נבחרת ישראל: מסכמים עוד קמפיין כושל

אני לא יודע כמה כבר יש להרכב הפותח איזשהו משקל בצמד המשחקים הבאים. בסופו של דבר, זה לא גמר המונדיאל, ולא משחק העפלה אליו, אלא צמד משחקים, מול 2 נבחרות שאנחנו צריכים לנצח, בכל הרכב שנבחר מבין 18 השחקנים שזומנו. עם בוזגלו על חשבון גולסה, או גרשון על חשבון טיבי, אין שום סיבה שלא ננצח את 2 המשחקים האלו. וכן, אני מודע לכח של המקדונים, ולפיזיות, ושכל הבלמים שלהם מעל מטר 90, ושהם יכולים לתסכל אותנו במשך 90 דק', אבל לטביה עשו לנו את זה, וגם קפריסין ואפילו אזרבייז'ן.

ההבדלים בין כל ההרכבים שנבחר, פרט לאי שיבוצם של טב"ח/זהבי/חמד לא יהיו בעלי פער כל כך גדול על הרכב אחר. אם נוציא תיקו עם ההרכב הזה, אנחנו נוציא תיקו עם הרכב אחר גם, או נפסיד, זה לא משנה, זה סתם התייפיפות והכנת תירוצים מראש. עם כמה שאני לא סובל את גולסה, וחושב שהוא יותר פרחח משחקן כדורגל, גם איתו אנחנו חייבים לנצח את מקדוניה, אם הנבחרת בכלל רוצה להוציא מהפה שלה את המילה פליאוף, או בניה, או אפילו תהליך.

בכל מקרה, אני גם חושב שגרשון צריך להיות בהרכב כבאנקר.

 

הדיון ננעל, ניתן להמשיך אותו בדיון של צמד המשחקים הבאים של הנבחרת.
הדיון יפתח שוב לאחר סיום המשחקים במחזור הקרוב.

 

מאחל בהצלחה לנבחרת תמיד, לא משנה באיזה מצב. הנבחרת רחוקה אגב מלהיות מושא הערצה או למשוך עניין עם כל הכבוד למה שמוכרים לנו בתקשורת. משחק סביר ואפילו טוב נגד איטליה זה לא מספיק. האמת שצמד המשחקים האלה די משעממים ויש לנו רק מה להפסיד, פחות מ-6 נקודות הן אסון.
אייל גולסה בהרכב, הא? כל-כך 2010. האמת שהייתי חוזר לימים האלה - הפועל דורסת וזוכה בדאבל, תקופת התיכון. העולם היה מקום טוב יותר לחיות בו. וברצינות - עזבו את זה שגולסה שחקן שש-בש במכבי ת"א בינתיים - לא מבין את הצורך בשלושה קשרים באמצע. למה לא לצוות את אצילי יחד עם זהבי, טב"ח ותומר חמד וליצור ארטילריה התקפית מהירה ומגוונת? זה בידיוק המשחק שצריך לתקוף בכל הכוח ולא לבזבז זמן, אז מה אם מדובר במשחק חוץ. אני זוכר את גוטמן כבר נתקע עם תיקו 1:1 בפתיחת קמפיין המוקדמות ב-2014 עם 1:1 נגד אזרבייג'אן או משהו כזה. בהגנה רמי גרשון הוא השחקן מס' 1 שלנו ואני מעדיף שצדק ישחק לצידו.

 

אלמוג כהן בראיון ל-'וואלה ספורט':

http://images.wcdn.co.il/1444667-18.Xxx?crop=w635

"עניתי למאמנים. העיפו אותי. סיכנתי את הקריירה".
"הריב עם גוטמן? הייתי יהיר. הבעיה הייתה שלי, לא שלו" * "בגרמניה לא לפתוח היה סיוט. כמה טעויות עשיתי, עד שהבנתי" * "לינקה אמר לי: שוויינשטייגר יצא מגדרו כשחתמת באינגלושטאט" * אלמוג כהן עושה חשבון נפש וחושף: בגלל 60 אלף יורו אני לא בבאר שבע. ראיון

"המאמן שלי אמר באחת האסיפות שכיף לו לאמן שחקן כמוני, שנותן אלף אחוז, בלי אגו, למען הקבוצה. פעם לא הייתי כזה. מה שיניתי? האמונה שלי, התחזקתי. הבנתי שהכול קורה לטובה"
"הכדורגל הישראלי, מבחינת הרמה, מתאים לסגנון של הליגה השנייה בגרמניה. מכבי תל אביב או באר שבע בבונדסליגה? יהיה להן מאוד קשה לשרוד"
"דיברתי עם אלישע לוי וסגרנו שאם לא אחתום בנירנברג, אסגור במכבי חיפה. בסוף חתמתי. ואז הוא הגיע להפועל באר שבע. סוד קטן, הכול היה סגור, פרט לעניין קטן: היה לנו ויכוח על 60 אלף יורו"

אתה מספר שהאמונה שינתה אותך. היום לא היית עונה לגוטמן באסיפה ונזרק מסגל הנבחרת?
"אין לי מה להגיד על התקופה הזאת, באמת, הייתי כזה צעיר ויהיר בראש. אני חושב שהבעיה היא שלי, לא של אלי. פעלתי כמו סוג של ילד. בבונדסליגה לא לפתוח היה מבחינתי סיוט, לא ידעתי איך לקבל את זה. היום מאוד התבגרתי ואני מבין מה זה להיות שחקן ספסל. לא הייתי צריך לענות לאלי באותה אסיפה. כשמאמן מדבר צריך לשתוק. פגשתי אותו בחתונה של ורמוט, דיברנו והכל בסדר. אין לי כלום נגדו. אם אני מסתכל על עצמי, אז אולי כדאי לשמור על הפה. הוא העיר, עניתי לו 'בסדר' בצורה ילדותית. דבר כזה אי אפשר לעשות בגרמניה. אתה יודע מה הייתי עושה בנירנברג? הייתי עונה למאמן. היו פעמים שהעיפו אותי מהאימון. סיכנתי את הקריירה שלי. הייתי בא לאימון ביום ראשון מצוברח, מתוסכל. כמה טעויות. עד שהבנתי"
מה הבנת?
"שאני חייב להתחיל ליהנות מהזמן הזה, כי אלו רגעים שלא יחזרו".
תהיה שחקן סגל קבוע אצל אלישע לוי?
"אם אני אשחק, ואני מאמין בעצמי שאשחק אצלו, אז כן. אני יודע מה אני מסוגל לתת לנבחרת. אלישע מאמן טוב, אדם מאוד אמיתי שהולך עם הדברים שהוא מאמין בהם. אלישע לא הולך עם מי שחשוב בתקשורת, עם מי שכותבים עליו. לא אבקר אותו אם הוא לא יזמן אותי. מי שזומן צריך לדבר, מי שלא זומן לא צריך להשמיע את דעתו".
נאתכו השמיע.
"קראתי את הראיון אצלך, אבל אם אלישע אמר במסיבת העיתונאים שהוא לא חצה קו אדום, אז זה בסדר. רק הוא צריך לקבוע מי מתאים לו. גם אני ראיתי את עצמי מתאים לסגל, אבל לא הייתי מדבר. אני מקווה שיפרגנו לי אחרי המשחק".
ואם לא?
"אם לא אהיה טוב מול מקדוניה, חשוב שתבקרו אותי. מהיום אני רוצה להיות אמיתי. זה חלק מהמשחק, לא?".

 

ברור. הדבר השני ששחקן כדורגל ישראלי אוהב אחרי הכדור, זה את המיקרופון.

אלמוג כהן, ניר ביטון, ערן זהבי, צדק, גולסה, גורש - את מי לא שמעתי ביממה האחרונה מתראיין. וכולם אומר את אותו הבולשיט ומוכרים לנו את אותם הלקרדות. לכו, תביאו 6 נקודות, ואז נדבר.

 

אלישע לוי בטח לא 'רוצה להיכשל', הבעיה שהשתן עלה לו לראש ושהוא כמו יתר מאמני הנבחרת לא לומד מהטעויות של קודמיו. אלישע חושב שבאמצעות מילים יפות הוא ישיג נקודות וזה לא נכון, הביקורת עליו תלך ותצמח עם המעידה הראשונה האמיתית, כמו קודמיו. הבעיה שהוא מדבר כאילו הוא המציא את הכדורגל. גרנט היה בונקריסט אבל הלוואי על כל נבחרת רמת מחויבות כמו שהייתה לחבורה המלכודת(גם אם המזליסטית) הזו - משהו שהיה חסר מאוד אצל שלמה שרף ודור הזהב ההוא; קשטן היה עקשן; לואיס פרננדס היה חכמולוג; אלי גוטמן הלך בצורה עיוורת אחרי שחקנים מסוימים וטעה.

לגבי אלמוג כהן - בנתניה הוא היה קשר אחורי עם מוסר עבודה גדול אבל בזמן מסוים ואפילו בעונה האחרונה שלו שם הוא החל לזרוק זין, חשב שהוא בוסקטס. כך קרה גם בנבחרת אגב ולדעתי אפילו בחלקים מסוימים מהבונדסליגה וחבל. אגב, לא משנה כמה הטעות לבחור בו במקום בערן זהבי, שחקן אחד שהגיע מראש בהשאלה בניגוד לזהבי שהיה אפשר לרכוש את הכרטיס שלו וזה לא הכל - הייתה טעות - אלמוג כהן היה כישלון טוטאלי בהפועל וזה לא משנה אם היינו קבוצה פח ומבורדקת ומפולגת.