לדעתי היום עומרי גלזר נתן המון שקט להגנה ומגיע לו כל הכבוד. מה שיפה לראות זה שבגילאים האלה רואים היטב מי יכול להגיע רחוק ומי ימשיך בבינוניות. קלטינס, לביא (למרות הטעות ברחבה), פרץ ועוד 2-3 שחקנים נראים יותר בוגרים משאר שחקני הנבחרת וברמה אחת מעל.
ישראל במקום השלישי, אבל צריך לזכור שלאלבניה יש שני משחקים יותר. המאבק על המקום השני שמוביל לפלייאוף הוא עם אלבניה, אך גם הונגריה, ויוון בתמונה. שאר המשחקים בספטמבר, ואוקטובר.
הסיכוי דיי קלוש. הקרב הוא על המקום השני, ואחרי צמד המשחקים האחרון, נראה שמקרב מרובע בין הונגריה, יוון, ישראל ואלבניה הוא הפך להיות דו-קרב בין ישראל לאלבניה. כרגע אלבניה עוברת אותנו בנקודה בלבד, אבל: נשארו לנו 4 משחקים: פורטוגל המוליכה שבדרך לעלות אוטומטית (ח), ליכטנשטיין (ב), יוון (ב), אלבניה (ב) לאלבניה נשארו 2 בלבד: יוון (ח) וישראל (ח) המקום השני יוביל אותנו לפלייאוף רק אם ישראל תהיה מבין 4 הסגניות הטובות ביותר. אם ישראל תנצח את שלושת משחקי הבית שלה היא תסיים עם מאזן של 14 נקודות (20 מינוס 6 מול ליכטנשטיין). לצורך השוואה, ב5 טורנירי המוקדמות האחרונים, הקבוצה עם הכי מעט נקודות שעלתה מטורניר מסויים מ4 הסגניות הטובות הייתה עם 15 נקודות..בדר"כ ברוב הטורנירים המינימום הוא 16..
התיקו הדבילי באלבניה בגלל דנינו נראה לי יעלה לנו בעלייה. חבל. מה שעוד יותר מעצבן זה שהגיל הזה כמעט קבוע מסיים מקום 2 בבית ואז בבוגרים פעם ב20 שנה אנחנו מצליחים לסיים 2. כיאות לISR
מעניין גם למה זה קורה. הרי בנבחרות הנוער (עד גיל 19) והנערים למינהם המצב אמנםיותר טוב באופן יחסי מהבוגרים אבל יחסית פחות טוב מU21. לעומת זאת הנבחרת האולימפית מצליחה באופן די קבוע להתעלות מבחינת תוצאות מעל הרמה הרגילה של הכדורגל הישראלי ביחס לשאר הנבחרות ואם היורו למשל היה 16 נבחרות ולא 12 או 8 עד לא מזמן היינו מגיעים ליותר טורנירים מעניין מה הסיבה לזה.
נבחרת הנוער מסיימת את הקמפיין עם טעם טוב, 0-2 על שוויץ ומקום שלישי בבית. כבשו: דור גלילי ושער עצמי. דודי אלון, איציק שולמייסטר, שי בן דוד, עידן נחמיאס, מוחמד אבו פני (איתן ולבלום, 59), עמית זנטי, אילון ירושלמי (יונתן לוי, 66), דור גלילי, אופק מרום, אנאס מחאמיד (רז יצחק, 79), נועם גמון. (לא ברור למה נועם גמון כתוב אחרון, הוא בכלל מגן)