2016 NBA: קינג ג'יימס סוגר מעגל - האליפות נוסעת לקליבלנד!

אני ממש לא בקטע למי יש גדול יותר אלא מי עושה לי את זה מבחינת יופיו של המשחק ועם כל החוסר חיבה שלי
לקובי ברור שמבחינת כדורסל הוא עשה לי את זה ובגדול בדיוק כפי שמייקל עשה לי את זה עם הבולס ובדיוק
כפי שעשו לי את זה סקרמנטו קינגס או לחילופין בכדורגל הולנד ב74...
ממש לא מעניין אותי מי זכה ובגמה גביעים ,אני מחפש להנות מכדורסל /רגל/טניס וכו' וכל השאר לא ממש רלוונטי
עבורי.

 

רונאלדו ולה ברון ? שמיים וארץ

 

הגמר במילה אחת-לברון.הוא הביא אליפות ראשונה לקליבלנד בכך ספורט שהוא(!!!).הם חזרו מ3-1 בלי יתרון ביתיות וניצחו קבוצה של 73-9 בעונה הסדירה.דיוויד גריפין עשה החלטה טובה בסוף בפיטוריו של בלאט(השאלה כמה % זכייה באליפות יש ללו). כל תגובות האנטי לברון פה ושהנבא בינוני כיום די משעשעות.האם הייתם אומרים אותו דבר אם gs היו מנצחים?

Sent from my ONE E1003 using Tapatalk

 

כן גם אני אכלתי את הכובע, לא נתתי סיכוי לקאבס.
מגיע להם את על הקרדיט למרות כל הביקורות עליהם פה
מי שחתום על האליפות הזאת בשבילי זה איורוינג ובגדול
לברון בא ועשה את מה שציפו ממנו, אבל אירוינג הוכיח היום שהוא שחקן קלאץ׳ של הרגעים הגדולים, נתן בקיבעות תשובה לכל מהלך של הספלאש בערב שלברון רק עם קליעה אחת מבחוץ.

את המשחק של גולדן היה אפשר לחלק ל2
-הסמול בול שלהם, שבמצב כזה יש לטריסטן יתרון גדול בצבע.
-ההרכב שכולל את אזילי/ורזאו ששניהם ביחד הערב עם 2 ריבאונדים!! יש יתרון בהרכב הזה אבל פה אני חושב שקאר טעה, מילא שאזילי במחצית הוריד יתרון +8, ברבע האחרון באמצע ריצה משום מה הוא הכניס אותו ולברון פשוט חגג עליו בפיק&רול, הבן פשוט לא לרמה הזאת
ופה באמת מורגש החסרון הגדול של בוגאט

אבל בכל אופן אין תירוצים ושאפו לקליבלנד הגיע להם
והכי שמח היה לראות זה שחקן כמו J.R זוכה באליפות.

 

פייר? לא האמנתי שהם יחזרו לסדרה הזאת. חבורה של גברים, מה נגיד.

 

נראה לי שאני מתחיל להבין איך כל כתבת NBA ברשת הישראלית מגיעה לעשרות טוקבקים.
אנשים (גם בדיון הזה, כמובן) אכולי שנאה בקטע הזוי, לא מסוגלים לפרגן, רבים אחד עם השני כמו סתומים, רק מתלוננים על ליגה גרועה או מכורה או ליגה עם שיפוט גרוע, ולמה השחקן הזה הוא לא באמת ולמה הוא זבל בן זבלים שלא מגיע לו כלום. אלוהים אדירים, מה הליגה הזאת עושה לכם? זה בקטע אירוני בכלל ואני לא בעניינים?


המסקנות שלי על הדמיויות המרכזיות:
* לברון כתב את עצמו כשחקן היסטורי, בלי ויכוחים, חזר להיות חייזר אבל הפעם גם מרגש ועם טבעת.
* הייתי בטוח שקרי הוא כבר שחקן היסטורי חייזרי בעצמו, ולא הבנתי איך נוצר כדורסלן כזה בכלל ואיך זה הגיוני, ואז הגיע הפלייאוף ובעיקר הגמר הזה.
הוא מדהים, אבל זה נעצר איפשהו, יש מקום לתהות מה היה קורה אם היה מקבל הרבה פחות עזרה מהחברים, ולא היתה לו אפשרות להיעלם.
* קיירי ענק, ואנדרייטד. עם קצת יותר יציבות והוא בליגה של ההכי גדולים לדעתי.

 

אם נתנתק לרגע מסערת הרגשות של השמחים/מאוכזבים ולמרות ההערכה הגדולה ללה ברון אני בפירוש
לא מציב אותו באותה סקאלה של מייקל / מג'יק /בירד / בראיינט ואני מדבר על כשרון נטו בלבד.

 

אתה מצד אחד לא מתעסק בספקולציות שלא מבוססות על כלום ושום דבר ומצד שני עושה בדיוק את זה כשמנתח את רמת היריבות שהלייקרס פגשה מרצף של בק טו בק ושלושה גמרים רצופים בסה"כ.

קודם כל, אפשר ועושים את זה כל הזמן, בכל אתר ספורט.
הרי גם לייקרס של 85 לא שיחקה מול הבד בוייז בשיאם או מול סן אנטוניו של לפני שנתיים ועדיין מנתחים מי היה מנצח את מי על סמך הסגלים, על סמך המאצ'פים, אימון, סגנון, עומק וכו..

ראינו כבר כמה ג"ס מאבדת את היכולת תחת הסלים כשהיא מקבל גוף אמיתי בצבע, תוסיף לזה את הסנטר הכי טוב במערב בשיא שלו(ביינום) ואת הPF הכי טוב בליגה באותם ימים(גאסול) עם אודום שהיה משחק 3-4, מוביל כדור, קולע מבחוץ ונותן עונה מהספסל של 15-7 וכששלושתם גם עילויים בהגנה באותם ימים והינה קיבלת שלשה גבוהה שהייתה ממררת לג"ס את החיים וחושפת עוד יותר את הבינוניות של קליבלנד(שהיא קבוצה עם המון רצון ורעב, אבל אלופה בינונית מאוד).
ומכל זה לא הגעתי לנתון הלא מעניין הזה שללייקרס היה בעונת האליפות השנייה את הסטופר הכי טוב בליגה(שנתן פליאוף נהדר) ושנה אחת לפני כן היה לה עילויי הגנתי צעיר באותו תפקיד(שנתן פלייאוף נהדר שלמעשה עשה לו את השם שיש לו היום).

מעל כולם כמובן ניצח השחקן הטוב בליגה באותם ימים- קובי בראיינט שגם הוא עילוי הגנתי.


הלייקרס של שאקובי הייתה טורפת כל מה שעובר בליגה הזאת בעונה האחרונה כשאולי היחידה שבאמת הייתה קצת מקשה עליה זו אוקלהומה, בגלל הגיל ובגלל האתלטיות.
מי שראה בעיניים שלו מבין שאין פה בכלל תחרות, זו ליגה שונה, אין פה אף צמד שמתקרב בכלל ברמה שלו למה שנתנו שאק וקובי(כשהראשון הוא השחקן הכי טוב בהיסטוריה כשהוא היה בשיא שלו וב2001 הוא היה בשיא שלו).אין פה באמת אף גבוה שהיה מדגדג את אוניל בשיא שלו בצבע ומונע ממנו להגיע למספרים ההיסטוריים שלו, אין היום אף קבוצה עם יותר משחקן וחצי "רעים" בסגל, ללייקרס ההיא היו בקלות 5-6 כאלה.

שתי הקבוצות האלה נתנו פליאוף די בינוני.
אנשים שוכחים אבל ג"ס אשכרה נראתה פחות טוב מהיריבה שלה בגמר מערב ב4 משחקים מתוך 7, אני לא זוכר אי פעם אלופה שזה קרה לה בהיסטוריה.
קליבלנד, שיחקה על הילוך 1 עד הגמר וגם בגמר ב-4 משחקים ראשונים נראתה חלשה מאוד, שבירה מנטלית מאוד ומי יודע אם הסדרה הזאת לא באמת הייתה נחתמת ב-5 משחקים די קלילים אם גרין לא היה מורחק ממשחק 5.

מה שלברון עשה ממשחק 5 והלאה זה בהחלט יכנס לספרי ההיסטוריה.
אבל בהשוואה לאלופות היסטוריות? אני לא ראיתי אלופה היסטורית שיוצאת מהגמר הזה.
נראה בעונה הבאה, האלופות ההיסטוריות בדרך כלל לא מאבדות את הכוח שלהן אחרי עונה אחת.

אגב, להציג את דאלאס כאיזה אינדיקציה למשהו זה בולשיט אחד גדול.
הלייקרס כבר הייתה אחרי רצף של שלוש עונות טובות מאוד(ואל תתבלבל גם העונה שהפסידו בגמר לבוסטון הייתה טובה מאוד כשגם מאבדים את ביינום בגמר).
כל קבוצה רצה על רצף של 3-4 שנים עד שייש תהליך ברור של התבגרות, שובע, קנאה וכו. הלייקרס של אותה עונה שדאלאס בעטו בה הייתה כבר חצי מפורקת עוד לפני תחילת הפליאוף.

 

קבל משחק טוב של השחקן הכי ווינר וקילר בתולדות הליגה שאני מניח שאתה אוהד (כל כך קילר שהוא כמעט KILLED את הקבוצה של עם ו6 קליעות ו 20 קטיושות) במשחק מספר 7 בהשוואה למה שראינו הלילה.



נ.ב. 1: גאסול היה אלוהים.

נ.ב. 2: הנהלת הפורום, תקפצו לי.

נ.ב. 3: ESPN צריכים לשנות את הדירוג ולעלות את השחקן (הקינג) הכי טוב שהיה אחרי מייקל עוד מקום בטבלה המזורגגת שלהם.

 

שמע, שכנעת אותי.

 

איך בדיוק לטעון שהיריבות שלייקרס פגשה היו בינוניות זה ספקולציה? לא דיברתי על הרמה של היריבות בהשוואה ליריבות של היום, דיברתי עליהן על סמך היכולת שהן הציגו באותן עונות, ועל סמך הכוכבים העלובים שהיו להם. ללייקרס שזכתה באליפות בשנתיים האלה לא הייתה תחרות רצינית.

כמובן שאפשר להתעסק בספקולציות, ולי מותר לא לקחת כל אחת מהן ברצינות. זה לא שהוכחת שעשית איזה ניתוח מעמיק. לדעתי אין בזה יותר מהתרפקות נוסטלגית, בטח כשהיא לא מלווה בשום נתונים קונקרטים או עובדות.

גם להלין על זה שביינום לא שיחק בעונה שהפסידו את האליפות לסלטיקס זה לא רציני, הקאבס יכולים להגיד אותו דבר על כך שאירווינג ולאב לא שיחקו שנה שעברה למשל.

הלייקרס של שאקובי הייתה קבוצה גדולה, לא טענתי לרגע שלא. אני מוכן לקבל כשאתה אומר שהלייקרס של שאקובי הייתה מנצחת בקלות, לא הלייקרס של 2009-10.

מהאליפויות של 2009-10 לא ממש התרשמתי בהתחשב בזהות היריבות, וגם לא ממש עפתי מהיכולת של הקבוצה. הנכות ההתקפית של בוסטון למשל בשני המשחקים האחרונים בגמר של 2010 זה אחד הדברים הכי מביכים שראיתי אי פעם. לא שאני טוען שהלייקרס הזאת הייתה גרועה כן? אבל היא בטח לא הייתה היסטורית.

אתה רוצה דוגמא לאליפות מרשימה טרייה לדעתי? זאת של הספרס ב-2014 הייתה כזאת. היכולת שלה באותו בפלייאוף ובגמר הייתה פשוט מדהימה.

אתה טוען שקליבלנד הייתה חלשה מאוד ב-4 (לא פחות ולא יותר) המשחקים הראשונים של הגמר, איך זה מתיישב עם הניצחון המוחץ ב-30 הפרש במשחק 3? חוץ מזה איפה דיברתי על אלופה היסטורית? אמרתי אפילו שאני מעריך שלייקרס של 2009-10 הייתה טובה יותר, אני פשוט בניגוד אליך לא משוכנע כלל שהיא הייתה "קורעת" אותה ואת הווריורס.

הסוויפ מול דאלאס הוא ממש לא בולשיט, קבוצה שמתיימרת להיות היסטורית לא יכולה להפסיד כמו שהפסידה בסדרה ההיא. שובע או קנאה זה לא תירוץ.

doundoun - דווקא מבחינת כישרון לברון מוכשר יותר לדעתי מכל אלו שציינת חוץ מג'ורדן, הגיוון, היעילות, המספרים והנתונים שלו מדברים בעד עצמם.
כשמדברים על הגדולה שלו ועל מקומו ברשימה הטובים ביותר בהשוואה לאחרים מדברים יותר על אלמנטים אחרים, כמו חוזק מנטלי ואופי, בכל הקשור לכישרון אני לא מכיר הרבה שהיו מסכימים על הקביעה הזאת שלך.

אגב לא הבנתי מה פשר הגיחוך בעצם ההשוואה בין לברון לכריסטיאנו, אשמח אם תסביר.

אגב, השורה הסטטיסטית של לברון בגמר הזה הייתה מאוד מרשימה: 29.7 נקודות ב49.4 אחוזים, 11.3 ריבאונדים ו-8.9 אסיסטים, 2.6 חסימות, 2.3 בלוקים.

 

החסימה של לברון הייתה הדבר הכי מדהים שראיתי בכל הגמרים שצפיתי בהם