באיירן מינכן 2016/2017 :: לה פסטה די דון קארלו

http://sport1.maariv.co.il/is/557x314/GettyImages-619020002AARB.Xxx/is

בדיוק בזמן: אריאן רובן פוגש את האקסית כשהוא מציג יכולת שיא
כוכב באיירן מינכן יגיע למשחק היסטורי אצל איינדהובן בימים בהם הוא שוב נראה בלתי ניתן לעצירה. לוינטל על הקשר שהצליח לצאת מהקבר.

"פ.ס.וו.איינדהובן עדיין כמו בית עבורי. שיחקתי שם שנתיים חשובות מאוד בקריירה שלי, ולכן זה יהיה רגע מיוחד", אמר אריאן רובן לקראת חזרתו ההיסטורית למגרש של האקסית ולאדמת הולנד לראשונה מאז 2004. רצה הגורל, וזה יקרה דווקא מול הקבוצה שבמדיה פרץ. הכישרון שגדל בכרונינגן הגיע לאיינדהובן בגיל 18, שיחק שם בין 2002 ל־2004, כבש 21 שערים ב־75 הופעות וזכה באליפות הולנד. במדיה הוא גם עשה את צעדיו הראשונים בליגת האלופות לפני 14 שנה. ולמה זה כל כך מרגש? כי רובן הוא השחקן הכי איכותי של באיירן מינכן בעשור האחרון (במועדון מ־2009). אחרי אין סוף פציעות חוזרות, היו כאלה שכבר קברו אותו. הרי באיירן הרשימה בעונה שעברה עם שחקני כנף חדשים וטריים (דוגלאס קוסטה וקינגסלי קומאן), והנה, בגיל 32 רובן נמצא בכושר נפלא - "הטוב שלו מזה שנים", לטענת פרשנים בגרמניה. בקרוב הוא צפוי לקבל הצעה מאלופת גרמניה להארכת חוזהו. כשרובן במיטבו, כלומר כשיר במקרה שלו, גם היום הוא בין עשרת השחקנים האיכותיים והמסוכנים בכדורגל העולמי.

ב־420 דקות משחק העונה בבונדסליגה ובליגת האלופות כבש רובן ארבעה שערים והוסיף מספר דומה של בישולים - הוא מוביל לשער כל 52 דקות. לאחרונה הוא ממש לוהט. הייתם מצפים, ציניים שכמותכם, שרובן עם רגלי הזכוכית שלו יגיע פצוע למפגשים מול האקסית איינדהובן בצ'מפיונס, אבל להיפך: לפני שבועיים הוא היה המצטיין עם שער ושני בישולים ב־1:4 של הבווארים על אלופת הולנד, וגם בחזרה הגנרלית לפני שהוא חוזר לאיינדהובן בשבת, כבש ההולנדי אחד ובישל עוד שניים בניצחון 1:3 על אאוגסבורג. אגב, זהו היה משחק הליגה הראשון שבו רובן גם כובש וגם מבשל מאז פברואר 2015. גם בין פציעה לפציעה וגם בין ייאוש לייאוש, רובן נשאר הכדורגלן ההולנדי הטוב ביותר כיום. הממד שהוא מוסיף למשחק הוא ייחודי. יכולת הכדרור, הבעיטה, המסירה, הזריזות – מבהילה כל הגנה – ממש כמו לאו מסי. 80 שערים ו־48 בישולים ב־147 משחקי ליגה במדי באיירן מינכן הם חלק גדול מהסיפור. הוא גורר תשומת לב מהגנות היריבות, מה שעוזר לחבריו לקבוצה להתפנות, או במילים אחרות - כשרובן על המגרש, באיירן הרבה יותר מסוכנת.

אין היום כדורגלן אחר בעולם שמזוהה עם מהלך אחד מסוים וקטלני כמו רובן, וזה באמת מספר על גדולתו. כל הקריירה שלו חותך רובן מאגף ימין למרכז ומייצר לעצמו זווית בעיטה מאיימת. זו התנועה הכי ידועה ושקופה בכדורגל העולמי. כל יריבה של אלופת גרמניה יודעת שהדבר הכי ברור להתכונן אליו זה החיתוך הזה של ההולנדי. מאות, אם לא אלפי פעמים, ראינו את החיתוכים האלה של רובן מבוצעים ביעילות שאין שניה לה. והנה, למרות שכולם יודעים ומתכוננים, כמעט אף אחד לא מסוגל לעצור את הנשק האטומי הזה. למה? מפני שרובן שחקן כל כך טוב, כל כך מוכשר טכנית, וכמעט בלתי ניתן לעצירה. שחקנים יריבים יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי לעצור אותו, אך רובם לא באמת מסוגלים ליישם.
אחרי שאתלטיקו מדריד ניצחה כבר את איינדהובן ואת רוסטוב במשחקי חוץ, באיירן חייבת לנצח הערב (21:45) בהולנד כדי להשאיר לעצמה סיכוי לסיים במקום הראשון בבית 4. תסמכו על רובן שהוא לא יחוס גם על איינדהובן יקירתו, שאליה הוא שוקל לחזור כשיעזוב את באיירן. גם אותה, בבית שלה, הוא יחתוך מאגף ימין עם רגל שמאל ויקווה שהכדור ייעצר רק ברשת.

 

פיליפ להאם:"לא שולל פרישה בסיום העונה"

http://www.sport5.co.il/Sip_Storage/FILES/4/size475x318/654554.Xxx

האם באיירן מינכן תיפרד מפיליפ לאם בקיץ? המגן/קשר שיחגוג את יום הולדתו ה-33 ביום שישי, חתום באליאנץ ארנה עד 2018, אבל הוא הודה שהוא שוקל לפרוש כבר בסיום העונה. "ברור שאפשר לשאול את השאלה הזו", אמר לאם בראיון לעיתון "בילד" הגרמני, "אני לא שולל פרישה (בקיץ) ואמרתי לפני 9 חודשים שזה יכול לקרות. שום דבר לא השתנה מאז".

לאם הבהיר: "ההחלטה שלי לא תלויה בזכייה בתארים. אני אראה איך הגוף שלי מרגיש ואז אקבל החלטה. אני רוצה להתחרות ברמה הגבוהה ביותר ולפרוש ברגע הנכון. יש עדיין שבעה חודשים עד סיום העונה והכל יכול לקרות. יש לי חוזה עד 2018 ואין טעם למהר בנוגע להחלטה על הפרישה". הקפטן שנמצא בבאיירן כמעט 25 שנים, צפוי לקבל תפקיד במועדון אחרי שיתלה את הנעליים. ייתכן שהוא ימונה למנהל הספורטיבי של הבווארים אחרי שיפרוש - תפקיד שהחזיק בו מתיאס זאמר לפני שעזב בחודש יולי בשל מחלה. לאם זכה עם באיירן בכל תואר אפשרי. יש לו 7 אליפויות גרמניה, 6 גביעים מקומיים והוא זכה בליגת האלופות. הוא גם זכה עם נבחרת גרמניה במונדיאל ב-2014 ולאחר הטורניר פרש ממנה אחרי שלבש את מדיה יותר מ-100 פעמים.

*****
אתם יודעים, תמיד מדברים על ראול ומזכירים שהוא תמיד היה ג'נטלמן למופת ולא ספג אף כרטיס אדום למרות קריירה ענפה של 1000 משחקים. וגם פיליפ להאם לא ספג אף כרטיס אדום ומעולם לא הורחק לא במדי באיירן ולא בנבחרת וזה עוד יותר מטורף כי הוא שחקן הגנה כמובן. להאם פרץ איי-שם ב-2006 והשתלט על העמדה בבאיירן ובנבחרת, זוכר אותו עם השער נגד קוסטה-ריקה. הוא לא היה חזק פיזית מעולם אבל שקט, קר-רוח, מאוד-מאוד חכם ומסור ואפילו כקשר עם פפ היה בסדר. אני חושב שהוא נכס, מנהיג שקט, בהחלט יכול לסחוב עוד עונה. ברור שהיום כשבאיירן תוקפת בחמת זעם ובגלל שאיבד מהמהירות אז לעתים יש לו משחקים פחות טובים, אבל עדיין מדובר במצ'אפ לא פשוט מולו אלא אם כן השחקן מולו הוא גריזמן\האזרד\מפלצות בע"מ ברצלונה.

 

דור הופמן על אריאן רובן: נשבר בקלות: על הקריירה של אריאן רובן
השחקן מתקשה להשלים עם כך שהוא כבר לא יכול להשלים 90 דקות • במשחק האחרון בנבחרת הולנד נפצע, ובבאיירן מינכן הוא מתוסכל בכל פעם שמוחלף • "אני מאוכזב וכועס", סיכם הקשר

http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2016/11/15/14792411822064_b.Xxx

ביום ראשון האחרון, בניצחון הולנד 1:3 על לוקסמבורג, שבר אריאן רובן בצורת של שנה אחת בדיוק, על היום, ללא שער במדים הלאומיים. זה היה גול רובן טיפוסי: הקשר קיבל את הכדור באגף ימין, חתך למרכז, היטעה את השומר וגילגל פס לפינה הרחוקה ופנימה.
גם ההמשך היה טיפוסי: כאבים בשריר אילצו את דני בלינד להחליף את כובש השער בהפסקה, ההשתתפות בקלאסיקר מול דורטמונד בשבת הוטלה בספק, וזאת למרות שהולנד עמדה בדרישות של באיירן מינכן והוציאה את השחקן מהסגל למפגש ההכנה מול בלגיה ארבעה ימים קודם לכן. היתה עיסקה, כל הצדדים עמדו בה, ובכל זאת היא כמעט התפוצצה. "חדשות טובות", הרגיעה אתמול האלופה הגרמנית, "הפציעה של רובן מינורית ואין סיבה שלא ישחק בשבת".
ההולנדי שרד הפעם, אך הסטטוס הנוכחי שלו - כדורגלן עם מדבקת "זהירות שביר" - מקשה עליו את החזרה. למראית עין נדמה שהכל בסדר - רובן כבש ארבעה שערים בתשעה משחקים מאז שב מהפציעה, והוא שוב חלק מרכזי בקבוצה מנצחת שמובילה את הטבלה. אבל הבעיה היא שהוא רוצה יותר. "חבל לי, זה היה משחק מיוחד עבורי ורציתי לשחק 90 דקות", אמר לפני שבועיים כשהוחלף בדקה ה־64 במשחק החזרה שלו לאיינדהובן. התוצאה היתה 1:1 כשיצא ומחליפו דגלאס קוסטה בישל את שער הניצחון. "אני מאוכזב וגם כועס, אולי אנצ'לוטי חושב אחרת ממני", הוסיף בסיום.
ארבעה ימים לאחר מכן, מול הופנהיים, רובן שוב הוחלף, וכשירד לספסל חלף על פניו של המאמן האיטלקי מבלי להישיר אליו מבט. "רובן היה מצוין במשך 70 דקות ורציתי להכניס מישהו טרי, אין שום בעיה בינינו", הסביר המאמן. אנצ'לוטי ידוע כמי שיודע להתנהל עם כוכבים גדולים ולכן אפשר להאמין לדבריו. לא פעם גם הודה שהחליף את ההולנדי כדי לשמור על בריאותו. "אנחנו כל כך שמחים שהוא שוב איתנו", הכריז בחודש שעבר, "הוא שחקן מאוד חשוב עבורנו".
באיירן ואנצ'לוטי מתנהלים בחוכמה. הקיצוני ההולנדי כבר בן 32, ולמרות הפציעות הרבות שעבר סגנון המשחק שלו נשאר כפי שהיה, עם הרבה דריבלים ופריצות באגף, מה שהופך אותו מועד לפציעות נוספות. רובן, שחקן תחרותי ביותר, מתקשה להפנים שאינו יכול להשלים 90 דקות בכל משחק כפי שעשה כשהיה צעיר וכשיר, והדבר יוצר אצלו תסכול. נוסף על כך, ההולנדי נכנס לחודשים האחרונים של החוזה שלו בבאיירן ואפשר להניח שהוא נחוש לזכות בחוזה חדש ומשודרג.
בשבועות האחרונים נפוצו שמועות על כך שקרל היינץ רומיניגה מכין את הטפסים, אך חתימה רשמית טרם היתה. אין ספק שרובן בכושרו הנוכחי יכול לתרום עוד המון לבווארים ולנבחרת הולנד, אבל הקשר חייב להבין שהוראות ההפעלה שלו שונות משל השאר, ושמנוחה היא חלק קריטי ובלתי נפרד מחייו.

 

באיירן מכחישה את הפרסומים ב-'לאקיפ' לגבי חוזהו של ריברי. באיירן מינכן הפתיעה הערב (חמישי) כאשר בחרה להגיב לידיעה שפורסמה בלאקיפ לפיה, פרנק ריברי הגיע לסיכום עם המועדון על הארכת חוזהו. באלופת גרמניה נמסר כי: "הידיעה שפורסמה הבוקר איננה נכונה. ריברי לא הגיע להבנות לגבי חידוש החוזה עד 2018". בפרסום של העיתון הצרפתי הבוקר נכתב כי ריברי, שמסיים חוזה בקיץ הקרוב, יכנס לעונתו ה-11 במועדון הבווארי וישתכר בסכום אדיר של 14 מיליון יורו. במקביל צריך לזכור כי הבווארים אמורים להגיע לסיכום גם עם אריאן רובן, שחוזהו מסתיים גם כן בקיץ. יו"ר באיירן, קרל היינץ רומינגה, אף הצהיר לאחרונה שהשיחות עם ריברי בן ה-33 אמורות להתחיל בקרוב.

*****

גם רובן וגם ריברי יכולים עדיין לתרום לקבוצה ואני כאחד שחובב נוסטלגיה בטח לא הייתי משחרר אותם. קומאן עדיין צעיר ודוגלאס קוסטה לא יציב. אבל זה ממש לא הזמן בו צריך לשדרג את השכר. להיפך. זה השלב בו רובן וריברי צריכים 'להוקיר' לבאיירן תודה על כך שהשתכרו יפה מאוד במרוצת השנים ומעדיפים להישאר בקבוצה בה הציגו את הכדורגל הטוב ביותר שלהם, בצמרת האירופית. לטעמי מגיעה להם הארכת חוזה בשנה נוספת בתנאי שהחוזה יקוצץ במעט ואם לא אז לפחות שלא יעלה. אני לא אהבתי למשל את השדרוג שקיבל כריסטיאנו רונאלדו מה גם שהוא קצת יותר בריא מרובן וריברי שלא מסוגלים לסחוב עונה שלמה או אפילו 3/4 עונה.

 

כתבה גדולה של מיכאל יוכין על התקופה הרעה של באיירן תחת אנצ'לוטי. לא קראתי הכל אבל אני מסכים עם הרעיון הכללי. זה קטנוני להיכנס לעובי הקורה ולנתח משחק-משחק אצל באיירן וגם אצל פפ היו רגעים צולעים, אבל באיירן לא אגרסיבית מספיק, בהחלט נינוחה מידי.

השוק של קרלו: באיירן מינכן לא משכנעת עד כה תחת קרלו אנצ'לוטי
בקרב הגדול, תומאס טוכל הביס את המאמן האיטלקי מבחינה טקטית, בעוד שחקני האלופה נראים מתחילת העונה נינוחים ולא נחושים מספיק. האם יש סיכוי לקרב צמרת אמיתי בבונדסליגה?

http://images.wcdn.co.il/2189786-18.Xxx?crop=w635

קרלו אנצ'לוטי הוא מאמן של שחקנים. זה ידוע לכל, והוא תמיד היה אהוד בחדר ההלבשה, מאז אימץ את הגישה הנינוחה עוד בתחילת הקדנציה הארוכה במילאן. פעם, כאשר היה צעיר, ניסה האיטלקי להילחם על עקרונותיו הנוקשים ואף העזיב את ג'אפרנקו זולה מפארמה לפני שני עשורים בדיוק, אך הוא למד את הלקח והחליט להסתגל לרצונותיהם של הכוכבים. לא מפתיע, אם כך, שהוא זכה לתמיכה כה רחבה. בצ'לסי היו השחקנים עצובים לראות אותו עוזב ב-2011, ובריאל מדריד עשה כריסטיאנו רונאלדו שמיניות באוויר על מנת לשכנע את הנשיא פלורנטינו פרס לא לפטרו ב-2015 – אך לשווא. התכונה הספציפית הזו היא שאיפשרה לאנצ'לוטי לקבוע שיא נדיר – הוא המאמן היחיד אי פעם שהדריך קבוצות פאר בכל חמש הליגות הבכירות. כאשר חיפשה באיירן מינכן את המחליף לפפ גווארדיולה, היא בחרה באיטלקי על מנת לשחרר את הרסן. שלוש שנים עם המאסטרו הקטלוני סחטו את השחקנים באליאץ ארינה נפשית עד הטיפה האחרונה. הדרישות תמיד היו גבוהות במיוחד, התדכירים הטקטיים מדוקדקים עד הפרט הקטן ביותר, השינויים בהרכב ובשיטה הופיעו על בסיס שבועי. האובססיביות של גווארדיולה ונטייתו להמציא את הגלגל מחדש ללא הפסקה גררו ביקורת לא מבוטלת, בין היתר מצד הקהל. ניתן היה להבחין בכמיהה לחזור לשורשים, לסגנון הפשוט והדורסני שאיפיין את עידן יופ היינקס האהוב. אנצ'לוטי נתפס כאדם הנכון למשימה בזכות אופיו והכישורים הבינאישיים.

החיוך חזר, הרעב נעלם
ואכן, ההשפעה החיובית ניכרה מהיום הראשון. פרנק ריברי, למשל, לא הסתיר את שביעות רצונו מהשינוי בעמדת המאמן, פרח במחזורים הראשונים בליגה ושיבח את הבוס בכל הזדמנות. "לא צריך להגיד לי מה לעשות, כי אני צריך חופש על המגרש. רק צריך לטפוח לי על השכם. סוף סוף אני מרגיש שהמאמן סומך עלי. אנצ'לוטי הוא מאמן גדול, הוא מתנה למועדון שלנו", הכריז הצפרתי כבר ביולי. אנחת הרווחה נשמעה היטב בכל מינכן, כי קשה מאוד לשרוד במשטר של גווארדיולה במשך שלוש שנים תמימות. אפקט אנצ'לוטי היה מיידי, אך במהרה התברר שיש לו גם אספקטים קצת פחות מעודדים מבחינת המועדון הבווארי.

לכל מטבע יש שני צדדים, וכבר בספטמבר החלו לדלוף הדיווחים כי בהנהלת באיירן מודאגים מאוד מרמת המחוייבות של השחקנים. אנצ'לוטי הגיע על מנת שהאווירה בחדר ההלבשה תהיה נינוחה, אך התחושה היתה כי היא נינוח מדי. את הדריכות התמידית בעידן גווארדיולה החליפה שאננות. עיתונאי גרמני איתו שוחחתי אז הדגיש: "זה לא מקרי שאנצ'לוטי זכה בשלוש אליפויות בלבד במשך 20 שנה". כאשר נבחר אנצ'לוטי כיורש בינואר, סברו בבאיירן – וגם זה סוג של שאננות – שהאליפות מונחת בכיסם בכל מקרה, והמטרה צריכה להיות הצלחה בליגת האלופות, שם יש לאיטלקי רקורד מחמיא הרבה יותר. אלא שכבר אחרי מחזורים ספורים, בעוד באיירן פותחת עם רצף נצחונות, האליפות הזו לא נראתה מובנת מאליה כי הנצחונות לא היו משכנעים כלל. החיוך אולי חזר, אבל הרעב נעלם.

באיירן לא באמת היתה ראויה לגבור על שאלקה, התקשתה מאוד במשחק הביתי מול אינגולשטאדט, ואפילו את המבורג האומללה ניצחה 0:1 רק בדקה ה-88. אחרי הפסד אנמי במדריד לאתלטיקו, במשחק בו שלטה באיירן בכדור כמו בעידן גווארדיולה אך בקושי סיכנה את השער, החל שלב השאלות הקשות. "האם אנצ'לוטי נחמד מדי?", תהה כריסטיאן פאלק ב"ספורט בילד", והתוצאות בבונדלסיגה הדגישו את הבעיה. 1:1 ביתי מול קלן לווה ב-2:2 בפרנקפורט שהצליחה להשוות על אף שהיתה בנחיתות מספרית. "מוקדם לדבר על משבר. לא ניצחנו בשלושה המשחקים האחרונים, אבל שיחקנו טוב", קבע אז אנצ'לוטי, אך זה לא היה מדויק. באיירן לא שיחקה טוב, והתבררה כפגיעה למדי בהגנה.

ההגנה פגיעה, מולר אבוד
אחד השינויים הטקטיים המובהקים ביותר של האיטלקי נובע מכך שהוא שולח את המגנים לתמוך בהתקפות, אך במקביל משאיר את צמד הבלמים בעמדות נסוגות יותר בהשוואה לגווארדיולה. כתוצאה מכך נוצרים מרווחים גדולים בין החוליות. "איפשרנו ליריבות להגיע למצבי הבקעה רבים מדי, ואנחנו צריכים לעבוד על זה", קבע הקפטן פיליפ לאם, בעוד ג'רום בואטנג אף מתח ביקורת לא מרומזת על המאמן אחרי ההפסד לאתלטיקו והצהיר: "קו ההגנה היה נמוך מדי".

יש שחקנים שמרוויחים מהשיטה של אנצ'לוטי, ובראשם יוזואה קימיש שהפך לפתע לסקורר מדופלם בהדרכת המאמן האיטלקי, אבל לאחרים היא מתאימה פחות. מערך 3-3-4 פוגע קשות בתומאס מולר, שלא מצליח לחזור לכושר אחרי הכשלון האישי באליפות אירופה, ודחיקתו לאגף לא מועילה לו כלל. כאשר אריאן רובן וריברי משחקים באגפים, יש לטקטיקה הזו יתרונות ברורים, אך זה לא המצב עבור מולר – הוא כבש אמנם פעמיים בליגת האלופות, אך עדיין תקוע על אפס שערי בונדסליגה. בנוסף, תלויה באיירן רבות במוביליות של ארתורו וידאל בקישור, בעוד רנאטו סאנצ'ס טרם התאקלם לרמה הנדרשת. אתמול, במשחק הגדול בדורטמונד, נעדר הצ'יליאני בגלל פציעה, והיתה לכך השפעה עצומה.

לקרב מול החבורה של תומאס טוכל הגיעה באיירן במצב לא אידיאלי בלשון המעטה. במחזור הקודם, לפני פגרת הנבחרות, כשל אנצ'לוטי במאבק הטקטי מול צעיר מאמני הליגה, יוליאן נאגלסמן, וסיים בתיקו 1:1 ביתי מול הופנהיים. לוח המשחקים איפשר ללייפציג הלוהטת לעקוף את הבווארים ביום שישי בדרך לפסגה, והלחץ התעצם. ללא וידאל ורובן, היה צורך לחפש פתרונות יצירתיים, אבל האיטלקי לא עשה זאת, וההרכב היה צפוי במיוחד, כאשר מולר שוב שובץ באגף. מנגד, דווקא מאמן בורוסיה היה גמיש במיוחד.

טוכל הדהים את אנצ'לוטי
בשלוש העונות הקודמות, התרגלו הפרשנים לפענח מערכים של גווארדיולה שלא היו מובנים גם אחרי פרסום ההרכבים, והתעדכנו לא פעם תוך כדי משחקים. הפעם סיפק להם טוכל חומר למחשבה. הוא לא רק הציב שלושה בלמים מול רוברט לבנדובסקי שהיה חלוץ החוד הבודד של האורחת, אלא שלח למגרש את אדריאן ראמוס לצד פייר-אמריק אובמיאנג. זו היתה ההפתעה הגדולה – הרי הקולומביאני הוא המחליף של הגאבוני, והם שיתפו פעולה בהרכב פעם אחת בלבד העונה קודם לכן, נגד אינגולשטאדט הקטנה.

אלא שטוכל היה נועז. הוא הנחה את שני החלוצים ללחוץ על הבלמים של באיירן גבוה ככל הניתן ופגע קשות בבניית המשחק של אנצ'לוטי מאחור, כי למאטס הומלס לא היתה זמן לנשום עם הכדור. מאחורי הצמד ההתקפי שולבו מריו גצה ואנדרה שורלה בתפקידים קדמיים, וכאשר חטפה דורטמונד את הכדור היא הצליחה לייצר יתרון מספרי בשטחים קרובים לשער היריב. בהיעדרו של גרזן אמיתי מסוגו של וידאל, זה היה יעיל במיוחד. חופש הפעולה שקיבלו לוקאש פישצ'ק ומרסל שמלצר באגפים, בזכות הגיבוי שקיבלו משלושת הבלמים, הוסיף גם הוא מחץ, והתנועות ללא כדור בילבלו את העורף האדום.

באיירן לא היתה מוכנה להתמודדות עם ההפתעה הטקטית, וספגה כבר בפתיחה. פישצ'ק זז למרכז ומשך איתו את המגן השמאלי דויד אלאבה. לשטח שהתפנה פרץ גצה ומשך איתו את הומלס, בעוד ריברי צופה בנחת מהצד ואפילו לא מנסה לעזור להגנה. אולי בכל זאת צריך להגיד לו מה לעשות לפעמים? כדור הרוחב של אקס-באיירן, ששב הביתה לדורטמונד וסיפק את משחקו הטוב ביותר מזה זמן רב, הגיע בדיוק למקום בו היה אמור להיות הומלס מלכתחילה. אומביאנג היה חופשי ומאושר בתיבת השוער (!!!) והכניע את מנואל נוייר.

כדאי להמתין עם המסקנות
מנגד, על אף שהחזיקה בכדור הרבה יותר, התקשתה מאוד באיירן להגיע למצבי הבקעה. ריברי נשמר היטב ואיבד לבסוף את העשתונות, לבנדובסקי הועלם, מולר לא הורגש, והקישור לא היה יצירתי מספיק. זה היה משחק חשוב מאוד, עם השלכות פוטנציאליות מרחיקות לכת על המשך העונה, אבל שחקני באיירן בכל זאת לא היו רעבים, והשאננות עדיין ניכרה היטב. הליקויים בתחילת הקדנציה של אנצ'לוטי באו לידי ביטוי בבת אחת – מוטיבציה לא מספיק גבוה, היעדר גמישות והכנה טקטית בעייתית. דורטמונד ניצחה כי היתה עדיפה בפרמטרים אלה. מדובר גם התחומים בהם גווארדיולה עולה על האיטלקי בפער ניכר.
האם צריך להסיק מכך שההימור על אנצ'לוטי היה שגוי? ברור שלא – עוד לא הגענו לסוף נובמבר, ואסור בשום אופן למהר, מה גם שבאיירן עדיין מקדימה את דורטמונד בשלוש נקודות בטבלה, והיא נותרה הפייבוריטית הברורה לסיים בפסגה. עם זאת, עוצמת פעמוני האזהרה שצילצלו כבר מזמן התגברה אתמול מאוד, ולכל הגרמנים שלא אוהדים את באיירן יש סיבה אמיתית לאופטימיות. אולי הפעם תהיה הבונדסליגה תחרותית, ואולי אנצ'לוטי לא יזכה באליפות הרביעית בחייו. מבחינת חובבי הכדורגל הנייטרלים, זו בהחלט בשורה משמחת.

 

http://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2016/11/24/champions/1479972008_801892_1479972908_portada_normal_recorte1.Xxx

סוער במינכן לאחר ההפסד אמש 2:1 לרוסטוב. מאז תחילת 2015 באיירן לא הפסידה שני משחקים ברציפות, ומעבר לכך באיירן לא הפסידה פעמיים בשלב הבתים בליגת האלופות מאז עונת 2004/05 אז נכנעה פעמיים ליובה. לאנצ'לוטי שסופג את מרבית האש מהתקשורת בהחלט הייתה ביקורת עצמית - "כמאמן אני חייב לקחת אחריות. היינו רעים מאוד. אני חייב להחזיר את הקבוצה למסלול בהקדם האפשרי", אמר לאחר המשחק. 'קרלו, יש לנו משבר', זעקו ב-TZ הגרמני והוסיפו שאנצ'לוטי מאכזב מאוד במשחקים הגדולים העונה. ב-'בילד' כתבו שזה לא היה זמן לרוטציות ושאנצ'לוטי נראה קפוא, תרתי משמע. בעיתונות כתבו שבאיירן חסרת זהות ולמרות שאנצ'לוטי על הקווים כבר כמה חודשים עדיין הוא לא מצא את השיטה המתאימה. כמוכן רומינגהה מתח ביקורת על הבלם בואטנג ואמר שהוא צריך להירגע קצת. בבאיירן לא אהבו את העיסוק המוגזם שלו בדברים שלא קשורים לכדורגל כמו תצוגות אופנה והפעילות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת בכלל.