Here Comes The Sun King הוא ציטוט מתוך השיר האלוהי Sun King. בכלל, כל החלק השני של אבי רואוד שהוא בעצם קטע אחד ארוך ומדהים צריך להיכנס לפנתיאון הרוק. אחד הקטעים המרגשים ביותר ששמעתי אי פעם. ולא הבנתי, את מי שהפתצלוך האוסטרלי וסיימון וגרפונקל כיסו? כי אם זה את השיר Sun King אין סיכוי שזה משתווה למקור. גם The End אחרי Sun King שיר אדיר, עם אחד מקטעי הסולו המשובחים בתולדות ההריסון.
שמע, פתחת פה תיבת פנדורה, אבל עם כל הכבוד לביטלס, פינק פלויד היו ויהיו הלהקה הטובה בכל הזמנים, מוזיקת אווירה כמו שלהם לא עשו ולא יעשו באף סאונדטראק, הגאונות במילים של ווטרס כמעט ללא תחרות, גילמור אלוהים על הגיטרה במלוא מובן המילה, להמשיך?
הביטלס נגעו בהרבה יותר סגנונות מפינק פלויד שעשו בעיקר פרוגרסיב, הביטלס היו הרבה, הרבה, הרבה יותר מגוונים מהפלויד, ג'ון לנון הוא מבחינתי כותב לפחות טוב כמו ווטרס וגם מקרטני ניחן בכתיבה משובחת ומאוד ריאליסטית. כשתקרא את האנתולוגיה תבין את השוני בין לנון ומקרטני שיצרו מין איכויות מתמזגות, ותבין שלנון בטקסט האנטי מלחמתי שלו יצר תפיסות שלמות, בטח את אלה של ההיפיס. הביטלס יצרו תרבות שלמה של אמצע וסוף הסיקסטיז, לא תוכל לעולם לזקוף לפלויד דבר כזה. אנחנו נכנסים למלחמת דיעות, ודיעה זה דבר פרסונלי, אבל אני משוכנע ללא צל של ספק שמבין מניין האנשים והמוזיקאים בעולם תמצא הרבה יותר שאומרים שהביטלס הם הטובים ביותר מאשר פינק פלויד, ומוכן לשים את כספי בנושא הזה.
שמע, באלבומים האחרים באמת הביטלס הלכו לחקור עולמות ולקחו סיגנונות שונים ומשונים, הקטע אצל פלויד הוא שיש להם סיגנון יחודי ביותר, שאני, חוץ אולי מפורקיפיין טרי, לא שמעתי שמישהו עשה, וגם פורקי עשו את זה לא בהצלחה כמו הפלוידים. גם אצל פלויד אתה יכול לשמוע ג'אז, קלאסי, רוק, בלוז, ואפילו מוזיקה ערבית ומהמזרח הרחוק. המוזיקה של הפלוידים הרבה יותר מורכבת מבחינת אפקטים קוליים והכל, למשל האלבומים הראשונים עם בארט, שרוטים לגמרי וקשה להתחבר אליהם אבל הם גאונות צרופה. קטעים מאוחרים יותר, כמו וולקם טו דה מאשין, שיין און יו, כל החומה, כל הצד האפל, אטום הארט ודברים אחרים, הן יצירות הרבה יותר נוגעות ללב, לפחות מבחינתי, מאשר השירים, אפילו השירים הגדולים של הביטלס. אז נכון, לזכות הביטלס ייזקף פיתוח הרוק והכל, וכנראה ללא הביטלס הפלוידים גם לא היו קיימים, אבל מבחינה מוזיקאלית גרידא אני מעדיף בהרבה את הפלוידים. גם מבחינת מקצועיות ההקלטות, למרות שזו לא אשמתם של החיפושיות, אבל ההקלטות של הפלוידים באיכות הרבה יותר גבוהה, למשל הצד האפל שימש כתקליט בחנויות של מערכות שמע כדי להראות את איכותן הגבוהה בגלל איכות הסאונד שבו.
לא יודע, לגבי איכות ההקלטות אלה זמנים שונים. בתחילת הסבנטיז כשהסטריאו נכנס חזק לתודעה (הביטלס הרוויחו את הסטריאו רק בדמי ימיהם) מאוד השתעשעו במשחק עם האפקטים, כי ידעו שאנשים יחפשו את זה. הביטלס כבר לא היו בעסק. בזמנים שלהם ובעיקר בימי פיל ספקטור הביטלס היו פורצי דרך בהחלט מבחינת איכויות הקלטה, לא פחות מהפלויד. שמע, המשפט הזה מבחינתי אומר הכל: עניין של העדפה אני מניח. אותי הפלויד מעולם לא ריגשו במיוחד, לא ברמות של הביטלס זה בטוח. היו אלבומים שלהם שאפילו טרחתי לכנות אוברייטד, למרות שאכן היה להם את הסגנון המוזיקלי שלא מתאים לאוזן של כל אחד (לי דווקא כן, כי אני די בקטע של פסיכודלי ופרוגרסיב, רק בפסיכודלי אני יותר אוהב רטרו-פסיכודלי כמו הביטלס או אקסטרים-פסיכודלי כמו הדורז, ובפרוגרסיב קצת ג'תרו טאל, קצת בואי באמצע דרכו, וטיפה קינג קרימזון).
אבל אצל פלויד רק הצד האפל ואולי אטום הארט והאלבומים עם סיד היו פסיכודליים\פרוגרסיביים, כל השאר די קשה להגדרה אבל יותר נופל תחת המונח רוק רגיל ולא פרוג רוק. ואני יודע שגם הביטלס היו פורצי דרך ולכן אמרתי שזו לא חוכמה כי הפלויד היו כמעט 10 שנים אחריהם.
ד"א ארתור, שמעתי היום את "היי יו" שוב, למקרה שפיספסתי משהו, השיר טוב, אבל הסולו לא יותר מדי יוצא דופן בשביל גילמור, ממש לא משתווה לקופמרטלי נאמב.
מקס, עם כל הכבוד לקומפורטבלי נאם (לא הוגים את ה-B עד כמה שידוע לי) ולסולו היפה שיש בסיומו, אני חושב ש Shine on... לא רואה אותו בכלל. כל הקטע הוא פשוט מדהים. אבל מכיוון שאין טעם לויכוח בנושא, אני רק אגיד שבנושא בחירת הסולו הטוב / השיר הטוב של פינק פלויד יש לנו צרות של עשירים.
אין בכלל ספק שקומפורטבלי נאם זה הסולו הכי טוב שנתן גילמור בכל התקופה שלו בפינק פלויד. פשוט מדהים. לא סולו הכי וירטואוזי או מהיר אבל את העוצמה שיש בו (ובכלל, אחד מהדברים שאני הכי אוהב בפינק פלויד זו העוצמה בשירים שלהם, כמו למשל In the flesh) לא שמעתי אי פעם אצל גיטריסט אחר. יש לי את הדיסק של פינק פלויד Is there anybody out there, שהוא לא השיר המקסים מהחומה אלא האלבום עצמו בהופעה חיה... לא יודע מה קרה לווטרס שם (ארתור אמר לי שזה איזה אפקט קול מעפן), אבל הקול שלו פשוט הורס הכל. עצוב.
לא היה בו משהו יוצא דופן מבחינתו, אבל מבחינתי כן. ניחא, בטח משהו טוב קרה לי כששמעתי אותו ועכשיו זה עשה לי העתקה לתת מודע. גל, שיין און הוא גירסת פופ של שיר של פינק פלוייד. יש כניסות מדהימות והאוירה הכללית של השירה שמה אותך בהיי מאולץ שכזה אבל יש בעיה רצינית עם הסולואים שם. אין שם את העומק שהוא הפגין בימיו הטובים על החומה או מאחורי הירח. ארתור, מדליק סיגר.
הזכרת את מדליק סיגר (אולי התכוונת לזה-) יש עוד שיר של פינר פלויד בשם Have A Sigar... (איך שלא רושמים...) והוא שיר ממש מדהים (אני גם אוהב את הסולו פתיחה שלו... משהו מלך!).
תאמת במקרה היה לידי סיגר והיה לי את פראנק סינטרה ברקע אז החלטתי לעשן (*מבט ציני מלוני טונס לשאר חברי הפורום*)... יש שיר כזה של פינק פלוייד?! מאיזה אלבום הוא? ארתור, הולך רחוק. (נראה אם עכשיו הוא יבין... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx )
בטח שיש כזה שיר! בדיסק של Wish you Where here, שיר מס' 3! הולך רחוק... נשמע מוכר אבל אני לא מכיר הרבה שירים של פינק פלויד...
