מגבלת הזרים בליגת העל - רוצים 8 זרים

העניין הוא שהשחקנים האלבנים טובים יותר מבחינת הבסיס של הכדורגל וטובים באופן כללי.
על פי הגישה שלך בו נדרדר את הליגה שלנו וניתן לשחקנים בני 18 לשחק...

 

מעט מאוד משחקני הסגל האלבני היום עברו בליגה האלבנית. כמו במקרה של בוסניה אין קשר בין הנבחרת לליגה.

 

לא חושב ששחקנים צעירים צריכים לקבל עדיפות על שחקנים מבוגרים.

 

יש קבוצות שאין בהם שחקנים צעירים, או אין מספיק. קבוצות שלא טורחות להחזיק שחקנים צעירים בסגל.
מה שלא הולך בטוב, הולך בכוח. צריכים לחייב קבוצות להחזיק שחקנים צעירים בסגל, ולשתף אותם. ולא לחייב לשחק במשחקי גביע הטוטו עם צעירים, זו תהיה זילות במפעל (לא שיש לו עוד הרבה לאן לרדת).
אלא משחקי ליגה מסוקרים ומתוקשרים, שיראו מי באמת שווה השקעה מבין הצעירים (ולא שזה יקרה מכוח האנרציה או במקריות מוחלטות כמו לביא קלטינס דנינו וכו')

 

נסכים לא להסכים, אני חושב שהגבלות אקטיביות (ולא פסיביות כמו הגבלה מראש של מספר הזרים) גורמות לכל מני עיוותים מוזרים. בכדורסל לדוגמא, החוק הרוסי גרם לזה שבהרבה קבוצות היו 3 אמריקאים על המגרש שמשחקים כדורסל ושני ישראלים שמסתכלים עליהם, וזה הפך למשחק של 3 על 3, מה שלא תרם לשחקן הישראלי בכלל, להיפך.
אני לא חושב ששחקן צריך לשחק רק בגלל הגיל שלו, אם הוא טוב אז הוא יהיה טוב בגיל 35 ובגיל 18. אני חושב שהכדורגל הישראלי זקוק לשינוי תפיסה בנוגע לחשיבות המשחק הבודד. צריך לחשוב איך מפסיקים עם התפיסה שכל משחק הוא חיים או מוות, ולחשוב איך גורמים לכל המערכת לקבל הפסדים בצורה טובה יותר, ואז גם ישתפו יותר צעירים. דרך אחת היא להגדיל את הליגה ל16 קבוצות.

 

יש כאן סוג של פרדוקס.
כדי שלא כל משחק יהיה חיים ומוות צריכים להגדיל את הליגה כדי להקטין את הלחץ.
מצד שני בשביל להעלות את רמת המקצוענות צריך להקטין את הליגה.
בעיה.

 

הקטנת הליגה לא הגדילה ולא תגדיל את רמת המקצוענות, זאת משאלת לב שאין לה בסיס.

 

בקושי יש כאן 16 קבוצות מקצועניות בפועל, מגוחך יהיה להגדיל את הליגה. זו חלוקה לא הגיונית.

 

איך אתה קובע מה הגיוני ומה לא?
אם אתה קובע את הליגה לפי הסטנדרט העליון, אז ליגה של 3 עם חיפה, ב"ש ומכבי תהיה הכי שוויונית מהבחינה הזאת. מתחת ל-3 אלו כל השאר הן פחות או יותר אותה שכונה.

 

לא צריך להגדיל את הליגה ולא צריך להקטין וזה גם לא מה שיעזור, גם הגדלת הזרים לא תעזור בטווח הרחוק אלא רק בטווח הקצר ולכן במידה ורוצים לשפר את הכדורגל הישראלי צריך לעשות את זה מהשורש אחרת הכדורגל שלנו יהיה בעוד 20 שנה ברמה של סן מרינו של היום או משהו בסגנון.

 

תראה בינינו זה לא הדבר הגרוע בעולם. נראה לי שכולנו היינו מתחלפים במצבה הכלכלי של לוקסמבורג יחד עם מצב הנבחרת שלה.

 

המצב הכלכלי של לוקסמבורג?

 

צחוק צחוק אבל אנחנו הולכים לשם. נבחרות שהיינו מסתכלים להם בלבן של העיניים לפני 15-20 שנה, היום הם 2-4 רמות מעלינו.

נניח תסתכלו על מרכז ההגנה שלנו, טיבי (מחר בן 29) - צדק (27) - גרשון (28), כמה קדנציות הם עוד יוכלו לתת לנו ? כשיסתיימו המוקדמות לגביע העולם, כל השחקנים יהיו עם קידומת 3.

אז מה יעשה אלישע הגאון ? ימשיך לתת לאותם שחקנים לשחק, כי אין באמת למה לבנות משהו לקדנציה הבאה. נשחק איתם, עד שהם ישפכו לאגר/יהיו זרים לחלוטין לרמה הזו (ראו ערך טב"ח1), ואז נהיה בבעיה כי לא יהיה אף בלם שיוכלו להיכנס להרכב או אפילו לרוטציה (לואי טהאא באותו גיל של צדק).

מה קורה בנבחרת נורמלית שסובלת מבעיה יותר קשה במרכז ההגנה ? ניקח את נבחרת טורקיה שהיו לה מעטי מעטים שיכולים לאייש את מרכז ההגנה של הנבחרת. אין לה בכלל בלמים טבעיים, אז הם החליטו לשחק עם מהמט טופל (קשר) בתור בלם. עדיין חסר עוד בלם. מה עושים בנבחרת כזו שנמצאת בצרה ?

לוקחים בלם, ששיחק מגיל 19 בקבוצה הבוגרת (כמו דנינו, כמו אבו עביד, כמו קלטינס או נטע לביא) - ולא מדובר בקבוצת צמרת או קבוצה שהולכת לאירופה מידי שנה, אלא קבוצת אמצע טבלה בליגה הראשונה. אותו בלם שיחק ושמר על יציבות, וגם הקבוצה נתנה לו גב ואת סרט הקפטן, כי היא ידעה שיש מחסור בנבחרת בעמדה X ואם השחקן שלהם יראה יכולת טובה הוא יוכל להיות שחקן נבחרת.
ומה קרה ? הקבוצה השקיעה בו, נתנה לו לשחק, נתנה לו את הסרט, הוא גילה יכולת טובה, נתנו לו את ההזדמנות בנבחרת, הוא היה טוב, ועכשיו יש לנבחרת טורקיה בלם מעולה שהוא שנתון 94 (בן 22) וירוץ איתה עוד 1-2-3 קדנציות. בו בזמן, שקבוצתו תוכל להרוויח עליו סכום יפה כי ברגע שאתה שחקן נבחרת הקבוצות הגדולות (גאלא-בשיקטאש-פנר) ירצו לרכוש אותך.

אם בישראל היה איזשהו היגיון, קבוצות היו עושות הכל על מנת למצוא שחקן הגנה עם רגל שמאל שהוא מספיק מוכשר. הם היו יודעים שזה יזכה את אותו שחקן לזימון לנבחרת ולקבוצה יעשה יח"צ טוב ואולי גם אקזיט. במקום זה, מתלבטים בין טאלב לאופיר.

 

מה השאלה?
לוקסמבורג מדינה מוצלחת עם נבחרת כושלת, כמובן שזה יותר אנקדוטה ושאין שום קשר בין מצב נבחרת הכדורגל ומצב המדינה. אבל השאלה היא האם זה הדבר הגרוע ביותר?
מבחינתי מצב כמו של ליגה סקוטית עם מגרשים מלאים ונבחרת כושלת הוא עדיף בהרבה על מצב הפוך של נבחרת מוצלחת וליגה נכשלת.

 

גם לוכסמבורג לא כאלה פראיירים, לא זכור לי שב-10 שנים האחרונות אנחנו הצמחנו שחקן בלבל של מיראלם פיאניץ'.
שמסתכלים על גודל המדינה ועל השכנות המפתות מכל כיוון כמו גרמניה, בלגיה וצרפת(וכמובן ילדי מהגרים מהבלקן שסביר להניח יבחרו לייצג את המדינה של הוריהם) אפשר להבין למה הם לא יכולים להתקדם יותר מדי אבל הם כן מדינה שמשקיעה בשחקנים הצעירים שלה. אני יודע שהם עובדים בשת"פ עם מץ שנמצאת על הגבול וקולטת את הכשרונות הגדולים ביותר שצומחים בלוכסמבורג(פיאניץ' היה אחד מהם) וכיום בסגל הרחב של מץ יש 6 שחקנים לוכסמבורגים צעירים כולל ונסאן תיל שהוא יליד המילניום החדש הראשון ששיחק כבר באחת מחמשת הליגות הבכירות.

בסופו של דבר אין כאן פיתרון מסובך מדי, אם רוצים ליגה טובה וישראלית צריכים להשקיע בשחקן הישראלי.
את אלה שכבר הגיעו לגיל בוגרים כאן פיספסנו, אם ישקיעו במחלקות הנוער וידאגו להצמיח שחקנים טובים(לא משימה קשה במדינה אוהבת כדורגל כמו ישראל) אז גם יהיו לנו שחקנים טובים. זה הדבר החשוב ביותר לפני מבנה הליגה ומכסת הזרים.