כי הדבר שהכי חסר לשחקן הישראלי זה עבודה על הבסיס, ועבודה מנטלית ופיזית. ברגע שיעבדו עם הילדים-נערים על הדברים הללו בזמן הנכון אתם תראו שיש שיפור כללי של השחקנים ובסופו של דבר גם שיפור של רמת הכדורגל בארץ. כישרון זה 10%, מנטליות פיזיות וכו' זה ה90% הנותרים. ראו ערך ראובן עובד, שי בירוק ועוד כל מיני כישרונות שנעלמו עם השנים... לעומת זאת אלו שהצליחו היו גם אלו שעבדו קשה, כמו יוסי בניון שהגיע לספרד רזה ושדוף והפך לבחור מאוד שרירי ופיזי, או טב"ח הבלם שבזכות עבודה קשה הגיע לאן שהגיע. אליניב ברדה גם דוגמא טובה, היה לו כישרון ויכולת וגם עבודה קשה גם שלא הלך לו הוא תמיד עבד קשה ולא התמרמר והצליח בבלגיה. לעומת זאת שחקן כמו גילי ורמוט שהוא ללא ספק כישרון ענק היה עצלן מדיי והוא יכל להיות היום באירופה לדעתי.
מסכים איתך. חוץ מזה שהם לא נראים בכלל קרובים ברמה לזו של מרגוליס דאז. אף אחד מהשחקני נוער שלנו העונה לא נראה לי כמו מישהו שמוכן היום לבוגרים. מקווה שלאט לאט נביא אותם לשם. אני מאוד אוהב את הסגנון של עמרן, אבל נראה לי שיש יותר סיכוי שנראה את טראבין משתלב בבוגרים.
השאלה היא לא האם הם ברמה של מרגוליס בזמנו (לא יודע, מודה שלא ראיתי את מרגוליס מספיק כשהיה בנוער, והכרתי אותו ואת סגנון המשחק שלו רק כשעלה לבוגרים), וגם לא האם הם חומרים לבוגרים שלנו כבר היום (ברור שלא, מדובר בשני שחקנים שרק העונה פרצו בקבוצת הנוער ושכרגע מתאימים מקסימום לקבוצה בליגה הלאומית), אלא בביטול המוחלט של השניים, כשדווקא מוסא שמתבסס על פיזיות וכוח זכה להשוואה למרגוליס שמתבסס על מהירות. לדעתי הקביעה היא חד משמעית מידי, וזה שבכלל מוסא הוא שזכה להשוואה למרגוליס מלמדת שהכותב שכתב את ההודעה לא באמת ראה את באר שבע מספיק כדי לדעת מי זה מוסא ומי זה אלקרנואי לא לדבר על לקבוע בוודאות האם הם יצליחו או לא. לדעתי אחרי הרבה מאוד שנים גדל לנו דור מוכשר של שחקנים. זה התחיל עם דן ביטון המצוין ואור חביבאן שהוקפצו לקבוצה הבוגרת וזכו לדקות השנה למרות הסגל הנוצץ, וממשיך עם אלקרנואי, מוסא, והייתי מציין גם את ליאל ספורטס מלך השערים של הקבוצה, את נועם גמון שחקן ההגנה של נבחרת הנוער של ישראל, את עמית ביטון הבלם (הבן של), את איתמר שבירו וגם את מתן כהן שרק עלה השנה לקבוצת הנוער אבל הוא קפטן קבוצת הנערים של נבחרת ישראל, כולם מוכשרים מאוד, אבל קשה לדעת, בטח באיכות הנוכחית של הקבוצה הבוגרת, מי מהם ישתלב אצלנו וגם אם כן כמה.
מרגוליס לא היה רק מהיר. גם בפיזיות הוא היה מעל הליגה לנוער. אבל הוא לא הדוגמא היחידה. ריאן והשני שברח לי השם שלו ממכבי חיפה....
כדורגל זה לא מדע מדויק ואין נוסחה אחידה להצלחה. אני עדיין זוכר את ההשוואה של עמנואל רוזן בין ישראלי שמתאמן באקדמיה של שטרסבורג ומקבל אורגזמה מהמתקנים, לעומת ישראלי שמתאמן בבורות של בית וגן ואוכל פתיתים של אמא והמאמן שלו מדבר רק על לנצח במשחק הקרוב. השני אחד השחקנים המבריקים והחרוצים שראיתי ב-5 השנים האחרונות, הראשון אולי חכם מהממוצע ומשקיען יותר מהממוצע, אבל כדורגלן פח. פשוט לאבי ריקן היה את זה ברגליים, היה את זה בראש מבחינה מנטלית ובעיקר הוא אהב את מה שהוא עושה - אז באיזשהו שלב הכל התחבר לו גם בלי לעבוד בגיל 12 על קואורדינציה עם כדור תוך כדי ריצה לאחור בשדה תירס, ובלי להקפיד בגיל 16 על משטר תזונה ושינה בשביל לבנות מסת שריר בקצב המדויק. את עומר פרץ זה ריגש קצת פחות, כישרון בטוח היה לו, גנטית, אבל לא היה אכפת לו. הספסלים של קבוצות התחתית בליגה הלאומית בואך ליגה א' מפוצצות בפוצים מהסוג השני: יניב שגב (מכבי יבנה), ניר מנצור (הפועל ירושלים), עמית מזרחי (הפועל עפולה), אלי זיזוב (עירוני קרית גת), שלומי זיתון (מכבי באר שבע), עומר דייגי (בית"ר כפר סבא), ירון ברנס (צפרירים חולון), רם בן נעים (נוער של דימונה, מדי פעם עולה לשחק) והקרם של הקצפת - מאור פיינשטיין (ישיבה יוניברסיטי). כן כמובן שיש את גיא אסולין ונס זמיר. אוהד קדוסי הגיע יותר רחוק.
אני באמת לא בא לריב ומשתדל לא להיכנס לוויכוחים האישיים שלך עם אורימור. אבל מי שקבע שמוסא מהיר וטכני הוא לא אורימור, הוא South Boy ורק אז אורימור אמר שמרגוליס היה יותר. ואני גם מבין את הכוונה הכללית שלו ויכול להתעלם מזה שהוא הרגיש חייב לציין שחקן של מכבי תא פה, זה מי שהוא מכיר טוב. וגם להתעלם מכך שהוא כנראה לא רואה מספיק את הנוער שלנו. הוא גם לא ביטל אותם באופן מוחלט כמו שאתה טוען ואני גם לא מבין מה קשורות השאלות. הכוונה הכללית היא בנאלית אבל נכונה, גם השחקנים הכי מוכשרים במחזורי נוער שלהם, בכל המדינה, הרבה פעמים לא מתפתחים כצפוי. ואני מוסיף, כמו שכתבתי, שכמו שהם נראים עכשיו אף אחד מהם לא מוכן להשתלב אצלנו. אין סיבה לקפוץ ולהיעלב, זה בד"כ ככה וזה בסדר. אני מקווה שאני טועה, אבל אני לא מאמין שלעמרן יש את מה שצריך להצליח בליגת העל. ולא לעמית ביטון. עם מוסא אני מאמין שכן.
בהפועל ב״ש ומכבי ת״א שקונות את הטוב ביותר בכסף זה ברור שיהיה קשה לשחקנים צעירים להשתלב, גם לבולטים במחלקות הנוער. ואז עולה השאלה איך מקדמים אותם בצורה האופטימלית. האם השאלה לליגה לאומית? האם השאלה לקבוצת תחתית בליגת העל? האם להשאיר בסגל הרחב כדי להיות זנב לאריות כשאתה מפקח עליהם מקרוב? לדעתי התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית. Sent from my iPhone using Tapatalk
אין תשובה אחת, ואין נוסחת קסם (כמו בכל דבר בכדורגל). יש שחקנים שיתאים להם לצאת להתחשל בקבוצה נטולת לחץ במרכז טבלה בלאומית, יש שחקנים שיעשה להם טוב מאבקי עלייה, יש שחקנים שיחנקו במאבקי ירידה ויעלמו (מי אמר מרגוליס?), ויש שחקנים שעדיף לשמור קרוב לבית עד כמה שאפשר ולנסות לבשל על אש קטנה.
הרבה מהשחקנים המובילים בנוער של מכבי בורחים עכשיו לקבוצות בינוניות פלוס שיש למחלקת הנוער שלהן מה להציע כמו ק"ש, נתניה, מכבי פתח תקווה וגם הפועל תל אביב. חבל שבית"ר ירושלים לא במשוואה הזו. בבאר שבע זה עדיין לא קורה.
לבאר שבע יש גם מחלקה הרבה פחות טובה בלי שום קשר. לא השוואה טובה. רק מכבי חיפה צריכה להגיע כהשוואה למכבי תל אביב כרגע.
