בלי שום תנועה נכונה וסתם להעיף כדורים ועוד מול סותון זו בושה.

לא שאלה של לחץ. הבעיות ביונייטד לא לחץ אלא פילוסופיה. מוריניו כן עשה צעדים ממש טובים עם רכישות מאטיץ' ולוקאקו וללא ספק יש להם חלק גדול בפתיחת עונה כזו ועדיין אתה רואה שהבן אדם חסר דימיון גם בשוק העברות. לא ביצע את המהפכה הדרושה גם בשחרורי שחקנים וגם הרכש לא מספיק. למה לא ביצע, כי הוא מרוצה מאוד ממה שיש. הוא שוב התאהב ביאנג את פלאיני. שוב זה שחקנים שעוצרים את הכדורגל של הקבוצה.

 

באיי, מיקי, פוגבה וזלאטן בקיץ שעבר, לוקאקו, מאטיץ' ולינדלוף הקיץ (האחרון לדעתי יהיה רכש טוב אחרי שיסתגל לקצב באנגליה), מדובר לטעמי בשחקני רכש טובים מאוד, ובשדרוג גדול לעומת שחקני הרכש שהגיעו בתקופת מוייס וואן חאל.
מבחינת שחרור שחקנים, זה צריך להיות ביחד עם החתמות חדשות, ולמרות שבמנג'ר אפשר להעיף 15 שחקנים חדשים ולהביא 15 שחקנים במקומם, זה לא עובד ככה במציאות, ואי אפשר, גם אם הסגל שלך מצריך שיפור, לעשות מהפכה כל כך גדולה. אני חושב שעצם העובדה שהצלחנו להשאיר את דה חאה הקיץ היא גם הישג לא מבוטל שלנו ואולי גם למוריניו יש חלק בכך.

אם הבעיה שלנו כרגע היא בשחקני הסגל הרחב, בעובדה ששחקנים כמו יאנג ופלאיני מקבלים דקות כאשר פוגבה ושואו לא כשירים עדין לפתוח בהרכב שלנו, אז אנחנו במצב טוב. ושוב, דעתי על השניים ידועה, ועדין, הלוואי שבסיום העונה נגיד שזאת הייתה הנקודה החלשה אצלנו, ולא על עמדות בהרכב הפותח כפי שהיו שנים קודמות.

 

לא קשור למשחק המנג'ר. לא קונה את הסיפורים שמוריניו צריך 3-4 חלונות. הוא משאיר שחקנים בינוניים כי הוא אוהב. לא הביא מגנים חדשים כי הוא אוהב את הקיימים. פלאיני אפשר היה בקלות למכור לתורכיה וברור לכולם למה הוא נשאר.
וזלאטן היה רכש לא פחות מנוראי מבחינת השפעה על ההתקפה. פוגבה שחקן שלא בא עדיין לידי ביטוי כפי שמצופה. כבר לא אכפת לי מה החלק של שחקן ומה החלק של מוריניו.

 

פלאיני גם מקבל המון דקות גם כשפוגבה כשיר(הוא למעשה חילוף ראשון כמעט בכל משחק) והוא ימשיך לקבל כולל הופעות בהרכב גם כשפוגבה יחזור.
הוא לא איזה פלסטר ששולפים ממעמקי הסגל רק כדי לנסות לעצור את הדימום.
הוא שחקן משמעותי מאוד בעיני המנג'ר.

יאנג לטעמי גם כן.
אנשים צחקו עליי פה בקיץ כשאמרתי שמוריניו רואה אותו כשחקן בכיר בסגל לעמדת המגן, לפני שואו(לדעתי גם לפני בלינד לשמאל*), ואנשים יקלטו שזה לא עד שX יחזור לכושר.
הם שניהם כאן לא כי צריך לעשות חילוף הדרגתי בסגל, אלא כי הם מתאימים כמו כפפה ליד לדרישות שלו ולמה שהוא אוהב להביא למגרש.
אלה בדיוק השחקנים שלו.
אני לגמרי מאמין למנג'ר שלי שאמר שלטורקים יהיה יותר קל להשיג אותו מאשר את פלאיני בקיץ האחרון.

אבל אנשים ימשיכו לפמפם פה את השקר הגדול הזה שיאנג ופלאיני הם בסך הכל פלסתרים כי 500 שחקנים בכירים אחרים בסגל פצועים והם בכלל בכושר אישי מצוין(עוד הגזמה פרועה) אז מובן שהם בסך הכל ממשיכים כרגע לשחק אבל היי זה בסך הכל עד שפוגבה חוזר וששואו יחזור לכושר(עזבו את זה שיאנג ושואו חזרו להתאמן ואפילו לשחק ביחד באותו זמן).

 

צר לי, אני לא רואה מה היה כל כך מוצלח בהופעות שלנו באנפילד בשנים האחרונות (ומדובר בהרבה שנים) של פרגוסון. הרבה התגוננות, מעט מאוד כדורגל, ותחושה כאילו האיצטדיון הזה מכניס אותנו להלם. לפעמים חטפנו ראשונים והפסדנו, לפעמים גנבנו גול ראשונים וניצחנו. לא היה שם הרבה תכנון. זה לא כמו המשחק של 97' למשל כשבאנו במטרה לנצל את החולשה של ג'יימס בגובה ואכן הכינו שם שלוש פעמים.

ההופעה הכי טובה שלנו שם באלף הנוכחי היתה דווקא בניצחון 1-2 של ואן חאל.

 

לדעתי בזבוז כסף
Man United take up option to extend Luke Shaw deal to 2019 - sources

 

לא יודע מי המשוגע שיסכן עליו סכום משמעותי. שיחק כדורגל נורמלי חודש ב- 3 שנים.

 

אלכס אני מסכים עם הטענה של מלו.
במצב הנוכחי אתה מקבל עליו אפס. בהנחה שאתה מחתים אותו על חוזה אתה פותח אופציה כלכלית טובה למדי לגרד 15 מליון
אם תתעלם לרגע מהכדורגל ותבחן את זה כלכלית נטו. לא היית משקיע 50 אלף שקל במחרטה טובה שמקרטעת בכדי למכור אותה בחצי מליון?