הישראליות באירופה 16/17 - באר שבע מסיימת קמפיין מוצלח עם הדחה מול בשיקטש

חבל מאוד שאנשים חוזרים על אותה המנטרה ( ואז מאשימים את אוהדי באר שבע) ומצפים מאיתנו לקבל עובדות רחוקות מהמציאות.

 

משחק הלחץ הזה נגד יריבות כמו אולימפיאקוס ואינטר זה כן משהו שבאר שבע המציאה.
היו נצחונות ענקיים בהסטוריה של הכדורגל שלנו, הכדורגל שבאר שבע מציגה ורמת השליטה המוחלטת שלה נגד קבוצות כל כך איכותיות זה כן המצאה באר שבעית.

 

משחק הלחץ לא היה קיים כמעט בכדורגל העולמי בתקופה שחיפה והפועל עשו את ההישגים הגדולים שלהן.

 

משחק הלחץ קיים בכדורגל העולמי לפחות מאז שאריגו סאקי אימן את מילאן.
בארץ עוד באליפות של גוטמן בהפועל חיפה הוא לחץ די טוב והיה פה סוג של חידוש לכדורגל שלנו.

 

את ה-3-3 בין באזל למכבי (משחק עם לא מעט דמיון למשחק הזה) ראית?
מכבי ישבה להם על השער, שלטה לחלוטין החל מהדקה ה-30, דרך משחק לחץ והנעת כדור.
גם הפועל שלטה נגד קבוצות גדולות.
הם לא המציאו שום דבר. הם קבוצה טובה אז הם יכולים. שוקינג.

 

משחקי חוץ ביוון ואיטליה. באר שבע לוחצת כמעט כל המשחק ומעלימה כל טיפה של פערי רמות בין הקבוצות. ראיתי את מכבי במשחקי החוץ בשוויץ, מביך להשוות את צורת המשחק, בבאר שבע לא רואים פערי רמות, במכבי זה זועק לשמיים.

 

הרבה דברים היו קיימים לפניי שהם יושמו באופן נרחב וזו הכוונה שלי, גם אם קבוצות מעטות השתמשו במשחק לחץ זה עדיין לא נפוץ כמו שזה היום.

 

מכבי לא האישיו פה, וגם היא לחצה ושלטה במשחקי חוץ קשים (בליגת האלופות לא, "מפתיע". אבל כן בליגה האירופית, אולי חוץ מבפרנקפורט), וגם במשחק הראשון מול באזל בשוויץ ממש לא הייתה רעה. הפועל שלטו מול ראפיד בוינה, למשל.
שוב, זה טוב ויפה, אבל לא איזה משהו חדש.

מול סלטיק בסקוטלנד, למשל, לא ראית פערים? באמת? המשחק בסאן סירו הוא בדיחה מבישה מבחינת אינטר, הוא לא חזות הכל. גם אולימפיאקוס, להזכירך, הייתה כל כך מביכה כשפגשה אותם עד שהמאמן פוטר לאחר מכן. היום קשה לי לראות את באר שבע משחקת ככה מולם.

את משחק הלחץ "הביא לארץ" אברם גרנט בתחילת שנות ה-90.

 

מעניין כמה פעמים עוד תחזור על אותם התירוצים עד סוף העונה.
עדיין לא סגור אם הגעתי ל "השחקן ה12" או לאייסוקר.

 

בכללי, אינטר כיום לא קבוצה שיודעת לעמוד מול משחק לחץ אפילו סביר, שלא לומר על טוב, וזה בטח היה תקף למשחק הראשון שבו עלינו עם הרכב חלש בהרבה ואפס עניין במשחק כשכמה ימים אחריי פגשנו את יובה והראש של כולם, מהאפסנאי ועד סאנינג, היו במשחק הזה. המשחק הראשון לא הרשים אותי אפילו טיפה ביחס למה שהיה בחמישי האחרון, אבל גם בחמישי האחרון אסור לשכוח שבמחצית הראשונה אינטר שלטה בצורה אבסולוטית במגרש ולא היה נראה שעם יותר מדי מאמץ. הגול של ברוזוביץ' היה בית ספר לכדורגל ובכללי אם לא הורדת הרגל מהגז והחילוף המצוין של בכר, יש מצב שהתוצאה במחצית לא הייתה 0-2 אלא תוצאה כמעט בלתי אפשרית לקאמבק.

מה שקרה במחצית השנייה הוא מומנטום אדיר של ב"ש, שנוצר הן בזכות הקבוצה עצמה והן בזכות הקהל, וחוסר היכולת העצוב של אינטר להתמודד עם זה. החילופים של בכר, שבאו בתזמון מושלם עם המומנטום, רק העצימו את הדומיננטיות של ב"ש במחצית הזו, וביחד עם החיסרון של הנדנוביץ' והירידה של באנגה לספסל, ה-2-3 היה רק שאלה של זמן.

 

הגעת למקום בו קיים פלורליזם.
וולקאם.

 

אני לא מתרץ ולא מוריד מהניצחון, אבל אתם עפים רחוק. אתם מאדירים את עצמכם יתר על המידה יותר משאחרים מקטינים אתכם.

לגבי המשפט השני - במהלך הימים האחרונים פרסמו שלל אוהדי הפועל באר שבע שירי אוהדים, תמונות והלל לתפאורות, ארגזים של סופרלטיבים וחסמתם כל אופציה לדעה נגדית. למען השם, פתחתם סניף של פורום אוהדים, וזו לא הפעם הראשונה.

 

לא קל להסביר למה, אבל שאני רואה את הפועל באר שבע באירופה נגד קבוצות גדולות מאוד לא מרגיש לי שיש שם פערי רמות. זלזול, ליגה אירופית, משבר טוטאלי של היריבה, לא משנה ולא מעניין. באר שבע עומדת הכי ראש בראש שאפשר נגד הקבוצות האלה.
המשחקים בטרנר בכלל מיותר לדבר. אני חושב שלהוציא את המחצית הראשונה נגד אינטר, בכל משחק באירופה קיבלנו 90 דקות של כתישה טוטאלית של היריבה. לא מחצית אחת, לא משחק אחד שנתפס במקרה, זה כבר משחק רביעי או חמישי באירופה שבש הורגת את המשחק של היריבה החזקה שלה.
ראיתי את אולימפיאקוס לדוגמא בטרנר, הייתה תחושה שהיוונים יכולים לשחק עד מחר ולא להגיע לחצי מצב. בשני המשחקים האמת.