דיון התקשורת לעונת 2016/17

המבחן של האיש הלא נכון: הסיפור הוא כבר לא שוטה ארבלדזה \ אורן יוסיפוביץ
תם עידן במכבי תל אביב, אבל לא ב-0:0 מול אשקלון אלא ב-29 ביוני מול גוואנגז'ו. ארבלדזה נכשל עד כה אבל הזרקור על קרויף וגולדהאר, שהיו צריכים להעמיד קבוצה מוכנה יותר ליום שאחרי זהבי. יוסיפון עם מהדורה מיוחדת של שביזות יום א' - על נקודת שפל נוספת של הצהובים

ראשון: מכבי תל אביב הפסידה לבני יהודה, שאגרה 11% הצלחה מאז שיעקב אסייג נכנס לתפקיד ועד למפגש ההוא.
רביעי: מכבי תל אביב הפסידה לקרית שמונה, קבוצה שהמאמן שלה פוטר בטלפון משחק אחד לפני כן.
שבת: מכבי תל אביב סיימה ב-0:0 עם הפועל אשקלון, שהפסידה 4:1 לקבוצה שהמאמן שלה פוטר בטלפון משחק אחד לפני כן. 0:0 עם הפועל אשקלון, הקבוצה הכי חלשה בליגה, שהחזיקה במאזן חוץ של 11%, ובהפרש שערים של 16:3.
מי שחזה את כל התוצאות הללו קנה מזמן אי בקאריבים במקום בו עדיין אין תשתית אינטרנט, אבל לאלו שעדיין כאן: שביזות יום א' של קבוצה אחת, היישר מנתניה.

שבוז מספר 1: ג'ורדי קרויף (ומיטש גולדהאר)
אוראל גרינפלד הוסיף שש דקות למשחק, וקשר הפועל אשקלון מושיקו לוגסי ניגש לבדוק אם ראה נכון. השופא אישר את הממצאים ולוגסי בטח נזכר שבמשחק אחר מעולם אחר - עולם בו הוא ואיינוגבה היו על אותו הדשא אך בקבוצות יריבות, עולם בו מכבי תל אביב היתה מתארחת בבלומפילד ולא מארחת בנתניה, עולם בו הצהובים מנצחים משחקים כאלה בתוספת הזמן - אותו גרינפלד הוסיף פעם תשע דקות ואותו לוגסי תקע טיל ששווה אליפות ברשת של אותו איינוגבה.
אבל לוגסי, איינוגבה, גרינפלד ומכבי תל אביב כבר מזמן לא באותו עולם. "תם עידן", אמרו רבים אמש. אבל העידן לא תם אמש. הוא תם ב-29 ביוני, כשמכבי תל אביב נתנה לפלסטר הכי יקר בישראל לקחת את כישוריו לגוואנגז'ו R&F. לא, ה-0:0 המחפיר מול אחת הקבוצות החלשות בתולדות הליגה הבכירה, 0:0 במשחק שאפילו לא הצליח להיכנס לליין הווינר (ובאר שבע-אשדוד כן, שתבינו) לא בישר על תום עידן. הוא פשוט בישר על כך שהעידן החדש והקצר בו נמצאת מכבי תל אביב הוא כפי הנראה עידן לא מוצלח כלל, ושהצהובים צריכים לחשוב על עידן חדש יותר.
כי מה שג'ורדי קרויף עשה מאז שמיטש גולדהאר נתן לזהבי ללכת, הוא לנסות להחליף פלסטר בפלסטר. זה עבד לו (נהדר) בתחום המאמנים - פאקו במקום פאולו במקום אוסקר, למשל. אבל זהבי זה לא סתם עוד שחקן שאפשר להחליף.

"אליפות הם לא יקחו, גם אם יביאו את פפ בתוספת לסימאונה"
"אתה מתפטר?", שאל אחד העיתונאים את המאמן מיד כשנכנס לחדר התקשורת.
רק שהמאמן היה יובל נעים.
נעים חייך, חיכה לפאנץ', שאכן הגיע.
"שמע", המשיך העיתונאי, "לא לנצח את מכבי ביכולת כזו…".
נעים אף פעם לא נבהל מאור זרקורים. הוא תמיד יספק את הסחורה, ואם תרים לו לפאנץ', הוא ינחית.
"תבינו", פרשן מאמן אשקלון את הסוגיה, "אין תחליף לערן זהבי. נראה שאנשים לא הבינו את זה. גם אם מכבי תביא שחקן ב-30 מיליון יורו, הוא לא יוכל להחליף את השחקן שהשפיע על קבוצה ישראלית כמו שאף שחקן מעולם לא השפיע על קבוצה ישראלית". צודק. "זו לא אותה מכבי", המשיך נעים, "ואני לא מחדש פה יותר מדי - זו קבוצה שרחוקה מאוד מהפועל באר שבע". מאוד. ואז נעים גם נתן שורה תחתונה: "מכבי תל אביב - אליפות לא יקחו, גם אם יביאו את פפ בתוספת לסימאונה". שני המאמנים, לתשומת לב הקורא יובל, לא ניצחו אמש.
אבל הנקודה נכונה: במשך יותר משנתיים נלחמו הצהובים בקביעה לפי מכבי תל אביב היתה בעצם ערן זהבי, ובלעדיו אין לקבוצה יותר מדי מה למכור. כיום אותם לוחמים כבר גילו שטעו. סטטיסטית, הם כבר מבינים עד כמה זהבי חשוב - בממוצע, הוא שווה למכבי 9 נקודות ליגה בעונה בתקופת קרויף - וגם אם יומרני לומר שעמו מכבי הזו היתה מוליכה את הטבלה, אבל איתו היא בוודאות היתה מנצחת את אשקלון. ואת מכבי פתח תקוה. ואת בני יהודה. ולא מפסידה לקרית שמונה בגביע הטוטו. ובטח שלא מאבדת 0:3 מול זניט.
"אנחנו משחקים כדורגל לא רע, אבל הכדור לא נכנס", אמר אתמול טל בן חיים1 שממשיך להילחם בתזה. "בשנה שעברה זה היה בדיוק הפוך - משום דבר היינו עושים גול. הבלם היה עושה דאבל עם ערן, וערן מול השוער ו… השנה, זה הפוך, המזל לא מאיר לנו פנים… ב-20 הדקות האחרונות שיחקנו עם בן חיים[2], מיכה, יצחקי, בן בסט, וידאר - שיחקנו עם חמישה חלוצים!".
אולי זה ההבדל, אמרתי לטב"ח1. שזהבי היה כובש את הגולים האלה, של דאבל פס עם הבלם. "לא רוצה שתלכו לזה", התלונן, "עובדה שבתחילת העונה הבקענו שלישיות, רביעיות וחמישיות בלי ערן, ובשנה שעברה לא לקחנו אליפות עם ערן".
אבל זה כן העניין. כי ערן זהבי לא רק היה השחקן הטוב ביותר במכבי. הוא היה פלסטר. הוא כיסה על קבוצה שלא משתמשת במגנים תוקפים, על קישור בעל אוריינטציה הגנתית מדי, על היעדר חלוצים בכושר הבקעה. להחליף את ערן זהבי זה דבר שאולי אפשר לעשות, אבל מוטב שלא לנסות את זה בקיץ בו מאבדים גם את האליפות וגם את הביתיות וגם את המאמן. ואם כבר מסירים את הפלסטר, מוטב לרפא את הפצע קודם.

"זה עושה אותי עצוב"
"זה לא קל", התוודה ארבלדזה כשנשאל על הרגשתו, וסיפר על התסכול שבתוצאות, שבהחמצות, שבבעיות. "זה עושה אותי עצוב", אמר. שאלתי אותו איפה הוא שם את האצבע. מה קרה אחרי ה-0:5 בדרבי? האם זה סגל לא מתאים, האם בעיית חלוצים, האם התקרית עם טב"ח2 בהולנד? הוא טען שלתקרית אין קשר למצב, והוסיף: "זה גם ביטחון, זה גם מנטלי, זה גם פיזי, כל כך קשה לנו, יש רגליים כבדות".
דבר אחד בטוח: אם זה אכן היה מבחן, שוטה ארבלדזה נכשל בו, ואין תירוצים.
אבל לא הוא האיש שצריך להיות במבחן, כי אם הבחור שהביא אותו. והבחור שמשלם לשניהם. כל כך הרבה מאמנים עברו במכבי תל אביב, שבאופן טבעי הקרדיט - על הצלחה ועל כישלון - דילג מעליהם. בניגוד לכל הבאים והולכים, המצליחים והנכשלים, קרויף הוא הכתובת מאז 2012, ברע ובטוב. במקרה הנוכחי, אמנם ג'ורדי התנגד לשחרור זהבי (אותו יכול היה מיטש למנוע), אבל ההולנדי הוא זה שמינה את המאמן והוא זה שהביא את התחליפים והוא זה שאחראי על הסגל. הוא עבד חזק על מציאת פלסטרים חדשים, אבל לא הצליח להעלים את הפצע, ועכשיו, כשגם כך עתידו לוט בערפל, הוא זה שצריך למצוא את הפתרונות. בהחלטותיו יצטרך להוציא את מכבי מהבור. אם זה בתחליפים ראויים, ואם במאמן שיצליח לגבש את השורות. הוא שהיה צריך להכין את הקבוצה ליום בו זהבי יילך, וכרגע, עובדתית, כמעט חצי שנה לאחר שעזב - הקבוצה עדיין לא מוכנה לכך.
קרויף סירב לדבר עם התקשורת אמש, טיפס במדרגות לכיוון היציאה, שם חיכו עשרות אוהדים מתוסכלים. ההולנדי עשה אחורה-פנה, מדרגות-רד ויצא מהכיוון ההפוך. באותן מדרגות עלו עדן בן בסט ויוסי בניון, כשהראשון שאל בדאגה: "אתה חושב שהאוהדים עדיין בחוץ?". שאלה יהיו הצרות שלהם.
כשארבלדזה יצא ממסיבת העיתונאים, מהראן ראדי כבר עשה 0:1 לבאר שבע. כשאיתן טיבי הגיע לעמדת הראיונות, זה היה כבר 0:2. בשאלה השלישית, לוסיו החמיץ פנדל. זה נגמר בעוד חמישייה שהיתה צריכה להיות שמינייה, ולהזכירכם, מכבי היתה פייבוריטית מול אשקלון במידה גדולה יותר מאשר באר שבע מול אשדוד.
כרגע, כל נתון של מכבי יהיה עגום. 10 הפרש מבאר שבע אחרי 12 מחזורים בלבד; 20 כיבושים; שני גולים בשמונת המשחקים האחרונים; 0:0 מול אשקלון; מאזן ביתי גרוע יותר משל הפועל חיפה - תנו לזה לשקוע רגע. אבל הנתון העגום מכל הוא 6,242.
6,242 צופים בלבד במשחק בית של מכבי תל אביב. אפשר לזרוק הרבה סיבות, אבל זה מספר את הסיפור של פתיחת העונה הזו על כל אספקטיה. אלפים צפו בקלאסיקו, יאמרו המתרצים. גם ערן זהבי נכח ב-1:1 המשעמם בקמפ נואו, ותרשו לי להמר שאם היה אתמול בנתניה במקום בקלאסיקו, באותה השעה ובאותה הסיטואציה, זה היה עם 4,000 צהובים נוספים ביציע ולפחות שמונה נקודות נוספות בקופה.

למעשה הוא סוקר הכל. המספר השחור הנוסף הוא הקהל. זהבי בשנה שעברה כיסה על קבוצה לא מספיק טובה ביחס לקבוצה שרוצה לזכות לאליפות. רק יכולת אלוהית שלו השאירה את מכבי בתמונה. מעולם לא נפצע, היה שווה איזה 6-7 פעמים 1:0 קטן-גדול בעונה. יצר את כוח ההרתעה. הספסל של מכבי מת. מכבי הייתה צריכה להיערך ליום שאחרי. קרויף בחר את המאמן שלא יודע להשתמש נכון בשחקנים שמבוהלים ונטולי עוצמה.