מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

אז זה סופי , ממפיס הוצג שם ומוריניו שובר שתיקה:

"If I can find a little reason it's to say that he's a player from one position – the only position where we have over-booking," Mourinho explained.

"He is a winger and wingers is what we have more. So it's the position where it's more difficult to have chances, where it's more difficult to be the next choice, because it's a position we never have problems.

"We have Lingard, we have Mata, we have Mkhitaryan, we have Ashley Young, we have Martial, we have Marcus Rashford, it's a position where we have six possibilities – even Rooney played a few times from the left.

לא יודע, די עצוב שיאנג, לינגארד, ראשפורד ואפילו רוני הם מבחינתו אופציות שלא השאירו הרבה סיכוי לממפיס העונה וזה חא שמישהו מהם באמת עושה עבודה טובה יותר בתפקיד הזה(אולי ראשפורד, אבל לדעתי הוא מבוזבז שם).


אההה ומוריניו עונה לאלכס כולל השטות על המכוניות-
"From my perspective, instead of trying to say why it didn't work, I think it is easier for me - and he deserves me to say - that he was a fantastic professional," said Mourinho.

"So if somebody thinks it didn't work because he was not a great professional, it is totally wrong.

"One thing is some picture that somebody takes with him in an amazing car or dressing in a very specific way, but the image is totally wrong.


"The guy is a fantastic professional, he is a kid that respected everyone, a kid that tried to work hard to get more chances, a kid that was frustrated because he was not having that, but I only have good things to say about him."

 

למרות שהוא לא התמודד במשחקים הקשים, לא נתנו לו רצף כדי להוכיח את עצמו. מאמין שהוא עדיף בוודאות על יאנג או רוני באגף שמאל, וגם על לינגארד למען האמת.

מורניו צריך לקבע את האגפים. הררה-קאריק-פוגבה וזלטן בחוד זה קבוע, הייתי רוצה שימשיך לתת קרדיט למרסיאל ומיקי.
למרות שלדעתי נראה שוב את מרסיאל מסופסל (היום נגד סטוק), לטובת מאטה כנראה. לא חושב שיהיה כזה נורא להכניס את מאטה במקום פוגבה ולאפס טיפה את הצרפתי אחרי הזוועה שבוע שעבר.

 

בכללים כאלה אין לי מישהו מהתקופה שאני רואה את יונייטד אבל אם להתעמק קצת בהסטוריה היותר רחוקה אז לדעתי בראיין רובסון.

המועדון עשה טעות גדולה שהחזיר את סקולס מפרישה אם זה קצת קשור לנושא. בקדנציה השנייה של פול לחלוטין לא הערכתי את המשחק שלו. כשמדברים על המצב בו פרגי השאיר את הסגל ליורשיו, ההחלטה הזו עומדת במרכז הגורמים לכך.

לא מבין את הטענות לגיגס. פרגי התנהל עם הדקות שלו מצוין והוריד אותן בהדרגה עם הגיל. האיש ראה מגרש והיה מוסר ענק ממש עד לשנתיים האחרונות.

 

אבל זו הסתכלות לטווח המיידי מה שלא היה אופייני לפרגי בדרך כלל. זה לא רק הבריח את פוגבה, זה מנע לחזק את מרכז השדה בשחקנים אחרים. זה הנציח את הקונספציה של פרגוסון בשנותיו האחרונות שאם הקשר לא ברמה של סקולס מודל 99, לא שווה לרכוש.

"רענן ובכושר טוב" זה עדיין שחקן איטי באופן טבעי שלא מסתדר עם קישור לוחץ.
היו צריכים ללכת לשוק העברות. הרי אתה עצמך לא מעלה עכשיו על הדעת שצריך להחזיר את אברה ואברה לדעתי במצב פיזי עדיף היום מאשר סקולס היה אז.

בזמנו קרי דצמבר 2015(שיא המשבר של יונייטד) זה עשה רעש במועדון וגרם לאנשים לכעוס על ההתנהלות שלו.
לדעתי גם הוא קיבל הרבה יותר דקות לפני המקרה מאשר אחריו.
יכול להיות זה די גמר אותו אצל ואן חאל שהוא היה המאמן שהביא אותו והכיר את היכולות.
מוריניו פשוט לא מחזיק ממנו בלי קשר. לא טענתי שהעונה יש עם דפאי בעיות. פשוט הרכבת כבר עזבה את התחנה.

 

אפשר לחשוב כמה דשא אשלי יאנג ראה העונה... ונדמה לי שגם כשהוא ראה, זה היה לפעמים כמגן ולא כקיצוני. תכל'ס, מוריניו לא החזיק מדפאי ולא החזיק משנידרלן. דקות המשחק שנתן להם מסכמות הכל - וזה כשקאריק כמעט לא שיחק בחלק הראשון של העונה, והררה לא היה שחקן הרכב קבוע, ולמרסיאל ולמחיטריאן היו את הבעיות שלהם. ועדיין, הצרפתי וההולנדי שיחקו עוד פחות, הרבה פחות.

הוא נפרד מהם יפה ובעדינות ועם מחמאות והכל. אבל עדיין לא רצה אותם.

 

לא מפתיע שלאוהדי כדורגל יש זיכרון קצר, גם אם הם אוהדי כדורגל אנגלי.
יתכן שעם חלק מהשחקנים מתחנו קצת את החבל והשארנו עונה אולי שתי עונות מעבר למה שהיה צריך (אברה, פרדיננד, גיגס) אבל זה קשור גם לרצון לקבל מאותם שחקנים תרומה מנטלית וניסיון שהוא מאוד חשוב כשבונים קבוצת כדורגל, ועדין זה לא צריך להמעיט את היכולת שהם הציגו במשך 99% מהזמן שלהם אצלנו בהערות שמלמדות על 0% הבנה בכדורגל כמו "היו לו שנים טובות בודדות בהתחלה" על גיגס כששנים בודדות הכוונה ל20 שנים שבהם הוא היה בחלקם אחד מהקיצונים הכי גדולים בעולם ולאחר מכן כשאיבד את המהירות אחד מהקשרים הכי גדולים בעולם.

אברה, גיגס, פרדיננד, אלא שחקנים ששיחקו אצלנו והיו חלק משמעותי מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המועדון שנים על גבי שנים. לא יודע איך אפשר לא להעריך שחקנים שהיו כל כך איכותיים לאורך כל כך הרבה שנים רק בגלל הירידה ביכולת בסוף הקרירה במועדון.

אם כבר כשמדברים איתי על "אגדות" שאני לא מעריך, אז הייתי מציין שחקן כמו דימטאר ברבאטוב, שלמרות ששיחק אצלנו 4 שנים וזכה איתנו בשתי באליפויות, בזמן שרבים דיברו עליו במונחים של גאון כדורגל מבחינת הדברים שהוא יכול היה לעשות, אחרי כל מיני הופעות או רגעים שהוא התפוצץ בהם כמו השלושער מול ליברפול, לא החזקתי ממנו בכל התקופה שלו אצלנו, ובמבט לאחור הרכש שלו בעיני היה מיותר שכן הוא דחף החוצה את טבז שלטעמי הוא שחקן הרבה יותר טוב מהבולגרי.

 

כן ברבאטוב היה יותר שכיר חרב, אבל קשה לא להסכים עם SAF.
זה דיון מאוד תלוי בהגדרה "אגדות מנצ'סטר יונייטד"

 

בודאי, אולי הייתי צריך לציין שמסכים עם הכל מלבד הפסקה האחרונה

 

אף אחת מהאגדות שלנו לא באמת אוברייטד, גם לא רוני(שאתו מתחנו את החבל לפחות שלוש שנים וחצי יותר מדי).

כן, לא ידענו בהרבה מקרים לסגור את הבאסטה איתם(עם כל החשיבות שלהם בחדר הלבשה ובמועדון בפרט, סקולס למשל, עד לרגעי הפרפור האחרונים שלו כאן כששיחק, רק הדגיש כמה אין לנו שום דבר שדומה למה שהוא נותן כשהוא על המגרש וכמה חבל שצא התכוננו ליום שאחרי).

ברבאטוב- בשום מקום שקראתי הוא לא נחשב לאגדה במועדון, או שחקן אגדי ולכן הוא לא בדיון.

חוץ מזה שז דיון טיפוסי לאחד מהפורומים הגרועים ביותר ברשת- רד קפה.

 

במחשבה שנייה נזכרתי שכן יש לי מי שמתאים להגדרה. גארי נוויל. מגן בינוני בצד המקצועי שחיפה על ליקויים מקצועיים בהרבה לחימה ומנהיגות.
גם העמדה שלו לא ממש רוויה שחקנים גדולים וגם לא הייתה ממש חשובה לפרגוסון(בצ'מפיונס השני זכינו עם ווס בראון שם).

בנבחרת אנגליה הוא זכה מכך שהקריירה של רוב ג'ונס נהרסה בגלל פציעות. במקור הוא היה אמור להיות המגן הימני הבכיר של הנבחרת בניינטיז ואולי תחילת שנות האלפיים.

 

עם השם של גארי נוויל לדוגמא אין לי בעיה. הפך לאגדה הרבה בגלל התרומה מחוץ למגרש ובזכות תחומים שהם לא מקצועיים נטו (כמו מנהיגות), כי מבחינה מקצועית הוא היה מגן ראוי, אבל לא מעבר לכך.
אני חושב שגם פיל נוויל וניקי באט זכו לדימוי שהיה/יש להם לא מעט בגלל שהגיעו ממחזור 92 ופחות בגלל הכדורגל שלהם שמעולם לא היה באמת ברמה של שחקנים כמו גיגס או סקולס.
אבל לציין את סקולס או גיגס או אברה או פרדיננד ככאלה שלא היו צריכים להיחשב כאגדות, שחקנים שהיו מהטובים בעולם בעמדה שלהם (לפעמים הכי טובים בעמדה שלהם) שנים על גבי שנים רק בגלל הדעיכה בסוף, זה לטעמי זיכרון קצר של האוהדים שלנו.