ריאל מדריד 2015/16:: La UnDecima! - זידאן אלוף אירופה!

אליפות זו מילה גיסה
ריאל מדריד איבדה את התואר הרבה לפני ההפסד אתמול, אבל הדרבי משאיר טעם מר בפה. דור רומנו מביט בדאגה על פער האליפויות מברצלונה שהולך ומצטמצם(מצורפת טבלה) וגם תוהה, בקטנה, על קנקנו של הנשיא פרס, שבתקופתו ריאל מדריד זכתה ב-3 אליפויות בלבד ב-13 שנים. על כל 'האליפויות האבודות' - בכתבה הבאה.

לפעמים נמאס לכם ממילים, אז הנה טבלה היסטורית שתסכם את הכל:

ריאל מדריד מול ברצלונה מאזן אליפויות
שנות ה-20 כלום אליפות אחת 1:0 לטובת ברצלונה
שנות ה-30 2 אליפויות: 31, 32 כלום 2:1 לטובת ריאל מדריד
שנות ה-40 כלום 3 אליפויות 4:2 לטובת ברצלונה
שנות ה-50 4 אליפויות: 54, 55, 57, 58 4 אליפויות 8:6 לטובת ברצלונה
שנות ה-60 8 אליפויות: כלום 14:8 לטובת ריאל מדריד
שנות ה-70 6 אליפויות: אליפות אחת 20:9 לטובת ריאל מדריד
שנות ה-80 5 אליפויות רצופות: 86-90 אליפות אחת 25:10 לטובת ריאל מדריד
שנות ה-90 2 אליפויות: 95, 97 6 אליפויות 27:16 לטובת ריאל מדריד
שנות ה-2000 4 אליפויות: 01, 03, 07, 08 4 אליפויות 31:20 לטובת ריאל מדריד
2010 ואילך אליפות אחת: 2012 3 אליפויות 32:23 לטובת ריאל מדריד
סה"כ סה"כ 32 אליפויות סה"כ 23 אליפויות*

צד ימין - ריאל+שנים
יותר שמאל - ברצלונה
הכי שמאל - המאזן
הטבלה בצורה ברורה יותר

הנשיא פלורנטינו פרס הוא העומד בראש המערכת והוא האשם העיקרי אך לא היחיד. בשנה שעברה כתבו עליו במארקה פרויקט גדול לאחר שהשלים 4000 ימים כנשיא בשתי קדנציות נפרדות. התמונה נראית מאוד עגומה. זו השנה ה-13 של פרס, וריאל מדריד זכתה בשלוש אליפויות בלבד לעומת שש אליפויות של ברצלונה(עונת 2008/09 לא נספרת שכן ראמון קאלדרון היה הנשיא), כשהיא בדרך לשביעית. ולנסיה של בניטס זכתה בשתי אליפויות ואתלטיקו מדריד הדהימה עם אליפות בעונת הדסימה.

לחובבי ההיסטוריה, ניתן לראות בבירור איך פער האליפויות מצטמצם בצורה מדאיגה. אם בשיא נקודת הגלאקטיקוס, עונת 2002/03, הפער עמד על 29:16 לטובת ריאל מדריד, שהייתה הקבוצה הטובה באירופה וזכתה באליפות בעוד ברצלונה הייתה לוט בערפל ובקושי השיגה את הכרטיס לגביע אופ"א - הפער קוצץ במידה ניכרת. ריאל מדריד מזניחה את הליגה שנים רבות. המהפך החל למעשה בשנות ה-90. הקינטה דל-בויטרה הייתה אחת הקבוצות החזקות בתולדות הליגה הספרדית כשזכתה בחמש אליפויות רצופות ועם ג'ון טושאק על הקווים גם שברה שיא שערי זכות - 107 שערים בעונת 1989/90. ריאל פתחה את שנות ה-90 בצורה קודת כשהיא מאבדת שתי אליפויות במחזור הסיום במגרש המקולל בטנריפה, ובסה"כ זכתה רק בשתי אליפויות - עם חורחה ואלדאנו בעונת הבכורה של ראול ב-1995, ושנתיים אחר-כך עם פאביו קאפלו שבא לעשות סדר בבלאגן וניקה את שארית עידן הגלאקטיקוס. מאז שנות ה-90 ריאל מדריד זכתה בשבע אליפויות בלבד, כשברצלונה זוכה במספר אליפויות כפול ממנה אם ניקח בחשבון גם את העונה הנוכחית. המטרה היא לא לשחוט את דון פלורנטינו, מגשים החלומות של חלקנו, האיש שהביא את השחקנים הטובים בעולם לברנבאו ויצר קבוצת חלומות די מוצלחת עד 2003, אבלאת הדיון על מעלליו של הנשיא פתחתי עוד לפני עונת הדסימה. הברנבאו, בינתיים, לא עיוור, והאוהדים כבר דרשו לא פעם אחת את התפטרות הנשיא.


התמונה היא ללא ספק מדאיגה. ב-2002, וגם בעונת הדסימה - ריאל מדריד פשוט זילזלה בליגה והקדישה את כל-כולה לליגת האלופות. ב-2005 ו-2006 פעמיים נגמרה העונה עוד בחורף, ולפחות לדעתי האישית בשנתיים של אנצ'לוטי כמאמן זו בושה שלא זכינו לפחות באליפות אחת. ככה זה עם נקודה אחת מתוך 12 במשחקי הדרבי והקלאסיקוס בעונה הראשונה של קרלו, ועדיין לפי השתלשלות האירועים ואיבוד הנקודות של אתלטיקו - זה היה אפשרי, ולגבי העונה שעברה - רצף הנצחונות המטורף נשכח כלא-היה. ליגת האלופות היא מה שזורם בDNA של המועדון הזה, אבל הליגה עצמה מראה הרבה יותר על התנהלות נכונה ובריאה ועל קבוצה טובה. התחושה שלי לפחות היא שריאל מדריד תמיד מתאמצת יותר בערבי שלישי ורביעי עם ההמנון המצמרר של ליגת האלופות. אפשר לדבר גם על אימפריות בליגות אחרות. מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן זכו ב-13 אליפויות מאז 1990. יובנטוס זכתה ב-7, אבל שתיים נגזלו ממנה בגלל פרשת השחיתות והיא עשויה לזכות גם העונה באליפות. נכון שריאל מדריד מתמודדת נגד ברצלונה הטובה בהיסטוריה שלה ונגד שחקן על כמו מסי, אבל זה ממש לא מספק אותנו.

האליפויות האבודות:
* בעידן פלורנטינו פרס


עונת 2001-02

זינדין זידאן הצטרף לקבוצה הטובה בעולם ושבר את שיא ההעברות העולמי. המטרה הייתה אחת ויחידה: להחזיר את גביע אירופה הביתה, אחרי ההדחה נגד באיירן מינכן בחצי הגמר בעונה הקודמת. ריאל זכתה בסופר-קופה הספרדי אחרי ניצחון 3:0 על סראגוסה בברנבאו בגומלין משלושער של ראול, אך פתיחת הליגה הייתה קטסטרופה. ככה נראית אלופת ספרד שהפגינה יציבות נהדרת בעונה שלפניכן?

ההגרלה זימנה לריאל משחק פתיחת עונה קשה מאוד ובניטס ו-ולנסיה חנקו אותנו עם 1:0 קטן. במחזור השני ריאל סיימה רק בתיקו נגד מאלגה ובמחזור השלישי הפסידה 3:1 לעולה החדשה בטיס. נקודה אחת בלבד מתוך 9, ככה פתחה אלופת ספרד את העונה. הניצחון 5:1 על אספניול בברנבאו היה הצגה ראשונה לעונה אבל הרגל משחקי החוץ המגונה המשיך. ריאל הפסידה עשרה משחקים בחוץ באותה עונה והציגה מאזן עלוב של 5 נצחונות ו-4 תוצאות תיקו בלבד, מה שבהמשך עלה לה באליפות. ריאל סגרה את הסיבוב במשחק ביתי נגד דפורטיבו לה-קורוניה ונתנה הצגה גדולה בדרך ל-3:1 שהחזיר אותה למקום הראשון וקבע שריאל מדריד היא אלופת החורף. ריאל הצליחה גם לנצח את ולנסיה בפתיחת הסיבוב השני וערב יצאה למינכן במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות בחודש אפריל - ריאל מדריד הייתה בשיוויון נק' עם ולנסיה.

כמיטב המסורת, ריאל נכשלה בגביע המלך למרות שהגמר נגד דפור נארח בדיוק ביום בו חגגה 100 שנה להיווסדות המועדון והפסידה 2:1 בברנבאו. מעבר לכך, כשגביע אירופה מתקרב - ריאל מדריד זונחת את הליגה. לאחר הניצחון הנפלא על באיירן וההעפלה לחצי גמר הצ'מפיונס - ריאל נכנעה 3:1 לאוססונה מהתחתית במשחק איום ונורא. "זה מאכזב מאוד שהליגה כבר לא תלויה בנו", אמר חורחה ואלדאנו לאחר המשחק. למזלה, ולנסיה סיימה רק בתיקו. אבל תבוסה נוספת בחוץ והפעם לסוסיאדד(3:1), דווקא אחרי ניצחון אדיר בקאמפ-נואו בחצי הגמר - חרצה את גורלנו. ריאל שיחקה בהרכב מלא להוציא את מוריינטס והיירו שנעדרו. 'ריאל שיחקה בשחור, וככה בהחלט נראה המשחק שלה', כתבו בתקשורת לאחר המשחק. במחזור הסיום של הליגה ריאל עלתה בהרכב משני בריאזור המנחוס כדי לשמור כוחות לגמר ליגת האלופות ואחרי שהובסה 3:0 ירדה עד למקום השלישי: 19-9-10, זה היה המאזן.

הטבלה: 1. ולנסיה - 72 נק'. 2. דפורטיבו לה-קורוניה - 68 נק'. 3. ריאל מדריד - 66 נק'


עונת 2003-04

מאורעות קיץ 2003 הארור - אתם מכירים אותם בעל-פה. יממה אחת לאחר הזכיה באליפות נגד בילבאו - הקפטן האהוב פרננדו היירו מקבל הודעה שהוא לא ממשיך בריאל מדריד ובעצם נזרק אחרי 14 שנה, וכך גם המאמן ויסנטה דל-בוסקה, בשל האכזבה מההדחה נגד יובנטוס בחצי גמר ליגת האלופות. בהמשך הקיץ אמנם הגיע כוכב מנצ'סטר יונייטד, דיוויד בקהאם, הגלאקטיקו התורן והנוצץ, אבל הקשר האחורי קלוד מקאללה עזב לצ'לסי אחרי שלא קיבל את השדרוג בשכרו. בלם? מה פתאום, שיטת 'הזידאנס והפאבונס' במלוא הדרה. המגלמוניה עלתה על השפיות.

בתחילת העונה המכונה עבדה על אוטומט. זו הייתה עדיין הקבוצה של דל-בוסקה למרות שקרלוס קיירוש, עוזר המאמן של אלכס פרגוסון - עמד על הקווים. ריאל פתחה עם 2:1 ביתי על בטיס כשבקהאם כובש שער בכורה אחרי בישול של רונאלדו, כשקודם לכן היא זוכה בגביע הסופר-קופה אחרי 3:0 על מאיורקה בגומלין. במחזור השלישי ריאל מדריד ניצחה 7:2 את ויאדוליד בתצוגת על של כל הגלאקטיקוס. השלושער של ראול, הוולה של זידאן, השער של רונאלדו והצגה של כל הכוכבים. ריאל סיימה את הסיבוב הראשון כמוליכת הטבלה כשהיא אמנם מפסידה במאסטייה בפתיחת העונה אבל מנצחת ברציפות גם בדרבי מול אתלטיקו, גם בקאמפ-נואו מול ברצלונה אחרי 21 שנה במסגרת הליגה! וגם את דפורטיבו לה-קורוניה. ריאל עברה את באיירן בשמינית גמר ליגת האלופות והעפילה לגמר גביע המלך, תואר בו לא זכתה מאז 1993.

אבל זו לא הייתה אותה ריאל מדריד. קבוצה שלא שולטת מספיק בכדור, קבוצה שסופגת בכל משחק בגלל הגנה איומה. ריאל הפסידה בגמר גביע המלך - 3:2 לעולה החדשה, ומאז הכל התרסק. ריאל הודחה ברבע הגמר ע"י מונאקו אחרי ניצחון 4:2 בברנבאו אך הפסד 3:1 בצרפת מול מוריינטס וחבריו, וגם יתרון של 8 נק' מול ולנסיה, כשנותרו 12 מחזורים לעונה - הלך לאיבוד. ריאל נקלעה למשבר עצום עם פציעתו של הפיצ'יצ'י רונאלדו, כאשר ראול הציג את עונתו החלשה בקריירה. ריאל הפסידה 2:1 בקלאסיקו בברנבאו וסיימה את העונה עם חמישה הפסדי ליגה רצופים שזרקו אותה למקום הרביעי ולמוקדמות ליגת האלופות. בושה וכלימה.

http://cache1.asset-cache.net/gc/3466795-david-beckham-of-real-madrid-talks-with-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=OCUJ5gVf7YdJQI2Xhkc2QM3nD4WxtP09dIBxpLHooTBV8SZ22ub%2fEE9BRSR7rEl6

הטבלה: 1. ולנסיה - 77 נק'. 2. ברצלונה - 72 נק'. 3. דפורטיבו לה-קורוניה - 71 נק'. 4. ריאל מדריד - 70 נק'.


עונת 2004-05

שלושה מאמנים, מקום שני ו'קוסם אחד', כך לפחות חשבנו. ריאל מדריד כביכול למדה לקח והחתימה בקיץ שני בלמים - וולטר סמואל מרומא שנחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם, ג'ונתן וודגייט מניוקאסל שיתברר כפצוע כרוני, וגם, חלוץ, איך לא - מייקל אואן. הרס"ר קמאצ'ו, שחקן עבר גדול, הגיע כדי להחזיר את ריאל מדריד לתלם. אבל הוא עזב עוד בחודש ספטמבר. כעבור שני נצחונות ליגה אפורים של 1:0 - ריאל הפסידה במשחק החוץ באספניול כשראול ובקהאם סופסלו והמאמן החליט ללכת הביתה כשהסמכות המקצועית לא באמת שלו.

מראינו גארסיה ראמון שהגיע במקום קמאצ'ו לא הצליח לייצב את הספינה. ריאל עלתה בקושי משלב הבתים בליגת האלופות והפסידה בליגה מול בילבאו בחוץ ומול דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו. במחזור ה-12 ריאל הובסה בקלאסיקו בקאמפ-נואו והפער בצמרת גדל משמעותית. לאחר שג'וליו בפטיסטה נגח את שער הניצחון של סביליה בברנבאו סמוך לסיום הסיבוב הראשון - הגיעה ההחלטה לפטר את המאמן. במקומו מונה ואנדרליי לושמבורגו. הברזילאי הפיך חיים חדשים בקבוצה שניצחה את ריאל סוסיאדד במשחק ההשלמה הזוי של שבע הדקות ובהמשך חיברה עוד 7 נצחונות ליגה רצופים כולל 3:0 משקר בויסנטה קאלדרון על אתלטיקו.

ריאל ניצחה את בארסה בקלאסיקו בברנבאו(4:2) בשיטת ההתקפות המתפרצות והקטינה את הפער בצמרת ל-6 נקודות, במשחק בו פיגו סופסל. אבל גם קצב צבירת הנקודות הטוב יחסית ומכת הפציעות של בארסה - לא עצרה את הקבוצה של רייקארד ורונאלדיניו בדרך לאליפות ראשונה מאז 99'. ריאל סיימה בתיקו 2:2 בפיחואן נגד סביליה והרימה ידיים סופית. היא סיימה במקום השני עם 80 נק' ועם תקוות לקראת עונה מוצלחת יותר.

http://cache1.asset-cache.net/gc/52218970-zinedine-zidane-of-real-reacts-after-athletic-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=OCUJ5gVf7YdJQI2Xhkc2QAML0WPCUNZMvKYzxkc8crqm%2f5MJMkE2OPciiRr6QWMu

הטבלה: 1. ברצלונה - 84 נק'. 2. ריאל מדריד - 80 נק'. 3. ויאריאל - 65 נק'.


עונת 2005-06

ריאל מדריד החלה את הבנייה מחדש ומי שהיה אמון על ההמלאכה היה ואנדרליי לושמבורגו. ריאל מדריד צירפה את רוביניו ילד הפלא מסאנטוס וסמוך לסגירת חלון ההעברות הגיע גם סרחיו ראמוס הבלם הצעיר של סביליה בתמורה ל-30 מיליון יורו. אבל השילוב בין צעירים לוותיקים לא בידיוק עבר, עם כל הכבוד להופעת הבכורה הסוחפת של רוביניו המחליף מול קאדיז ולריקוד של שלישיית ה-R: רואל, רונאלדו ורוביניו. כבר במשחק הביתי הראשון - ריאל הפסידה 3:2 לסלטה בברנבאו, ובמחזור השלישי איבדה נקודות גם נגד אספניול. במחזור השביעי ריאל הייתה ביתרון 5 נק' על פני ברצלונה אך מאז שקעה. הפסד ביתי לולנסיה(2:1) וגם מפלה בריאזור, כמיטב המסורת(3:1). הרחיקו את ריאל מהצמרת.

בקלאסיקו הביתי זה לא היה כוחות כשרונאלדיניו הכריע את ריאל מדריד עם שני שערים מדהימים אחרי גול של אטו. ריאל הובסה 3:0 והבדלי הרמות היו ברורים. גם לושה הלך הביתה, כמה מחזורים לאחר-מכן, אחרי ניצחון ביתי 1:0 בזוועתון מול חטאפה כשהקהל מוציא את המטפחות הלבנות. מי שקיבל את המפתחות היה לופז קארו מאמן קבוצת המילואים שניסה להוציא את ריאל מדריד לדרך חדשה. בפברואר, אחרי הפסד 2:1 בחוץ מול מאיורקה - הנשיא פלורנטינו פרס הטיל פצצה והחליט להתפטר.

פציעות ארוכות טווח של רונאלדו וראול הקשו על הקבוצה. רוביניו היה אמון על הקסם של הברנבאו יחד עם שיפור ביכולת של ג'וליו בפטיסטה שגם בישל את שער השיוויון של רונאלדו בתיקו 1:1 בקאמפ-נואו בסיבוב השני. ריאל נאבקה על המקום השני יחד עם ולנסיה והצליחה לסיים סגנית. היא נפרדה מזידאן בתיקו 3:3 מרגש נגד ויאריאל בברנבאו כשהצרפתי כובש שער אך סיפור האליפות הוכרע עוד מזמן. בגביע המלך ריאל הגיעה עד לחצי הגמר אך הודחה מול סראגוסה אחרי תבוסה קשה - 6:1 בחוץ, וגם פתיחה מוחצת ברוח החואניטו בגומלין לא עזרה. ריאל ניצחה 4:0 שלא הספיק. הכבוד חזר אך הגביע לא. עונה שלישית ברציפות ללא תואר.

הטבלה: 1. ברצלונה - 82 נק'. 2. ריאל מדריד - 70 נק'. 3. ולנסיה - 69 נק'.


עונת 2009-10

עונת 'המפץ הגדול' או אם תרצו 'פרויקט הגלאקטיקוס 2'. אחרי אקורד סיום העונה הצורם הן בליגה והן בליגת האלופות, פלורנטינו פרס נבחר שוב לנשיא ריאל מדריד ובנה קבוצת כוכבים עם השקעה של רבע מיליארד יורו. כריסטיאנו רונאלדו, קאקא, קארים בנזמה, צ'אבי אלונסו ואחרים חיזקו את הקבוצה בקיץ במטרה להגיע לגמר ליגת האלופות שנערך בברנבאו באותה עונה. העונה נפתחה עם חמישה נצחונות רצופים והיה נראה שקאקא למשל משתלב נהדר, ואז ריאל מדריד פצועה וחבולה הפסידה בפיחואן לסביליה. בגביע היא הודחה אחרי בושת אלקורקון אבל הביזיון נשכח.

ריאל מדריד ניצחה וניצחה וניצחה והגיעה בסיום העונה ל-96 נק', אבל עיקר הבעיה היה צמד הקלאסיקוס כמובן, מעבר לנאחס שמינית הגמר, והפעם נגד ליון. ריאל הגיעה לקלאסיקו הראשון כמוליכת הטבלה אך הפסידה 1:0 בקאמפ-נואו לאחר החמצות מסמרות שיער מצד כריסטיאנו, מרסלו והיגואין. בסיבוב השני בברנבאו כשריאל מחקה פיגור כפול מול סביליה בברנבאו עם שער דרמטי של רפאל ואן דר-וארט בדקה האחרונה - כולנו חשבנו שמדובר ב-'שער האליפות', אבל טעינו. ריאל הפסידה גם בקלאסיקו השני, הפעם בברנבאו. בארסה ניצחה 2:0 ועשתה צעד עצום בדרך לאליפות.

ערב הקלאסיקו ריאל ובארסה היו בשיוויון נק' - 77 נק' לכל אחת. ריאל הפסידה ואמרה שלום, כשגם סיבוב שני מטורף עם 52 נק' לא עזר לה. ריאל ניצחה בכל משחקיה חוץ מהקלאסיקו וחוץ ממחזור הסיום במאלגה אז הסתפקה בתיקו 1:1(רפאל ואן דר-וארט) כשהסיכוי לאליפות לא היה קיים. בארסה כצפוי רקדה מול ויאדוליד וניצחה 4:0. פלגריני, כצפוי, לא המשיך.

הטבלה: 1. ברצלונה - 99 נק'. 2. ריאל מדריד - 96 נק'. 3. ולנסיה - 71 נק'


עונת 2010-11

המאמן הטוב בעולם הגיע לברנבאו. אחרי שזכה עם אינטר בטרבל סוחף, ובראש ובראשונה חגג זכייה בליגת האלופות עם ניצחון 2:0 על באיירן מינכן בגמר בברנבאו - הציפייה הייתה שז'וזה מוריניו יזכה בידיוק באותו תואר והפעם עם המועדון הטוב בעולם ויביא לריאל מדריד את הלה-דסימה, גביע האלופות העשירי. ריאל מדריד צירפה שחקנים צעירים מבטיחים כמו די-מאריה ואוזיל, ומצד שני נפרדה משני סמלים ענקיים - גוטי עבר לבשיקטאש וראול נפרד ועבר לשאלקה. פתיחת העונה הייתה קשה. תיקו מאופס מול מאיורקה ופקק התקפי גם נגד לבאנטה בחוץ. ריאל המשיכה לנצח 'בקטנה' ומוריניו הבטיח 'יום אחד יריבה אחת ארורה תשלם'. ואז הגיע 6:1 על דפורטיבו לה-קורוניה שפתח את הדרך לשיטת ההתקפות המתפרצות הנהדרת. אוזיל ניהל, די-מאריה השתלב, כריסטיאנו לא הפסיק לכבוש וריקרדו קרבאליו הוסיף המון שקט להגנה.

הקלאסיקו הראשון של מוריניו היה כואב וריאל איבדה את המקום הראשון בטבלה. ריאל סיימה את הסיבוב הראשון עם תיקו מאכזב באלמריה ובמשחק החוץ במחזור ה-21 באוססונה הפסידה 1:0 מה שניתק אותה מברצלונה לחלוטין. בארסה של פפ לא איבדה נקודות פשוט ומאזנה עמד על 19-1-1. במחזור ה-23 הפער צומק ל-5 נק' אבל ריאל נתקעה בריאזור בהמשך והפער שוב צמח. עד שהגיע לריאל, מוריניו לא רשם הפסד בית במשך קרוב לעשור ואז הגיעה ספורטינג גיחון הקטנה והדהימה עם 1:0 בברנבאו. בהמשך עשתה זאת גם סראגוסה והליגה נגמרה.

ריאל נכנסה למרתון קלאסיקוס מטורף בחודש אפריל. בקלאסיקו השני בליגה היא סיימה בתיקו 1:1 נגד בארסה למרות הרחקה של אלביול. מאכזב, אבל היכולת הייתה מעודדת. בגמר הגביע כריסטיאנו נגח מכל הלב לרשת של ברצלונה אחרי משחק מותח שכמעט הגיע לפנדלים, אבל החגיגה לא נמשכה זמן רב שכן ריאל הפסידה בברנבאו בחצי גמר ליגת האלופות. ובכל-זאת, עונת הבכורה של מוריניו בקבוצה גרמה לאופטימיות רבות. את 'סיפור העונה השנייה' אתם מכירים היטב, וריאל דרסה את הליגה, הפסידה פעמיים בלבד וחגגה בסיבלס את אליפות מס' 32. אחת האליפויות המרשימות בתולדות הליגה.

הטבלה: 1. ברצלונה - 96 נק'. 2. ריאל מדריד - 92 נק'. 3. ולנסיה - 71 נק'.


עונת 2012-13

דווקא אחרי עונת ה-100 נק' ו-121 שערי זכות, כשריאל מדריד של מוריניו הגיעה לשיאה ונראתה כקבוצה החזקה באירופה על-אף הפספוס מול באיירן בחצי גמר ליגת האלופות - הגיע המשבר הגדול. ריאל שצירפה את מודריץ' פתחה את העונה עם זכייה בסופר-קופה הספרדי לאחר ניצחון מרשים על ברצלונה, אך פתיחת העונה הייתה קטסטרופלית. תיקו ביתי עם ולנסיה(1:1), הפסד בחטאפה(2:1) ובמחזור הרביעי, אחרי ניצחון הבכורה העונה ונאום ה-'אני עצוב' של כריסטיאנו - הגיע עוד הפסד, הפעם 1:0 לסביליה בפיחואן. "אין לי קבוצה", אמר מוריניו. אחרי ארבעה מחזורים בלבד, הפער מברצלונה שניצחה בכל משחקיה עמד על 8 נקודות. ריאל הגיעה לקלאסיקו הראשון במחזור השמיני במשחק של להיות או לחדול אבל סיימה רק בתיקו 2:2(כריסטיאנוX2). בהמשך העונה היא הצליחה לעקוף את אתלטיקו מדריד ולהגיע למקום השני אך זו הייתה עונה רעה.

במשך חלקים ניכרים מהעונה מוריניו הנהיג רוטציות ולא רק בגלל מכת פציעות איומה אלא ממחשבה על ליגת האלופות. ריאל שמה את כל הביצים בסל של ליגת האלופות. ריאל הצליחה תוך שבוע אחד לנצח את ברצלונה בקאמפ-נואו בגומלין חצי גמר הגביע אחרי 1:1 בברנבאו כשכריסטיאנו כובש צמד אדיר ו-ואראן נוגח לרשת ופותח בריקוד הקבוצתי(3:1), לנצח את ברצלונה בברנבאו במסגרת הליגה במשחק די חסר חשיבות(2:1) ולהדיח את מנצ'סטר יונייטד בשמינית גמר ליגת האלופות. אבל סיום העונה היה שוב רע. ריאל הודחה מול דורטמונד בצורה אכזרית בחצי הגמר אחרי מפלה גדולה במשחק הראשון - תבוסה 4:1, ובגומלין ריאל החמיצה אחרי דקות פתיחה מצוינת ושערים מאוחרים של בנזמה וראמוס לא הספיקו. מעבר לכך, בגמר גביע המלך ריאל פגשה את אתלטיקו בברנבאו וכריסטיאנו שרשם עונה גדולה כבר נגח את שער היתרון, אבל אתלטיקו השוותה עם דייגו קוסטה ובהארכה מיראנדה ניצח את המשחק וכריסטיאנו הורחק.

http://cache3.asset-cache.net/gc/152045407-piotr-trochowski-of-sevilla-fc-scores-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=GkZZ8bf5zL1ZiijUmxa7QWo4%2bc7bsUkD2J8amRH55f9yhQE6mM%2bS4c4sx%2fNTISXQ

הטבלה: 1. ברצלונה - 100 נק'. 2. ריאל מדריד - 85 נק'. 3. אתלטיקו מדריד - 76 נק'
עונת 2013-14

הפעם נתחיל מהסוף."אני מאוד מאוכזב מהגישה שלנו במחצית השנייה. לא הופענו ולא נתנו מספיק, התיקו הזה מאכזב מאוד". צ'אבי אלונסו אף-פעם לא טועה. המנטאליות המחורבנת של ריאל מדריד, בתוספת לסגל שהלך והתקצר לרוע המזל, דווקא בשלבים הקריטים של העונה - הוציאו את ריאל מדריד ממאבק האליפות. זה קרה עוד לפני ההפסד הלא-מעניין לסלטה, והאמת שהרבה לפני המשחק נגד ויאדוליד. הציטוט הנ"ל נאמר על-ידי אלונסו אחרי המשחק נגד ויאדוליד. ואחרי המשחק נגד סלטה? אף-אחד לא דיבר. סמוך לסיום העונה, אתלטיקו מדריד רעדה והציגה פחד גבהים למופת. ברצלונה הייתה בעונה איומה וריאל מדריד הייתה יכולה לזכות באליפות. אבל היא סיימה רק בתיקו ביתי 2:2 נגד ולנסיה במשחק ההשלמה, בעטה בדלי נגד ויאדוליד כפי שסיפרנו לכם ולא הייתה רצינית מספיק במשחק החוץ בבלאידוס. וכך, מחזור אחד לסיום העונה, כשברצלונה ואתלטיקו מדריד נפגשו - ריאל מדריד הייתה ממש לא רלוונטית.
קרלו אנצ'לוטי הוצג במסיבת עיתונאים חגיגית ודיבר על הכמיהה לזכות בדסימה. והוא אכן עשה זאת. בפינאלה מטורך של חלון ההעברות הגיע גארת' בייל תמורת סכום עתק כשאוזיל עובר לארסנל. זה היה קיץ מבטיח מאוד עבור ריאל מדריד כאשר דני קרבחאל חזר אחרי עונת השאלה נהדרת בלברקוזן, ילד הפלא חסה עלה מקסטיליה וגם איסקו ויירמאנדי, כוכבי נבחרת ספרד הצעירה - הוחתמו בקיץ. איבוד נקודות ראשון היה דווקא בהופעת הבכורה של בייל, ביום כיפור, כשריאל סיימה רק בתיקו 2:2 נגד ויאריאל. פתיחת העונה הייתה לא מספיק טובה. רק בנס, שכלל שערוריית שיפוט - ריאל ניצחה באלצ'ה(2:1) ובמחזור השביעי הפסידה בברנבאו בדרבי לאתלטיקו מדריד מה שיסמל את הכישלון של ריאל נגד הגדולות. ריאל השיגה רק נקודה אחת מתוך 12 בצמד הדרבי והקלאסיקוס. במחזור השמיני היא ביצעה קאמבק עצום בלבאנטה וניצחה 3:2 דרמטי משער של כריסטיאנו בבעיטה לקורה ופנימה.
העסק התייצב לאט-לאט וריאל מדריד שיחקה טוב יחד עם די-מאריה כחלק משלישיית הקישור יחד עם העוגן אלונסו ששב מפציעה ומודריץ' המשתפר, וחוליית ההתקפה הורכבה משלישיית ה-B-B-C. ערב הקלאסיקו השני, במחזור ה-29, ריאל הובילה את הטבלה ב-3 נק' יתרון על פני אתלטיקו ו-4 על פני ברצלונה. זו הייתה ה-הזדמנות לעשות צעד אדיר לאליפות. אבל ריאל הפסידה 4:3 במשחק הפכפכך אחרי ששמטה פעמיים יתרון - 2:1 ו-3:2, והרחקה של ראמוס חרצה את גורל המשחק. שלושה ימים אח"כ חיכתה לה סביליה בפיחואן וריאל איבדה את הראש ולמרות שהוליכה - הפסידה 2:1 לאיבן ראקיטיץ' וחבריו. ניצחונות חלקים על ראיו(5:0), סוסיאדד(4:0) ואלמריה(5:0) קירבו את ריאל מדריד מאוד למירוץ האליפות אבל היא נשרה ממנו. בחמשת המחזורים האחרונים היא השיגה 8 נק' בלבד.
http://estaticos.marca.com/imagenes/2014/05/07/futbol/1adivision/1399496253_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

הטבלה: 1. אתלטיקו מדריד - 90 נק'. 2. ברצלונה - 87 נק'. 3. ריאל מדריד - 87 נק'.


עונת 2014-15

איזו החמצה. בסיכום שתי העונות של אנצ'לוטי אפשר לומר שהוא התאים כמו כפפה לאופי של ריאל מדריד - לא מסתדרת בטורניר ארוך שדורש יציבות כמו ליגה, אבל מתעלה בליגת האלופות. מעטים מאיתנו היו מרוצים מהשינויים שעבר המועדון לאחר עונת הדסימה. חאמס רודריגס הגיע על-חשבון די-מאריה, טוני קרוס הצטרף מבאיירן מינכן לעמדת הקשר האחורי כשצ'אבי אלונסו עשה 'ויברח' ברגע האחרון, אלבארו מוראטה עבר ליובה וברגע האחרון נחת צ'יצ'ריטו כמחליף לקארים, והאמת שהחלוץ עמד בציפויות ושיחק אותה כל פעם שקיבל קרדיט, כפי שכבש את שער הניצחון מול אתלטיקו מדריד בגומלין רבע הגמר, וזה היה חודש חלומי. ריאל מדריד גמרה את העונה דווקא בשני משחקי בית קריטיים בחודש מאי. היא לא הצליחה לנצח את ולנסיה בברנבאו אחרי שנקלעה לפיגור כפול וההצליחה לאזן בלבד(2:2), וכמוכן סיימה רק בתיקו ביתי נגד יובה אחרי שהאקס מוראטה כבש שוב. היה ברור שאנצ'לוטי לא ימשיך למרות תמיכת הסגל.
ריאל פתחה את העונה עם ניצחון לא משכנע על קורודבה ובהמשך הפסידה פעמיים! במחזור השני בסוסיאדד על-אף שהובילה ביתרון כפול(4:2) וגם בדרבי בברנבאו לאתלטיקו. מכאן החבורה של אנצ'לוטי שינסה מותניים ויצאה לרצף נצחונות מטורף: 22 נצחונות רצופים בכל המסגרות. ריאל דרסה ודרסה ודרסה. גולת הכותרת הייתה השבוע החלומי שכלל 3:0 חלק באנפילד ואחר-כך ניצחון גדול בקלאסיקו בברנבאו 3:1 על ברצלונה למרות פיגור מוקדם מרגלי ניימאר. ריאל מדריד הייתה בלתי-ניתנת לעצירה. המכונה עבדה נהדר דווקא ללא גארת' בייל הפצוע, אלא שהפציעה של מודריץ' הייתה קריטית הרבה יותר. אחרי פגרת החורף, שכללה גם משחק מטופש בדובאי, ריאל נבלמה עם הפסד 2:1 במאסטייה ולמרות שלא שיחקה כדורגל טוב - הצליחה לחבר שוב רצף נצחונות ועלתה ל-4 נקודות יתרון שוב. אלא שאז הגיע הדרבי המביש נגד אתלטיקו, המשחק הכי גרוע של הקבוצה בעידן אנצ'לוטי. ריאל הובסה 4:0 ואנצל'וטי אמר - "כולם צריכים להפיק לקחים וגם אני". חודשים פברואר-מרץ היו רעים מאוד וריאל מדריד כמעט הודחה דווקא בברנבאו מול שאלקה בגומלין שמינית הגמר אחרי הפסד 4:3. כריסטיאנו זעם ואמר שהוא לא מדבר יותר עם עיתונאים.
לקלאסיקו השני ריאל הגיעה אמנם עם הרכב מלא ובעיקר עם מודריץ', אבל גם מהמקום השני בטבלה. ככה זה אחרי תיקו 1:1 ביתי מאכזב נגד ויאריאל וגם הפסד 1:0 בסאן-ממס. ריאל נראתה טוב אבל החמיצה מצבים רבים במחצית הראשונה ושער שיוויון של כרסטיאנו אחרי עקב נפלא של בנזמה לא הספיק. ריאל הפסידה 2:1, ברצלונה עלתה ל-4 נקודות יתרון והיה ברור שגם אם ריאל מדריד תנצח את כל המשחקים שנותרו לה עד סיום העונה - זה פשוט לא יספיק. ריאל ניצחה בתשעה מעשרת המשחקים האחרונים, כולל 9:1 על אלצ'ה בברנבאו, 3:2 יפה בפיחואן משלושער של כריסטיאנו - אבל זה לא הספיק. ריאל נפרדה מאיקר קסיאס אחרי 7:3 על חטאפה, כשעזיבתו הייתה באוויר.
http://img.bleacherreport.net/img/images/photos/002/877/598/hi-res-2edd551ac4669dc888e0575d01e6a1ba_crop_north.Xxx?w=630&h=420&q=75

הטבלה: 1. ברצלונה - 94 נק'. 2. ריאל מדריד - 92 נק'. 3. אתלטיקו מדריד - 78 נק'.

עונת 2015-16

למזוכיסטים בלבד. באמת יש צורך לחזור על כל מה שעבר עלינו? אחרי האכזבה מפיטורי אנצ'לוטי הייתה ציפייה שעם בניטס לפחות ההגנה תשתפר, הקבוצה תפגין תשוקה ויציבות. אבל כבר במשחק הפתיחה ריאל נתקעה עם תיקו מאופס בגיחון. רצף נצחונות שנוצר אחר-כך נקטע בתיקו ביתי נגד מאלגה בברנבאו אבל באותו ערב מסי נפצע לחודשיים וחשבנו שריאל מדריד קיבלה יתרון גדול בקרב האליפות. ריאל הצליחה לנצח בסאן-ממס את בילבאו ואת סלטה ויגו בבלאידוס אבל בדרבי מול אתלטיקו איבדה את היתרון שהשיגה מראשו של בנזמה אחרי חילוף הגנתי של בניטס. ריאל רשמה את הפסד הבכורה שלה במחזור ה-11, דווקא אחרי מחצית ראשונה טובה נגד סביליה, והגיעה לקלאסיקו מהמקום השני.
כבר אחרי הקלאסיקו המביש בניטס היה צריך ללכת הביתה. הוא שיחק עם כל הארטילרייה ההתקפית למרות שחלק מהשחקנים נראו לא כשירים. המשחק נגמר במפח נפש גדול כשבארסה, עם מסי שנכנס כמחליף רק במחצית השנייה - עושה ככל העולה על רוחה, והתבוסה הייתה יכולה להיות קשה יותר. בניטס הסתכסך עם כל שחקן אפשרי בסגל. בהפסד במדריגל, אחרי בעיטה גדולה של ריאל מדריד בדלי, כשלא ניצלה את איבוד הנקודות של ברצלונה - המאמן התעלם לחלוטין מאיסקו וחאמס ולא שיתף אותם. ההגנה שהציגה מספרים נפלאים בפתיחת העונה, בעיקר בזכות קיילור נאבאס שבכלל היה אמור לשחק במנצ'סטר יונייטד - נעלמה, וכמובן שהסגל היה מוכה פציעות. ניצחונות הזויים כמו 8:0 על מאלמו או 10:2 על ראיו וייקאנו(9 שחקנים) לא שיכנעו, ואחרי תיקו 2:2 במאסטייה בניטס פוטר ע"י הנשיא. זינדין זידאן שהצית את הדימיון בתור שחקן בכל דקה שלו על הדשא ואימן בקבוצת המילואים - קיבל את הג'וב הנחשק אך הקשה בעולם.
http://cache1.asset-cache.net/gc/501236962-roberto-soldado-of-villarreal-cf-celebrates-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=X7WJLa88Cweo9HktRLaNXnJWP9fvl%2bwFo3nxMcZdNPr9qdjo8ww34UK9Ddd6lHgC

את ההמשך אתם מכירים. כשזידאן מונה למאמן הפער בצמרת עמד על 5 נקודות בלבד, ולוח השנה סימן לו נחיתה מאוד רכה עם משחקי בית רבים, ומבחן אמיתי ראשון בדרבי בקאלדרון. ריאל נראתה נהדר במשחקי הבית. זידאן פתח עם מאניטה נגד דפור ועוד 5:1 על גיחון. ריאל סיימה אמנם בתיקו בבטיס אבל שיחקה נהדר והייתה ראויה ליותר, ואחרי שישייה נוספת על אספניול וניצחון מזליקי על גראנדה מפצצה של מודריץ' - התחושה הייתה שהקבוצה מעט מתייצבת, וריאל צלחה גם את האולימפיקו וחזרה עם מקדמה עצומה של 2:0 במשחק הראשון בשמינית הגמר. זידאן השתמש קצת יותר טוב בסגל העומד לרשותו, נהג לשלב את חאמס וחסה והחזיר את שמחת החיים. אבל בתיקו המחורבן נגד מאלגה הכל התפוצץ, שלא נדבר על ההפסד בדרבי. האליפות הלכה לאיבוד ממזמן אבל רק אתמול זידאן הודה "לפני שתשאלו אותי - אין לנו סיכוי לזכות באליפות".

 

http://www.greatestsportingmoments.com/wp-content/uploads/2015/03/di-Stefano-Puskas-Kopa.Xxx

שישה מדרידיסטאס בטופ 10 של 'לאקיפ' בגביע אירופה. בעיתון הצרפתי, שעורכו היה אחד ממייסדיו של טורניר גביע אירופה לאלופות הישן, יחד עם הנשיא שלנו סנטיאגו ברנבאו - ציינו את יום השנה ה-60 של גביע אירופה ולכבוד האירוע בחרו את 100 השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה של המפעל. השחקן שנבחר לטוב ביותר הוא אלפרדו די-סטפאנו שזכה בחמישה גביעי אירופה רצופים בין 1956 ל-1960 וכבש 49 שערים ב-58 משחקים במפעל. במקום השני מדורג פאקו חנטו הגדול, השחקן היחיד בתולדות המפעל שזכה בשישה גביעים. הוא זכה בתואר גם ב-1966. עוד מדורגים בטופ 10: כריסטיאנו רונאלדו, מלך שערי המפעל בכל הזמנים(89 שערים) מדורג במקום החמישי; פרנץ פושקאש שכבש רביעייה במשחק הגמר ב-1960 מדורג במקום השביעי; הקטור ריאל מדורג במקום השמיני וראול שהיה מלך השערים מ-2006 ועד 2013 ומדורג רביעי במס' ההופעות בכל הזמנים(141) אחרי קסיאס, צ'אבי וגיגס - משלים את העשירייה.

ריאל מדריד היא הקבוצה לה יש הכי הרבה נציגים: לא פחות מ-28. הרבה יותר מה-19 של ברצלונה, ה-18 של מילאן, ה-13 של באיירן מינכן או ה-11 של יובנטוס. בעשירייה השנייה ניתן למצוא את קסיאס(16), חוסה מארייה זאראגה(18) ופרננדו מוריינטס(19). מרקיטוס מדורג במקום ה-21, פרננדו היירו במקום ה-40 וצ'אבי אלונסו במקום ה-61. העיתון לא חשש לפסוח על מס' שחקנים מעולים, ומאלה ששיחקו אצלנו - דיוויד בקהאם ורונאלדו הברזילאי ומהדור הנוכחי - קארים בנזמה. זינדין זידאן מדורג רק במקום ה-70, בעוד בבחירות של אופ"א ב-2010 הוא דורג הרבה יותר גבוה, ופרננדו רדונדו נמצא במקום ה-98, על סף יציאה. נשלים לפניכם את כל המדרידיסטאס: אמאנסיו(68), מנולו סאנצ'יז(75), גוטי(83), מיצ'ל סאלגדו(94), סרחיו ראמוס, איש הדסימה(96)

 

כריסטיאנו הגיע ל-350 שערים במדי ריאל מדריד



בערב היסטורי בו הוא כובש רביעייה גדולה לרשת של סלטה עם שני גולאסוס אמיתיים ואף עוקף את תלמו סארה בדרך להיות השחקן שכבש הכי הרבה שערים בליגה הספרדית חוץ ממסי - הפנומן הפורטוגלי רשם עוד ציון דרך כשהגיע למס' יפה של 350 שערים במדי ריאל מדריד, וכל זה ב-335 משחקים בלבד(ממוצע של 1.05 שערים למשחק). כמיטב המסורת, כריסטיאנו קיבל חולצה למזכרת והצטלם מאחורי הגביעים שהולמים יפה מאוד את המעמד. להלן חלוקת השערים: 253 שערי ליגה, 74 שערים בליגת האלופות, 21 בגביע המלך, 3 שערים בסופר-קופה הספרדי ושניים בסופר-קאפ האירופי נגד סביליה(2014). העונה כריסטיאנו הגיע כבר ל-39 שערים בכל המסגרות ב-35 משחקים, אבל אנחנו עדיין מחכים שיעשה את ההבדל במשחקים הגדולים.

המאמן זידאן פירגן לרונאלדו אחרי המשחק - "הוא שחקן ייחודי ללא ספק. הבעיטה החופשית שלו הייתה נהדרת. אני גם בעטתי היטב אבל מטווחים קצרים יותר. מעולם לא כבשתי רביעייה במשחק אחד ואילו כריסטיאנו עשה זאת ב-40 דקות. הוא מהשחקנים הבודדים בעולם שיכולים לעשות זאת. אנחנו מרוצים ממנו מאוד". אגב, כריסטיאנו הגיע למספרים המפלצתיים האלה בליגה ב-228 משחקים, כלומר 62 משחקים פחות ממסי שנזקק ל-290 משחקים.

 

114 שנים של אגדה\ דור רומנו על האהבה לריאל מדריד

תראו את התמונה הזו. כמובן, הלה-דסימה, הגמר בליסבון. אנשים שלא ראו אחד את השני אף-פעם אבל יש להם משהו גדול במשותף. החולצה הלבנה הטהורה והסמל הקדוש ליד הלב. עוד לא הספקתי להשלים את ה-'ואמוס א פוטו' והם כבר באו בטירוף. כולנו ידענו - זכינו להגשים חלום.

https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xlt1/v/t1.0-9/12806171_10201455153977036_680378447008684810_n.Xxx?oh=4b312ccad892d3f856625b3200b56715&oe=5763C7B3&__gda__=1465538455_66240d8b1d9b1b24fc50b35b33c830a2

ניסיתי לכתוב "למה אני אוהד ריאל מדריד?" או מה הקבוצה מסמלת עבורי, ולא בטוח שהצלחתי. קצרה היריעה מלהכיל. זה התחיל עוד בכיתה ב' כשראיתי חבר מגיע עם חולצה לבית-ספר..ואפשר להגיד 'השאר היסטוריה'(ולריאל מדריד, ברוך השם - יש חתיכת היסטוריה). מספיק לחזור על השם הזה 'ריאל מדריד' - צמרמורת. מתגלגל כל-כך יפה על הלשון. מלכותי, אצילי ובעיקר מה שריאל מדריד מסמלת - עוצמה. זו הייתה התחושה בעיקר אחרי ה-4:0 במינכן כשסגרתי עוד במחצית את הדיל לליסבון. לא הצלחתי להירדם בלילה. אנחנו הכי טובים בהיסטוריה, הכי טובים בעולם. השאיפה לניצחון, המחויבות למשחק ההתקפי ולשואו. הצבע הלבן הטהור. הייחודיות: הקבוצה היחידה שליגת האלופות היא המטרה העיקרית שלה. 'הלה-דסימה', וואו, כמה שמעתי את המילה הזו בתור ילד. קבוצת הגלאקטיקוס - מה שהתחיל איי-שם בשנות ה-50 חזר בגדול בתחילת העשור הקודם, ותודה לנשיא פרס שנתן לי את הזכות לראות את השחקנים הטובים ביותר - פיגו-זידאן-רונאלדו - בזה אחר זה נוחתים בברנבאו ומשחקים בקבוצה שלי וכמובן ראול. "ראול הוא ריאל מדריד - וריאל מדריד היא ראול". המשפט האל-מותי הזה של אמיליו בוטראגיניו מייצג את המיתוס היטב. השחקן שבגללו אני כל-כך אוהב כדורגל. אין טעם להתחיל אפילו למנות את הרגעים והסיפורים שצברתי עליו ועל הקבוצה שלי.

במהלך הזמן הכל משתנה - האנשים והחברים מסביב, המסגרות, הזמן הפנוי וסדר העדיפויות. אני כבר לא משוטט שעתיים ביום במארקה לצערי. אבל דבר אחד לא משתנה - התשוקה לכדורגל ולריאל מדריד. זה הדלק. פשוט מתלהב כמו ילד כל פעם מחדש. התשוקה, האמוציות, הטוטאליות. אהבה ללא גבולות. ריאל מדריד מלווה אותי כל החיים. מרתק לחשוב שבזכות האהבה לקבוצה הכרתי שניים מהחברים הטובים ביותר שלי.

חשבתי שאחרי שהייתי שם, בלה-דסימה בליסבון - משהו בי יירגע. להיפך. כדורגל זו דת ו'השריטה' הזו רק מחמירה עם השנים. ריאל מדריד תמיד שם - מימי הילדות והקלפים, שעות של משחקים בפיפה 2002; דרך התיכון, 'חיקוי השדר הספרדי' מול הפלייסטיישן ועריכת הקליפים, מפגשי הצפייה השבועיים עם חברים שגדולים ממני בימי קאפלו העליזים ועונת הרמונטדות; שנים של כתיבה ברשת על כדורגל עד שהפכתי למנהל של האתר הישראלי של ריאל מדריד ומארגן מפגשי צפייה; כמות המילים שכתבתי באתר ובכלל על הקבוצה הזו היא משהו שאי-אפשר לתאר, ולא פעם אמרתי לעצמי בצחוק כמובן - אני מרגיש כמו מאמן, מכיר את היריבה יותר טוב מאנצ'לוטי. חבל שהשחקנים לא מתכוננים כמוני ; אוסף כל מרצ'נדייז אפשרי - מוזיאון ריאל מדריד. ככה מזהים אותי בחדר-כושר - לא רק השרירים והקוביות אלא הטרנינג הקבוע של ריאל מדריד, המגן זיעה והתיק; הזמן בו החלום הפך למציאות - הטיול למדריד והברנבאו לפני השחרור בצבא וכמובן הרגע היפה בחיים שלי בגמר בליסבון וגם סגירת המעגל עם הפרישה של ראול והכתבה שלי ב'וואלה ספורט' או הקליפ המטורף על ההיסטוריה(שעלה לאוויר אתמול), שעות של עבודה. היו גם שקראו לי 'האוהד מס' 1 בישראל'. מקבל, גאה בזה.

אין ספק שזו עונה מחורבנת, אבל איך אמר הנשיא פרס אחרי הדסימה? "עכשיו האוהדים רוצים את הגביע ה-11, ה-12, וה-13". על כל מה שקרה מאז הדסימה הייתי עושה 'מחק' ובגדול, ודברים במועדון הזה צריכים להשתנות. זה אולי ייקח עוד קצת זמן, אבל המועדון הטוב ביותר לא יסתפק בפחות מהטוב ביותר. האימפריה עוד תחזור ובגדול.

Feliz Cumpleaños, El Mejor Club de la Historia
Llevo tu camiseta - Pegada al corazón
Los días que tu juegas - Son todo lo que soy
¡Hala madrid! Y nada más

 

כמה תמונות מאתר Uefa לכבוד יום ההולדת של המועדון הטוב בתבל:

הדסימה
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xfp1/v/t1.0-9/12799075_1183122495067544_2454436861935332911_n.Xxx?oh=cfcd868b423e67a44a4a11fcd4b02837&oe=5791DB80

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xft1/v/t1.0-9/12805908_1183122708400856_4272373927663045932_n.Xxx?oh=991f283de8fb76751b823883c3322220&oe=575AA21E


ה-לה-נובנה, הזכייה התשיעית ב-2002:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xft1/v/t1.0-9/12472548_1183123218400805_5409700493827075266_n.Xxx?oh=579dce5015e2682bcd9ba15a254f3f89&oe=574E6F72

חוגגים את הגול של זידאן ב-2002:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xpt1/v/t1.0-9/12794417_1183123158400811_6815200414556980252_n.Xxx?oh=97da7e4ac17b1a951b534f9e9edaf915&oe=5758C0B8

התמונה המפורסמת של ראול
https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xtf1/v/t1.0-9/12804906_1183123151734145_1433130855205430597_n.Xxx?oh=b84f9f81447e1b9436c1c82e7649bc6d&oe=575E1089&__gda__=1469121569_e5fc945e062df7ab6a500e1cf703b652

שריקת הסיום:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xtf1/v/t1.0-9/12814194_1183123265067467_7991229382740997732_n.Xxx?oh=216eb577a57807af0aa6167347ef4314&oe=574EE39D

ההרכב בגמר נגד לברקוזן:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xtf1/v/t1.0-9/12801306_1183123198400807_5315008409798656460_n.Xxx?oh=931921455892eef96aea87d8cb35772a&oe=575699AF

זידאן כובש בקאמפ-נואו:
https://fbcdn-sphotos-b-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xfp1/v/t1.0-9/12805769_1183123205067473_6698547030601878484_n.Xxx?oh=d58019ca6e667644b9b156c51db2fce2&oe=5751E5A5&__gda__=1465260021_60a28b2b961ef099476fa60cae607a06


ההרכב בזכייה בפריס בשנת 2000:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xtf1/v/t1.0-9/12802893_1183123488400778_826832792615758385_n.Xxx?oh=f2695d156ac31c6aa2a5652df9a52632&oe=5755CFD7


החגיגות אחרי הניצחון:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xtf1/v/t1.0-9/12794326_1183123495067444_760540886105546406_n.Xxx?oh=15389ff034c3d786c3e9ffd9e2dc5b5e&oe=574BDC5B

התמונה האל-מותית של ראול ומוריינטס:
https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpt1/v/t1.0-9/12832289_1183123531734107_2141770699250700230_n.Xxx?oh=263479bc8559b851c50e03dfa303403f&oe=576361EF&__gda__=1466229615_51f9eff71aa4b3813e9fd593da9b84f5

מיאטוביץ מחזיר את הגביע הביתה ב-1998 אחרי 32 שנים עקרות:
https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xlp1/v/t1.0-9/12800289_1183123741734086_7294832485950755126_n.Xxx?oh=2d8dbef9217e01c957e3a577a864515e&oe=57953BF4


ההיסטוריה, רבותי:
https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xlt1/v/t1.0-9/12804906_1183123911734069_9155659763447996364_n.Xxx?oh=0602eeeb49d19ddbe507132faef9866a&oe=575DE7DC&__gda__=1466402808_da14f7c1338d9ed5d5e9b49d6935a054
http://www2.pictures.zimbio.com/gi/Sergio+Ramos+Real+Madrid+v+Atletico+de+Madrid+N491h61hSs7l.Xxx

 

זידאן:"לוקאס ואסקס חשוב מאוד". בסיום המשחק נגד רומא זידאן דיבר על כך שהוא שבע רצון מהמשחק וציין שריאל מדריד הצליחה לא לספוג בשני המשחקים, וגם שיבח את לוקאס ואסקס שעלה כמחליף והפגין יכולת גבוהה שוב.

http://as02.epimg.net/videos/imagenes/2016/03/09/portada/1457505785_725558_1457505858_doscolumnas_normal.Xxx

"זה היה משחק קשה למרות הניצחון שלנו במשחק הראשון. כבשנו ארבעה שערים ולא ספגנו נגד יריבה איטלקית ואני מאוד מרוצה. במחצית הראשונה רומא הגיעה להזדגמנויות וסבלנו הרבה אבל חשוב שלא ספגנו. בליגת האלופות אין קבוצות קטנות ורומא היא קבוצה גדולה חד משמעית"

ליגת האלופות. "ליגת האלופות שונה. יש לנו משחקי ליגה רבים עד לסיום וננסה לעשות את הטוב ביותר. נתכונן לכל משחק עם מלוא הרצינות במטרה לצבור מומנטום".

היכולת ההגנתית. "ב-90 דקות יכולים לקרות הרבה דברים. גם היריבה היא פקטור במשחק והיא יכולה לעשות נזק. נתקן את מה שהיה לתקן ונחשוב על המשחק הבא שלנו ביום ראשון. במחצית השנייה שיחקנו יותר טוב וניצלנו את המרווחים אצלהם".

לוקאס ואסקס. "הוא חשוב מאוד. בכל פעם שהוא משחק הוא נותן את כל מה שיש לו במלוא התשוקה. זה לא משנה אם הוא משחק 90 דקות או רק 30. כל מאמן רוצה שחקן כזה. אני מרוצה ממנו. הרכב? הוא עובד קשה כמו כולם והוא ראוי להרכב גם כן. יש שחקנים טובים רבים בריאל מדריד שנשארים על הספסל. התחרות קשה".

השער של חאמס. "אנחנו מרוצים מהשער שלו. האוהדים תמיד רוצים יותר מהשחקנים שלהם. הוא מתאמן טוב וזה הצעד הראשון בדרך לשיפור. חאמס הוא שחקן שמצפים ממנו למספרים וגולים".

בייל באגף שמאל. "אני שמח על העבודה שלו באגף שמאל. הוא מרגיש בנוח גם שם וגם בימין והוא מחליף מקומות תוך כדי משחק. הוא יצר מצבי הבקעה טובים מצד שמאל ונראה מה יהיה בעתיד. הרעיון שלי הוא שכל שחקני ההתקפה יכולים לשחק בכל עמדה וככה ההתקפה יותר מסוכנת והיריב לא יכול לצפות את המהלך הבא שלנו. אי-אפשר לשחק ב-90 דק' אותו הדבר".

שריקות הבוז לכריסטיאנו? "הדבר החשוב ביותר שבכל פעם שהוא משחק הוא מנסה להשתפר. ככה הקהל רוצה לראות את השחקנים".

כריסטיאנו כ-'9'. "הוא משחק טוב מאוד גם בעמדה הזו. בתחילת המשחק הוא היה באמצע אבל הוא יכול לשחק גם בצד שמאל ובייל בימין וחאמס באמצע. כולם יכולים לשחק בכל העמדות. בהגנה, כריסטיאנו צריך להיות יותר באמצע. אני חושב שעשינו משחק טוב לא רק התקפית".

רבע הגמר. "לא משנה מי תהיה היריבה שלנו - ניתן את המקסימום. אין הגרלות קלות. נוכל לצפות בהגרלה מרוצים ושלווים. בינתיים אנחנו ננוח ובהמשך נחשוב רק על המשחק ביום ראשון. המטרה היא לנצח את לאס-פלמאס וגם את סביליה אח"כ.

לוקאס ואסקס התראיין אף הוא וכמובן דיבר בצניעות. "ריאל מדריד תיהיה הגרלה גרועה עבור כל קבוצה ברבע הגמר", אמר לאחר המשחק, "גם מול ברצלונה?", נשאל, וענה - "אנחנו ריאל מדריד ואנחנו לא מפחדים מאף קבוצה ברבע", והוסיף - "זידאן המאמן והוא קובע מי משחק, הוא לא צריך להסביר שום דבר". לוקאס נשאל אפילו על הנבחרת ואמר שהוא מתרכז בקבוצה ומה שיבוא - יבוא". בתקשורת כמובן פירגנו:

http://as.com/diarioas/imagenes/2016/02/25/portada/1456378556_353194_1457496419_portadadelperiodico_grande.Xxx

"לוקאס ואסקס פתח את הדלת" נכתב ב-AS ובסיקור המשחק הוא קיבל את הציון הגבוה של שלושה כוכבים. "הוא שיחק רק רבע משחק אבל עשה תרגיל בסיקלטה נהדר ובישל את השער הראשון. הוא גורם לזידאן לכאבי ראש בבחירת ההרכב הראשון. בהמשך הוא היה יכול לכבוש ולקנות את עולמו אבל מסר לכריסטיאנו וחייך אחרי שהחמיץ". 'המהפך של לוקאס', נכתב במארקה.


הרקורד של קיילור: הרצף השני הכי ארוך ללא ספיגה בליגת האלופות. מי שמנע מריאל מדריד הסתבכות מיותרת אתמול הוא קיילור נאבאס שרשם מס' הצלות נהדרות נגד רומא ושמר שוב על שער נקי. יחד עם שני משחקים מעונת 2014/15, קיילור מעולם לא ספג בליגת האלופות ובסה"כ הגיעה ל-8 משחקים רצופים. אמש בדקה ה-28 הוא השווה את שיאו של אדווין ואן דר-סאר ההולנדי מעונת 1995/96. כעת שיאו של קיילור עומד על 720 דקות ומדובר ברצף הכי ארוך בתולדות המפעל, חוץ מיינס להאמן שוער ארסנל שלא ספג 853 דקות בעונת 2005/06. אם קיילור לא יספוג במשחק הראשון ברבע הגמר וכן במחצית הראשונה של משחק הגומלין - הוא יקבע שיא חדש! בציוני המשחק של ה-AS קיילור קיבל גם כן שלושה כוכבים. "הוא היה מצויין וגם כששחקני רומא בעטו לחוץ זה נבע מלחץ מצוין שלו וצמצום הזווית", נכתב עליו. ב-AS הציגו את ההצלות בוידאו וכתבו עליו "סאן-קיילור". כנראה שאין מחמאה גדולה מזו.

http://futbol.as.com/futbol/imagenes/2016/03/08/primera/1457464608_865680_1457468385_noticia_grande.Xxx

קיילור כרגיל הגיב בצניעות. "היינו צריכים לסבול כדי לנצח, אבל ידענו שזה יהיה כך. שיחקנו מאוד התקפי וגם הם ורומא הצליחו להגיע למצבים. הייתי חייב להיות ממוקד". על הרקורד - "אני תמיד מנסה לעשות את הטוב ביותר שלי ושמח שהצלחתי להדוף את המצבים של רומא". על המשך הדרך בליגת האלופות - "אנחנו בטוחים בעצמינו ומאמינים שאנחנו מסוגלים לזכות בגביע וזו המטרה הגדולה שלנו. כל היריבות חזקות מאוד בשלב הזה, וגם אנחנו".

 

אני אוהב את החריצות של לוקאס ואסקס ובמשחקים האחרונים הוא גם נותן מספרים ולא אחד שסתם רץ. וכמובן שאני גם מתחבר למה שאמרת, לדעתי גם דניס צ'רישב הרבה יותר מוכשר ממנו והוא שחקן קו קלאסי עם מהירות וכדורי רוחב והרמות מעולים, הוא הרשים אותי אשתקד בויאריאל בניגוד ללוקאס ששיחק באספניול שלה יש מטרות אחרות. לי בינתיים מפריע שקובאצ'יץ' לא מקבל מספיק קרדיט, אני מאוד סקרן לראות אותו משחק. אם הוא יחליף את קרוס אנחנו לא נהפוך פתאום לקבוצה מאוזנת ברמה מטורפת, אבל זה ישפר אותנו. חסה של לפני הפציעה היה מנצל כל צ'אנס שהיה מקבל, ולצד משחק נהדר כמו נגד רומא וגם שער יפה נגד סלטה ויגו - חסה איכזב במשחק החוץ במאלגה למשל ועוד. הוא מראה ניצוצות של השחקן הישן והטוב.