משחק נורא משעמם, שמלווה בפרשנות הנורא משעממת של נמני (אני מתבייש בכלל לקרוא לזה פרשנות, שדה דוסי יצא ומוטה נכנס במקומו, הוא אשכרה אמר משהו כזה- "מוטה ייכנס עכשיו במקומו של דה רוסי, ולמעשה הוא ייכנס לאותה עמדה") אבל ניצחון הוא ניצחון, במיוחד ששוברים טאבו של 16 שנה ובמיוחד שמדובר על ניצחון על השבדים, כי כן, לא שכחתי את 2004 ובכל פעם שמנצחים אותם או את הדנים, יש משמעות נוספת לניצחון. לא רוצה לראות הרכב משני לחלוטין מול אירלנד, זה קארמה רעה וזה אף פעם לא נגמר טוב, כן לתת קצת מנוחה אבל לא להגזים. פורצה!
בעיקרון אני גם לא אוהב את זה, אבל הנבחרת הזו לחלוטין תלויה ברבעיה של יובנטוס וכרגע שלושה מתוכם מוצהבים. קנדרבה, ג׳אקריני ופארולו רצו יותר מכל שחקן אחר ביורו. וזה גם יתן הזדמנות לשחקנים נוספים להיכנס לכושר ומוכנות של טורניר. אני אשמח להרכב כזה: סיריגו - ברצאלי, דה רוסי, אוגבונה - דרמיאן, פלורנצי, מוטה, סטורארו, אל שערווי - אינסינייה, זאזא.
אז דונאדוני הרים את הכדור עם הידיים, אבל באג'ו הסתדר עם הגנה הרבה יותר דלילה. אני די מיואש מקונטה הזה, רוב הזמן אני עם פרצוף חמוץ מול המסך עד שאדר מוציא ממני צרחה שמרימה את כל הבניין. מה נגיד, חוסר דיוק משווע כל המשחק, שהשבדים לחצו הרבה אז כל הזמן בונוצ'י וקייליני ניסו לבנות משהו ממסירות ארוכות, קנדרבה היה חלש על צד ימין עם מסירות הרוחב, דה רוסי לא היה בשיא ובעיקר עזר בהגנה, ג'אקריני ופארולו הצליחו לבנות משהו רק בסוף המשחק - על שחקני ההתקפה אין לי מה להגיד. במשחק עם כאלו חלוצים צריך יריבה שלומיאלית כמו בלגיה או לחלופין הרבה מזל כמו שהיה לנו היום כי אדר יכל גם להעיף את הכדור ליציע.
לא רואה אף משחק ביורו, לפחות לא באופן מלא, מחליט לוותר על השנ"צ של שישי ולראות משחק לראשונה בטורניר ואז הגאון הטקטי ושוודיה גורמים לי להתגעגע למשחק של אקוודור וארה"ב לפנות בוקר למרות כל הניקורים. מה שכן, כמו האירים, שוודיה צריכה לשחק בכל טורניר גדול גם אם רק בזכות הקהל.
כי איטליה היא אימפריה ולא איזה אנדרדוג שלוקח תואר אחד בחצי מאה. קצת משפר לה את הסיכויים ביחס לסיכויי ההצלחה של השאר ברשימה הנ"ל.
ג'אקריני - וי פארולו - וי פלה - וי קונטה - וי "לא חוכמה לנצח אסופה של כוכבים, בוא נראה איך זה יראה מול נבחרות סוג ז'\סטוק on a gloomy day" - וי אפילו פאקינ אדר - וי פגשנו את בלגיה ושבדיה בבתים ביורו 2000. לאיטליה הייתה סוללת כוכבים מטורפת ותחרות על כל עמדה, ליריבות לא היה עשירית מהחומר שיש להן עכשיו. רמת המשחקים (או אפילו הסגנון) לא הייתה שונה אז והיום. ואפנקולו.
הנקודה שלי היא שאדר שחקן עם יכולת אישית טובה מאוד, והוא יכול בהברקה אחת לעשות משהו גדול, בדיוק כמו היום. אני חושב שהזלזול בו גדול מדי, באינטר אפילו פריסיץ׳ לא נראה טוב תקופה ארוכה. בסמפדוריה הוא היה מצוין.
מסביר הכול: https://scontent-cdg2-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/13432278_10153766968598831_820057874253683211_n.Xxx?oh=894f3803c7bfd60f8e2da17b6f97cef9&oe=57D42EF1
התיקו הזה כמעט בטוח אומר - קרואטיה. וזה לא טוב. לא שהאלטרנטיבה טובה בהכרח אבל הקרואטים תמיד זכורים איכשהוא כסוס שחור.
