גמר ליגת האלופות 2016 - בפעם ה-11: ריאל מדריד אלופת אירופה

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י idans10, ‏28/5/16.

  1. idans10 Carlos El Pibe Valderrama מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏30/1/09
    הודעות:
    15,572
    לייקים שהתקבלו:
    1,921
    http://s3-eu-west-1.amazonaws.com/realsport-wp-offload/wp-content/uploads/2016/05/04214343/11.Xxx

    יום שבת, 28.5.16
    איצטדיון "סן סירו", מילאנו
    שופט: מארק קלאטנברג (אנגליה)
    שידור ישיר בערוץ 10 (21:30)


    אין עוד הרבה זמן, פחות מ-24 שעות עד לפתיחת הגמר של הליגה הטובה בעולם. בדומה לגמר של 2014 בליסבון, גם הפעם קיבלנו גמר שהוא לא רק כל ספרדי, הוא גמר כל מדרידאי. למרות שאתלטיקו מדריד כבר הפכה לקבוצה גדולה ביבשת, לא הרבה האמינו שהיא תהיה מסוגלת להגיע לגמר נוסף כל כך מהר ועוד להשאר צמודה לבארסה וריאל גם בליגה המקומית ממש עד לשריקה האחרונה.

    לפני שנתיים קיבלנו את אחד הגמרים המותחים אי פעם וגם הכדורגל היה טוב. כולנו ראינו כבר את התסריט מהאגדות שצ'ולו סימאונה לוקח את אתלטיקו עד לדאבל מרשים של אליפות ספרד והצ'מפיונס, אבל לסרחיו ראמוס היו תוכניו אחרות וגול שלו בתוספת הזמן הישווה את המשחק וכפה הארכה, שבה הבלאנקוס התפוצצו בדרך לניצחון 1-4 לגביע אירופה העשירי שלהם.

    אז מה יהיה מחר? האם זינדין זידאן ייזכר כמושיע הגדול של ריאל או שמה צ'ולו יבסס עצמו כמאמן הטוב ביותר בתולדות אתלטיקו ויביא לה גביע אירופאי ראשון בהיסטוריה?
     
  2. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אלפי מילים כבר נשפכו על הגמר החשוב מכל שייערך מחר. הוא נותח מכל זווית אפשרית - הטקטיקה של זידאן מול סימאונה, הכוכבים כמו כריסטיאנו וראמוס או גריזמן וטורס, אולי הפן הרגשי שלנו האוהדים. ביומיים האחרונים, החל מהיום הפתוח לתקשורת שנערך במדריד ביום רביעי ועד למסיבת העיתונאים הערב, שעות ספורות אחרי שהקבוצה נחתה במילאנו - השחקנים של ריאל מדריד דיברו המון. ועכשיו הזמן לדבר על המגרש. ריאל מדריד חולמת על הגביע ה-11 דווקא בעונת בלהות, ואתלטיקו מדריד מחפשת גם היא לעשות היסטוריה.

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal2.Xxx

    בין אם אתם ברי מזל לקרוא את הכתבה איי-שם מהמלון במילאנו ומחר תיהיו נוכחים במשחק ובין אם תצפו במשחק בבית או עם חברים בפאב - הצמרמורת ודפיקות הלב רק יעבירו הילוך. פחות מ-24 שעות לשריקת הפתיחה. הגול של ראמוס מהדסימה יטריף אתכם, בלי התראה מוקדמת. אולי תתרגשו עם הדמעות של איקר או תתחילו לרוץ בבית כמו צ'אבי אלונסו בזמנו, ביציע. אולי תחושת המחנק תעבור בכם בתור אוהדי אתלטיקו שכבר ראו את הקפטן מניף את הגביע. ריאל מדריד רחוקה 90 דק' בלבד מהיסטוריה עצומה, דבר שקשה היה לדמיין עת מונה זידאן לתפקיד - אבל בידיוק את אותו הדבר אפשר לומר גם על אתלטיקו מדריד שעשתה דרך כבירה עד לגמר. המצ'אפ מולה לא פשוט בכלל, אבל המפתחות הגדולים הם בידיוק כמו הגמר בליסבון - אמונה והתלהבות.

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal1.Xxx

    *****

    היום של שחקני ריאל מדריד היה ארוך מאוד, בזמן שאנחנו מרגישים שהשעון לא זז. טיסה בהולה למילאנו, נחיתה רכה וישר מסיבת עיתונאים בהשתתפות המאמן זידאן, סרחיו ראמוס הקפטן וגם מרסלו. בהמשך עלו החבר'ה לאימון ראשון על כר הדשא בסאן-סירו וציפתה להם הפתעה - ביקור של אגדות העבר מהם יוכלו לשאוב השראה. המלך ראול, כשגריר הכדורגל הספרדי, אחד שיודע דבר או שניים על זכייה בגביע אירופה - נכח גם כן, התקבל בחום ואהבה ע"י זידאן, כריסטיאנו והיתר ואמר לשחקנים - 'בהצלחה! לכו על זה'. גם רוברטו קרלוס הגדול, פדג'ה מיאטוביץ' גיבור ה-'לה-ספטימה', פאקו חנטו שיאן הזכיות ואמאנסיו הגיעו כדי לברך. אין ספק שהשחקנים יכלו לשאוב השראה. ואצלינו? אם לא התרגשנו עד עכשיו - כעת זה קרה.

    גם השחקנים מאוד מתרגשים. גארת' בייל העלה אתמול תמונה לרשתות החברתיות - בה הוא מניף את הגביע בשנת 2014. ראמוס כרגיל הטריף את האוהדים כבר שבוע שלם וכל אחד ואחד מהשחקנים דאג להראות את התמונות מהאימונים האחרונים. כל סגל השחקנים המריא לקראת הגמר, דבר צפוי יש לציין. ארבלואה פצוע ויישב ביציע והוא יקווה להיפרד בטעם טוב. רפאל ואראן יחמיץ גם את היורו, אבל עם או בלי קשר לכך - ברור שפפה, שהחמיץ את הגמר הקודם בגלל פציעה - יפתח בהרכב.

    שוב ושוב שמענו את שחקני ריאל מדריד וכן את המאמן זידאן מדברים על אחריות בהגנה. כל אוהד כדורגל שפוי יודע ששער מהיר של אתלטיקו יגרום לכאוס מוחלט בריאל מדריד. לך תרדוף אחריהם אחר-כך. "קודם כל אנחנו צריכים להגן היטב", אמר זידאן שהוסיף שהדבר השני הוא 'לרוץ, לרוץ, לרוץ' והקפטן ראמוס, שחזר ליכולת מצוינת בידיוק בזמן, יודע - "אנחנו יודעים טוב מאוד מה הוא רוצה מאיתנו. לא לטעות בהגנה - חשוב שנציג משחק אחראי ולתת הכל למען הגמר, אפילו לסבול כמו לפני שנתיים, כפי שכבר עשינו בעבר. אנחנו יודעים שאין דרך חזרה". ראמוס מדבר על כך שלא היה משנה שום דבר בתסריט של הגמר בליסבון, אבל כמובן שעם כל הזכרונות הנעימים - הגמר מחר הוא משחק חדש לחלוטין. אפילו מרסלו אומר שהגמר יוכרע בפרטים הקטנים. ונחזור לפפה - שוב הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו. אגרסיבי, אך בטעם, לא מוותר לעולם, משחק עם ביטחון, מאוד מחויב, והוא מצפה גם להארכת חוזהו. 'זה המשחק הכי גדול בחיי', אמר ביום הפתוח לתקשורת. כמובן שגם קיילור ששמר על שער נקי בכל המשחקים העונה באירופה חוץ מוולפסבורג - יהיה חשוב מאוד. גם עליו אפשר לומר שזה המשחק הגדול בקריירה שלו.

    מעבר לכך, הזרקור יופנה כמו תמיד לחלק ההתקפי, או יותר נכון לכריסטיאנו רונאלדו. בייל חולם על עוד שער גדול בגמר, אבל צריך לזכור שאם נקבל את הקטנוניות של אופ"א - הוא לא כבש אף שער העונה בליגת האלופות, ובנזמה נעצר אחרי השמינייה נגד מאלמו. כמובן שאנחנו מצפים משלישיית ה-B-B-C למשחק מגוון(כי אחרת זה לא יילך), לטירוף ותשוקה ורוצים לראות אותה במלוא הדרה, וזו הדרך היחידה לנצח בגמר - אבל מאז שהגיע לריאל מדריד - כריסטיאנו רונאלדו הוא תמיד שחקן המפתח. דווקא בעונה כה מטלטלת מבחינתו, עונה בה לראשונה החלו לפקפק ביכולותיו בכל רם - כריסטיאנו יכול להוביל את ריאל מדריד לזכייה שנייה בגביע אירופה בתקופתו ולהשתיק את אלה שמדברים על ארון התארים הדל. ברמה האישית כמובן שהוא חולם להיות השחקן הראשון בהיסטוריה שכבש בשלושה גמרים. שער אחד ישווה את שיאו מעונת הדסימה, ואם יכבוש צמד - יקבע שיא חדש בליגת האלופות(18). הכושר שלו בסיום העונה היה מעודד וכך גם השקט סביבו, יחסית. מה יותר טוב מהצהרה שהוא יפרוש בריאל מדריד?

    ממול שוב עומדת אותה קבוצה שמאוד קשה לנו נגדה. ריאל מדריד לא ניצחה את אתלטיקו בליגה כבר שלוש עונות. אנחנו מצפים אחרי כל-כך הרבה משחקים נגדם - שריאל מדריד תשנה משהו, מעבר לשיבוצו של קאסמירו שיעזור להרביץ במשחק השדה ולהתמודד עם האגרסיביות(ויש היגידו שבמשחק מול בונקר - איסקו שהיה מצוין נגד סיטי צריך לפתוח, ולא הוא). בכל-מקרה, צריך לזכור שבליגת האלופות הסיפור שונה. אפשר גם לחזור אחורה בזמן לשנת 2000 - ריאל מדריד סופגת שתי רביעיות אומללות מבאיירן מינכן בשלב הבתים השני. ובחצי הגמר? ניקולאס אנלקה כובש פעמיים! וריאל מדריד מעפילה לגמר על-חשבון המכונה המשומנת של היצפלד. "אני לחוץ, זה משחק חשוב עבור מיליוני אוהדים וזה גמר, אבל אני מרגיש טוב מאוד. מחר אהיה מתוח יותר, אין ספק בכך. זה חלק מהעבודה שלי ואני אוהב את זה. חוויתי את זה גם כשחקן אבל, זה שונה לחלוטין. הרגשתי את הלחץ גם בליסבון כעוזרו של אנצ'לוטי ואמרתי לו שהלוואי ואחווה את זה גם כמאמן ראשי, וכעת זה קורה", אומר זינדין זידאן, האיש שהביא את ה-'לה-נובנה' במו רגליו ובזכייה העשירית בעונת הדסימה היה עוזר מאמן - יכול להיות חתום על הגביע ה-11 של ריאל מדריד. זידאן הפסיד רק פעם אחת כמאמן הקבוצה ב-26 משחקים בכל המסגרות - נגד אתלטיקו. הפסד שהביא את ריאל מדריד להתפרצות עצבים. ועכשיו הגיע הזמן להתפרצות ענקית של שמחה..

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal4.Xxx

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal5.Xxx

    ריאל מדריד
    - הרכב משוער: קיילור נאבאס; דני קרבחאל, סרחיו ראמוס(C), פפה, מרסלו; קאסמירו, לוקה מודריץ', טוני קרוס; גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו וקארים בנזמה

    גם אתלטיקו מדריד חולמת לעשות היסטוריה. כמה היא כבר הייתה רחוקה מזכייה בגביע לפני שנתיים לראשונה בתולדותיה - שתי דקות ורבע? את הפרצוף המיואש של גאבי על הספסל קשה לשכוח. לאחר הגול הדרמטי של ראמוס החבורה שנתנה משחק הירואי פשוט נפלה מהרגליים. זה יהיה הגמר השלישי של אתלטיקו מדריד ובשניים הקודמים היא נחלה הפסדים טראגיים והיה נראה שההיסטוריה ממש חוזרת על עצמה. ב-1974 היא ספגה שיוויון מאוחר מול באיירן וקרסה במשחק השני, ועל הדסימה אין צורך לספר לכם. ברור שהמשחק ההוא יושב לשחקנים של צ'ולו בראש וכך גם למאמן עצמו, לצד תפקידם כאנדרדוג, אבל הם לא מדברים על נקמה. 'הכדורגל יוצר הזדמנויות חדשות', אמר צ'ולו, וכמו בפרומו של ערוץ הספורט לגמר - אי-אפשר לשנות את ההיסטוריה - אבל אפשר לכתוב אותה מחדש.

    גם ברגעים הפחות טובים שלה העונה - הקבוצה של סימאונה שמרה על כללי הברזל שלה. היא ניצחה, הציגה קו הגנה בלתי-עביר והייתה באיזור. אנדרלמוסיה מוחלטת כמו בריאל מדריד לא הייתה חלק מהלקסיקון שלה. מצד שני, אתלטיקו של מרץ-אפריל היא ממש לא אתלטיקו מדריד של החצי הראשון של העונה, זו עם משחק ההתקפה התקוע שבקושי מנצחת את פ.ס.וו איינדהובן ומעפילה לרבע הגמר רק בפנדלים. רק שני מחזורים לסיום, אחרי הפסד מפתיע מאוד בלבאנטה שכבר ירדה ליגה - היא הרימה סופית דגל לבן במירוץ האליפות. אם לפניכן אתלטיקו הייתה בעיקר הקוסם הצרפתי אנטואן גריזמן(32 שערים העונה!) השוער אובלאק ועוד תשעה - עכשיו זה ממש לא ככה. סאול המשיך להפגין ניצוצות וניצח את באיירן מינכן עם סלאלום ענק, קוקה חזר לעניינים וכמובן פרננדו טורס.

    החלוץ שנחשב כבר לשחקן גמור הבקיע העונה אמנם רק 12 שערים, אבל רובם בחצי השני של העונה(7 שערים בעשרת המשחקים האחרונים שלו). בתקשורת דיברו על הרקורד הנהדר של טורס במשחקי הגמר - 8 נצחונות מול הפסד בודד והוא גם כבש חמישה שערים. טורס זכה כבר בהכל בקריירה שלו כולל המונדיאל והיורו במדי הנבחרת, אליה לא יחזור כבר כנראה - אבל זכייה בתואר עם אתלטיקו עדיין חסרה לו. "זו הזדמנות גדולה להגשים את החלום שלי בתור ילד, זה המשחק של החיים שלי", אמר החלוץ שכבש נגד ברצלונה בקאמפ-נואו לפני שהורחק וכן בישל לגריזמן בגומלין חצי הגמר נגד באיירן את השער שעשה את ההבדל. השילוב שלו עם אנטואן גריזמן, היהלום - יוצא מן הכלל. כל הקבוצות בעולם רוצות אותו אבל גריזמן נחוש להישאר במדי אתלטיקו. הוא יכול לבשל שער ברגע קסום, יודע לנצל מצבים והוא כבר כבש ממצב אחד נגד ריאל בברנבאו - וברור מי השחקן המסוכן ביותר.

    אבל אתלטיקו מדריד היא לא קבוצה של כוכבים. 'השלם גדול מסך חלקיו' הוא המאפיין הגדול ביותר שלה, ועל התזמורת או היחידה הלוחמת יותר נכון - מנצח\מפקד המאמן דייגו סימאונה. צ'ולו הטריף את השחקנים שלו במשך כל ההכנות לגמר, תיהיו מוכנים, ובמשחק עצמו ישמש כמו השחקן ה-12. הוא ירוץ בטירוף, ידרבן, ישאג ואולי הוא מכין לנו עוד הפתעה טקטית. הוא הכוכב האמיתי של הקבוצה הזו. האיש שהפך את אתלטיקו מדריד מקבוצה לוזרית לאחת הטובות בעולם. "בסופו של דבר אתה מקבל את מה שאתה רוצה אחרי שאתה מנסה ומנסה ומנסה", אמר המאמן ודיבר על גודל האחריות - "113 שנה של היסטוריה נמצאות על הכתפיים שלי - ואני מאוד אוהב את זה". כמובן שבעמדת המאמן לאתלטיקו יש יתרון. סימאונה שועל קרבות וותיק מול זידאן חסר הניסיון. זה יהיה משחקו ה-260 על הקווים כמאמן ויש לו בארון כבר חמישה תארים. אתלטיקו ממזמן לא מתנצלת על הסגנון שלה. היא תעשה מה שטוב לה ותיהיו בטוחים שיש בה הרבה מאוד חוץ מאגרסיביות. היא לא חייבת לשחק יפה לעין.

    הדרך של אתלטיקו מדריד לגמר הייתה מרשימה. שלב הבתים היה די צנוע והיא אפילו הפסידה בבית לבנפיקה אך הצליחה להתגבר על כך ולסיים במקום הראשון. את איינדהובן היא עברה רק בפנדלים. אבל ברבע הגמר אתלטיקו בעטה לעזאזל שתי אימפריות ואולי עשתה עבורינו את העבודה. ברבע הגמר היא הובילה בקאמפ-נואו משער של טורס ושיחקה נהדר, אבל נכנעה 2:1 בעשרה שחקנים. בגומלין בקאלדרון היא פתחה חזק וניצחה 2:0 מצמד של גריזמן; בחצי הגמר חיכתה לה באיירן מינכן האמתנית. סאול, שכבר האריך את חוזהו בקבוצה וזומן לסגל הנבחרת ליורו - כבש בסלאלום ענק ואתלטיקו הציגה משחק הגנה אדיר ושמרה את באיירן על מעט מאוד הזדמנויות. בגומלין בחצי הגמר היא נכנעה 2:1 בהפסד מתוק-מתוק. העונה אתלטיקו ניצחה גם את ריאל מדריד בברנבאו 1:0, כך שהיא קבוצה של משחקים גדולים ללא ספק. היא ספגה 18 שערי ליגה בלבד - אובלאק נעל את השער ב-24 משחקי ליגה העונה - נתון מטורף, כך שעל הגנת הברזל שלה מיותר להרחיב את המילים. יחידה לוחמת, כבר אמרנו..

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal%20-%20atletico1.Xxx

    http://realmadrid.co.il/images/championsleaguefinal%20-%20atletico2.Xxx

    אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: יאן אובלאק; חואנפראן, דייגו גודין, חוסה מאריה חימנז, פיליפה לואיס; גאבי, אגוסטו פרננדס, קוקה, סאול; אנטואן גריזמן ופרננדו טורס
     
    נערך לאחרונה ב: ‏28/5/16
    Roma ו-Gianluigi Buffon אוהבים את זה.
  3. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    איזור הצבע

    עשרת הדיברות:: כל הזכיות בגביע אירופה


    http://www.realmadrid.co.il/images/RealMadrid-Copas.Xxx

    הזכייה הראשונה: תחילתה של שושלת

    גביע אירופה לאלופות יצא לדרך סוף-סוף בעונת 1955/56. זו הייתה יוזמה משותפת של הנשיא סנטיאגו ברנבאו וכן של עורך העיתון הצרפתי 'הלאקיפ', גבריאל הונט. במתכונת הראשונה שיחקו במפעל 16 קבוצות, שבע מתוכן אלופות. בין הקבוצות החזקות היו מילאן האיטלקית, פ.ס.וו איינדהובן ההולנדית, ספורטינג ליסבון מפורטוגל וכן סטאד ריימס הצרפתית אותה נפגוש בגמר. בסיבוב הראשון פגשה ריאל מדריד יריבה שוויצרית וניצחה אותה בקלילות 7:0 בסיכום, כשבגומלין בברנבאו אלפרדו די-סטפאנו מחורר רשתות בפעם הראשונה באירופה. בעתיד הוא יהפוך לאימת היבשת, בידיוק כמו ריאל מדריד.

    בשלב רבע הגמר ריאל כמעט הסתבכה כהוגן מול פרטיזן, אבל הצליחה להעפיל לחצי הגמר בזכות 4:0 מוחץ במשחק הראשון בברנבאו. ריימס ומילאן שהשלימו את תמונת חצי הגמר הראו הרבה חוזקה וריאל פגשה את האיטלקים בהמשך. 4:2 בברנבאו והפסד 2:1 במילאנו שלח את ריאל מדריד לגמר נגד ריימס שעברה את הירבניין הסקוטית.

    זה היה גמר מטורף. הצרפתים הרגישו אולי את 'יתרון הביתיות' שכן הגמר נערך בפארק דה-פראנס ופתחו בסערה עם יתרון כפול אחרי עשר דקות! למזלינו די-סטפאנו צימק בדקה ה-14 והקטור ריאל השווה בדקה ה-30. הצרפתים המשיכו להקשות על ריאל מדריד והובילו שוב בדקה ה-62 הפעם בזכות הקשר הבינלאומי הידאלגו, אבל הקטור ריאל השווה שוב עם השני שלו במשחק. בסה"כ כבש חמישה שערים באותה עונה אירופית, מלך השערים של ריאל מדריד. על השער המרגש מכולם שקבע מהפך והביא גביע ראשון הביתה חתום, תחזיקו חזק, מרקוס אלונסו ימז או בכינויו - מרקיטוס. איך דווקא שחקן הגנה כבש בקבוצה מלאת כלים התקפיים? בכל מקרה, ריאל מדריד מחזיקת גביע אירופה. תחילתה של שושלת..

    http://srv2.Xxx.co.il/6/54267fc929a15.Xxx

    הזכייה השנייה: אין כמו בבית

    בגמר בעונה שעברה ריימונד קופה הצרפתי צפה בעצב בריאל מדריד מניפה את הגביע, אך באותו קיץ הצטרף לריאל מדריד, הקבוצה הראשונה שבנתה 'קבוצת חלומות' וקיבצה אליה את מיטב שחקני תבל. מעבר לכך הבסיס ההתקפי האיתן נשמר לחלוטין. במוקד עמד שוב אלפרדו די-סטפאנו שכבש 31 שערים ב-30 הופעות בליגה והוביל את ריאל מדריד לאליפות. ריאל זכתה בתואר המקומי, בגביע אירופי ובעוד שני תארים קטנים יותר, אולי העונה הגדולה בהיסטוריה של המועדון. במפעל עצמו הפגינו נוכחות קבוצות חדשות כמו מנצ'סטר יונייטד, בורוסיה דורטמונד, ראפיד וינה ואחרות.

    ריאל החלה את המסע להגנה על התואר במשחק נגד האוסטרים. בעידן בו לשערי חוץ לא היו משמעות - ריאל ניצחה 4:2 בספרד, הפסידה 3:1 בגומלין והקבוצות הגיעו למשחק שלישי מרתק בו ניצחה ריאל מדריד 2:0(חוסאיטו וקופה). בהמשך ריאל עברה את ניס אחרי ניצחון כפול(3:0 ו-3:2, קרי 6:2 בסיכום) ובחצי הגמר הדיחה את מנצ'סטר יונייטד ההתקפית של בובי צ'רלטון אחרי 3:1 בברנבאו ו-2:2 באולד-טראפורד.

    הסנטיאגו ברנבאו היה מפוצץ ב-120 אלף צופים שבאו לראות את הכדורגל הטוב ביותר בעולם. אין כמו בבית. גמר גביע אירופה נערך באצטדיון היחפה מכולם. מי שעמדה בין ריאל מדריד לבין שמירה על התואר הייתה פיורנטינה האיטלקית שהציגה משחק הגנה קשוח לאורך כל הדרך. ואכן, גם בגמר הויולה הציגו משחק הגנה טוב. עד הדקה ה-69, אז אלפרדו די-סטפאנו הוכשל ברחבה ובעט בעצמו את הפנדל עם כל הלב לרשת. בחלוף שש דקות פאקו חנטו, קיצוני הסופה - חתם את התוצאה עם 2:0. גביע אירופה שני של ריאל מדריד תחת הנהגתו של המאמן חוסה וילאנוגה, שעזב את הקבוצה בחלוף שנתיים מוצלחות, משום מה.

    http://srv2.Xxx.co.il/3/5426801d5b64a.Xxx

    הזכייה השלישית: מתגברים על מילאן

    עוד עונה נהדרת של ריאל מדריד עם 'דאבל' חשוב מכל, למרות תחושת האכזבה על פספוס טרבל היסטורי עם הפסד בגמר הגביע לאתלטיק בילבאו. ריאל מדריד שוב זכתה באליפות ולא התכוונה לוותר גם על הגביע עם האזניים הגדולות. ריאל מדריד שוב קיבלה פטור מהסיבוב הראשון בתור האלופה ונכנסה לעניינים בהמשך. אייקס אמסטרדם הייתה השם הגדול שההשתתף לראשונה במפעל כמו גם בנפיקה ליסבון. בגזרת הספרדיות, גם סביליה השתתפה, ואליה נחזור בהמשך. רויאל אנטרפ הבלגית הייתה היריבה הראשונה. במשחק החוץ זה עוד היה צמוד וריאל חזרה עם 2:1 דחוק תוצרת די-סטפאנו שהעונה לא יפספס את מלכות השערים האירופית. ובגומלין? 6:0 מוחץ, אבל זו לא הייתה ההתפוצצות. ההתפוצצות האמיתית הגיעה נגד סביליה.

    מסכנה הייתה היריבה ממול. ריאל מדריד ניצחה 8:0 בברנבאו, הניצחון הכי גבוה שלה בגביע אירופה מאז ומעולם, כשדי-סטפאנו כובש רביעייה. במחצית אגב התוצאה הייתה רק 2:0. קופה(צמד), מארסל וחנטו השתתפו גם הם בחגיגה. בהמשך ריאל מדריד עברה את ואס ההונגרית ובגמר חיכתה לה האימפריה האיטלקית מילאן.

    בבלגיה החלה ריאל מדריד את המסע לעבר התואר ושם גם סיימה אותו, במגרש בבריסל. מילאן, שעברה יריבות קשות בדרך כמו ריינג'רס, דורטמונד ומנצ'סטר יונייטד - הובילה פעמיים אחרי מחצית ראשונה מאופסת, אבל ריאל מדריד הפגינה אופי. רבע שעה אחרי השער של שאפינו - הצליח די-סטפאנו להשוות וענה עם גולאסו משל עצמו. השיוויון החזיק מעמד רק שלוש דקות, ואז בא גרילו וכבש עבור מילאן. אלא שבדקה ה-79 השווה הקטור ריאל. המשחק נקלע להארכה מורטת עצבים ואז הגיע הוווינר הגדול פאקו חנטו וניצחו את המשחק בדקה ה-107. בראיון לאתר של אופ"א במרוצת השנים סיפר - "הזכייה הראשונה הייתה הכי מרגשת, החמישית הייתה הכי מטורפת בגלל הרצף, והשלישית - זה המשחק שהיה הכי קשה. נקלענו להארכה וחששנו קצת לקחת סיכונים, אבל ניצחנו". בהרכב ריאל באותו משחק היו לא פחות מ-4 שחקנים לא ספרדים, והבולט בהיעדרו היה הקפטן מיגל מוניוז שרוב העונה היה פצוע.

    הזכייה הרביעית: מוכרת לי מפעם

    ריאל מדריד שוב פגשה בגמר את ריימס. בידיוק כמו בעונת הבכורה של המפעל האירופי. הפעם הגמר נערך על אדמת גרמניה שם ריאל מדריד לא רוותה נחת לאורך השנים. 72 אלף צופים היו באותו ערב וחלקם אולי אפילו פספסו את השער הראשון. ככה זה שמתאוס כובש את שער היתרון כבר אחרי פחות מדקה. החלוץ פרץ באגף ושלח כדור מסובב שפגע בקורה וחדר לרשת. כל הלחץ שהיה על ריאל מדריד ירד במהירות. גם בפתיחת המחצית השנייה ריאל מדריד הכתה. בדקה ה-47 די-סטפאנו התגבר על שחקן מחוץ לרחבה ושלח בעיטה חזקה לרשת של השוער. 2:0 לריאל מדריד. הקבוצה שלנו השתעשעה עם משולשים נגד היריבה הצרפתית חסרת האונים עד הסיום. ריאל לא הייתה ידועה כקבוצת הגנה חזקה אבל הצליחה לשמור נהדר על ג'סט פונטניין הצרפתי המסוכן, מלך השערים של גביע אירופה באותה עונה עם עשרה כיבושים, שהיה לא רלוונטי בגמר.

    אמנם הוא לא כבש באותו משחק, אבל באותה עונה ריאל מדריד הציגה עוד כוכב גדול ענק שהצטרף אליה - ההונגרי פרנץ פושקאש. הוא הגיע עם עודף משקל ובגיל ממש לא צעיר(31), היו כאלה שבזו לו - אבל למי אכפת. אותו פושקאש כבש שני שערים חשובים במסגרת חצי הגמר נגד אתלטיקו שהגיעו למשחק שלישי על כל הקופה אחרי 2:1 לריאל במשחק הראשון והפסד 1:0 בחוץ. עוד יריבות אותן ריאל עברה בדרך - את בשיקטאש התורכית במשחקי הנוק-אאוט הראשונים וכן את קבוצת ויינר האוסטרית - תיקו מאופס בחוץ ואז התפוצצות עם 7:0 בברנבאו - אין תלונות.

    את המנה העיקרית שמר פושקאש לגמר האירופי הבא, אבל גם עונת הבכורה שלו בלבן הייתה מוצלחת ברמה האישית עם 21 כיבושים בליגה. לצערה, ריאל איבדה את התואר המקומי לאחר תבוסה בסאן-ממס של אתלטיק בילבאו והיריבה השנואה ברצלונה זכתה באליפות על-חשבונה. גם בגביע החנרליסימו ריאל מדריד נכלה אכזבה.

    הזכייה החמישית: המשחק הגדול בתבל

    איזו עונה אירופית גדולה של ריאל מדריד. הכתר המקומי שוב חמק 'מתחת לראדר', בשל הפרש שערים נחות מברצלונה וגם בגביע ריאל מדריד פיספסה נגד יריבה שנואה אחרת, אתלטיקו מדריד - אבל באמת שקשה לבוא בתלונות. הזכייה החמישית ברציפות של ריאל מדריד בגביע האלופות הייתה הגיעה עם המון סטייל, עם סימן קריאה, ועד היום מחשיבים את אותה קבוצה של סוף שנות ה-50 לקבוצה הגדולה בכל הזמנים. 31 שערי זכות בשבעה משחקים(ממוצע של כמעט 3.5 למשחק), הפסד בודד וניצחון ענק, עצום, מטורף בגמר - תבחרו אתם את ההגדרה. ריאל הביסה בתחילת הדרך 12:2 בסיכום את היריבה מלוקסמבורג, בשלב הבא מחקה הפסד 3:2 נגד ניס הצרפתית עם 4:0 בברנבאו, ובדרך לגמר בעטה גם בברצלונה עם ניצחון 3:1 כפול בחצי הגמר.

    הגמר בהמפדאן פארק, גלאזגו, בו צפו למעלה מ-127 אלף אוהדים שהתמזל מזלם - נחשב עד היום אולי למשחק הכדורגל הגדול בהיסטוריה. עשרה שערים, מהלכים עוצרי נשימה ובסיום, כמו תמיד - ריאל מדריד חוגגת עם הגביע עם האזניים הגדולות. הפעם הקורבן הייתה איינטראכט פרקאנפורט הגרמנית שזכתה באליפות בעונה שלפניכן כשהיא כובשת כמעט 100 שערים ב-30 משחקים, וגם בחצי הגמר הוכיחה את כוחה ההתקפי עם שתי שישיות נגד ריינג'רס, אבל הגמר היה סיפור אחר. קרס עוד העיז לעצבן את ריאל מדריד עם שער יתרון בדקה ה-18 והגרמנים החלו לפנטז. אבל צמד של אלפרדו די-סטפאנו שקבע מהפך מהיר(27' ו-30') - קילקל להם את החגיגות. פושקאש הספיק לכבוש את ה-3:1 עם פצצה מתוך הרחבה רגע לפני שהשופט שורק על סיום המחצית, ואותו גול מוטט לחלוטין את הגרמנים. גם המחצית השנייה הייתה שייכת לריאל מדריד ובעיקר לאיש אחד - פרנץ פושקאש.

    בדקה ה-56 הוא כבש בקלילות בפנדל שלא היה אמור להישרק, כעבור ארבע דקות השלים שלושער ובדקה ה-71 שוב הרעיד את הרשת והפעם עם פצצה בסיבוב ברגל שמאל. פושקאש בריבוע. החלוץ ההונגרי הגיע ל-12 שערים באותה עונה בגביע אירופה. סטיין כבש שער ניחומים עבור הגרמנים אבל די-סטפאנו הגיע גם הוא לשלושער בדקה ה-73. בהמשך כבשו הגרמנים שער נוסף שקבע את תוצאת הסיום - ריאל מדריד: 7, איינטראכט פראנקפורט: 3. אלפרדו די-סטפאנו אמר על אותו גמר - "זה משחק שבחיים לא נשכח. היה לקבוצה הזו הכל - חומר אנושי טוב, כישרון בלתי-רגיל וחיבור ענק. נתנו מלא הצגות, אבל זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר שלנו". מיגל מוניוז, שזכה עם הקבוצה בגביע בתור שחקן - עשה זאת הפעם כאיש על הקווים, וחשוב לספר שהוא אפילו לא התחיל את העונה. מאז השתלט המאמן האגדי על משרת האימון למשך 14 שנה. "זו הייתה תצוגה מדהימה של השחקנים הלבנים. ככה הכדורגל צריך להיות משוחק", נכתב באל-מונדו דפורטיבו על אותו משחק

    http://www.realmadrid.co.il/images/Goldera.Xxx

    הזכייה השישית: השיא של חנטו

    ריאל מדריד החלה את דרכה הפעם בשלב הראשון. זו הייתה עונה אירופית קצת מוזרה וקשה בה ריאל מדריד 'מוותרת' על משחקי החוץ ולא מנצחת ולו באחד עד לגמר. ריאל נכנעה 2:1 לפיינורד בהולנד כששער יתרון של פושקאש לא הספיק(2:1) אך בגומלין הגיבה עם 5-0 אדיר(פושקאשX4); היא סיימה רק בתיקו 2:2 בסקוטלנד נגד יריבה צנועה ואז בברנבאו הגיבה עם 5:1, כשהאורחת עוד הייתה הראשונה לעלות ליתרון. ריאל הפסידה גם במשחק החוץ שלה נגד אנדרלכט כשנכנעה לשער מהיר אחרי שתי דקות, ובברנבאו הגיבה עם 4:2 כשהאורחת כובשת שערי כבוד רק סמוך לסיום. היריבה בשלב הבא, חצי הגמר - הייתה אינטר.

    החשבון של ריאל מדריד עם הלניו הררה וחניכיו היה פתוח. הקבוצה האיטלקית נחשבה אפילו לפייבוריטית אחרי שתי זכיות רצופות במפעל, כשהראשונה הייתה בגמר ב-1964 ע"ח ריאל מדריד. פירי המצויין העלה את ריאל מדריד ליתרון במשחק הבית בדקה ה-12, שער שהתברר כשער הניצחון. בגומלין ריאל הסתפקה בתיקו 1:1 כשאמנסיו מעלה אותה ליתרון בדקה ה-20 והאיטלקים מגיבים במחצית השנייה. ריאל מדריד שוב חוזרת לגמר, והחשבון עם אינטר יימשך גם בגביע אופ"א.

    אחרי שני הפסדים בגמר בתחילת העשור, ב-1962 מול בנפיקה של אאוסביו(5:3) וכן ב-1964 לאינטר(3:1) - ריאל מדריד לא הייתה מוכנה להפסיד שוב. הגמר נערך באצטדיון היסל בברוז' ומשך אליו כמות צופים נמוכה יחסית - רק 46 אלף אוהדים. הלחץ עלה כאשר בדקה ה-55 ואסוביץ' נגח לרשת והעלה את פארטיזן בלגראד ליתרון. די-סטפאנו כבר איננו, פושקאש פצוע - מי יביא את הישועה וידאג לעוד מהפך בגמר? אמאנסיו. בדקה ה-70 הוא קיבל את הכדור, עשה צחוק מהבלם ששמר עליו והשווה. שש דקות עברו והקשר פרננדו סרנה(ספרדי) הבקיע את שער הניצחון המיוחל. זו הייתה ריאל מדריד אחרת, קבוצה של 11 שחקנים ספרדים בהנהגת המאמן האגדי מיגל מוניוז. זו הייתה הזכייה האחרונה של פאקו חנטו בגביע אירופה - זכייה מס' 6, שיא שלא נשבר וכנראה לא יישבר לעולם.

    http://www.realmadrid.co.il/images/Gento1966.Xxx

    ה-'לה-ספטימה': אחרי 32 שנה במדבר

    הקינטה דל-בויטרה הייתה אחת הקבוצות החזקות ביותר בספרד איי-פעם, זו שזכתה בחמש אליפויות ברציפות והאחרונה שבהן כשהיא קובעת שיא כיבושים לעונה - 107 שערי זכות בעונת 1989/90. אבל לאותה קבוצה היה חסר דבר אחד - הגביע עם האזניים הגדולות. רק במאי 1998(20.5 ליתר דיוק) - הצליחה ריאל מדריד לחזור לגמר אירופי ראשון מאז 1981, היום בו הפסידה לליברפול. ריאל מדריד שעברה עונה לא טובה בליגה וסיימה רק במקום הרביעי במרחק גדול מהפיסגה - חלמה להחזיר את הגביע עם האזניים הגדולות הביתה. ברבע הגמר היא עברה את לברקוזן ובחצי הגמר אחרי תיקו מאופס במשחק החוץ נגד דורטמונד אלופת אירופה - השערים בברנבאו קרסו, המשחק התעכב אבל ריאל מדריד ניצחה 2:0 - מוריינטס וקארמבו

    בגמר ניצבה יובנטוס, הקבוצה החזקה באירופה באותם ימים. זו של דל-פיירו, זידאן, דשאן, דוידס ומונטרו. זו שהעפילה לגמר אירופי שלישי ברציפות וחלמה על 'הדאבל' אחרי שזכתה כבר באליפות איטליה. זו שהתגברה בקלות על דינמו קייב ומונאקו בדרך לגמר. עונה קודם לכן יובה הובסה 3:1 בגמר מול דורטמונד של היצפלד והיא קיוותה לתקן את המצב. ריאל מדריד הגיעה כאדנרדוג מובהק אך הציגה משחק הגנה אדיר בזכותם של היירו והקפטן סאנצ'יז. ראול עוד החמיץ ממצב מצוין אחרי כדור רוחב של רוברטו קרלוס, ואז הגיעה הדקה ה-66: רוברטו קרלוס בעט מצד שמאל, הכדור פגע בשחקן הגנה(טורוסילי), ופדג'ה מיאטוביץ' היה חד כתער. הוא השתלט על הכדור מייד ובעט כדור חכם שלא הותיר סיכוי לפרוצי. פדג'ה רץ בטירוף למרכז המגרש עם האצבע המונפת. יופ היינקס, שקיבל מקאפלו קבוצה אלופה - חתום על ההישג. הוא כמובן - עזב בקיץ.

    זהו-זה, ריאל מדריד חזרה רשמית לקדמת הבמה של הכדורגל האירופי, על כר הדשא היפהפה באמסטרדם ארינה. יובה לא ממש ויתרה אבל לא הצליחה לכבוש. אינזאגי ניסה בתוך הרחבה וסחט הדיפה מיילנר ואילו דוידס שחדר נהדר לרחבה אחרי סלאלום מרשים - בעט כדור חלש מידי. דל-פיירו מנגד נסגר הרמטית. לפני המשחק הכותרת אמרו "תהילה או גיהנום", וברור לכם מה הייתה התשובה. מיאטוביץ' האזין בילדותו לרדיו מצ'וקמק ושמע על הגמר ההוא ב-66', כשריאל ניצחה את פארטיזן 2:1. הוא חלם להיות הגיבור בערב כזה של גמר ליגת האלופות. אז כמובן, לא הייתה טלוויזיה. והחלום הפך למציאות. ואת השער שלו נגד יובה יראו הרבה פעמים, ובצבע, לא בשחור לבן. ראול, עוד לפני גיל 21 - כבר אלוף אירופה. ולא בפעם האחרונה..

    http://www.realmadrid.co.il/images/Septima.Xxx

    ה-'לה-אוקטובה': סוגרים את המילניום

    כשויסנטה דל-בוסקה קיבל לידיו את ריאל מדריד איי-שם בחודש נובמבר - מי האמין שהעונה תסתיים עם הגביע עם האזניים הגדולות? אבל ככל שהעונה התפתחה, לצד ההפסדים המביכים בליגה, גם בברנבאו(ראסינג סנטאנדר, למשל), והמיקום החמישי המביך שקבע עובדה עצובה - אם ריאל מדריד לא תנצח את ולנסיה בגמר היא לא תוכל לשחק בליגת האלופות בעונה הבאה - ריאל מדריד הצליחה לעבור את האימפריות הגדולות של הכדורגל העולמי. תחילה נגד מנצ'סטר יונייטד הטרבליסטית הגאה, אותה ריאל מדריד ניצחה 3:2 באולד-טראפורד בתצוגת שיא של רדונדו(העקב!) וראול(המלך) אחרי תיקו מאופס בברנבאו, וכן בחצי הגמר העיפה את באיירן מינכן שכבשה נגדה שתי רביעיות בשלב הבתים. אוי, כמה הכדורגל הפכפך(ותודה, ניקולאס!)

    הגמר בפריז היה הגמר הכל ספרדי הראשון בהיסטוריה, ועם כל הכבוד לולנסיה שהציגה כדורגל נהדר ובחצי הגמר בעטה את ברצלונה לאלף עזאזל עם ניצחון 4:1 מרשים, ועוד קודם לכן התגברה על לאציו אלופת איטליה הנכנסת - זה היה גמר בסימן צד אחד. אחד הגמרים הכי חד-צדדים בהיסטוריה של ליגת האלופות. ריאל מדריד במערך של שלושה בלמים, עם ניהול משחק מופתי של רדונדו ומקמנמן בעמדה זרה לו - הייתה גדולה על ולנסיה. השער הראשון הגיע בדקה ה-39: מיצ'ל סאלגדו נלחם על כדור באגף והרים תוך כדי גליץ'. מוריינטס אמר תודה ונגח לרשת את הראשון. בדקה ה-67 ריאל מדריד ביססה את היתרון שלה אחרי דקות של שליטה מוחלטת. מקמנמן כבש בבעיטת יעף אחרי הרחקה לא טובה של הגנת ולנסיה. האוהדים הכתומים ביציע הסטאד-דה-פרנס כבר החלו להזיל דמעה.

    אבל חכו, זה לא נגמר ככה. בדקה ה-75 ולנסיה שלחה את כולם קדימה בכדור קרן. סאביו ניצל זאת כדי למסור לראול שרץ, ורץ, ורץ, דהר את כל הדרך עד לשער, עקף את קניזארס וגילגל לרשת ברגל ימין 'החלשה'. 3:0 אדיר לריאל מדריד, שער עשירי העונה לראוליטו במפעל(השתווה לריבאלדו בראש פיסגת המבקיעים) וראול פושט את החולצה והציג לנו תמונה של הילד הבכור חורחה. זה היה הזמן של דל-בוסקה לתת כבוד לשתי אגדות גדולות - מנואל סאנצ'יז שהיה קרוב לפרישה אבל יהיה זה שיניף את הגביע, וכן לפרננדו היירו שהיה פצוע בחלקים ארוכים מן העונה. סאן-איקר, ילד בן 19 - פתח בהרכב ריאל מדריד ומירר בבכי. התמונה הכורה ביותר היא זו של ראול ומוריינטס חוגגים עם דגל ספרד. ראול, עם גביע אירופה שני בגיל 22, אמר - "חזרנו למקומינו הטבעי. אנחנו הכי טובים בעולם". רדונדו שגם זכה לשבחים גדולים מהתקשורת אמר - "מהרגע הראשון ידעתי שנהיה אלופי אירופה".

    http://www.realmadrid.co.il/images/Raul.Xxx

    ה-'לה-נובנה': שער המאה

    פרויקט הגלאקטיקוס של פלורנטינו פרס נמשך. אחרי אליפות ספרד בשנת 2000/01 אחרי עונת שיא של ראול ופיגו - הגלאקטיקו התורן היה זינדין זידאן, אלוף העולם במדי הטריקולור וכן השחקן היקר בתבל. וגם השחקן שהביא את ה-'לה-נובנה' עם הוולה המדהים לרשת של לברקוזן - שער המאה. זה היה גמר עם לא אנושי - שער כזה לא רואים כל יום, וגם ההצלות המדהימות של איקר המחליף, וגם גמר כל-כך אנושי - הבכי המקסים של איקר שמירר בבכי בסיום והיה נבוך מעט אפילו מכל ההמולה סביבו. שוב איקר משחק ושוב ריאל מדריד זוכה בגביע אירופה. וזה היה סיום ראוי לעונה המאה של המועדון הטוב בתבל. אחרי שאליפות ספרד נדדה לולנסיה ובגמר גביע המלך ריאל הפסידה דווקא בברנבאו, דווקא ב-6 במרץ(אתם יודעים מה זה אומר) - רק הגביע עם האזניים הגדולות היה יכול לפצות על כך.

    בדרך ריאל מדריד עברה את באיירן מינכן מחזיקת הגביע הטרייה ונקמה בה על 2001 וכן את היריבה ברצלונה - 2:0 בקאמפ - נואו עם שתי הקפצות של זידאן ומקמנמן, וכן גולאסו של ראול בגומלין. אותו ראול גם העלה את ריאל מדריד ליתרון בהמפאדן פארק בגלאזגו בדקה התשיעית אחרי שער ערמומי בו ראול קיבל כדור חוץ ארוך מרוברטו קרלוס וניצל שגיאה של בוט כדי לכבוש. אלה שיהתרון החזיק מעמד רק חמש דקות. הסינדרלה באייר לברקוזן שצלחה שלב בתים קשה מאוד בדרך עם יובה, לה-קורוניה וארסנל ובדרך לגמר עברה את ליברפול ויונייטד - השוותה בדקה ה-14 עם נגיחה של הבלם\חלוץ לוסיו. ריאל נחלשה משמעותית וסבלה ממשחק איום ונורא של פיגו ונחיתות גדולה במרכז השדה. המחצית הראשונה עמדה להסתיים ואז...

    סולארי שלח כדור עומק לרוברטו קרלוס שהרים לאחור לרחבה כלל בלי להסתכל. העולם עצר מלכת וזידאן הכין את הגוף בצורה מושלמת ושלח וולה עוד יותר מושלם לרשת. 2:1 לריאל מדריד, 'איזה שעררר' שאג רמי וויץ אז, וגם אנחנו. בדקה ה-68 סזאר סאנצ'ז נפצע ובמקומו עלה לשחק סאן-איקר הצעיר שפתח בהרכב בליגה אך איבד את מקומו בליגת האלופות. בסדרת הצלות יוצאות מן הכלל - בבעיטת חצי גובה של באשטורק, בנגיחה אחרי קרן וכן עם הרגל, בקושי, אחרי איום של ברבאטוב - הילד הצעיר נעל את השער, ותודות לרגל של קניזארס שנפצעה מאפטרשייב וסייעה לאיקר לקבל את הקרדיט גם במדי הנבחרת במונדיאל 2002 - השאר היסטוריה. "אנחנו חוגגים את שנת המאה של המועדון עם התואר המזוהה ביותר עם ריאל מדריד - גביע האלופות התשיעי, וזה אומר שוב עד כמה המועדון הזה הוא הגדול בהיסטוריה", אמר ראול, לו הזכייה השלישית שלו במפעל. אבל התקשורת התרכזה בעיקר בזיזו ואיקר, ואפשר להבין גם למה...

    http://www.realmadrid.co.il/images/Zidane_2.Xxx

    הלה-דסימה: ראש הזהב של ראמוס

    12 שנה לאחר הגמר ההוא בגלאזגו, ואחרי שלושה חצאי גמר כושלים עם לא מעט עצב בסיום(האדום לפפה נגד בארסה| הפנדלים נגד באיירן| והאכזבה נגד דורטמונד) - ריאל מדריד חזרה סוף-סוף לגמר ליגת האלופות. וזו הייתה עונה אירופית גדולה, עצומה, מרגשת. עד לחצי הגמר נגד באיירן אפשר לומר שדי התחממנו. ניצחון מטורף על שאלקה בגרמניה(6:1), שלישייה קלילה לדורטמונד שהספיקה לגומלין, ואז באה באיירן. 1:0 קטן של בנזמה בברנבאו יחד עם משחק הגנה מטורף, ועל הגומלין נגד באיירן שהיה אמור להיות 'הגיהנום של מדריד' - מיותר להכביר במילים. ריאל פירקה 4:0 את הגרמנים עם צמדים של ראמוס בנגיחות ושל כריסטיאנו רונאלדו. כבר במחצית חלקכם סגרתם את הדיל לליסבון. בגמר חיכתה לנו אתלטיקו מדריד, זו שניצלה את הריפיון של ריאל במחזורי הסיום בליגה וזכתה באליפות.

    על אותו גמר קסום קצרה היריעה מלהכיל. צ'אבי אלונסו נעדר בגלל הצהוב המיותר ההוא נגד באיירן אבל חיי את המשחק ביציע במלוא מובן המילה. סמי קדירה הכבד מילא את מקומו. פפה הפצוע נותר על הספסל ובמקומו שיחק ואראן. בצד של אתלטיקו, דייגו קוסטה נטש כבר אחרי 8 דקות בגלל פציעה. גארת' בייל החמיץ מצב ממש מתוך הרחבה אבל המשחק התעורר בדקה ה-36. דווקא סאן-איקר, המנייה הבטוחה, שרשם עונה אירופית טובה - יצא בצורה איומה מחוץ לשער ואיפשר לדייגו גודין לנגוח מעליו - 1:0 לאתלטיקו. הקבוצה של סימאונה עשתה חיים קשים מאוד לריאל מדריד. בדקה ה-59 איסקו ומרסלו החליפו את קדירה וקונטראו וריאל מדריד החלה לסכן את השער אבל לא מספיק. דקה 90 - כולי שבור, גמור. כמה תסריטים עולים בראש. למה זה קורה לי. מפעיל את הסטופר בשעון אחרי שהכרוז אומר בקול 'Cinco minutos'. עוברות איזה שתיים וחצי דקות ואני מיואש. קרן של מודריץ'...

    ראמוס נגח מכל הלב לרשת והביא להתפרצות שמחה שלא הייתה מעולם. 92:48, תזכרו את הרגע. אתלטיקו ניסתה להילחם אבל נפלה מהרגליים. גארת' בייל כבש בנגיחה אחרי סלאלום ובעיטה של די-מאריה(110') ובדקה ה-117 מרסלו ניצל את השטח שהיה לו וכבש את השער השלישי. מרסלו לא היה יכול לעצור את הדמעות, וגם אנחנו. כריסטיאנו חתם את הפינאלה עם פנדל והוריד חולצה בטירוף. 4:1 לריאל מדריד. חלום הדסימה הפך למציאות. "האוהדים לא מסתפקים בזה והם רוצים כבר את הגביע ה-11 וה-12 וה-13 ואני אסיר תודה לעם על כך, זה האופי של ריאל מדריד", אמר הנשיא פלורנטינו. "זה לא שער שלי, זה שער של כל המדרידיסטאס", אמר האיש וראש הזהב סרחיו ראמוס שחיקה את ראול שניפנף בדגל ספרד בגמר ההוא בגלאזגו. ואיקר? "זה חלום שמתגשם, זה גדול יותר ממונדיאל". הכל על הזכייה בדסימה - בפינה המיוחדת באתר שלנו.

    http://www.realmadrid.co.il/images/LaDecima.Xxx


    זכרונות משנת 2000

    בנובמבר 1999 מונה דל-בוסקה למאמן ריאל מדריד. הוא קיבל חדר הלבשה מפורק וקבוצה כושלת מקצועית. חצי שנה אחר-כך הוא הוליך אותה לזכייה בגביע האלופות. זינדין זידאן חולם בידיוק על אותו תסריט. עונת 1999/2000 - צעד אחר צעד

    רק פעמיים בעבר הצליחה ריאל מדריד לזכות בגביע אירופה לאלופות בעונה בה המאמן פוטר - ב-1959/60 הוביל אותה מיגל מוניוז לזכייה בגביע האלופות השישי בתולדותיה אחרי שהגיע באמצע העונה; ולפני 16 שנה עשה זאת ויסנטה דל-בוסקה, שהחליף את ג'ון טושאק בחודש נובמבר וסיים את העונה עם הגביע עם האזניים הגדולות אחרי 3:0 על ולנסיה בשנת 2000. זינדין זידאן, שהחליף את רפא בניטס בחודש ינואר - מקווה לגורל דומה. גם הוא, כמו דל-בוסקה - קיבל חדר הלבשה מפורק, קבוצה שלא עומדת בציפיות וזוכה לבוז אדיר מהקהל, ובאותה נק' זמן הצלחה הייתה נראית כחלום מתוק. זכרונות משנת 2000.

    *****

    את הסיפור אפשר להתחיל אפילו עוד קודם לכן. 20 במאי 1998, ריאל מדריד זוכה ב-'לה-ספטימה', גביע האלופות השביעי בתולדותיה אחרי ניצחון 1:0 על יובנטוס בגמר. יופ היינקס הגרמני, שעמד על הקווים והחזיר את הגביע עם האזניים הגדולות הביתה אחרי 32 שנים עקרות, דבר שלא הצליחה לעשות קבוצת ה-'קינטה דל-בויטרה' בסוף שנות ה-80, זו ששחטה את הליגה הספרדית עם חמש אליפויות ברציפות - לא החזיק מעמד. לאחר-מכן הוא פוטר בעקבות עונה בינונית בליגה, רווית תוצאות תיקו, בה ריאל מדריד מסיימת את העונה רק במקום הרביעי. מעבר לאלופה ברצלונה, גם אתלטיק בילבאו וריאל סוסיאדד הקדימו את ריאל מדריד. בקיץ נבחר למאמן חוס הידינק, ההולנדי עם הרזומה העשיר, זה שהוביל בעבר את איינדהובן להצלחות גדולות.

    אבל גם הוא לא שרד על הכיסא החם של ריאל מדריד והוחלף באמצע העונה למרות שזכה בגביע הבן-יבשתי. זו הייתה עונת שיא של ראול שזכה בתואר הפיצ'יצ'י של הליגה ג'ון טושאק, שנחשב לרס"ר קשוח והוביל את הקבוצה לאליפות בעונת 1989/90 כשריאל מדריד של 'הקינטה דל-בויטרה', זו עם מיצ'ל, מנואל סאנצ'יז, אמיליו בוטראגיניו, מרטין ואסקס, מיגל פדרצה וכן המקסיקני הוגו סאנצ'ז(38 שערי ליגה) שוברת שיא הבקעות לעונה: 107 שערי ליגה - קיווה לשחזר את ההצלחה מהעבר ולהחזיק מעמד יותר מעונה אחת. ב-1999 הוא הגיע עם ריאל מדריד לרבע גמר ליגת האלופות אך הודח ע"י דינמו קייב, ובליגה הגיע למקום השני.

    שוכחים לנצח

    כבר בקיץ, מסתבר - היו סדקים ראשונים. טושאק יספר בהמשך בראיון שהוא ממש לא רצה לרכוש את ניקלאס אנלקה, החלוץ הצרפתי הצעיר, אך ריאל מדריד עשתה זאת על דעת הנשיא לורנצו סאנז, ושברה את שיא ההעברות של המועדון. אנלקה התקשה להתאקלם בספרד. הוא לא למד מילה ספרדית, תקף בפומבי את מוריינטס וראול, הצמד-חמד הספרדי שלדבריו לא מסרו לו והתעלמו ממנו, וגם קלארנס סיידורף שעזב לאינטר בחורף - 'הרעיל את חדר ההלבשה'. העונה התחילה לא רע בכלל. ריאל השיגה 2:1 דרמטי במיוחד במחזור הראשון באונו-סטאדי של מאיורקה עם שערים של מוריינטס וראול ממש בתוספת הזמן. במחזור השני היא הביסה 4:1 את נומנסיה בברנבאו כשסטיב מקמנמן כובש שער בכורה במועדון והכל היה נראה בסדר.

    ואז הגיע המחזור השלישי. ריאל סיימה בתיקו 2:2 בסאן-ממס נגד בילבאו החזקה(בהופעת הבכורה של איקר!) ובמחזור הרביעי ראול השיג שיוויון נגד דפור - הכוח העולה של הכדורגל הספרדי ואלופת ספרד הנכנסת - בסנטיאגו ברנבאו. אלא שהרצף השלילי נמשך. תיקו בלבד במשחק החוץ במאלגה וכן הפסד בכורה העונה, 3:2 לולנסיה בברנבאו - כשולנסיה של קופר רוקדת על המגרש ומובילה בהפרש של שלושה שערים כבר אחרי 38 דקות. בליגת האלופות ריאל מדריד כן הצליחה לנצח ורשמה V על כל שלושת המשחקים הראשונים. אין ספק, כשהמנון הצ'מפיונס התנגן ברקע - ראינו ריאל מדריד אחרת. ריאל מדריד של שלישי-רביעי לא הייתה כמו ריאל מדריד של שבת וראשון. על הביטוי הזה עוד נחזור בהמשך...

    במחזור השביעי הגיעה ריאל מדריד לקאמפ-נואו, קלאסיקו ראשון לעונה. ראול העלה את ריאל מדריד ליתרון, ריבאלדו השווה מייד ופיגו ביצע מהפך בתחילת המחצית השנייה. בארסה נותרה בעשרה שחקנים וריאל מדריד פינטזה על שיוויון. בדקה ה-86 ראול הכה שוב, אחרי מסירה של סאביו, והקפיץ בצורה מדהימה מעל השוער הספ. וקינח עם חגיגה מתוקה כשהוא משתיק את הקאמפ-נואו. ריאל מדריד משווה ל-2:2 הפער בצמרת היה כבר גדול - ריאל מדריד דורגה רק שמינית במרחק 6 נק' מהמוליכה(לעומת נקודה מהמקום הראשון באותו הזמן אשתקד), אך המחשבה במדריד הייתה שהמשחק הזה יוציא אותם לדרך חדשה.

    חזירים מעופפים:

    אז זהו, שלא. במחזור העשירי ריאל מדריד מפסידה בדרבי בברנבאו 3:1 לאתלטיקו מדריד. פרננדו מוריינטס עוד העלה את ריאל מדריד ליתרון אבל מי זוכר את זה כאשר תוך חצי שעה אתלטיקו כבשה שלושה שערים. השוער אלברו ביזארי הורחק ואיקר קסיאס נכנס כמחליף. ריאל מדריד צונחת למקום העשירי. ניצחון הליגה הבא של ריאל מדריד היה רק במחזור ה-11, ובמילים אחרות: שמונה משחקים ברציפות ריאל מדריד לא הצליחה לעמוד במשימה. "כל דבר שהוא נוגע בו מתקלקל", נכתב בתקשורת הספרדית אחרי הפיאסקו בדרבי. מערכת היחסים בין המאמן לשחקנים הייתה איומה. הם לא יכלו לסבול אותו. פרננדו היירו ומנואל סאנצ'יז בעיקר, וגם היתר. פציעתו של פרננדו רדונדו שנעדר באותם שבועות פגעה משמעותית בריאל מדריד ואיבן הלגרה שובץ בקישור האחורי. אבל זה לא תירוץ.

    השוער אלברו ביזארי ספג ביקורת פומבית מהמאמן בתקשורת. 'הוא ספג שערים שגרמו לי כמעט לבכות', אמר המאמן לאחר הניצחון 3:2 על ראיו וייקאנו. עד שריאל מדריד חזרה לנצח, ועוד אחרי פיגור של 2:0 - המאמן בחר להתעסק בשלילי. המאמן נפגש עם הנשיא בסנטיאגו ברנבאו, פגישה ארוכה, טעונה וקשה שנמשכה כשלוש שעות. הנשיא ביקש מהמאמן לחזור בו מדבריו ולנסות לגבש קבוצה מנצחת עם השחקנים ואולי קצת ללכת לקראתם ולנסות גישה חדשה. "חזירים יתעופפו מעל הברנבאו לפני שאתנצל על מה שאמרתי", אמר המאמן בזעםׁׁ. כמובן שתמונה של חזיר עיטרה את שער המארקה מייד לאחר-מכן. טושאק לא התפטר בעצמו וטען בפני הנשיא - 'כל מה שעשיתי היה כדי להוציא את המיטב מהשחקנים ולא לוותר להם. מטרת הקבוצה תמיד עמדה לנגד עיניי'. אבל הנשיא ראה מספיק. אלה לא רק התוצאות אלא גם הכדורגל השלילי והדינמיקה שלא הייתה קיימת. מאמן שהוליך את הקבוצה אולי לאליפות המרשימה בתולדותיה לפני עשור - הולך הביתה אחרי תשעה חודשים.

    טושאק הואשם בכך שעם כל הכבוד לצעקות ולגערות בשחקניו - הוא לא מוצא שום פיתרון ובזמן שהאוהדים בברנבאו אוכלים את הלב - הוא לא מוצא שום פיתרון ולא מוכן לשאת באחריות לכישלון. ב-17 בנובמבר הגיעה ההודעה הרשמית. ויסנטה דל-בוסקה, שחקן העבר המסור ו-'מכבה השריפות', זה שאימן את ריאל מדריד לתקופה קצרה ב-1994(כמחליפו של בניטו פלורו - עמד על הקווים 11 מחזורים) וכן ב-1996, למשחק אחד בלבד(הקבוצה ניצחה 5:0) - מקבל לידיו את משרת האימון של הקבוצה הבוגרת. בראש ובראשונה כדי לעשות סדר.

    שובו של דל-בוסקה

    הזמן היה פגרת נבחרות, וכעבור ימים ספורים דל-בוסקה ערך את הפרמיירה. ריאל סיימה רק בתיקו ביתי נגד סוסיאדד(1:1) ובמחזור העוקב הפסידה 1:0 לסלטה בבלאידוס. מאמן חדש - ותוצאות ישנות. במקביל, התוצאות באירופה היו טובות יותר. מוריינטס וראול הובילו את ריאל ל-2:1 חשוב בכפור של קייב וריאל ניצחה גם את רוזנבורג למרות משחק מורט עצבים. ואז הגיע החמישה בדצמבר. ריאל סראגוסה הגיעה לברנבאו ופירקה 5:1 את ריאל מדריד שעלתה למשחק ללא הגנה. המשחק הוכרע כבר אחרי מחצית אחת ושער מצמק של ראול לא היה שווה כלום כשהאורחת הגיבה בעוד שניים. אנלקה הפצוע ישב ביציע ולא בידיוק היה ממורמר. האוהדים הוציאו את המטפחות הלבנות, הבוז היה מחריש אזניים. ריאל מדריד התקרבה לקו האדום. במחזור ה-15 דורגה הקבוצה במקום ה-15 במרחק נקודה אחת בלבד מהקו האדום.

    המצב מעט השתפר. חמישה נצחונות ב-6 משחקים עד המחזור ה-22 החזירו את ריאל מדריד למאבק על אירופה או יותר נכון לומר - הוציאו אותה מהתחתית. זו הייתה תקופה לא רעה של ריאל מדריד בה הקבוצה התייצבה. במחזור ה-26 היא אירחה את ברצלונה בקלאסיקו ורצתה לנצח בליגה אחרי שנתיים. הברנבאו הטריף את השחקנים, רוברטו קרלוס שלח פצצה אדירה מ-35 מטר בכדור חופשי כבר אחרי חמש דקות והכין אותנו לערב לבן, רגע של נחת בעונה קשה. ניקלאס אנקלה כבש אף הוא בדקה ה-18 ומוריינטס כבש את השלישי במחצית השנייה. ריאל מדריד - 3, ברצלונה - 0. לפתח, ריאל דורגה שלישית עם מס' נקודות זהה לשנייה סראגוסה, כשברצלונה רק חמישית, וזו הייתה מכה קשה בשאיפות האליפות שלה. מצד שני, לא הכל היה ורוד. בין-לבין יצאה ריאל מדריד לריאזור ונכנעה, יותר נכון הובסה - מול תצוגת על של דג'לאמיניה, מקאיי, ויקטור ופלורס שניצחו 5:2.

    ימי שלישי ורביעי

    ליגת האלופות חזרה למרכז הבמה, החודש הוא חודש מרץ. דרגת הקושי עלתה משמעותית עם צמד משחקים נגד באיירן מינכן, הקבוצה החזקה של היצפלד ופיינאליסטית העונה שעברה. ריאל ממש התאמצה אך לא היוותה יריב כשהובסה 4:2 בבנבאו, וימים ספורים אחר-כך ספגה עוד רביעייה, הפעם באצטדיון האולימפי במינכן(4:1) כשגולאסו עצום של איבן הלגרה לא מנחם אף-אחד. ריאל הצליחה להעפיל לשלב הנוק-אאוט בזכות 1:0 קטן ויקר מפז של ראול נגד רוזנבורג וסיימה במקום השני.

    היריבה בשלב רבע הגמר הייתה, תחזיקו חזק: מנצ'סטר יונייטד. קבוצת הכדורגל הנפלאה של פרגוסון. זו של בקהאם, גיגס, הצמד יורק וקול, קין וסקולס. הטרבליסטית הגאה שמשחקת עד הדקה האחרונה. המשחק הראשון נערך בברנבאו. ריאל מדריד שיחקה בהרכב התקפי במיוחד אך לא הצליחה להכניע את מארק בוסניץ' המצוין ששמר על מנצ'סטר יונייטד בתמונה. אחרי תיקו מאופס - אף-אחד לא האמין בריאל מדריד. הגומלין נערך כעבור 15 ימים, באולד-טראפורד המפחיד. על הנייר זה היה ממש לא כוחות. אבל כאן נכנסה לתמונה המסורת וה-DNA של המועדון. אנחנו ריאל מדריד, אל תשכחו זאת. דל-בוסקה עשה את שיעורי הבית ועלה עם שלושה בלמים - הלגרה, קראנקה ואיבן קאמפו, מרכז הגנה שנועד לפורענות, כל זאת כשהיירו וסאנצ'יז שוב פצועים. וכמובן, פרננדו רדונדו, מעל כולם במרכז השדה.

    http://cache1.asset-cache.net/gc/1027013-apr-2000-raul-of-real-madrid-celebrates-his-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=OCUJ5gVf7YdJQI2Xhkc2QIMjV3b6mG7jTiFCsTIO60RFmnsnSpI%2bZjNbhsxZLye%2b

    ריאל שיחקה עם הרכב ביטחון ואמונה. בדקה ה-20 סאלגדו העביר כדור רוחב ורוי קין דחק לשערו. 1:0 לריאל מדריד, זו גם תוצאת ההפסקה. ואז תוך שלוש דקות קסומות - 50' ו-53' - מנצ'סטר יונייטד הוכתה בהלם. ריאל מדריד יצאה למתפרצת אחרי כדור חופשי של בקהאם. מקמנמן מסר כדור נהדר לראול שעצר אותו בשקט ובביטחון, התקדם לעבר השער וסובב באומנות לאיזור היחיד אליו ואן דר-חאו לא יכול להגיע. גולאסו של ממש בדרך ל-2:0. שלוש דקות עברו - רדונדו קיבל את הכדור קצת אחרי מחצית המגרש. הוא שמר עליו וביצע תרגיל עקב מדהים מול ברג המופתע. ראול ברח להגנה של המארחת ודחק לרשת בקלילות את ה-3:0 אחרי כדור רוחב. ריאל מדריד מובילה 3:0 באולד-טראפורד, היינו כחולמים. רדונדו נבחר בסיום העונה לשחקן המצטיין בליגת האלופות והוכיח בידיוק למה. "מול אלופת אירופה, ריאל מדריד במלוא הדרה שיחקה כדורגל לתפארת באולד-טראפורד", נכתב במארקה, על רקע תמונתו של ראול צולל. דל-בוסקה שמר על איפוק וגם את השער השלישי הוא לא חגג, בניגוד לעוזרו טוני גראנדה. יונייטד צימקה בהמשך עם גולאסו של בקהאם שהתקשה כל המשחק מול רוברטו קרלוס ושער נוסף של סקולס, אבל זה לא עזר. ריאל מנצחת 3:2.

    לאותו משחק הגיעה ריאל מדריד אחרי ניצחון חשוב 1:0 בלה-רומארדה על סראגוסה מפנדל מאוחר של ראול. אבל מעתה ואילך היא הפסיקה לשחק בליגה וגילמה היטב את רוח המועדון הזה. אחרי ניצחון באולד-טראפורד הגיע הפסד 4:2 בברנבאו, התפרקות של ממש נגד קבוצה שתרד לליגת המשנה בסיום העונה. לאחר 2:0 ענק בברנבאו על באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות - ריאל מדריד מפסידה 1:0 בברנבאו לאלבס. גם במחזור הסיום של הליגה ריאל הפסידה בבית, הפעם לאלבס, והיא הגיעה לגמר נגד ולנסיה עם חרב גדולה על הצוואר - ריאל סיימה רק במקום החמישי בליגה. אם ריאל מדריד לא מנצחת את ולנסיה בגמר - היא תשחק בעונה הבאה רק בגביע אופ"א. אין דבר נורא מזה.

    זה אתה, ניקלאס?

    אבל עוד לפני הגמר. היריבה הבאה הייתה באיירן מינכן. זו שכבשה נגדינו שתי רביעיות בשלב הבתים. הקבוצה שזכתה באליפות דרמטית בבונדסליגה והייתה נחושה מכל לפצות על העוול שנעשה לה בעונה שעברה, אז שרינגהאם וסולשאר כבשו מולה בתוספת הזמן ולקחו ממנה את הגביע עם האזניים הגדולות. הפעם המשחק הראשון נערך בברנבאו. יתרון או חיסרון?

    בטייימינג מושלם כבש ניקלאס אנלקה, שפתח בהרכב לצידם של ראול ומוריינטס כשהמגמה ההתקפית ברורה - את שער הבכורה שלו במפעל העונה. בדקה הרביעית הוא נע נהדר לעומק וכבש בבעיטה לרשת הגבוהה של אוליבר קאן, 1:0. בדקה ה-35 מיצ'ל סאלגדו פרץ וחדר לרחבה ועם קצת עזרה מיינס ירמיס העלה את ריאל מדריד ליתרון 2:0 שנשמר עד לסיום. באיירן הייתה חסרת רעיונות וריאל מדריד לא הזכירה את הקבוצה הכושלת והעצלנית של הליגה, ממש לא. עם מקדמה כזו - תענוג לטוס לגומלין במינכן, למרות מאזן האימים על אדמת גרמניה בכלל ונגד באיירן בפרט.

    באיירן, כמובן - פתחה חזק. בדקה ה-11 החלוץ יאנקר כבש בבעיטת יעף אדירה ברחבה והעלה את הגרמנים ליתרון, כל זה במשחק בו מיצ'ל סאלגדו נעדר וג'רמי מנסה להשתלט על עמדת המגן הימני. בדקה ה-31 הלחץ נרגע כשאנלקה נגח נפלא לרשת של אוליבר קאן. ג'ובאני אלבר עוד כבש לזכות הגרמנים במחצית השנייה(2:1) אבל גם שער נוסף לא היה עוזר להם.

    גמר חד-צדדי

    "זוהי שנת 2000 ורק טבעי שיתרחשו כאן דברים מוזרים, אבל איש בספרד לא היה מצליח לנחש בדצמבר את ההפתעות הגדולות שיהיו בחודש מאי. דפורטיבו לה-קורוניה זוכה באליפות ראשונה בתולדותיה למרות מס' ההפסדים הגדול ביותר של האלופה; לחצי הגמר מגיעות שלוש קבוצות ספרדיות ודווקא זו שנחשבה לפייבוריטית - נשארת בבית ומשאירה את הזירה לשתי פיינליסטיות שלא חלמו להגיע לגמר בפריס. ריאל אמנם סיימה את העונה במקום החמישי - רחוק מהתחתית, אך גביע אירופה לא היה נראה כניבוי המתבקש"[פיל בול מסכם את גמר הצ'מפיונס\ מגזין שם המשחק].

    הגמר הכל ספרדי הראשון יצא לדרך ב-20 במאי במגרש היפה בפריס. היריבה ממול הייתה ולנסיה שהתעללה בברצלונה. ריאל מדריד חלמה על הגביע עם האזניים הגדולות, הפרס הגדול בו זכתה לפני שנתיים. סיום הולם לעונה מה-זה קשה. המפתח היה לעצור את מנדייטה, ועל התפקיד היה אחראי רוברטו קרלוס. מעבר לכך הקבוצה הציגה משחק הגנה מושלם. פרננדו רדונדו היה בכל מקום, מקמנמן שיחק מצוין בעמדה זרה לו וגם כבש שער, והפוטנציאל הקבוצתי מומש במאת האחוזים, כפי שלא קרה הרבה העונה. דל-בוסקה המשיך עם המערך שהביאוהו עד הלום, ואנלקה פתח בחוד יחד עם מוריינטס וראול, כשהחלוץ החם באירופה שיחק בעמדה מעט אחורית. זה היה אחד הגמרים החד-צדדיים ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות.

    ריאל מדריד שלטה במשחק כבר מהפתיחה והשער הראשון הגיע בדקה ה-39: מיצ'ל סאלגדו נלחם על כדור באגף והרים תוך כדי גליץ'. מוריינטס אמר תודה ונגח לרשת את הראשון(והשישי שלו במפעל העונה), 1:0 לריאל. בדקה ה-67 ריאל מדריד ביססה את היתרון שלה - מקמנמן כבש בבעיטת יעף אחרי הרחקה לא טובה של הגנת ולנסיה. האוהדים הכתומים כבר החלו להזיל דמעה. אין מה לעשות, הגביע הוא שלנו. ואי-אפשר היה בלי אקורד הסיום של ראול, אחד מהשערים הזכורים ביותר בתולדות המפעל:

    בדקה ה-75 ולנסיה שלחה את כולם קדימה בכדור קרן. סאביו ניצל זאת כדי למסור לראול שרץ, ורץ, ורץ, דהר את כל הדרך עד לשער, עקף את קניזארס וגילגל לרשת ברגל ימין 'החלשה'. 3:0 אדיר לריאל מדריד, שער עשירי העונה לראוליטו במפעל(השתווה לריבאלדו בראש פיסגת המבקיעים) וראול פושט את החולצה והציג לנו תמונה של הילד הבכור חורחה. זה היה הזמן של דל-בוסקה לתת כבוד לשתי אגדות גדולות - מנואל סאנצ'יז שהיה קרוב לפרישה אבל יהיה זה שיניף את הגביע, וכן לפרננדו היירו שהיה פצוע בחלקים ארוכים מן העונה. סאן-איקר, ילד בן 19 - פתח בהרכב ריאל מדריד ומירר בבכי. התמונה הכורה ביותר היא זו של ראול ומוריינטס חוגגים עם דגל ספרד. ראול, עם גביע אירופה שני בגיל 22, אמר - "חזרנו למקומינו הטבעי. אנחנו הכי טובים בעולם". רדונדו שגם זכה לשבחים גדולים מהתקשורת אמר - "מהרגע הראשון ידעתי שנהיה אלופי אירופה".

    http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/History/01/44/51/54/1445154_w2.Xxx

    *****

    בראיון במרוצת השנים סיפר דל-בוסקה על חדר ההלבשה - "לא היו לנו בעיות, הן נפתרו לבד. היו לנו שחקנים טובים שלא הצליחו. היה לנו מקרה קשה ומורכב עם ניקולאס אנלקה, שהוא היה ילד מבודד ונפרד משאר הקבוצה, למרות שהקבוצה ניסתה לגרום לו להשתלב. אני חושב שפתרנו את הבעיה כמו שהיה צריך, בשקט ובשלווה. גרמנו לו להבין שהוא קודם כל מקצוען שצריך להתאמן ובהמשך הוא נתן לנו תפוקה, עזר לנו לזכות בגביע אירופה לאלופות ובסיום העונה המועדון יכל להעביר אותו ולהחזיר חלק מהכסף ששולם עבורו".

    http://cache1.asset-cache.net/gc/468038511-may-2000-uefa-champions-league-final-real-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=GkZZ8bf5zL1ZiijUmxa7QTmLIULj6tb7r1LHfbtbGZXb0YPAOkf6cwkKMAeFYDDX

    על העונה הראשונה סיפר - "לא היינו במשבר ספורטיבי מוחלט כשהצטרפתי, כי הקבוצה העפילה לשלב הבתים השני של ליגת האלופות למרות שבליגה העניינים לא הלכו היטב. הבעיה הייתה שהיחסים בין המאמן לכמה מהשחקנים לא היו טובים וזה גרם לעזיבתו. זה נכון שלאחר מכן חווינו רגעים קשים בליגה. ה5-1 נגד סראגוסה בברנבאו היה רגע שדיברו עליו במונחים של לפני ואחרי, אבל בסופו של דבר הצלחנו להביא את גביע אירופה. רעיונות חדשים וגמישות אצל המאמן יכולים לתת תוצאות טובות. היו לנו ארבעה שחקנים במרכז כמו איבן קאמפו, הלגרה, היירו וקארנקה, שני מגינים נפלאים כמו סלגאדו ורוברטו קרלוס, וקשר אחורי פנטסטי כמו רדונדו. בנינו על רעיון שנתן תוצאות (שיטת שלושת הבלמים), אבל בעונה שלאחר מכן חזרנו ל-4-4-2 ושנתיים לאחר מכן זכינו גם עם השיטה הזאת בגביע אירופה".

    דל-בוסקה פירגן לפרננדו רדונדו: "רדונדו היה אחד מהמנהיגים הגדולים, לא רק כשחקן על המגרש אלא גם גם כאדם עם אישיות חזקה. מבט אחד שלו היה גורם לדברים רעים אצל היריבה, אצל כולם. הוא אדם תובעני מאוד ואני מעט מתגעגע לסוג הזה של המנהיגים".

    גם שונאי ריאל המושבעים מודים שהגביע השמיני של הקבוצה לא יכול היה להגיע לאיש ראוי יותר מדל-בוסקה, סיכם פיל בול, ששלח השערות לגבי העתיד - 'אם הוא יישאר שם לאורך זמן - הקבוצה יכולה להיות נחמדה'. ואכן, דל-בוסקה חתם על חוזה לשלוש עונות נוספות והוביל את ריאל מדריד לעוד שתי אליפויות ספרד וגביע אירופי נוסף. לכדורגל מעולם אחר. פלורנטינו פרס מונה לנשיא והביא בקיץ 2000 את לואיס פיגו. בברצלונה היו יכולים רק לקנא.

    נופל וקם: רגע האמת של כריסטיאנו

    מאז הגיע לריאל מדריד איי-שם ב-2009 וקיבץ 80 אלף אוהדים בברנבאו כאילו מדובר בגמר ליגת האלופות - כריסטיאנו רונאלדו הוא תמיד שחקן המפתח של ריאל מדריד. האם דווקא בעונה כה מטלטלת עבורו, במהלכה חווה תצוגות יחיד אך גם השפלות מהתקשורת וסימני שאלה לגבי יכולתו - הוא יסיים כמלך הגדול של ליגת האלופות ויוביל את ריאל מדריד לעוד זכייה בגביע?

    כריסטיאנו רונאלדו שייך לחבורה מצומצמת של שחקנים שכבשו בשני גמרים של ליגת האלופות: המלך ראול, סמואל אטו, ליאו מסי. אתם לא מתארים לעצמכם כמה הוא רוצה לכבוש בגמר בסאן-סירו נגד אתלטיקו. שער אחד לא רק ינתק אותו מהחבורה המכובדת הזו אלא גם ישווה את שיא הכיבושים במפעל מעונת הדסימה, שיא שהוא עצמו קבע. צמד, כפי שכבש נגד אתלטיקו בחצי גמר גביע המלך בעונת הדסימה כבר יקבע שיא חדש במפעל האירופי הזה. ומעבר לכך - הוא כל-כך מחכה לגביע אירופה שלישי בארון. כמו ראול, כמו היירו, כמו איקר קסיאס, כמו רוברטו קרלוס. רק לכתוב את השמות האלה במקלדת - ומתחילה הצמרמורת.

    אפשר להיות יצירתיים לפני הגמר. לדבר על הכושר הנפלא של קיילור נאבאס בין הקורות. אפשר לדבר על חשיבותו של מודריץ' במרכז השדה מול החבורה הבועטת של סימאונה והיכולת שלו לשחרר לחץ ולמסור כדורים טובים למגנים שיוצאים קדימה. אפשר לדבר על חבריו בטריו ההתקפי - קארים בנזמה וגארת' בייל שבחלקים גדולים של העונה, בהם היו כשירים סוף-סוף - הציגו כדורגל טוב ואיכותי ממנו. אבל זה כלל לא משנה. מאז נחת במדריד, איי-שם ביולי 2009(11.7 ליתר דיוק) וקיבץ בסנטיאגו ברנבאו 80 אלף איש, כאילו מדובר בגמר ליגת האלופות - כריסטיאנו רונאלדו הוא האיש של ריאל מדריד. שחקן המפתח בכל משחק. בכל משחק גדול. על אחת כמה וכמה בגמרים.

    תשאלו את פרגוסון. כבר בגיל 19 כריסיטיאנו כבש בגמר - והוביל את יונייטד לניצחון 3:0 על מילוול, לפני שרוד כבש צמד. רק אתמול אגב זכתה יונייטד בגביע ראשון מאז; כריסטיאנו כבש גם בגמר ליגת האלופות ב-2008 נגד צ'לסי בנגיחה אדירה על-חשבונו של אסיין; הוא כבש בגמר גביע המלך ב-2011; הוא כבש בשני משחקי הסופר-קופה לאחר-מכן וגם הוביל את ריאל מדריד לזכייה בתואר שנה אחר-כך, כשהקפיץ מעל הראש של פיקה בגומלין בברנבאו וכבש שוב. לא שכחנו את הצמד נגד סביליה בסופר-קאפ האירופי. גם כן גמר, אם כי פחות זוהר. וכן, הוא כבש גם בגמר בדסימה, אבל בפנדל, שער לא משמעותי. הפעם ריאל מדריד זקוקה לכריסטיאנו רונאלדו במיטבו. לא קשה לנחש על הכתבה שתעלה בתקשורת הספרדית בימים הקרובים - כריסטיאנו רונאלדו והגמרים. אפילו בגמר הגביע הארור ההוא נגד אתלטיקו ב-2013 הוא כבש.

    יש לכם ספק?

    והאמת שזה יהיה מגיע לו. הגול של ראמוס לפני שנתיים היה כל-כך אמוציונלי והכי מרגש. אבל הפעם זו השעה של כריסטיאנו. דווקא השנה. תראו איזה עונה מטלטלת(ממש רכבת הרים, תרתי משמע) - עברה עליו. הוא כבש חמישייה היסטורית נגד אספניול בליגה ומצד שני לא הזיז את הרשת באף משחק גדול בסיבוב הראשון; הוא הפך למלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים עם הצמד במאלמו(ובמחצית מכמות המשחקים ששיחק ראול כמובן) אך מצד שני לא כבש נגד פריס והיה לא מועיל; הוא הציג את התשוקה המוכרת שלו לכבוש עוד ועוד ולנצל יריבות מפורקות כמו מאלמו וראיו וייקאנו - לצד משחקים בהם היה נראה נטול חשק, כאילו רק מחכה שייגמר.

    כריסטיאנו לא הסתדר עם רפא בניטס כבר מהאימון הראשון. בתקשורת נהנו לדווח איך כריסטיאנו זועם על החלטה של המאמן במשחק אימון פנימי. הוא היה מתומכיו הגדולים של קרלו אנצ'ולטי. הוא לא אהב את היחסים הקרובים יחסית בין בניטס לבייל. התגובה של כריסטיאנו הייתה מאכזבת. היה נראה שאת כריסטיאנו רונאלדו מעניין רק כריסטיאנו רונאלדו. אבל זה לא הסתכם במסביב, במה שקרה מחוץ למגרש.

    לראשונה מאז הגיע לריאל מדריד - העיזו להטיל בו ספק. לא בקבוצה, שסיימה את העונה שעברה בצורה כושלת למרות העונה הפורייה בקריירה שלו - אלא בו, מקצועית. עד כמה הוא טוב. האם הפלוסים עולים על המינוסים. בספרד העיזו להעלות בקול את השאלה - האם ריאל מדריד צריכה למכור את כריסטיאנו רונאלדו לפני ששווי השוק שלו צונח משמעותית. דבר שלא היה מתקבל על הדעת אפילו בשיחות וואטספ פנימיות לפני שנה-שנתיים. עם מינויו של זידאן היה נראה שהדברים משתפרים. גם כוכב כמו כריסטיאנו יודע להעריך את אחד השחקנים הגדולים של הדור הקודם - הלא-הוא זיזו. תמונה של השניים מחובקים מייד תפסה את עדשת המצלמה של כל אלה שבאו לסקר את אימון הפתיחה.

    ההתבטאות האומללה

    זידאן ניצח את משחקיו הראשונים, בעיקר בברנבאו. ריאל מדריד נתנה שואו וכולם נראו חדורי מוטיבציה. ואז הגיע הדרבי, וכריסטיאנו עורר סערה. גארת' בייל הפצוע, איך לא - נותר מחוץ לסגל, וקארים נאלץ לנטוש בזמן המשחק. בורחה מאיורל הצעיר עלה להופעת בכורה. ריאל מדריד שיחקה לא טוב, הגיעה לשניים וחצי מצבים, אחד מהם מתוך הרחבה - וכריסטיאנו רונאלדו החמיץ. אתלטיקו כבשה מנגד, ואם ההפסד המתסכל בברנבאו לא הספיק כמו גם הפער בצמרת שקפץ משמעותית עד ל-12 נקודות יתרון - הגיעו דבריו של כריסטיאנו בסיום המשחק. כזכור, אחרי התבוסה הקשה בקאלדרון אשתקד - כריסטיאנו חגג את יום-הולדתו. האוהדים מאוד לא אהבו את הנושא. ובחודש מרץ, לאחר שריאל מדריד כמעט הודחה נגד שאלקה בגומלין בברנבאו - כריסטיאנו זעם על העיתונאים והחליט שהוא לא מתראיין יותר. אחרי הדרבי כריסטיאנו, בערך, שבר את השתיקה הארוכה ותקף את חבריו לקבוצה, גם אם דבריו סולפו חלקית.

    "אם כל השחקנים היו ברמה שלי אז המצב היה הרבה יותר טוב. נמאס לי מהשאלות המחורבנות האלה", אמר הפורטוגלי בזעם. מבחינת העיתונאים - הם השיגו את שלהם. המארקה ימכר ביותר עותקים למחרת, תיהיו בטוחים. "אני מאוד מעריך את חסה, ולוקאס ואסאקס וקובאצ'יץ' - אבל זה לא כמו לשחק עם פפה, גארת' בייל ובנזמה. כשהטובים ביותר לא משחקים אז נורא קשה לנצח". כריסטיאנו מיהר לתקן את דבריו לאחר המשחק ואמר שהוא התכוון אך ורק למצב הפיזי, כשריאל מדריד סובלת מפציעות רבות לאורך העונה. אבל הנזק כבר נעשה. הקפטן ראמוס העביר על כריסטיאנו ביקורת בעקיפין - "אני דווקא מאוד מרוצה מהצעירים, וצריך לתמוך בהם". כריסטיאנו נפל בלשונו. הוא היה צריך לקחת אוויר, להירגע ולא לפלוט שטויות כאלה לאוויר. דווקא ברגעים הקשים ציפו ממנו להנהיג ולקחת יוזמה, וזה לא קרה. באימון לאחר-מכן יושרו ההדורים אל מול חבריו והדברים נשכחו מעט, אבל היה מוטב לו לא היו קורים בכלל.

    הסטטיסטיקה משקרת

    חודש לפניכן, במארקה שפכו אור על הנתונים המשקרים של כריסטיאנו רונאלדו. הוא כבש 27 שערים ב-27 משחקים, אבל הבלוף התגלה. הוא כבש רק ב-13 משחקים בלבד ו-כ1/3 משעריו נכבשו נגד אספניול ומאלמו. כריסטיאנו לא כבש נגד אף קבוצת צמרת חוץ ממשחק החוץ בבלאידוס נגד סלטה - הגרף המלא. בעונה הקודמת, למשל, כריסטיאנו כבש ב-20 משחקים ורק בארבעה לא מצא את הרשת. כמוכן מספר השערים של כריסטיאנו בליגה נכון לאותו הזמן, היה הנמוך ביותר שלו מאז הצטרף לריאל מדריד להוציא את עונת הבכורה אז כבש 9 שערים אולם ב-12 משחקים בלבד - הפורטוגלי סבל בין היתר מפציעה של למעלה מחודש ואף הורחק בשני כרטיסים אדומים. בתקשורת כבר תהו האם דווקא העונה בה כריסטיאנו עוקף את ראול היא האחרונה שלו במדי ריאל מדריד.

    http://u.goal.com/2217000/2217072.Xxx

    שבוע לאחר הדרבי, והסערה נרגעה. כריסטיאנו רונאלדו יצא לדרך חדשה. עם רביעייה מטורפת נגד סלטה ויגו, והפעם עם גולים איכותיים ומיוחדים ביופיים - לא עוד נגיחה, דחיקה או פנדל - הוא עקף את תלמו סארה האגדי בטבלת הכיבושים של הליגה הספרדית בכל הזמנים והפך למס' 2, כשרק ליאו מסי לפניו. ציון דרך נוסף היה שערו ה-350 במדי ריאל מדריד בכל המסגרות. אתם מכירים את הנוהל - חולצה ממוסגרת מצד הנשיא פלורטינו פרס, דברי חנופה ועוד ועוד. זידאן שיבח את כריסטיאנו - "הוא ייחודי בבעיטה שלו, השחקן הטוב בעולם. רביעייה? אני לא חוויתי מעולם דבר כזה".

    שוב שקט בקאמפ-נואו

    אבל עם כל הכבוד למשחקים האלה, המפנה של ריאל מדריד וכריסטיאנו רונאלדו הגיע בקלאסיקו בקאמפ-נואו. כריסיטיאנו איפס את הרגל וחימם את הנצרה עוד קודם לכן, אבל זה היה משחק שמשנה עונה. את הסיפור אתם כבר מכירים - מחצית ראשונה חלשה מאוד, פיגור מראשו של פיקה בהמשך. שער שיוויון של בנזמה במספרת; במחצית השנייה ריאל מדריד התחילה לשחק והשער שלה עמד באוויר. דווקא אז ראמוס הורחק. שער חוקי של בייל נפסל וכריסטיאנו בעט למשקוף וגרם לזידאן לעשות סאלטה אדירה על הספסל. אבל כריסטיאנו לא ויתר. ריאל מדריד יצאה לעוד התקפה - בייל הרים מצד ימין, כריסטיאנו השתלט על החזה ובעט לרשת עם כל הלב. כריסטיאנו עושה את דרכו לעיגול האמצע אחרי שהוא חולף על פני היציעים של אוהדי ברצלונה ומסמן להם להירגע. כמו בעונת האליפות של מוריניו. ריאל מדריד מנצחת בקאמפ-נואו כנגד כל הסיכויים. כריסטיאנו לא ויתר על 'תמונת הניצחון' מחדר ההלבשה. "זה בסדר גמור, ראו שם בחור עם גוף שרירי שמאושר אחרי המשחק".

    התחנה הבאה הייתה הגומלין נגד וולפסבורג. ריאל מדריד הגיעה למשחק אחרי פיגור 2:0 מגרמניה בתצוגת נפל. עם כל הכבוד לבייל ובנזמה - זו הייתה הצגה של איש אחד, בידיוק בזמן. לכריסטיאנו היו המון משחקים גדולים בקריירה, אבל זה היה ללא ספק אחד מהם. מס' 7 הנוכחי הציג את אותה הרוח של חואניטו(ז"ל), אותה רוח של ראול, אותה רוח של המדרידיסימו. כריסטיאנו עלה בטירוף. הוא רץ בלי הפסקה, כיוון, דרש את הכדור, ותוך דקה מחק את היתרון של הגרמנים(15' ו-16'). תחילה אחרי מסירת רוחב של קרבחאל ואחר-כך בנגיחה אחרי קרן של טוני קרוס. לברנבאו זה הספיק. המלך חזר. בדקה ה-77, כמה סמלי - כריסטיאנו לקח כמה צעדים לאחור, כמיטב המסורת ושלח בעיטה חופשית נהדרת לרשת של בנאליו. 3:0 לריאל מדריד ויאללה לחצי הגמר. כמה סמלי שהשער החשוב מכל הגיע דווקא בכדור חופשי בעונה בה כריסטיאנו הרג לא מעט ציפורים בשמיים. "כמה אתה טוב!", צהלה התקשורת הספרדית. דיברו על אחד ממשחקי הנוק-אאוט הטובים ביותר של שחקן בריאל מדריד והזכירו שהאחרון שכבש שלושער לריאל מדריד בנוק-אאוט היה גם רונאלדו...בעונת 2002/03 נגד מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד.

    http://www.realmadrid.co.il/images/AWR3.Xxx

    "זה לא היה המשחק הכי גדול שלי. כבר הצגתי משחקים הרבה יותר טובים למרות שכבשתי אתמול שלושה שערים ברגע חשוב. אנשים יודעים שאני תמיד נותן את המקסימום. המספרים שלי לא משקרים. כשאתה עובד קשה - התוצאות מגיעות. אלוהים עוזר לי. אני הולך לישון מבסוט. אמרתי שיהיה לילה קסום וזה מה שקרה". כריסטיאנו דיבר על השאיפה לשחק עוד ועוד - "למה שלא אשחק? רק פציעה תמנע ממני לשחק, או החלטה של המאמן. אם אתה שואל אותי וזה בהחלטתי - ברור שאני תמיד רוצה לשחק". כריסטיאנו נפצע בהמשך נגד ויאריאל. הוא דידה החוצה אחרי מתיחה בהאמסטרינג המקולל. בלעדיו, נגד מנצ'סטר סיטי בחוץ - זו לא הייתה אותה ריאל מדריד. אולי זידאן בחר בגישה מתונה יותר, אבל ראינו ריאל מדריד שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה, ללא אמונה שאפשר לכבוש.

    אל תיהיה עשר. תיהיה 11

    על השער שהעלה את ריאל מדריד לגמר חתום גארת' בייל(או פרננדו), אבל כריסטיאנו חזר מפציעה בכושר מצוין. הוא כבש צמד נגד ולנסיה בברנבאו והוביל את ריאל מדריד ל-3:2. בשער הראשון הוא ניצל את המרווח במרכז, ברח ימינה ושיחרר כדור חזק ושטוח שלא הותיר שום סיכוי לדייגו אלבס המנחוס. בשער השני הוא שוב היה מהיר כשד ובעט חזק ברגל שמאל לרשת. גם במחזור הסיום כריסטיאנו כבש צמד מהיר נגד דפור, צמד שלא הספיק לתואר. אבל בהחלט הספיק כדי שכריסטיאנו יגיע ל-50 שערים גם העונה, בפעם השישית ברציפות. אתם מבינים?

    ריאל מדריד מגיעה לגמר בשבת עם הרבה מחשבות. הזכרונות הנעימים מליסבון, חשש מסוים מול הקבוצה של סימאונה שמקשה עלינו מאוד. אבל הכי חשוב - ריאל מדריד נחה, וגם כריסטיאנו רונאלדו. "אין דבר בלתי-אפשרי עבורו", כתבו עליו לאחר המשחק נגד וולפסבורג. ונגד אתלטיקו מדריד - כריסטיאנו צריך להציג את כל הארסנל ההתקפי שלו. את שינוי סגנון המשחק שלו הוא ביצע כבר ממזמן, פחות או יותר אחרי עונת הדסימה. הוא כבר בקושי נמצא בעמדת המוצא באגף ולבטח לא מכדרר. רגל שמאל קצת חלשה יותר וגם הבעיטה, שלא נדבר על המהירות. אבל כריסטיאנו עדיין מסוגל לכבוש מחוץ לרחבה. הוא מסוגל לכבוש במשחק ראש, וכמובן בתנועה הגדולה לעומק. תמיד הוא מקדים את הבלמים. הוא השחקן הכי חזק פיזית בסגל וזה שמסוגל להתמודד עם 'המכות' של אתלטיקו, הציפורניים של גודין והקטנות של חואנפראן. אהה, כן, ואתלטיקו למרות הכל עדיין אחת מהפייבוריטיות שלו - 15 שערים הוא כבש עד היום בדרבי. אולי סדרת ההשפלות שעבר העונה רק תועיל לו. כריסטיאנו שוב רוצה להוכיח. גם דבריו של אלכס פרגוסון השבוע, שתהה איך אפשר בכלל להשוות בינו לבין מסי - בטוח הוסיפו לביטחון של הפורטוגלי.

    http://images.indianexpress.com/2016/02/ronaldo-759.Xxx

    הראשון לברך את כריסטיאנו אחרי שבירת השיא היה כמובן ראול. כך סיפר כריסטיאנו שזכה ל-SMS ממס' 7 הגדול לשעבר. "כשכריסטיאנו רונאלדו משחק בריאל מדריד היא מתחילה את המשחק ב-1:0", אמר ראול בראיון אחר לתקשורת. ביחס לראיונות המשעממים יחסית של המלך לאורך כל הקריירה - מדובר בפנינה תקשורתית, ציטוט שבאמת שווה כותרת. וראול מבין דבר או שניים בכדורגל. שחקנים גדולים מגיעים למשחקים גדולים. ע"ע סרחיו ראמוס בסיום עונת הדסימה; ע"ע ראול בזכייה השמינית במפעל. כריסטיאנו רונאלדו לכתוב עוד פרק באוטוביוגרפיה שלו. וחשוב מכך - בספר 'דברי הימים' של ריאל מדריד. אתה עשר? זה לא מספיק. אנחנו רוצים את ה-11.


    החלום של זידאן

    בזכייה התשיעית של ריאל מדריד בגביע האלופות - הוא שלח את הוולה הנהדר לרשת של באייר לברקוזן; בעונת הדסימה לפני כשנתיים - הוא היה יד עוזרו של אנצ'לוטי - וחגג בטירוף עם ערימת השחקנים את הגול של ראמוס. האם זינדין זידאן, כבר בעונת הבכורה על הקווים, יהיה חתום על הגביע ה-11, ה-UnDecima?

    אומרים על ריאל מדריד שהיא לא יודעת להיפרד מאגדות עבר. במקרה של זינדין זידאן זה היה לגמרי אחרת. כמה פעמים ראיתם אוהדים זקנים עם שיער לבן לצד ילדים קטנים פשוט בוכים במשחק ליגה רגיל שלא קבע דבר? המחזה המקסים והלא-שיגרתי הזה ארע במשחקו האחרון של זינדין זידאן בריאל מדריד, לפני כעשור. הסנטיאגו ברנבאו 'לבש חג' במשחק נגד ויאריאל - כרזות, שלטים, אלפי אוהדים עם החולצה הלבנה ומס' 5. זידאן כבש, כצפוי, שער קלאסי בנגיחה והיה הטוב על המגרש יחד עם בפטיסטה. היה ברור שכוחו עוד ברגליו אך זיזו רצה לפרוש בשיא, כמאמר הקלישאה. זידאן היה שלם עם ההחלטה, אבל האוהדים ממש-ממש לא.

    http://realmadrid.co.il/images/Zidane-adios.Xxx

    חודש וחצי אחר-כך נערך גמר מונדיאל 2006. זידאן שיקם את הנבחרת העייפה וחסרת החשק של ריימונד דומנק. אחרי שלב בתים עלוב למדי במהלכו הנבחרת סיימה רק במקום השני - זידאן, בכדורגל מהפנט ותצוגת מנהיגות - סחב אותה עד לגמר. תחילה הוא הדיח את ספרד(3:1), בהמשך התגבר על ברזיל(1:0) ובחצי הגמר כבש נגד פורטוגל בפנדל(1:0). היה ברור עוד קודם שגמר המונדיאל יהיה משחק הפרישה שלו. משחק רווי אמוציות, בהתאם למעמד, אבל מה שקרה אחר-כך גרם לכל אוהדי הכדורגל להזיע דמעה. העיניים לא נשארו יבשות, להוציא את הצד המנצח. מיליוני אוהדי כדורגל, ולא חשוב מי הנבחרת או הקבוצה שלהם, חוו על בשרם את הקלישאה – אין צדק בכדורגל. הוא כבש בקור רוח מצמרר כבר בפתיחה עם 'פאנקה' – הקפצת פנדל למשקוף ופנימה. חילק מסירות חכמות, ניהל את המשחק של צרפת בתבונה ובמהלך ההארכה כמעט ניצח את המשחק במו פדחתו. אבל אז עלה הדם לראש, הראש ירד לחזה של מטראצי והקריירה של זיזו הסתיימה בטונים צורמים. תמוה כמו כל הגאונים.

    *****

    השוואות לדי-סטפאנו

    הוא שיחק רק חמש עונות במדי ריאל מדריד. הגיע כשחקן היקר ביותר בעולם בקיץ 2001, כששבר את שיא ההעברות של פיגו, כדי להוסיף עוד ברק לקבוצה המתקדמת של ויסנטה דל-בוסקה. ולמרות זאת הוא נחשב בפה מלא לדעת רבים לאחד הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון. באותה שורה עם אלפרדו די-סטפאנו, עם ראול. ההילה סביב זידאן סימלה את ריאל מדריד של תחילת העשור הקודם - אצילית, מלאת קסם ויצירתיות, ווינרית ומנצחת. מנצחת בדרך שלה, דרך הכדורגל. עם הצגתו לתקשורת, יחד עם כל התא המשפחתי, איי-שם בתחילת ינואר, אחרי שהגיע חסר ניסיון עם עונה וחצי לא מוצלחות יותר מדי בקסטיליה, אמר עליו הנשיא פלורנטינו פרס שזידאן הוא דמות. כעבור שבועיים-שלושה, בראיון ל-'פראנס-פוטבול' הצרפתי הוסיף הנשיא, שזכור לכם 'החתים את זידאן על מפית' באירוע של אופ"א בזמנו - "רבים משווים את די-סטפאנו לזידאן. ראיתי את די סטאפנו משחק ועכשיו הדורות החדשים יכולים לומר 'ראיתי את זידאן משחק"'. ולצעירים שביניכם – על הקווים".

    *****

    אני לוזר?

    זידאן נחשב תמיד לאחד השחקנים הגדולים ששיחק את המשחק. ארון התארים שלו לא רק היה עמוס אלא מעבר לכך - זידאן היה חתום בעצמו באותיות קידוש על לא מעט מהתארים. כך היה עם צרפת בגמר המונדיאל ב-1998 וכך ביורו הנפלא שלו בשנת 2000, וכמובן האליפויות ביובנטוס. אבל עד שהגיע לריאל מדריד בקיץ 2001/02 - זידאן נחשב ללוזר הגדול של ליגת האלופות - ממש אבסורד.

    הוא הגיע ליובה בקיץ 1996 כשהיא אלופת אירופה אחרי ניצחון על אייקב בפנדלים. ואז הוא הפסיד בשני גמרים. ב-1997 בורוסיה דורטמונד דרסה את יובה בגמר 3:1, וב-1998 זידאן וחבריו הגיעו פייבוריטים ברורים לגמר ליגת האלופות בפריס נגד ריאל מדריד. אבל לקבוצה שלנו היו תוכניות אחרות. ההצגות נגד דינמו קייב ומונאקו נשכחו לחלוטין. היירו וסאנצ'יז הציגו משחק מושלם מאחורה אבל בקישור בלט פרננדו רדונדו וסיידורף ששיתקו את הצרפתי שמיעט לאיים על השער. הכישלונות בצ'מפיונס המשיכו עת שיובה השמיטה יתרון כפול על יונייטד בטורינו ב-1999', ואקורד הסיום שלו במדי יובה היה צורם. בשלב הבתים בעונת 2000/01 הוא הורחק במשחק חשוב נגד המבורג אחרי שנגח בשחקן יריב. יובה הפסידה 3:1 וסיימה את שלב הבתים במקום האחרון. פרידה הייתה נראית בלתי-נמנעת.

    *****

    זכרונות מ-הלה-נובנה

    הופעת הבכורה של זידאן בריאל מדריד בליגת האלופות הייתה די מאוחרת, רק במחזור הרביעי נגד רומא בברנבאו, זכר לאותה הרחקה. רצה הגורל וזו תהיה הקבוצה הראשונה אותה יפגוש בליגת האלופות כמאמן ראשי, והפעם באולימפיקו. איך זידאן סיים את העונה האירופית כולם יודעים. הוא רקד על המגרש נגד באיירן מינכן של היצפלד ולמרות שהגרמנים ניצחו 2:1 במשחק הראשון ברבע הגמר, המאמן נשמע מיואש וחושש לקראת הגומלין - "זידאן שחקן נפלא. כשהוא במיטבו קשה לעצור אותו". בגומלין ניצחה ריאל מדריד 2-0 כשזידאן מסובב כדור אדיר שנעצר רק במשקוף אבל שולט בעניינים ללא ספק. בחצי הגמר הוא שבר את מנחוס הקאמפ-נואו מצד ריאל מדריד עם שער נפלא בהקפצה אחרי מסירה של ראול. ריאל מדריד ניצחה 2:0 והריחה את הגמר בגלאזגו.

    הגמר היה המשחק החשוב ביותר של ריאל מדריד באותה עונה, שנת המאה להיווסדות המועדון, ואחרי שאליפות ספרד חמקה לה בעקבות רקורד מזעזע במשחקי החוץ - לכולם היה ברור שהמטרה האחת והיחידה היא גביע האלופות התשיעי. דל-בוסקה פתח בהרכב התקפי מידי שהוציא את הקבוצה מאיזון. זידאן הרגיש בודד במרכז השדה אבל נלחם בכל כוחו. התוצאה הייתה 1:1 סמוך לירידה להפסקה, ואז נכבש שער המאה. סולארי שלח כדור ארוך לרוברטו קרלוס בצד שמאל והמגן הברזילאי הרים לרחבה מבלי להסתכל. את המשך המהלך צריך לראות בהילוך איטי ובעוד מאה שידורים חוזרים. זידאן הכין את הגוף בצורה מושלמת ושלח וולה אדיר לחיבורים של בוט. 2:1 לריאל מדריד וזידאן, טיפוס מופנם ואדיש בדרך-כלל - יצא מגידרו. זה היה השער היפה ביותר בתולדות המפעל. שער ששווה זכייה בגמר ליגת האלופות. שער שמיתג את זידאן ככדורגלן הגדול ביותר בדורו. לפי שריקת הפתיחה של המונדיאל בדרום קוריאה - זידאן היה גם אלוף אירופה עם צרפת, גם אלוף אירופה עם ריאל מדריד וגם אלוף העולם עם צרפת.

    http://realmadrid.co.il/Images/Profiles/Legends/Zidane.Xxx

    בידיוק כמו שריאל מדריד הייתה קבוצה של משחקים גדולים - כך זינדין זידאן היה שחקן של משחקים גדולים. תנו לו את גמר ליגת האלופות בכל שבוע. הוא לא היה שומר על יציבות. הוא לא היה שחקן של מספרים, למרות שמעטים השערים שהיה כובש שלא היו בצבע. עונת השיא בקריירה שלו היא 12 שערים(העונה האחרונה במדי בורדו וכן שתי עונות הבכורה במדי ריאל מדריד). משחקים נגד כל מיני מאלגה או ראסינג סנטאנדר לא עניינו אותו. אם אמרו על פיגו שהוא מידי פעם נעלם במשחקים הגדולים אבל חורש את הקו נגד היריבות הפחות דומיננטיות - זינדין זידאן היה ההיפך. הוא המשיך לרקוד על המגרש גם בעונה שאחר-כך.

    צמד המשחקים נגד מנצ'סטר יונייטד בעונת 2002/03 נחשבים אולי למשחקי הנוק-אאוט הטובים בהיסטוריה של המפעל. במשחק הראשון נגד יונייטד בברנבאו - זידאן, פיגו וראול הציגו משחק מושלם. מנצ'סטר יונייטד 'עמדה על המגרש כמו ניצבים', כמו שאמר אבי מלר. זידאן בישל את הראשון לפיגו ואת השני לראול. עם יתרון 3:1 מבטיח - היה ברור שריאל מדריד תעפיל גם לחצי הגמר, וכך קרה אחרי הפסד 4:3 אטרקטיבי למנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד. זידאן בלט לטובה גם בצמד המשחקים נגד יובנטוס ואף כבש שער בטורינו אך זה לא הספיק. ואת מאורעות המועדון מאז פיטורי היירו ודל-בוסקה אתם מכירים היטב.

    בשנת 2010, ונכון שמאז מסי צבר עוד כמה גביעים - הוציאו באופ"א גיליון מיוחד ובו בחרו את 50 השחקנים הגדולים במפעל. זידאן זכה רק פעם אחת בגביע עם האזניים הגדולות וכבש רק 14 פעמים ב-80 הופעות(כשליש משעריו אגב היו בנוק-אאוט), אבל השאיר מאחור אגדות ענק כמו ראול(3 זכיות), פאולו מאלדיני(5 זכיות) וראיין גיגס(שתי זכיות). זה רק מראה את ההילה ויראת הכבוד כלפיו.

    *****

    ועכשיו על הקווים

    "אני נרגש אפילו יותר מאשר היום בו הגעתי לכאן והפכתי לשחקן ריאל מדריד", אמר זידאן בהצגתו לתקשורת כמאמן ריאל מדריד. הזיכרונות ישר צפו. מעבר לכך, היה ברור שמחכה לזידאן מצד אחד קבוצה במצב מנטאלי נוראי, ומצד שני מדובר עבורו בנחיתה רכה. בניטס הותיר אדמה חרוכה ונראה שכל אחד שהיה יורש את מקומו היה מצליח לשנות דברים. מעבר לכך, לוח המשחקים היטיב עם זידאן. שני משחקי הבכורה היו בבית. ריאל מדריד דרסה את לה-קורוניה 5:0 במשחק סיום הסיבוב, ופתחה את הסיבוב השני עם עוד חמישייה, הפעם נגד גיחון(5:1). "כל-כך שמח", נכתב במארקה וב-AS הוסיפו – "קרוב לשלמות". המסורת נמשכה גם במשחק הבית השלישי כשריאל מדריד הפעם לא הסתפקה בחמישייה ושיחזרה את התוצאה מהסיבוב הראשון – הביסה 6:0 את אספניול במשחק שנגמר כבר אחרי חצי שעה.

    http://www.faktahoax.com/wp-content/uploads/2016/05/zinedine-zidane-real-madrid-manager-la-liga-football_3395666.Xxx

    ההדחה השערורייתית של ריאל מדריד מגביע המלך בעקבות פרש הפקס ודניס צ'רישב איפשרה לשחקנים מרווח מנוחה גדול. כמוכן, הפצועים החלו לחזור לכושר, לפחות באותו זמן. זידאן צלח את המבחן הראשון בפברואר כשריאל מדריד ניצחה 2:0 את רומא באולימפיקו והייתה קרובה לשבור את 'המנחוס האיטלקי' - שבע פעמים ברציפות ריאל מדריד הודחה בנוק-אאוט ע"י יריבות מארץ המגף, אך לא הפעם. זידאן נתן לכולם לשחק. הוא השתמש יותר בקובאצ'יץ', בחסה, תימרן בין קרבחאל ודנילו ובראש ובראשונה - חאמס ואיסקו, שלא סיפקו את הסחורה.

    במחזור ה-21 ריאל סיימה רק בתיקו עם בטיס. כמיטב המסורת, ריאל ספגה שער מהיר אחרי פתיחה שאננה משהו. חאמס שנכנס כמחליף בישל לבנזמה את שער השיוויון שהיה צריך להיפסל. ריאל התרחקה מהצמרת אבל זידאן היה מרוצה מהאופי שהפגינה הקבוצה שבהחלט שכבה על השער של בטיס. אבל אחרי התיקו נגד מאלגה במחזור ה-25, שוב הקבוצה שתיסכלה אותנו גם בברנבאו בסיבוב הראשון - זידאן נשמע כמעט מיואש. נק' השבר האמיתית הייתה בדרבי. ריאל הפסידה בפעם השלישית ברציפות לאתלטיקו מדריד בברנבאו. התקפה אחת מוצלחת של פיליפה לואיס וגריזמן הסתיימה בשער של הצרפתי. 1:0 לאתלטיקו מול ריאל מדריד אימפוטנטית ופצועה. פער 12 נק' בצמרת לא הותיר מקום לסימני שאלה - אפשר ללכת לים. בסיום המשחק כריסטיאנו העביר ביקורת נוקבת על חבריו וזידאן היה צריך לכבות עוד שריפה.

    *****

    הרנסס במדריד

    מאז, זו הייתה ריאל מדריד אחרת, להוציא את תצוגת הנפל בוולפסבורג. 12 נצחונות רצופים בליגה חיברה הקבוצה של זידאן, ואת רוב הנק' במשחקי החוץ היא השיגה עם שערים בדקות האחרונות. כך היה למשל נגד ראיו וייקאנו אחרי פיגור כפול(מ-2:0 ל-3:2) וגם נגד ריאל סוסיאדד, תודות לשער נגיחה של בייל(1:0). זידאן גיבש לעצמו שיטת משחק מסוימת. הוא החליט שה-B-B-C הם טאבו בהרכב, במה שהיה ברור לפי הצהרותיו בתקשורת עוד ביום הראשון. אבל המהלך המפתיע היה בקישור. איסקו על הנייר הוא שחקן בסגנון זידאן וחשבנו שהילד הספרדי יהנה במיוחד תחת הצרפתי על הקווים. מסתבר שלא. חאמס גם כן נמחק לחלוטין מהרוטצייה. קאסמירו הפך לבעל הבית במרכז השדה ושיחרר את טוני קרוס למשימות התקפיות. הוא ניהל היטב את הרוטציות ולא נבהל מהפציעות בסיום העונה.

    נק' המפנה הייתה בקאמפ-נואו, משחק שימים ספורים אחריו ריאל מדריד תבצע גם את הרמונטדה הראשונה שלה באירופה מאז 2002. ריאל הגיעה למשחק נגד ברצלונה במצב לא פשוט. עם הזכרונות הלא נעימים מהמשחק הראשון, עם פער עצום בטבלה. אחרי מחצית ראשונה חלשה אך מאופסת - פיקה העלה את בארסה ליתרון והכל היה נראה שחור. את ההמשך אתם זוכרים היטב: בנזמה השווה במספרת נהדרת וריאל מדריד תקפה ותקפה ותקפה במחצית השנייה. זידאן זיהה את השטחים מצד ברצלונה ובחילוף גאוני ויתר על בנזמה לטובת ילד הפלא חסה שיחד עם קרבחאל ומרסלו איפשרו לריאל מדריד יציאה מהירה קדימה. זידאן לא האמין כשכריסטיאנו שלח את הכדור למשקוף והגיב בסאלטה מטורפת על הספסל, חיי את המשחק ועוד רגע פושט את החליפה ועולה לכר הדשא. למרות שהקפטן ראמוס הורחק - ריאל מדריד הצליחה לנצח.

    זידאן קיבל שקט מהנשיא פלורנטינו פרס ומחמאות מכל עבר. עוד לפני סיום העונה נגד לה-קורוניה כתבו במארקה "המס' הקסום של זידאן - 11'". זידאן צימצם את הפער מברצלונה ב-11 נק', הוביל את הקבוצה ל-11 נצחונות ליגה רצופים והוא כמובן חולם להוביל אותה לזכייה בגביע האלופות ה-11 - ה-UnDecima. "כשזידאן מדבר אנחנו מקשיבים", אמר מודריץ' כבר באימון הראשון, וגם כריסטיאנו לא היסס להחמיא למאמן הצרפתי לו הייתה כנראה את הפריווילגיה לשחק עם ה-11 הטובים ביותר לדעתו. גם לוקאס ואסקס הפך לשחקן חשוב במערך בסיום העונה והתגמול היה זימון לסגל הנבחרת.

    ריאל מדריד כשלה במשימה ולא זכתה באליפות ספרד אך זה כלל לא משנה. מי האמין נכון לחודש ינואר שהאליפות תוכרע רק ברגע האחרון. הפעם האחרונה בה ריאל מדריד פיטרה מאמן וזכתה בליגת האלופות הייתה בשנת 2000. זידאן חולם לשחזר את ההישג של דל-בוסקה, אבל ההבדל ברור. ריאל מדריד לא ויתרה על הליגה. "נגיע בראש מורם לסאן-סירו", אמרו השחקנים לאחר האכזבה מול לה-קורוניה.

    *****

    9, 10, 11?

    כשנשאל על עתידו זידאן חזר שוב ושוב על המנטרה ואמר שהוא עדיין לא זכה בכלום ובריאל מדריד צריך לספק תוצאות. אבל זה כלל לא חשוב מה יקרה בגמר בסאן-סירו ביום שבת. די ברור שזידאן ימשיך בריאל מדריד עונה נוספת. בניגוד לאנצ'לוטי שאם לא היה זוכה בדסימה - היה מפוטר. זידאן לא הבריק טקטית בצורה יוצאת מן הכלל וכלל לא בטוח שהיה זוכה באליפות אם היה פותח את העונה. אבל הוא החזיר את הגאווה לריאל מדריד, איחד את הקבוצה וגם אם לא הפריע - זו כבר נק' זכות. עם הרקורד שלו אי-אפשר להתווכח. זידאן הפסיד רק בדרבי והשיג 53 נק' מתוך 60 - המאזן הטוב ביותר של מאמן בתחילת דרכו בספרד. הוא השאיר אבק למאמנים כמו מוריניו, אנצ'לוטי ופפ גוארדיולה. 'זידאן ניצח בליגה שלו', נכתב בAS. מאז הצטרף לריאל מדריד הוא השיג 4 נק' יותר מברצלונה ו-6 נק' יותר מאתלטיקו מדריד.

    רבים היו חולמים לראות את זידאן עולה על כר הדשא ביום שבת. עושה עוד רולטה מדהימה, מגיע לקבל את הכדור, משחרר לחץ במרכז השדה, יוצר מצב הבקעה עם לא מעט דימיון ואולי גם כובש מהזדמנות אחת. שחקן בלתי-צפוי שכל נגיעה שלו בכדור קסומה. משרה הרבה שקט ורוגע וביטחון. אבל זה בלתי-אפשרי והזכרונות מכר הדשא צפים. זידאן חולם להיות השביעי שזוכה בגביע האלופות גם כשחקן וגם בתור מאמן. מיגל מוניוז מריאל מדריד היה הראשון שעשה זאת ושאר הרשימה כוללת את ג'ואבני טראפוטני, יוהאן קרויף, קרלו אנצ'לוטי, פראנק רייקארד ופפ גוארדיולה.

    http://realmadrid.co.il/images/Acity7.Xxx

    בזכייה התשיעית של ריאל מדריד בגביע האלופות, ה-'לה-נובנה' - הוא שלח את הוולה הנהדר לרשת של באייר לברקוזן; בזכייה העשירית, עונת הדסימה לפני כשנתיים - הוא היה יד ימינו, עוזרו של קרלו אנצ'לוטי לפני שהחליט לעבור להיות מאמן ראשי - וחגג בטירוף עם ערימת השחקנים את הגול האלוהי של סרחיו ראמוס. האם זינדין זידאן, כבר בעונת הבכורה על הקווים, יהיה חתום על הגביע ה-11, ה-UnDecima?

    כל המספרים - ריאל מדריד

    # ריאל מדריד מעפילה לגמר ליגת האלופות בפעם ה-14 בתולדותיה. הרקורד: 10 נצחונות ועוד 3 הפסדים בגמר, האחרון שבהם לליברפול ב-1981. נגד קבוצות ספרדיות המאזן עומד על שני נצחונות בשני משחקים - בזכייה השמינית בשנת 00' ריאל הביסה 3:0 את ולנסיה; וכמובן בעונת הדסימה ריאל הביסה 4:1 את אתלטיקו מדריד - 14'.

    # ריאל מדריד פגשה שלוש פעמים את אתלטיקו מדריד בליגת האלופות וניצחה בכל העימותים: בחצי הגמר בעונת 1958/59, ריאל ניצחה 2:1 בברנבאו והפסידה 1:0 בגומלין אולם אז כמובן לא פעלה שיטת שער החוץ. במשחק שלישי ומכריע ריאל ניצחה 2:1 משערים של פושקאש ודי-סטפאנו; בגמר בליסבון ריאל ניצחה כאמור 4:1 משערים של ראמוס, בייל, מרסלו וכריסטיאנו; וכן בעימות הכפול אשתקד בשלב רבע הגמר. אחרי תיקו מאופס בויסנטה קאלדרון - בגומלין בברנבאו ריאל הצליחה להשיג 1:0 מאוחר תודות לצ'יצ'ריטו.

    # כריסטיאנו רונאלדו מוביל את שחקני הסגל של ריאל מדריד עם 2 זכיות במפעל ועבורו זה הגמר השלישי. הוא זכה בגביע עם מנצ'סטר יונייטד בעונת 2007/08 אחרי ניצחון על צ'לסי בפנדלים בתום 1:1 ב-120 דקות; וכן עם ריאל מדריד ב-2014 אחרי ניצחון 4:1 בגמר על אתלטיקו. בשני הגמרים הוא כבש, ורק ראול, אטו ומסי עשו זאת חוץ ממנו.

    # כריסטיאנו רונאלדו מוביל את שחקני ריאל מדריד עם במס' ההופעות בליגת האלופות(כולל המשחקים במנצ'סטר יונייטד). כריסטיאנו רשם 126 משחקים. ראמוס שני עם 91 הופעות, פפה שלישי עם 85 משחקים ובמקום הרביעי קארים בנזמה עם 81 משחקים. ארבלואה סוגר את החמישייה(68) והוא מקדים בקצת את מרסלו(66) וטוני קרוס(64).

    # כרסיסטיאנו רונאלדו כבש העונה 16 שערים בליגת האלופות והוא רחוק רק שניים מקביעת שיא חדש. השיא הקודם כמובן נקבע בעונת הדסימה עם 17 כיבושים. השיא האירופי שייך לראדמל פלקאו שכבש 18 שערים בליגה האירופית במדי אתלטיקו מדריד. חלוקת השערים של כריסטיאנו העונה באירופה: 5 שערים נגד שחטאר - שלושער בברנבאו וצמד בחוץ; 6 שערים נגד מאלמו - צמד במשחק החוץ במהלכו הפך למלך שערי ריאל מדריד בכל הזמנים, ורביעייה בברנבאו בניצחון 8:0; שני שערים נגד רומא - אחד באולימפיקו ואחד בברנבאו; וכאמור שלושער ענק נגד וולפסבורג בגומלין רבע הגמר.

    # כריסטיאנו רונאלדו יהיה בכל מקרה מלך השערים של ליגת האלופות גם העונה, בפעם הרביעית ברציפות. יחד עם עונת 2007/08 - הוא הכובש המצטיין בליגת האלופות חמש פעמים(8, 12, 17, 10, 16), בדומה למסי. העונה הוא כובש בממוצע כל 62 דקות באירופה. הרבה מאחוריו נמצא רוברטו לבאנדובסקי עם 9 כיבושים.

    # לא פחות משלושה שחקנים כבשו העונה את שערי הבכורה שלהם בליגת האלופות: נאצ'ו עשה זאת בשער המקרי נגד פריס סן-ז'רמן בברנבאו(1:0); דני קרבחאל כבש גולאסו בניצחון 4:3 על שחטאר בחוץ; וחסה הבקיע את השער השני באולימפיקו נגד רומא במשחק הראשון בשלב שמינית הגמר(2:0).

    # כל הכובשים של ריאל מדריד העונה באירופה: כריסטיאנו רונאלדו - 16; קארים בנזמה - 4; דני קרבחאל, קובאצ'יץ', מודריץ', חסה, חאמס רודריגס, נאצ'ו - עם שער אחד כ"א, ועוד שער עצמי של פרננדו. ההתעקשות של אופ"א לקחת לבייל את השער נגד סיטי הביאה לכך שהוולשי עם רקורד רע של 0 שערים ב-7 משחקים העונה במפעל. יחד עם המאזן אשתקד - 2 שערים ב-10 משחקים - בייל כבש רק פעמיים בשתי העונות האחרונות בליגת האלופות.

    # בייל היה טוב יותר בעונת הדסימה, אז כבש 6 שערים ב-12 הופעות. מעבר לשער החשוב מכל בגמר - הוא כבש גם ברבע הגמר נגד בורוסיה דורטמונד, צמד נגד שאלקה בשמינית הגמר(6:1) וכן נגד יובנטוס בטורינו בשלב הבתים וגם נגד גלטסראיי בכדור חופשי. במגרש בסאן-סירו שם יערך הגמר, הציג בייל את משחקו הגדול בקריירה כשכבש שלושער עצום בשלב הבתים במדי טוטנהאם נגד אינטר כשהספרס הפסידו 4:3.

    # מלך הבישולים של ריאל מדריד העונה במפעל הוא כריסטיאנו רונאלדו עם 4, כלומר הוא היה אחראי ל-20 שערים בליגת האלופות מתוך 27. רק קומאן(באיירן), אלכסיס(ארסנל) וניימאר(בארסה), רשמו בישול אחד יותר ממנו העונה.

    # המאזן של ריאל מדריד העונה בליגת האלופות: 9 נצחונות, 2 תוצאות תיקו והפסד אחד. יחס שערים 27:5. המאזן בעונת הדסימה, כולל הגמר: 11 נצחונות, תיקו והפסד, יחס שערים 41:10. רק באיירן מינכן כבשה יותר שערים מריאל מדריד העונה - 30.

    # חלוקת כל השערים של ריאל מדריד בליגת האלופות העונה: רגל ימין - 16 כיבושים; רגל שמאל - 6 כיבושים; נגיחה - 4 שערים; שער עצמי אחד. ריאל מדריד כבשה פעמיים בבעיטות חופשיות.

    # ריאל מדריד מציגה את ההגנה הטובה ביותר במפעל, הגנה שספגה רק חמישה שערים ושמרה על שער נקי בלא פחות מ-10 משחקים. זה הרקורד ההגנתי הטוב ביותר של ריאל מדריד איי-פעם באירופה. השיא הקודם היה שייך לאיקר עם 8 משחקים ללא ספיגה, בעונת 2010/11.

    # קיילור נאבאס עמד על רצף מטורף של 735 דקות ללא ספיגה בליגת האלופות, שני רק לשיאו של יינס להאמן לפני עשור. הרקורד כולל כמובן גם את המשחקים בהם שותף אשתקד. קיילור ספג רק שני שערים - נגד וולפסבורג. הוא שמר על שער נקי בחמשת משחקי הנוק-אאוט האחרונים.

    # הרמונטדה נגד וולפסבורג, כשריאל מדריד מחקה הפסד 2:0 במשחק הראשון עם 3:0 גדול בברנבאו - הייתה הפעם הראשונה שריאל מדריד מצליחה לבצע רמונטדה באירופה מאז עונת 2001/02, ימי זידאן העליזים. אז ריאל מדריד הפסידה 2:1 באצטדיון האולימפי בגרמניה למארחת באיירן מינכן אחרי שהובילה משער של ג'רמי; וגמלה לה עם 2:0 בגומלין משערים של איבן הלגרה וגוטי המחליף.

    # סרחיו ראמוס הגיע כבר ל-91 משחקים באירופה במדי ריאל מדריד, השחקן עם מספר ההופעות החמישי הגבוה ביותר. העונה ראמוס רשם 9 הופעות, משחק אחד יותר מהעונה שעברה. הוא לא כבש שער גם לא העונה וגם לא אשתקד אולם בעונת הדסימה כבש שלושה! צמד אדיר במינכן בגומלין נגד באיירן וכן בגמר נגד אתלטיקו. שיא ההופעות של ראמוס לעונה במפעל הוא 11 - בעונת הדסימה וכן בעונת 2011/12 עם מוריניו.

    # ריאל מדריד מדורגת שנייה, אחרי באיירן מינכן, במס' המסירות בכל הטורניר - 7548 מסירות מצד השחקנים, בשיעור של 90% הצלחה.

    # גם בטבלת האיומים על השער ריאל מדריד שנייה אחרי הקבוצה של גוארדיולה. ריאל מדריד איימה 246 פעמים על השער לעומת 261 של הבווארים. ריאל מדריד שנייה גם במס' הקרנות - 81 לעומת 88 של הבווארים.

    # עד העונה, הניצחון הכי גבוה של ריאל מדריד בליגת האלופות היה 6:0 על גנק בשלב הבתים הראשון של עונת 2002/03. העונה ריאל ניצחה 8:0 את מאלמו בברנבאו כאמור והשוותה את הניצחון הכי גבוה שלה בגביע אירופה - 8:0 על סביליה ב-1960.

    # זינדין זידאן הוא המאמן השלישי בהיסטוריה של ריאל מדריד שמגיע לגמר ליגת האלופות לאחר שהצטרף באמצע העונה. קדמו לו מיגל מוניוז ב-1960 ו-ויסנטה דל-בוסקה בשנת 2000. שניהם כמובן זכו בגביע. אם זידאן, שכבש בגמר נגד לברקוזן, יזכה בגביע הוא יהפוך לשביעי שעושה זאת כשחקן וכמאמן: מיגל מוניוז(ריאל), ג'ובאני טראפטוני, יוהאן קרויף, קרלו אנצ'לוטי, פראנק רייקארד ופפ גוארדיולה.

    # ריאל מדריד נגד קבוצות ספרדיות בליגת האלופות: 10 נצחונות, 5 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים. ריאל לא הפסידה בחמשת המשחקים האחרונים נגד הספרדיות. ההפסד האחרון היה נגד ברצלונה בברנבאו במשחק הראשון בחצי הגמר ב-2010/11, בסנטיאגו ברנבאו.

    # הרקורד של ריאל מדריד בליגת האלופות בכל הזמנים: 397 משחקים - 236 נצחונות, 69 תוצאות תיקו ו-92 הפסדים. יחס השערים: 467-236 לטובת ריאל מדריד.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏28/5/16
    Gianluigi Buffon אוהב/ת את זה.
  4. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    הגביע החשוב מכל \ דור רומנו

    http://realmadrid.co.il/Images/topicAPorLaUnDecima26052016.Xxx


    לפני שנתיים חזרתי מהגמר בליסבון. עד היום אני 'מרחף'. שום דבר מאז, ובכלל - לא היה דומה. ברוב העונה אף-אחד לא העז לחלום על זכייה בליגת האלופות. ועכשיו אנחנו רחוקים משחק אחד מהגביע החשוב מכל. הפעם אני לא טס לגמר, אבל אני משוכנע שאם ריאל מדריד תנצח - הדמעות יטוסו החוצה, שוב. אדם נורמלי? אני כבר ויתרתי. קצת על הגמר, האהבה, האובססיה והטירוף לריאל מדריד ומה שביניהם.

    שנתיים ויומיים עברו מאז אותו גמר קסום בליסבון. ובעוד יומיים בידיוק אנחנו, ריאל מדריד, שוב כאן, רוצים לעשות היסטוריה. "האוהדים לא יסתפקו בלה-דסימה. הם כבר ממחר ידרבנו אותו וידרשו את הגביע ה-11, ה-12 וה-13. זוהי המהות של ריאל מדריד", אמר עוד בחגיגות הדסימה הנשיא פלורנטינו פרס, שחולם להכניס גביע אירופה שלישי לארון כנשיא, מה שיטשטש את יתר מגרעותיו הרבות. שנתיים עברו מאז אותו ערב מרגש בליסבון שהיה שיאו של 'תהליך'. בכדורגל הישראלי כל מאמן שסיים קורס בוינגייט משתמש במילה הזו, לרוב בתור אליבי לכיסוי כישלון, אבל במקרה של ריאל מדריד זה באמת היה ככה. תהליך שהתחיל עם השקעת הון עתק בקיץ 2009 כשמיטב כוכבי תבל שוב עיטרו את הסגל של ריאל מדריד, דרך מוריניו שהביס את רגשתי הנחיתות מול ברצלונה, זכה באליפות גדולה והיה קרוב כפסע מהעפלה לגמר - ועד שאנצ'לוטי, שירש בסיס מצויין - החזיר עטרה ליושנה ונרשם באותיות זהב בדברי הימים של ריאל מדריד.

    את אותה התחושה היה קשה לתאר, בלי קשר לכך שהייתי במגרש וראיתי את זה קורה במו-עיני מאיצטדיון האור בליסבון, על כך ארחיב בהמשך. התחושה הזו שאתה שוב אלוף אירופה, הכי טוב בעולם. עם כל הכבוד לאליפות ספרד, והרקורד שלנו בליגה הספרדית הוא מזעזע, אין מילה אחרת - אין כמו ליגת האלופות. קבוצת הקינטה דל-בויטרה, זו שזכתה בחמש אליפויות ברציפות(1985-1990) והורכבה משחקני בית צעירים שעלו מהקאנטרה - היא אחת הקבוצות החזקות ביותר בתולדות הליגה, ועוד לא דיברו על שיא השערים לעונה(107). אבל אם תשאלו את האוהד המדרידיסטה הממוצע ברחוב - הוא יזכיר, עם ברק בעיניים - את הקבוצה של הגלאקטיקוס, או זו של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. הקבוצה של ראול. והנה אנחנו שוב עם גמר שני בשלוש עונות - לא מובן מאליו. לא ברצלונה, לא באיירן מינכן, לא יובנטוס. רק אתלטיקו מדריד זהה לריאל מדריד.

    "המלכים של אירופה"(אם תרצו בנוסח המקורי: Reyes De Europa), זה השלט שהניפו האוהדים בגמר בליסבון. התחושה הייתה שאנחנו בלתי-ניתנים לעצירה והגביע הזה, יחד עם סגל חזק ואפילו עם כמה שחקני בית מבטיחים כמו חסה וקרבחאל ואפילו נאצ'ו - השמיים הם הגבול. התחושה התחדדה יחד עם רצף טריליון הנצחונות בעונה שאחר-כך עם אנצ'לוטי. ברצלונה לא הייתה באיזור בכלל. אבל זה לא היה נכון. בריאל מדריד כמו בריאל מדריד - המגלומניה עולה על השפיות. עם מוריניו על הקווים הייתה תחושה שיש מאמן שמתווה דרך, שיש סגנון משחק ברור וקו מחשבה מבחינת בניית הסגל. אנצ'לוטי, עד כמה שהייתה לו הסמכות - המשיך במגמה בעונת הבכורה. אין צורך לשפוך בפניכם את המאורעות שעבר המועדון באותו הקיץ אחרי הדסימה וגם בקיץ הזה. צ'אבי אלונסו עשה 'ויברח' וריאל מדריד תקועה בלי קשר אחורי אמיתי, אבל עוד קודם, מבחירה - די-מאריה שהיה תפור על סגנון המשחק - עוזב, וחאמס רודריגס מגיע במקומו, וכבודו במקומו מונח. גם פיטורי אנצ'לוטי לדעתי היו לא מוצדקים. הקשקשת המיותרת סביב איקר קסיאס וכן מינויו של בניטס שלא הצליח בנאפולי ואיכשהו קיבל כ-'בונוס' את הג'וב הנחשק ביותר. פרשת הפקס ודויד דה-חאה(למה?! היידה קיילור!), מוותרים על צ'יצ'ריטו ונותרים ללא חלוץ מחליף, הסחבת עם הארכת החוזה של ראמוס, אינסוף הפציעות והיעדר תשוקה ומוטיבציה. כל אלה היו הרעות החולות של המועדון השנה.

    http://realmadrid.co.il/images/APorLaUnDecima1.Xxx

    באותם השלבים של העונה, כשאת תחושת הייאוש אחרי משחקים ספציפיים כבר ביטאתי לא פעם, בכל פלטפורמה אפשרית - וואטספ, אינסטגרם, פייסבוק, באתר עצמו, בפורום שלנו (אחרי הקלאסיקו בו הייתי שבור; אחרי ההפסד במדריגל; אחרי התיקו במאסטייה; ואפילו עם זידאן על הקווים - אחרי ההפסד בדרבי) - הגביע החשוב מכל, זה עם האזניים הגדולות - היה נראה כמו חלום רטוב.

    קשה להסביר לא רק את המשמעות של ליגת האלופות עבור המועדון, ההמנון המצמרר, ארון הגביעים, הזכרונות, אותם השמות: פדג'ה, וראול, והיירו, וזידאן, ורוברטו קרלוס, והאגדות שהחלו את המורשת בשנות ה-50. קשה להסביר גם עד כמה זכייה בגביע האלופות דווקא בעונה כזו, עם דימיון קל לעונת 1999/00 - חשובה למועדון הזה. בשביל השפיות, בשביל התחושה הטובה, בשביל העוצמה, בשביל ההיסטוריה. רק מועדון חזק מסוגל לסיים עונת בלהבות עם גביע אירופה. וריאל מדריד הוכיחה בעבר שהיא אפילו לא צריכה לסיים במקום השני כדי לזכות בגביע. ואם בקיץ שוב פרז ישתגע או לחילופין לא יעשה את השינויים הנדרשים - לפחות יהיו לנו כמה ימי נחת, עוד תמונה לאלבום.

    כולנו החמצנו פנים על סיום העונה בליגה. התחושה הזו ש-נו, עוד מעידה אחת ואנחנו שם! שריאל מדריד מנצחת ומנצחת ומנצחת, כל יריבה, בכל מגרש, בכל הרכב - ובסוף כלום, נותרנו עם המחמאות. ובריאל מדריד אין באמצע, או שחור או לבן. מאניה ודיפרסיה. עונה ללא תואר היא עונה כושלת, נקודה. ועכשיו אנחנו רק 90 דק' מעוד הנפה. סיום העונה היה חשוב למוראל. שחקנים כמו ראמוס וכריסטיאנו שספגו ביקורת מוצדקת שוב ושוב - שמו את כל הבעיות מאחור והם נראים נהדר. הקבוצה בריאה, טפו-טפו-טפו, ולאט-לאט האופטימיות עולה. בגמר שוב מצפה לנו אותה יריבה קשה - אתלטיקו מדריד, שעשתה דרך מרשימה עד לגמר. אני לא משוכנע שריאל מדריד הזו הייתה עוברת את ברצלונה או באיירן מינכן, אבל כלל לא חשוב.

    http://realmadrid.co.il/images/APorLaUnDecima2_1.Xxx

    זה הגביע שלי. זה הגביע שלנו. אני רוצה עוד אחד.

    אחרי 100 משחקים נגדם בשנים האחרונות, כשהמצ'אפ ברור לרעתינו - אני מצפה שריאל מדריד תדע להתמודד עם הקבוצה של סימאונה. לא יהיו לנו שטחים לטוס בהם - לתשומת ליבך, בייל. כריסטיאנו לא יהיה חופשי ברחבה. אתלטיקו מסוכנת מאוד מקדימה בזכות גריזמן וגם טורס שהתעורר לחיים, ובהגנה היא כמו יחידה לוחמת, ממש אוטובוס. מהירים, חזקים, קבוצתיים. אבל ריאל מדריד צריכה ללמוד את הלקח של האחרות, ולכבוש שערים בכוח. משחק ההתקפה יהיה חייב להיות מגוון - בזכות צמד המגנים ההתקפיים הטובים באירופה - דני קרבחאל(מצ'אפ מול חואנפראן אולי על חולצת הרכב הנבחרת ביורו) ומרסלו; בזכות משחק הראש של כל השלישייה הקדמית(בייל כבש העונה המון בנגיחות); אפשר ואף רצוי לבעוט מרחוק כדי לגרום לשחקני ההגנה 'לצאת' אליהם, כמו שאומרים בשכונה. מודריץ', קרוס, וגם כריסטיאנו ובייל. מעבר לטירוף, לתשוקה, לאחריות שאני מצפה לראות בהגנה - המילה הכי חשובה היא אמונה. כל שחקן של ריאל מדריד צריך לעלות לכר הדשא ממוקד ולא שאנן אך מצד שני בטוח בעצמו. האמונה היא זו שהביאה את הגביע בליסבון. ריאל מדריד נאבקה ונאבקה ונאבקה עד לרגע האחרון. קרן של מודריץ'...

    הרבה זמן עבר מאז הגמר ההוא. כבר כתבתי ביום שלישי - שנתיים בידיוק מהתאריך המקורי - "אם היו לי מילים לתאר - לבטח הייתי אומר". זה היה הרגע הכי מרגש בחיים שלי. הדמעות פשוט זלגו, בלי שאלה מוקדמת, בלי לחשוב, הן טסו החוצה. בכל שנה בתאריך הזה, ה-24 במאי - הרגשות יתפרצו שוב כמו הר געש. שנתיים עברו מאז שנחתתי, אבל אם נאמר את האמת - אני עדיין מרחף, לא באמת כאן. חוויתי הרבה דברים בשנתיים האלה, הרבה התחלות חדשות - ושום דבר לא דומה אפילו. חשבתי שאחרי שהגשמתי חלום בזכות אמא היקרה ו-'הבאתי את הגביע', זכיתי להיות במשחק היסטורי, משהו שאוהדים ריאל השרופים ביותר יכלו רק לחלום עליו - הג'וק הזה של הכדורגל ירגע, יתמתן, שלא אכתוב אפילו יומן מסע, פשוט אחייך כמו טמבל בכל רגע שאזכר באותו משחק - ואחזור להיות שפוי, נורמלי. באותו לילה אגב התעוררתי בבהלה אחרי שעה אחת בלבד. הדלקתי טלויזיה לערוץ של ריאל מדריד ונכנסתי לאינטרנט לוודא שזה לא היה חלום. זה היה טוב מידי. כמה פעמים בחיים שלכם החלום הופך למציאות?

    http://realmadrid.co.il/images/APorLaUnDecima2.Xxx

    איפה. כדורגל זה דת. כדורגל הוא דלק. כדורגל הוא המנוע. הטוטאליות רק החמירה. אותה תשוקה כמו ילד. כשברמה האישית דברים אחרים פחות הסתדרו או הלכו לכיוון שציפיתי - זה היה המפלט שלי, והבנתי שאין שום דבר רע להישען על הדבר הישן והטוב. בלי הכדורגל הייתי אדם עצוב וריק. ריאל מדריד היא השם האמצעי שלי. ככה מכירים אותי. היו שאמרו עליי "האוהד מס' 1 בארץ" - מחמאה גדולה. ככה הכירו אותי בבית-ספר היסודי, אחר-כך בתיכון. בקורס חדר-כושר וגם במכון כושר עצמו בו אני מאמן(אתם מוזמנים לדיזינגוף סנטר). עם התיק אימון, בקבוק המים, תיק הרחצה, הטרנינג, הגופייה ומגן הזיעה. אני כבר בטירוף לגמר ומוכן לעלות לשחק. שמעתי שואראן פצוע, אני מוכן להיות גיבוי על הספסל. רק המחשבה על כך שאולי נניף שוב את הגביע גורמת לי לצמרמורת. הסתכלתי אתמול על חולצת הכדורגל של סרחיו ראמוס עם הכיתוב המחייב הזה '10'. הגיע הזמן להשתדרג ל-11. הרבה זמן לא השתמשתי באיביי. היבטתי גם בגביע האלופות הקטן-קטן ששוכן אצלי בבית, אותו קניתי בפסטיבל לפני הגמר לפני שנתיים. אני מוכן לתרגל הנפה. ליד קולאז' התמונות מהדסימה יש מקום לעוד אלבום. הגעתי לכאן כדי לנצח. לא עברתי הכל כדי להפסיד.

    בימים האחרונים רפרפתי בכל אתר ספורט אפשרי. גם באתר הרישמי. נכתב שם שלא פחות מ-200 אנשי תקשורת ילוו את ריאל מדריד עד לגמר - 60 מהם יטוסו איתה לאיטליה. יתעדו כל ראיון, כל סיור, כל פס מהאימון שיהיה פתוח, כל תגובה של אוהד במגרש. האמת, אני מרגיש אחד מהם ללא ספק. פרויקט כמו שכתבתי כאן לא תמצאו בשום מקום אחר. מצד אחד אני לא יודע מה לעשות עם עצמי עד לגמר. מצד שני הכתיבה הוסיפה לי המון רוגע והכניסה אותי עוד יותר לאווירת המשחק. זה הכל או כלום. השמחה הכי גדולה שיש או העצב הכי גדול.

    הרבה שאלו אותי - והפעם אני לא טס לגמר. הבנתי שזו חוויה ייחודית של פעם בחיים. מילאנו מאוד-מאוד קוסמת לי אבל גם יקרה, הפארטנר הקבוע אמר שבמצב הנוכחי זה מאוד מסובך - גם הוא סטודנט, גם לו יש מבחנים. ואכן מדובר בכאב-ראש. העובדה ששוב מדובר באותה קבוצה קצת פחות עושה לי את זה, כי גמר נגד באיירן מינכן יכול היה להיות הקלאסיקו של גביע אירופה, ואם נאמר את האמת אני לא הכי אופטימי. רק אתמול החלטתי איך אני אראה את המשחק. חשבתי אולי לראות לבד בבית, לשאוב קצת שקט נפשי לפני דפיקות הלב והצמרמורת. הייתה אופציה לארגן משהו מצומצם ובסוף החלטתי להיענות להזמנה של חבר שיקרין את המשחק בנמל. אני משוכנע שכשהשחקנים יעלו לכר הדשא אני אתפוס את הראש ואגיד "איך אני לא שם" ויצא לי לראות קצת תמונות של אוהדים בפייסבוק. הקנאה. ויותר מכך, אני משוכנע שכמו לפני שנתיים, וממש לא חשוב אם אשב ליד אנשים שמכירים אותי - אם ריאל מדריד תזכה בגביע - הדמעות ייזלגו שוב. (ועל הדרך אני מתחייב לפרסם בפניכם את הסרטון שלי שר את המון ה-Hala Madrid Y Nada Mas). "מה שווים החיים בלי רגש" - משפט שאני תמיד חוזר עליו ובכל מיני קונוטציות. אני אוהב אותך ריאל מדריד. תנצחו ותזכו בגביע. ואז אוכל לשים את השנה הקשה מאחורי....A Por La UnDecima
     
    Gianluigi Buffon אוהב/ת את זה.
  5. zahipan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/2/13
    הודעות:
    484
    לייקים שהתקבלו:
    161
    בהצלחה למדריד!
     
    viValencia ו-Gianluigi Buffon אוהבים את זה.
  6. Civil Anti Madridista

    הצטרף ב:
    ‏21/11/08
    הודעות:
    7,436
    לייקים שהתקבלו:
    2,664
    https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/13307372_1190492437652362_8573900778481550506_n.Xxx?oh=4b161377bc4763c8eb8a1f3b227c1d52&oe=57E0272B
     
  7. Gianluigi Buffon Campione d'Italia

    הצטרף ב:
    ‏12/3/06
    הודעות:
    3,737
    לייקים שהתקבלו:
    65
    מין:
    זכר
    למישהו יש מקום טוב באמת שהוא ממליץ לראות בו את הגמר ? :)
     
  8. EO11 בפה אליל היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏10/4/10
    הודעות:
    16,023
    לייקים שהתקבלו:
    7,095
    אם ריאל מצליחה להבקיע שני שערים לאתלטיקו צריך לתת לה את הגביע באופן אוטומטי, זו משימה קשה מאוד וההתקפה של ריאל, שמאוד בנויה על שטחים פתוחים ויציאה מהירה להתקפה תתקשה מול הצפיפות הכל כך מתואמת של אתלטיקו. סימאונה צדק בהחלט שהוא סימן את קאסמירו כשחקן המרכזי של ריאל, אבל אני חושב שזה מאוד תלוי בטוני קרוס. יש אמנם יותר סיכוי שקרוס יראה כמו הצל של עצמו מאשר יהיה בין המצטיינים במשחק, אבל אם הקשר הגרמני ירים את עצמו ויהיה זה שאחראי על הנעת הכדור של ריאל, יש לה סיכוי הרבה יותר טוב לנצח. מול אתלטיקו אתה חייב הנעת כדור חכמה ומהירה, אחרת אתה עלול ללכת לאיבוד מול המשחק שלה.

    ההימור שלי שזה לא יקרה, ואתלטיקו תנצח. הפעם, בניגוד לגמר הקודם, יש לה כלים ברמה הנדרשת בהתקפה וזה, ביחד עם פערי הרמות במשחק ההגנה, יעשה את ההבדל.
     
  9. Civil Anti Madridista

    הצטרף ב:
    ‏21/11/08
    הודעות:
    7,436
    לייקים שהתקבלו:
    2,664
    https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/13265966_1739186016360235_4632246003184008493_n.Xxx?oh=b8d84bfcda94e52a88ddcf9a42f14b4d&oe=57E2FD6A

    Navas, Carvajal, Ramos, Pepe, Marcelo, Kroos, Casemiro, Modrić, Bale, Benzema y Ronaldo

    Oblak, Juanfran, Godín, Savić, Filipe Luís, Saul, Augusto, Gabi, Koke, Griezmann y Torres
     
    נערך לאחרונה ב: ‏28/5/16
  10. Butragueño מנהלים

    הצטרף ב:
    ‏18/12/05
    הודעות:
    14,149
    לייקים שהתקבלו:
    6,186
    כשכולם מדברים על רונאלדו, זה הזמן של בנזמה.
     
  11. Civil Anti Madridista

    הצטרף ב:
    ‏21/11/08
    הודעות:
    7,436
    לייקים שהתקבלו:
    2,664
    לי יש תחושה שזה הלילה של טורס.
     
  12. VAR Member

    הצטרף ב:
    ‏4/12/11
    הודעות:
    13,311
    לייקים שהתקבלו:
    6,336
    אם ריאל מדריד זוכה צריך לסגור את הענף הזה. רק קבוצה אחת על המגרש והיא יורדת בפיגור בגלל שער מנבדל.

    יש מצב שטורס הוא השחקן הכי חלש אי פעם ששיחק במעמד הזה.

    מרונאלדו אין זכר בינתיים.
     
  13. JohnTerry26 Member

    הצטרף ב:
    ‏10/3/11
    הודעות:
    4,881
    לייקים שהתקבלו:
    763
    איזה לילה מדכא זה הולך להיות. עולם אכזר.

    יענקל'ה, אתה אמיתי? ריאל באה לגמר הזה בענק, אתלטיקו מאכזבים בטירוף. איזה הבדלים בין איך שריאל נראתה בחצי גמר ואיך שאתלטיקו נראתה בחצי גמר. השער מנבדל עושה את זה עוד יותר כואב אבל המחצית הזאת שווה לפחות 1:0 לריאל.
     
  14. South Boy Member

    הצטרף ב:
    ‏13/7/12
    הודעות:
    6,833
    לייקים שהתקבלו:
    3,336
    התחושה שהתבררה הפוכה ביותר אבר.
    לא רק שהוא לא מועיל בפן ההתקפי וכמעט לא עושה תנועה לעומק הוא פשוט מחרב כל ניסיון התקפה של אתלטיקו ותוקע להם לגמרי את השליש האחרון, צ'ולו חייב להכניס את קראסקו אם הוא רוצה להכניס קצת גיוון להתקפה המתה שלו.
    גם סימני ההיכר של אתלטיקו שהם ההגנה החזקה והקישור האגרסיבי לא קיימים חוץ מגאבי ולואיז שהם באנקר אף אחד לא מתפקד, אבל טורס WTF שמישהו יוציא אותו כבר.
     
  15. All_Hale_Conradinho Member

    הצטרף ב:
    ‏24/12/14
    הודעות:
    801
    לייקים שהתקבלו:
    184
    מין:
    זכר
    קאסימרו משחק כמו קאנטה. המשחק היה נראה אחרת לגמרי בלעדיו. בינתיים הופעה פנטסטית שלו.

    אגב, פרט שולי למדי, אבל אני לא יכול שלא לתהות למה יש דגל ענק של מקדוניה באיצטדיון הזה.