מוטי איווניר אמר באחד השידורים של הסריה שמאמן שמפוטר/מתפטר לא יכול לאמן בעוד קבוצה בליגה עד העונה הבאה. זה נכון? האם זה קיים בעוד ליגה?
שוער לוקומוטיב גיירמה הפך למתאזרח הראשון בתולדות נבחרת רוסיה שמגיע מחוץ לברה"מ לשעבר, אחרי שזומן למשחקי ידידות הקרובים של רוסיה מול ליטא וצרפת. גם מגנה הימני של צסק"א מוסקבה מריו פרננדס התחיל בהליך קבלת דרכון רוסי.
תגידו,אם לסטר תיקח אליפות, היא תהיה בדירוג רביעי בצ'מפיונס? מסתכלים על הנקודות של הקבוצה או של הליגה שלה?
דרג ראשון. האלופות של הליגות הבכירות מדורגות בדרג הראשון. אופ"א הודיעה על שינוי בשיטת הדירוג של ליגת האלופות - וואלה! ספורט
אז תסלח לי זה דפוק. זה הרי ברור שלסטר תמכור את הכוכבים ותהיה פחות טובה, לתת לה להיות ראש בית זה הזוי ויהפוך את שלב הבתים לעוד יותר בדיחה. לדעתי היה צריך להכניס מקום לשיקול דעת=מספר הנקודות שהקבוצה עצמה צברה.
כל המפעל ודרך הפעולה שלו דפוק אז.. זה בדיוק כמו לבכות על הפיינל פור ביורוליג שלפני הקבוצות נבחרות ע"י שריונים קבועים. הכל רקוב.
מי שהפך את רובין קזאן לכוח רציני בכדורגל הרוסי, הביא לה 2 אליפויות וניצחון בקאמפ נואו, עכשיו מוביל את הטבלה עם רוסטוב שעד עכשיו העפילה לגביע אירופה אולי פעם אחת בהסטוריה Rostov could outdo Leicester under coach Kurban Berdyev - ESPN FC
ארשבין חתם בסגנית אלופת קזחסטן קאיירט אלמטי. קפטן הקבוצה חברו לשעבר לזניט אנטולי טימושצ'וק. מאמן את הקבוצה עוזר מאמן נבחרת רוסיה בעבר אלכסנדר בורודיוק. http://image.newsru.com/pict/id/large/1958632_20160318121628.Xxx
@idans10 התגובה של טאו לאי זימונו לא איחרה להגיע, ולשם שינוי היא על המגרש עם צמד במדי ספורטינג שמביסה 5-1 את ארוקה. הירוקים-לבנים עולים באופן זמני למקום הראשון. האמת, מזמן לא ראיתי צמד כזה - בראשון לקח 5 הילוכים חוזרים עד ששוכנעת שהוא נגע בכלל ולא רק הפריע לשוער, בעוד השני היה שיחזור מדויק (קרן, שחקן נוגח לקורה הרחוקה וטאו מגיע להפריע לשוער משום מקום) רק שהיה יותר ברור שהוא נגע. בשני המקרים, לא משהו שטאו יכניס לקלטת הביצועים שלו.
כל דירוגי השחקנים בעייתים כי כדורגל מאוד השתנה במהלך השנים - גם בפן הטקטי, גם בפן הפיזיולוגי, אולי בעמדת השוער יש קצת יותר הסכמות שכן מדובר בעמדה יחודית. על כל פנים הנה סקירה של 18 השוערים הגדולים לפי הכתב - כולל שמות מהעבר המאוד רחוק שלא מוכרים לציבור הרחב. דרוג 18 השוערים הטובים בהיסטוריה - כדורגל בעולם - הארץ בלתי נתפס שלסטר הקטנה נהנתה משניים מהשוערים מהרשימה הזו במשך 15 שנים רצופות. בנקס הגיע ב 1959 מצ'סטרפילד ועמד בשערה עד 1967. שנה לפני כן שילטון עלה לבוגרים והחליף את בנקס בשער. שיחק בלסטר עד 1974. אגב שניהם נמכרו לסטוק סיטי גם הוא מועדון צנוע שסגר את העמדה הזו עבורו ללא מעט שנים. רק שתבינו עד כמה אז הכדורגל היה שיוויוני יותר. פרנטישק פלאניצ'קה חיי כמעט את כל המאה ה - 20. נפטר ב - 1996 בגיל 94, פובורסקי אפילו דחה את החתימה שלו ביונייטד כדי להשתתף בהלוויתו.
@alexshw יש לך כוח להביא את הרשימה לטובת מי שלא יכול לראות את הרשימה בהארץ? למרות שברור לי שמספר 1 שם הוא אאורוקוצ'אה http://i65.tinypic.com/2hqggmt.Xxx
מוזר - במקומות אחרים זה נפתח ככתבה מלאה ומהפורום לא. המדינה שלך מיוצגת ע"י קאריסו. האמת לא מכיר אותו 18. חוסה לואיס צ'ילאברט השוער הגדול של פראגוואי נודע כמשוגע לא קטן וכשוער שבזמנו הבקיע יותר מכל אחד אחר (רוג'ריו סני עבר אותו מאז). הוא לא היה רק בועט עונשין מחונן או מנהיג גדול של הנבחרת או הקבוצות בהן שיחק, אלא גם שלט ברחבה, היה בעל רפלקסים מעולים, והגורם העיקרי להגעת פראגוואי למונדיאלים ב-1998 (הודחה בשמינית בהארכה על ידי המארחת צרפת) ו-2002. היה בשעתו השוער הטוב ביותר בדרום אמריקה. 17. פטר צ'ך אחד היחידים ברשימה שהוא שוער פעיל. מספרטה פראג ונבחרת צ'כיה, דרך 11 שנים גדולות בצ'לסי ועד לארסנל השנה, צ'ך מוכיח את יכולתו עונה אחרי עונה, זוכה בתארים אישיים וקבוצתיים ושובר שיאים. עדיין האיש ששמר על רשת נקייה יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הליגה האנגלית. הוא אולי לא נפלא בשום תחום מסוים, אבל הוא טוב מאוד בכל האספקטים של שוער. 16. רינאט דסאייב ברוח התקופה וארץ מוצאו הוא כונה במערב "מסך הברזל". שוער נבחרת ברית המועצות בשנות ה-80' אכן היה כזה, אבל גם הרבה יותר מכך. רפלקסים נהדרים, עמידה בלחץ, שליטה ברחבת העונשין, משחק גובה מעולה והמון אומץ. לא פעם זינק או קפץ מעל שחקנים כדי להגיע לכדורים שנראו אבודים. גם הוצאות הכדור שלו, ברגל ובייחוד ביד, היו מעולות והביאו לא פעם להתקפות מתפרצות. שיחק בשלושה מונדיאלים. 15. גיולה גרושיץ' "הפנתר השחור" המקורי, על שם זינוקיו ותלבושת הכל-שחור שלו. שוער נבחרת הפלא ההונגרית של תחילת ואמצע שנות ה-50' והאיש שנחשב כמי שהמציא את תפקיד השוער־ליברו שיוצא משערו. לא פעם שיחק על קו הרחבה וחזר אחורה בהתקפות היריב כדי להשתמש בידיו. שוער המונדיאל של 1954, שם הפסידה הונגריה בגמר. שיחק גם בשתי מהדורות נוספות של הטורניר. נחשב אתלטי ובעל רפלקסים גדולים. 14. אמדיאו קאריסו לא רק גדול שוערי ארגנטינה, עם כל הכובד לאובאלדו פיליול, אלא מי שרבים מחשיבים לגדול שוערי דרום אמריקה בכל הזמנים. הוא היה חלוץ ורפורמטור בתפקיד השוער - הראשון שהשתמש בכפפות, הראשון שהוציא התקפות מתפרצות בעזרת בעיטת שוער והראשון שיצא מהשער באופן קבוע ונחשב למי ששוערים דרום אמריקאים רבים מחקים את סגנונו עד לתקופתנו. כונה "טרזן" על שם ממדיו שנחשבו גדולים לתקופתו. 13. אדווין ואן דר סאר בצעירותו היה האיש של אייאקס הצעירה והמלהיבה שזכתה בליגת האלופות. לאחר שנראה כי הקריירה שלו דועכת, זכה לפריחה מחודשת במדי פולהאם, ממנה עבר למנצ'סטר יונייטד, שם הפליא להצטיין - כולל שיא עולמי בשמירה על שער נקי ברצף בעונה אחת ועוד זכיות בתארים קבוצתיים, כולל ליגת האלופות. כל הזמן הזה המשיך לשחק בנבחרת הולנד, ממנה פרש כשיאן ההופעות. תכונות בולטות: מיקום, רפלקסים, קריאת משחק. 12. גילמאר ברזיל האגדית של סוף שנות ה-50' ותחילת ה-60', כמו גם סנטוס של אותה תקופה, ידועה כמובן בזכות החלק ההתקפי שלה, אבל היה לה גם שוער אדיר, היחיד שזכה עם נבחרת בשני מונדיאלים כשוער פותח. הוא היה ידוע בהצלות גדולות בקבוצה ובנבחרת שלא שמו דגש על הגנה, ושמר במחצית ממשחקיו במונדיאלים על שער נקי (נדיר מאוד בשעתו). הוא היה מנהיג, איש רגוע, צנוע, שקט, אפילו מלנכולי יחסית לחבריו. נחשב לגדול שוערי ברזיל בכל הזמנים והשוער היחיד בהיכל התהילה של ברזיל. 11. פט ג'נינגס לא גבוה במיוחד (1.83 מטר) אבל יכולת הקפיצה והזינוק, כמו כפות ידיו הענקיות, הקנו לו נוכחות מרשימה. בזכות מיקום נפלא וקריירה שנמשכה עד לעשור החמישי של חייו, ג'נינגס הוא עדיין השיאן העולמי בשנים רצופות של משחק בנבחרת ודמות דומיננטית בשנות ה-70' והמחצית הראשונה של שנות ה-80'. הופיע עם צפון אירלנד בשני מונדיאלים (זכורה הופעתו ברמת גן נגד ישראל במוקדמות מונדיאל 82'). למרות ששיחק שנים ארוכות בארסנל ועבר ליריבה המרה טוטנהאם, הוא נחשב לאהוב בשני המועדונים, גם בגלל אופי נוח והיותו איש לבבי. 10. פטר שמייכל "הדני הענק" היה אולי הרכש המזהיר ביותר של אלכס פרגוסון (והוא היה כבר כמעט בן 28), אבל הצטיין לא רק בקריירה מפוארת ומרובת תארים במנצ'סטר יונייטד אלא גם בנבחרת, איתה זכה ביורו והופיע במונדיאל ובארבע אליפויות אירופה. למרות גובהו וגודלו הוא היה זריז מאוד, בעל עצירות מדהימות, מיקום מצוין וכמובן מנהיגות מרשימה. צעקותיו על שחקני ההגנה שלו הפכו לסימן היכר. 9. פראנטיסק פלאניצ'קה אחד משני השוערים הגדולים ביותר בעידן שלפני מלחמת העולם השנייה. איש של מועדון אחד (סלאביה פראג) שהוביל את צ'כוסלובקיה כקפטן וכשוער המצטיין של הטורניר לגמר גביע העולם של 1934, שם הפסידה למארחת, איטליה הפשיסטית, בהארכה. "החתול מפראג" היה נמוך לשוער גם בתקופתו, אבל היה זריז באופן בלתי רגיל ובעל חוש מיקום מעולה, מה שהפך אותו לעוצר כדורים בחסד. הוא נחשב שחקן הגון במיוחד, מעולם לא הורחק או הוזהר על ידי שופט, והחזיק בשיא מדהים של 969 משחקים עבור אותה קבוצה (ואז היו הרבה פחות משחקים בעונה) ו-73 הופעות בינלאומיות, שיא שלא נשבר במשך קרוב לשלושה עשורים. 8. ספ מאייר "החתול מאנזינג", השוער העצום של אלופת העולם גרמניה ואלופת אירופה באיירן מינכן בתקופתה הגדולה ביותר בשנות ה-70'. שיחק בארבעה מונדיאלים, בשלושה מהם כשוער ראשון, כולל בזכייה ב־1974. הצטיין גם ביורו 1972, בו זכתה גרמניה, ובמשך שנים ארוכות בשער באיירן. אקרובטי להדהים, בעל יכולת לעצור כדורים מטווח אפס. גדול שוערי גרמניה בכל הזמנים ומי שנודע במכנסיים שחורים שהיו גדולים ממידתו בכמה מספרים ובכפפות ענק - מה שלעתים הקנה לו מראה של ליצן, אבל לא הוריד מיכולתו המזהירה. 7. פיטר שילטון שיאן ההופעות האנגלי, שיאן המשחקים הרשמיים, שיאן משחקי הליגה בזמנו ומי שהוכיח יכולת אדירה לאורך קריירה מופארת בקבוצות רבות (התחיל בלסטר, כמו גורדון בנקס) ובנבחרת (בה שיחק גם בגיל 40, במונדיאל). מיקום, אינסטינקטים, מוטת ידיים יוצאת דופן ומנהיגות ברחבה היו התכונות המאפיינות של שילטון, שלמרות ששיחק לראשונה במונדיאל רק בגיל 32 מחזיק בשיא של עשרה משחקי גביע עולמי ללא ספיגה. בין השאר זכה עם נוטינגהאם פורסט בשני גביעי אלופות רצופים. 6. ריקארדו סאמורה מהדמויות הציוריות ביותר בהיסטוריה של המשחק ואולי השוער הגדול ביותר בחצי הראשון של המאה שעברה. החל את דרכו בברצלונה וכיכב בה לפני שעבר לאספניול והוביל אותה לתארים. משם המשיך לריאל מדריד, עמה זכה באליפויות הראשונות שלה, עוד לפני מלחמת האזרחים. חבש כובע ולבש חולצת פולו לבנה (להגנה מהשמש), הירבה לשתות ברנדי וקוניאק ועישן עד שלוש חפיסות ביום, כולל על המגרש. למרות זאת נודע באומץ ליבו, זינוקיו ויכולתו בכל האספקטים של המשחק. כונה "אל דיוויניו", הקדוש, ופרס השוער המצטיין של לה ליגה, שהושק ב-1958, נקרא על שמו. 5. דינו זוף זכור במיוחד כמי שהיה המבוגר ביותר שזכה בגביע העולם, כקפטן האזורי של 1982, אבל זה היה רק הדובדבן בסיומה של קריירה מפוארת, ארוכה ועטורת תהילה. הוא זכה עם איטליה ביורו של 1968, והפך לשוער שני למשך תקופה רק כדי לחזור בגדול, לקבוע שיא עולמי במשחקי נבחרות שעדיין נותר על כנו (1,142 דקות ללא ספיגה), ולהיות במשך עשור ויותר שוערה של יובנטוס הגדולה, במדיה זכה בשלל תארים. היה סלע של יציבות ודוגמה לרוגע ומנהיגות בכל קבוצה בה שיחק ובנבחרת. יכולת עמידה בלחץ, ריכוז גבוה, תגובות מהירות, מיקום והתנהלות עם הכדור ובלעדיו הפכו אותו לאחד הגדולים בכל הזמנים. 4. איקר קאסיאס סן איקר אולי נמצא בירידה אבל במשך 15 שנה ויותר הוא היה "קדוש", ולא רק בעיני אוהדי ריאל מדריד, אלא גם אלו של נבחרת ספרד ורבים ברחבי תבל. גמר האלופות של 2002 זכור בעיקר בזכות השער של זינאדין זידאן, אבל האיש שבאמת נתן לריאל את הגביע הוא קאסיאס בזכות סדרת עצירות אדירה. זכה בכל תואר אפשרי, הן בקבוצה והן בנבחרת. השוער היחיד שהניף את גביע העולם, גביע אירופה לאומות וליגת האלופות, וגם זכה בתואר שוער המונדיאל (ב-2010). חמש פעמים רצוף שוער השנה בעולם, בעל רפלקסים נפלאים וחוש מיקום יוצא מגדר הרגיל. מחזיק בשיא המשחקים הבינלאומיים ללא ספיגה ובשיא דומה גם בליגת האלופות. 3. גורדון בנקס גדול השוערים הבריטיים בהיסטוריה וגדול השוערים בעולם בחצי השני של שנות ה-60' ותחילת ה-70'. מעולה בכל תחום של משחק השוער, בעל רפלקסים מהטובים בתולדות המשחק. ההצלה שלו מול פלה בגביע העולם ב-1970 ידועה כמיתית בדברי ימי הכדורגל וזכתה לכינוי "הצלת המאה", אבל הצלות מדהימות וזינוקים בלתי נתפשים היו לו למכביר. שיחק בקבוצות קטנות ולמרות זאת הפך לשוער הגדול אי פעם באנגליה וזכה עם הנבחרת במונדיאל 1966, בו נבחר לשוער המצטיין. במשחק מלים על הביטוי "Safe as the Bank of England", נאמר עליו "Safe as the Banks of England". איבד עין בתאונת דרכים, מה שגרם לו לפרוש בשלב מוקדם יחסית. 2. לב יאשין במשך שנים ארוכות, כולל במשאלי סיכום המאה ה-20, הוא נבחר לגדול השוערים. שיחק רק בדינמו מוסקבה (חמש אליפויות), בה גם המשיך בתפקידים אחרים, אבל התפרסם כמובן בנבחרת ברית המועצות, איתה היה אלוף אולימפי, אלוף אירופה ושיחק בארבעה מונדיאלים. עד כמה היה גדול יעידו העובדות שהיה השוער היחיד שזכה בבלון ד'אור, שפיפ"א קראה על שמו את פרס שוער המונדיאל והוא נחשב בעיני רבים לגדול שחקני ברית המועצות בכל הזמנים. "התמנון השחור" היה גבוה, אתלטי, בעל רפלקסים נפלאים וכנראה גדול עוצרי בעיטות ה־11 בכל הזמנים. כ־150 בעיטות נעצרו על ידו, שיא שספק אם יישבר. שמר על שער נקי ב־65% ממשחקיו, עוד שיא בלתי נתפש. הכדורגלן היחיד שזכה בעיטור לנין. 1. ג'יאנלואיג'י בופון אחרי הרבה התלבטויות, "סופרמן" בופון במקום הראשון. מוטת הידיים הגדולה שלו, בשילוב עם קריאת המשחק, האינטיליגנציה, המיקום, האומץ, הכושר הפיזי והאתלטיות הפכו אותו לאחד הגדולים בהיסטוריה, ולטעמי לגדול מכולם. העובדה שהוא נוטה להצטיין במשחקים גדולים - ההצלה ביד אחת מול פיליפו אינזאגי בגמר האלופות של 2003, היציאה מול זינאדין זידאן בגמר גביע העולם של 2006 הן דוגמאות בולטות - רק מוסיפה לכך. גם 15 שנים אחרי שעבר מפארמה ליובנטוס הוא עדיין השוער היקר בהיסטוריה, ובהפרש עצום. שיאן ההופעות של נבחרת איטליה, כולל ארבעה מונדיאלים, ואולי לא פחות חשוב - הוכיח את נאמנותו ליובנטוס כאשר בחר להישאר עמה לאחר שהורדה לליגה השנייה, וזאת למרות היותו בשיא הקריירה והחזיק בהצעות מקבוצות ענק.
