מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

דווקא בפעם היחידה שקבוצה צרפתית הדיחה אותנו מאירופה לא הפסדנו בשום משחק ועפנו בגלל שערי חוץ, זה היה מול מונאקו ברבע גמר לג״א ב-98 עם תיקו אפס במונאקו ותיקו 1:1 מדכא בגומלין באולד טראפוד(טיל של טרזגה בדקה השביעית). לאור יכולתנו העלובה עד כה העונה ולאור העובדה שיתרון הביתיות יהיה בידי הצרפתים אני ממש לא חושב שאנחנו הפייבוריטים לעלות, אני בעד שנזכה השנה בליגה האירופית כדי שנצטרף למועדון המצומצם של מועדונים שזכו בכל שלושת התארים האירופיים(אלופות,מחזיקות,אופ״א/ליגה אירופית) אבל הסיכוי שנלך עד הסוף במפעל הוא יותר מקלוש.

 

אנחנו צריכים להיות פייבוריטים ברורים לעלות מול אטיין.
קודם כל סיימנו עניין פלוס מינוס בליגה ואני אטען מה שטענתי מהמחזור הראשון באירופאית כשהפסדנו:
למוריניו מאוד אכפת מהמפעל הזה בטח עכשיו כשזה פחות או יותר הכרטיס כניסה היחידי לאלופות בשנה הבאה.

שנית,
אנחנו כבר הולכים לקראת הרכבים שפויים יותר.
קשה לי לראות את מוריניו מעלים פתאום ככה סתם את מיקיטריאן שמקבל יותר ויותר בטחון ובעלות בית בעמדה הכי טובה שלו.
גם השילוב של קאריק עם הררה בקישור האחורי נראה הרבה יותר יציב ובטוח מכל שילוב אחר שלנו.

עד להתמודדות גם באיי, שואו וכנראה סמולינג יחזרו כבר לכושר משחק וזו גם הגנה שונה לגמרי ממה שיש עכשיו(שאגב, היא הרבה פחות רעה ממה ששיערתי שתהיה).

דבר נוסף ואבסורדי לא פחות, אם אני צריך להמר אז דווקא באירופאית מוריניו ירגיש נוח לשחק עם מיקיטריאן ומאטה ביחד באותו הרכב, שזה עוד פאוור ענק להתקפה שלנו.
בליגה הוא עדיין הולך על ביצים בהקשר הזה למרות שהראשון השחקן התקפה הכי יציב מתחילת העונה והשני בעל הבית של ההתקפה בחודש האחרון.

לסיכום,
בשקלול של המצב והתנאים לדעתי אנחנו פייבוריטים די גדולים מול הצרפתים.
כמובן שעם איך שהעונה שלנו נראית לא יהיה מפתיע אם נפסיד או נעלה ונקבל בראש מבאר שבע בטרנר בשלב הבא.

 

אנחנו 6 נקודות מהמקום הרביעי ו7 מהשלישי במחזור ה15, אין ספק שהליגה נגמרה....

 

ועם נצחון בית אחד מאיזה 5-6 משחקים אחרונים ועם 20 שערים שהבקענו בכמעט חצי עונה, הפרש שערים עלוב של פלוס 4 כשזו שמקדימה אותנו ב6 עם פלוס 13 וזו שמקדימה אותנו רק בשבע עם פלוס 17.
בעצם למי אני מנסה להסביר אתה מהאלה שרואים פה תהליך ומנסים לשכנע את עצמם שאנחנו באמת על מגמת התקדמות,
בסדר מחזור הבא יחזיר אותך לקרקע.

 

הישג אדיר לסגל היקר בתבל. ברצינות זה לא ווסט ברום.

 

מה שמצחיק שאלה שאומרים לעצמם עדיין(שבוע וקצת לפני הכריסמיס) שזה ״רק שש נקודות ממקום 4״, שוכחים שאנחנו לא במחזור 8 או9 יותר.
בשלב הזה גם מסתכלים כמה נקודות יש לך בסך הכל וכמה משחקים בכלל ניצחת.

חצי עונה בליגה כמעט ונצחנו שישה משחקים, השש נקודות האלה זה שליש מהמשחקים שנצחנו מתחילת העונה, עלוב ודי מספר את הסיפור הכללי.

 

לדעתי אתם לא מתקדמים לשום מקום, אבל לכו תדעו - חוץ מזה שארסנל תיהיה בטופ 4 וטוטנהאם מאחוריה שום דבר לא בטוח בפרמיירליג.

 

1. אל תיתנו לעובדות לבלבל אותכם 1: זלאטן כבר עם 9 שערים העונה ב15 משחקים, רק 3 שחקנים בפריימר לייג כבשו יותר ממנו העונה. לא שזה יפריע לאלה שבאו עם אג'נדה מהבית להגיד שרכשנו אותו בגלל המרצנדיז' ולא האיכות שהוא מביא למגרש.

2. אל תיתנו לעובדות לבלבל אותכם 2: רק 6 נקודות מהטופ 4. לא שזה יפריע לאלה שבאו עם אג'נדה מהבית להגיד שהעונה כבר נגמרה ומוריניו צריך ללכת הביתה.

 

1) גם את דרוגבה בעונת 30 שערי ליגה לא הייתי רוצה ביונייטד. שוב אני לא אוהב כזה סגנון חלוצים ולא כך יונייטד שיחקה. כמובן זה לא אומר שאני לא מעריך אותם ולא חושב שהם גדולים.

2) הישג אדיר. הלכתי לקנות שמפניה.

 

רגע, התבלבלתי. 6 נק' מתחת למקום הרביעי לאחר 16 מחזורים זו עונה טובה ליונייטד?

 

כן. אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.

 

אדירה, אפילו נצחנו היום בפרגי סטייל.

קן הקוקיה מאת משה אוחיון-עובדה מספר 3.

 

אלכס, יש הבדל בין להגיד שאתה לא אוהב חלוץ מסוים (זלאטן, דרוגבה), לבין להגיד שבגלל שאתה לא אוהב אותו החתמה שלו במועדון כמו יונייטד היא עניין מסחרי.
דרוגבה היה תקופה לא קטנה מפלצת באנגליה, להגיד שבגלל שהוא לא הסגנון שלך לא היית רוצה לראות אותו כאן זה בעייתי, כי בסופו של דבר מה שמעניין זה הקבלות בשטח ודרוגבה סיפק אותם שנים וככה גם זלאטן (שממשיך גם אצלנו בעונת ראשונה באנגליה להעמיד מספרים לא רעים בכלל).

 

מה שאהבתי ביונייטד זה גיוון בהתקפה, שילוב בין חלוצים וקשר התקפיים. לא חלוצים שדורכים על יבלות של חבריהם להתקפה. ובטח לא חלוץ מבוגר ואיטי בשביל הליגה שדי מאלץ את הקבוצה לשחק עליו במידה רבה.

יותר מזה גם אצל פרגי בעונות בהם יונייטד הסתמכה יתר על המידה על חלוץ 9 ספציפי(להלן רוני, בשיא הקריירה וכמובן צעיר בעשור מזלאטן עכשיו) היא לא לקחה אליפות בסוף. דוגמא קלאסית זה עונת 2009/10 למשל.
וכן ואן פרסי במידה רבה אחראי על אליפות האחרונה ועדיין הוא לא בא על חשבון שחקני התקפה אחרים ובאותה עונה היו ליונייטד איזה 15 כובשים שונים גם.

זלאטן לא בא מטעמי שיווק. מוריניו מאוד רצה אותו, אבל יונייטד הפכה אותו כבר לפנים שלה ולקנטונה החדש מבלי שהוא באמת הביא משהו. אלא ישר איך שהגיע. זה מסר גרוע.
מנצ'סטר יונייטד לא צריכה להיות זלאטן יונייטד. לא על המגרש ולא מחוצה לו.

 

באמת אלכס, אנחנו לא הפכנו את זלאטן לכלום, פשוט זלאטן הוא זלאטן. הפכת אותו לילד בן 18 שנקנה מהליגה הצרפתית אנונימי לחלוטין וניסינו להפוך אותו בכוח תוך זמן קצר לפנים שלנו. זלאטן הוא אחד מהחלוצים הגדולים בהיסטוריה גם מבחינת כדורגל וגם מבחינת אגו. זלאטן עושה ומתנהג איך שבא לו והוא מאוהב במצלמות ובתקשורת ובפרסום ובכותרות ובעיקר בתדמית של הכוכב. בגילו של זלאטן הוא גם מרגיש חופשי מהרגע הראשון להתנהג כפי שהוא מתנהג. זה שאנחנו מנצלים את זה מבחינה שיווקית? ברור, איזה קבוצה לא הייתה מנצלת את זה. ברצלונה עשתה את אותו הדבר עם הנרי (למרות שקיבל את הצרפתי אחרי השיא) וזלאטן (למרות שמהרגע הראשון היה ברור שאין התאמה בינו לבין ברצלונה).