קודם כל ברכות לאוהדי דנבר כאן. בכנות? הכי הגיע להם. העיפו את ביג בן, העיפו את בריידי ובסוף גם העיפו את ניוטון שלא ידע איפה לקבור את עצמו כבר מהרגע הראשון. כמו שיותם ציין, זה פשוט לא היה זה מההתחלה והוא לא הצליח להתאפס על עצמו (להבדיל מפסיכופט כמו ווילסון שבולט בזה). בהמשך לכך, אם יש משהו שלמדתי מהעונה הראשונה שלי בצפייה בליגה הזו הוא שפוטבול הוא משחק של קבוצות ולא של אינדיבידואלים באופן מאוד ברור, ואני חושב שזה בא לידי ביטוי בצורה מאוד חזקה עם המומנטום שדנבר הצליחו לייצר למרות הק״ב שלהם (וכמובן שיש את הדוגמא ההפוכה עם רודג׳רס שמשחק ללא קבוצה ו/או מאמן ראויים מסביבו). ודבר שני זה עד כמה המשחק הזה נזיל; במשחקים בפלייאוף כבר ממש התחלתי להסתכל בדיעבד על פציעות של שחקנים, על כושר משחק של שחקנים, החלטות או אי החלטות של מאמנים ומהלכים שקרו בפתיחת ומהלך המשחק שיכלו לשנות באופן קיצוני את ההמשך. תחשבו רק שהיו מאשרים לקרוליינה את התפיסה בתחילת המשחק? משנה לגמרי את התמונה. דיי מטורף. אה, ואני באמת לא מצליח להבין את ההתעסקות האובססיבית במאנינג כשיש כל-כך הרבה דברים אחרים וטובים בדנבר. וכמובן שאין לי מושג מה אני אעשה עד שהעונה הבאה תתחיל. מקווה שיעדכנו פה דברים על הדראפט, ננסה ללמוד דבר או שניים.
לא יודע איך להתחיל לכתוב מה אני מרגיש על המשחק, העונה ו-4 השנים האחרונות אז ננסה בנקודות - 1. ג'ון אלוויי. האיש שלקח את הפיאסקו מול סיאטל וההתבזויות בפלייאוף בצורה הקשה ביותר. והיה מספיק אמיץ ועם ביצים כדי לעשות משהו בנדון במקום להמשיך לגרבץ ולהעביר עוד שנה ועוד שנה עם בינוניים חסרי מושג כמו ג'ון פוקס וג'ק דל ריו שרק גונבים כסף ובונים רזומה על חשבון עילויים היסטוריים. האנטיתזה של התרבות ששולטת בליגה עם כל הטד תומפסונ'ס וביל פוליאנ'ס. דנבר לא זוכה בסופרבול בלי ווייד פיליפס. ווייד פיליפס לא מגיע לדנבר בלי גארי קוביאק. קוביאק לא הופך למאמן של דנבר אם >90% מה-GM's בליגה היו מריצים את דנבר. וזה לפני שנכנסים לענייני פרסונל. הבן אדם בנה את אחת ההגנות הטובות בהיסטוריה של המשחק בזכות התנהלות מצויינת בפרי אייג'נסי (חוזים מגוחכים לשחקנים כמו סאנדרס, וורד, סטיוארט ומארשל או שידרוגים במחיר דומה מאוברייטדס אנדראצ'יברס כמו DRC ודומרוויל לטאליב ודימארקוס וור) ומציאת יהלומים בבחירות דראפט כמו מילר (עילוי היסטורי), כריס האריס (אנדראפטד), מאליק (סיבוב 5), טרווייטן (סיבוב 6), וולף, רובי. השחיטה מול סיאטל נצרבה אצלו והוא הבין שאם הוא רוצה לשחזר הגנה שתתקרב לזה צריך להעמיס פאס ראשרס (לכן קבוצה עם מילר, וור, וולף ומאליק עושה טרייד אפ בסיבוב ראשון בדראפט ובוחרת את שיין ריי למשל) ולמצוא 3 קורנרים שמסוגלים לשחק MAN TO MAN בצורה טובה. הוא האיש שאני הכי שמח עבורו כי המשחק הזה היה הסיכוי האמיתי האחרון שלו לקבל את התמורה על העבודה האלוהית שהוא עשה במהלך התקופה הזאת. 2. ווייד פיליפס. המאמן דה פאקטו של הקבוצה והאיש עם הקרדיט הגדול ביותר בצוות האימון על העונה והזכייה הזאת. כמו שכבר ציינתי אחרי המשחק מול ניו אינגלנד - האיש לקח הגנה טובה והפך אותה למצויינת והיסטורית. הסתגל והתאים את עצמו במהלך הפלייאוף למרות שזה מנוגד לערכים והעקרונות שהוא דבק בהם בכל קריירת האימון שלו והוכיח כמה הוא נטול אגו בניגוד ל-700% מהמאמנים בליגה הזאת. אני לא חושב שאנשים מבינים כמה 2 התצוגות ההגנתיות האחרונות של דנבר הן היסטוריות, במיוחד בשנת 2015 בליגה וחוקים שמקדשים התקפה התקפה התקפה. כתבתי דברים זהים על סיאטל ב-2013 אבל להם בניגוד לדנבר הייתה גם אשכרה התקפה מתפקדת עם QB מתפקד ו-RB תותח. לדנבר היה את ה-QB הכי גרוע בליגה ו-OL חלש שבמהלך העונה איפשהו השתפר לבינוני. כל פעם שכתבתי פה שדנבר הולכת להפסיד האמנתי בזה. כשמתעקשים לתת לקבוצה כמו ניו אינגלנד ו-QB כמו בריידי 500 הזדמנויות לנצח ואז גם ממש מתעקשים על הפעם ה-501 וה-502 וזה עדיין לא קורה אז אתה מבין שאתה צופה במשהו היסטורי ויוצא דופן. וכשאתה רואה מאמן שביתרון 6 עם חמש דקות על השעון בוחר לרוץ ב-3rd and 8 מתוך ידיעה שהוא הולך לעשות פאנט ולתת ליריבה הזדמנות אחרונה לעשות דרייב מנצח כי הוא לא מאמין שה-QB שלו מסוגל להשיג 8 יארד מזויינים בלי איזה דיזאסטר ואז אשכרה לראות את ההגנה מנצחת את המשחק אחרי 3 מהלכים אתה מבין שאתה צופה במשהו היסטורי ויוצא דופן. 3. וון מילר. אפרופו היסטורי ויוצא דופן. ריצת הפלייאוף שלו הייתה היסטורית ויוצאת דופן. בשורה אחת עם שחקני ההגנה הגדולים ביותר ששיחקו בליגה. לורנס טיילור, רג'י ווייט, ריי לואיס. כזה היסטורי. מודה שלא חשבתי שיש בו את זה. מאז שהוא נבחר בדראפט הוא לא סיפק את הסחורה במשחקים הגדולים של דנבר ובעיקר בפלייאוף. אני עדיין לא חושב שזה יהיה נכון לתת לו את החוזה המטורף שהוא הולך לקבל כי אני לא מאמין שהתחייבות כספית כל כך גדולה לשחקן שהוא לא QB היא נוסחה לקבוצה מנצחת אבל אחרי הפלייאוף והסופרבול שהוא נתן כבר אין לי בעיה עם זה. כמו שלא הייתה לי בעיה עם החוזה שפלאקו קיבל אחרי הריצה המדהימה שלו ב-2012. אם שחקנים שהביאו לך סופרבול לא יקבלו כסף אז מי כן? 4. קרוליינה. זה פחות או יותר סוג המשחק שחשבתי שאני אראה מהם מול סיאטל ואחר כך גם מול אריזונה. קאם ניוטון לא היה גרוע בסופרבול למי שתהה אלא פשוט לא האלוהים שהוא היה ברוב מוחלט של העונה. המסירות על המילימטר לא היו מדוייקות, ה-OL הבינוני (בעיקר צמד התאקלים) לא החזיק מעמד גם במקס פרוטקשן, ההשמטות של הרסיברים הנכים כבר היו יותר מדי, אולסן כוסה הרמטית ונוטרל לחלוטין. ההגנה הייתה מצויינת (למרות שמול פייטון זו לא חוכמה, ועדיין) ושווה אליפות אבל ההתקפה למרות שדורגה ראשונה ולמרות המומנטום המטורף שהם היו בו לא עברה לי בגרון חלק כל העונה וידעתי למה. בסופו של דבר לוח המשחקים הקליל שהם נהנו ממנו והעובדה שהם פירקו את סיאטל ואריזונה עם רבעים של המטריקס הייתה בעוכריהם כי ברגע שדברים לא תיקתקו להם חלק מהסנאפ הראשון הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם. אבל העתיד נראה טוב, במיוחד אחרי שגטלמן יחזק את חוליית הרסיברים וה-OL. הם יהיו קונטנדרים גם בעונה הבאה אבל אני עדיין מדרג את סיאטל, אריזונה וגרין ביי מעליהם. אם כי אחרי הדראפט והפרי אייג'נסי נהיה יותר חכמים. 5. גם אני לא מת על הפסטיבל הזה אבל יכול להבין אותו. אתה מכיר את תרבות "טבעת האליפות" ששולטת בספורט האמריקאי (אפילו הזכרת את זה פה בעצמך לפני כמה שבועות). פייטון מאנינג הוא אחד הקורבנות הגדולים ביותר של התרבות הזאת (יחד עם לברון, אם כי לדעתי הרבה פחות בצדק). במשך 20 שנה כל מה ששומעים מאהבלים חסרי מושג זה כמה הוא לוזר וכמה הוא אפס וכמה הוא אשם ב"מאזן הפלייאוף" שלו (כי למי שלא יודע QB בפוטבול=פיצ'ר בבייסבול) ובעובדה שהוא זכה רק בטבעת אליפות אחת בזמן שטום בריידי זכה ב-4 (למי שלא יודע רק ה-QB זוכה בטבעות אליפות ואין שום קשר ל-GM או למאמן או להגנה כי פוטבול זה משחק יחידני ולא קבוצתי). בקיצור שתו לו את הדם עם קשית במשך כל השנים האלה. עד הזכייה שלו בסופרבול וגם אחריה. לכן יש בדרך שהלומבארדי הזה הושג צדק פואטי בהקשר הזה. העילוי שבמשך 20 שנה סחב על הגב אפסים (אחד מהם נכנס להיכל התהילה השבוע על חשבון אליל כמו טרל אואנס *) הפך בעונה האחרונה לסוג של אפס שנסחב על הגב על ידי עילויים כל הדרך לטבעת השנייה שהוא כל כך היה זקוק לה באומה שמקדשת את תרבות הטבעת (בעולם נורמלי ובעולם שלי הוא לא היה זקוק לה). אנשים שלא יבינו אחרי הזכייה הספציפית הזו של דנבר כמה זה מגוחך להשוות ולדרג QB's לפי מס' טבעות אליפות כבר לא יבינו את זה לעולם. ולצערי הם הרוב ואלה שכבר משחיזים את הסכינים ותולים תמונות של אארון רודג'רס במטבח. *6. טוני דאנג'י מארווין האריסון בהיכל התהילה לפני רסיבר עם 15,594 יארד'ס (שני בהיסטוריה) ו-153 TD's (שלישי בהיסטוריה). היכל התהילה הפך לבדיחה רשמית השבוע. ועדה של עיתונאים לבנים בני 700 סוגרת חשבונות אישיים עם עילויים היסטוריים רק כי הם התחצפו אליהם בריאיונות אחרי משחקים. בושה וחרפה.
למה בעצם לחכות לדראפט? ואליאור, טיפים לדראפט? על מי כדי להסתכל? איזו קבוצות? איזה שחקנים? אני זוכר שהסברת לי על השיטה המוצלחת של סיאטל, אבל בזה סיימנו.
כמה משחקני ההגנה של דנבר יחתמו על חוזה חדש? אני מניח שיעשו Tag למילר, וקראתי לא מזמן שוולף חתם על חוזה חדש. אבל מה עם מאליק ג'אקסון, טרבייטן ועוד כמה חבר'ה? יש סיכוי שחוליית ההגנה תצטרך איזה reshuffle? ומה עם אוסוויילר, יישאר או שיחתוך? יש לאלווי והחבר'ה שלו הרבה עבודה בפרי אייג'נסי.
זו הדרך היעילה והזולה יותר. לקרוליינה אין הרבה קאפ ספייס להשתגע והיא תנצל את רובו כדי להאריך את החוזה של נורמן (שכנראה יהפוך לקורנר היקר בליגה). מה גם שאין יותר מדי רסיברים איכותיים בשוק השנה. האמת היא שאני בעצמי עדיין לא צללתי לעונת הדראפט שמתחילה עבורי כל שנה עם הקומביין (עוד שבועיים וחצי. משודר במלואו ב-NFL NETWORK). הפרוספקטים האיכותיים ביותר מגיעים לאינדיאנפוליס למבחנים אתלטיים שמועברים על ידי מאמנים של קבוצות מסויימות בליגה. נציגים של כל הקבוצות נפגשים איתם לריאיונות אישיים. אחר כך במהלך התקופה עד הדראפט נערכים PRO DAYS שזה פחות או יותר כמו קומביין רק בקולג' של השחקן עם המאמנים שהוא מכיר וחברים לקבוצה. גם לשם רוב הקבוצות שולחות נציגיםכדי לקבל מושג טוב יותר (נניח QB - בקומביין הוא נאלץ לזרוק לרסיברים שהוא מעולם לא עבד איתם בזמן שב-PRO DAYS אלה הרסיברים ששיחקו איתו כל העונה בקולג'. לאורך השנים היו לא מעט QB's שסירבו להיבחן בקומביין אלא רק בפרו דיי מה שהרתיע חלק מהקבוצות בכל הקשור לרמת הביטחון שלהם וכו'. אבל אני מתחיל לחפור). אבל כל אלו הם למעשה בערך 20% מההערכה האמיתית של הקבוצות. 80% זה וידאו. יש את האתר הבא: Draft Breakdown | NFL Draft Prospect Videos and More שמקבץ תצוגות ממשחקים מלאים של כל פרוספקט. אישית כאמור עדיין לא צללתי לזה. עוד חודש-חודשיים יהיה לי מושג טוב יותר לגבי שחקנים. עכשיו אני יכול לדקלם רק את הטופ 10-15 פרוספקטס שגם ככה אפשר למצוא בגיגול קצר ובלי דעה אמיתית שגיבשתי עליהם זה לא שווה הרבה. אם כי אני יכול להגיד כבר עכשיו שזה הולך להיות מחזור יחסית חלש על הנייר. החוזק שלו הוא בעיקר ב-DL ופאס ראשרס והחולשה ב-QB ובסקיל פוזישנס, בטח בהשוואה לשנתיים האחרונות. קשה לנתח את הסיטואציה הכספית בדנבר כי שחקנים כמו פייטון ודימארקוס וור עדיין לא הודיעו אם הם פורשים או לא. בהנחה המאוד סבירה שפייטון פורש הוא מפנה 17M$ שכנראה יילכו לוון. אם וור פורש (או נחתך) זה חוסך עוד 9M$ שיתווספו ל-16M$ שאמורים להיות מלכתחילה. גם קליידי אני מאמין שייחתך או יקצץ סכום משמעותי ויפנה 4M$-5M$ נוספים. ואז זה כבר עניין של סדרי עדיפויות ושווי שוק שאין לי כרגע מושג לגביו. אני לא באמת יודע מה הסכומים שאוזוויילר מתכוון לדרוש או מה הגבול שאלוויי יציב לו לאור היכולת שהוא גילה העונה. זה היה SAMPLE SIZE די קטן של 6 משחקים עם עליות ומורדות, אבל בטח לא משהו ש-GM אמור להרגיש שלם איתו כדי לשבור את הבנק ולהתחייב על חוזה פרנצ'ייז QB או משהו שמתקרב לזה. בכלל אם זה היה תלוי בי הייתי משחרר אותו ומנסה להביא את קאפרניק או גריפין שיתאימו לשיטה של קוביאק בגלל הנתונים הפיזיים שלהם. שניהם הצליחו בעבר בליגה ויגיעו על חוזים קצרים ולא מסוכנים בניסיון לשקם את הקריירה. אם יצליחו אז הרווחת פרנצ'ייז QB לעשור הקרוב, אם לא אז וואטאבר. אבל מכל מה שאני קורא ומבין אלוויי די מאמין באוזוויילר ויש סיכוי גבוה שהוא ימשיך. סומך עליו שהוא מבין מה הוא עושה. מאליק הוא תעלומה כי הוא תותח על שיכול לקבל חוזה עצום מקבוצות כמו שיקאגו ואוקלנד (פוקס ודל ריו יהיו חמים עליו) וים הקאפ ספייס שיש להם. אני לא חושב שדנבר תצליח להשאיר אותו. היה דיווח שהם הציעו לו כבר חוזה דומה לזה שוולף קיבל והוא סירב (בצדק מבחינתו). וולף הסכים והשאיר לא מעט כסף על השולחן, במיוחד לאור הפלייאוף המצויין שהוא נתן בדיעבד. גם כריס האריס חתם על חוזה באמצע העונה שעברה שהיה הרבה מתחת לערך האמיתי שלו ואפילו הודה שהוא ידע ועשה את זה מבחירה. טרווייטן לדעתי יישאר, אם כי שוב, קשה לדעת לאיזה גבהים קבוצות נואשות עלולות להגיע. הוא ה-Prototype ILB בליגה של היום ועמדה שרוב הליגה מחפשת לה מענה בנרות. קבוצה כמו גרין ביי למשל יכלה לעשות שדרוג רציני להגנה איתו. אם TT לא היה יצור הייתי חושב שהוא יזרוק עליו המון כסף אבל TT ופרי אייג'נסי לא חברים טובים. זה מתחת לרמה שלו. עדיף לאלתר שטויות עם קליי IIIIIIIIIIII.
די מדהים שטרווייטן וג'קסון נבחרו ב-2012 בסיבוב ה-6 וה-5 בהתאמה. אני יודע שלשניהם יש זיקה מסוימת לפוקס ולכן הוא ירצה ללכת עליהם בפרי אייג'נסי. לא חושב שזה יילך לו ואני מקווה בשבילכם שהם יישארו בדנבר. הצורך שלנו בDE ובILB הוא אקוטי ויש לנו קאפ ספייס משמעותי אז מי יודע.
אני נמצא במחנה של האלו שחושבים שג'ון אלווי הוא מאוד אוברייטד כקווטרבק, ובנימה זו אומר, הוא GM הרבה יותר טוב ממה שהוא היה כשחקן, והוא היה חתיכת שחקן. אי אפשר לדבר על ההקשר של פייטון רק בשנה האחרונה, צריך לדבר על התרומה שלו בכל התקופה מאז שהוא הגיע לדנבר. וכאן אין קנה מידה שבו זה לא יהיה הסטורי ממש. לבוא אחרי פציעה כמו זאת שהוא עבר ולתת את ה4 שנים האחרונות זה מטורף. אני חושב שניתן לומר שההגעה שלו הרימה את הברונקוז כמועדון ונתנה לו שאיפות ואספירציות שבלעדיו לא היו שם וכנראה היו מונעים את הבניה של קבוצה כל כך מחוייבת ודומיננטית. מהבחינה הזו הקרדיט כן צריך ללכת אליו למרות האין קרדיט מבחינת התפקוד על המגרש בשנה האחרונה. אגב, אם פייטון היה הפייטון של 2014 לדוגמא לא נראה לי שדנבר היו זוכים. יש דבר במחשבה שט"ד הוא דבר זול שמונע מהגנה להיות באמת הסטורית. דווקא הידיעה שההתקפה כזאת נכה גרמה להגנה להתאבד על המגרש כמו שהיא עשתה. לגבי קאם ניוטון. היה דיבור כל השבועות האחרונים על הדיבור של הק"ב השחור מול הק"ב הלבן ועל זה שהוא היברידזציה של השניים בגלל שהוא רץ מעולה וזורק מעולה. אבל מה ששמתי לב בשבועות האחרונים, זה שקאם פספס מהפכה אחרת לגמרי, וזה המהפכה של השליטה במשחק דרך הכדורים הקצרים. לקאם ניוטון יש זרוע חזקה מדי, וזה הופך אותו למוסר בינוני למרחקים קצרים. אגב, אותה בעיה בדיוק שהיה לאלוויי כמוסר. ובעידן של היום זה לדעתי הנשק החזק ביותר שיש להתקפה, הנשק שמצליח לבטל את היתרונות של הפאס ראש ושל השאט דאון קורנר. טום בריידי עושה מזה קריירה ובלי זה יהיה קשה מאוד להיות בלתי עציר.
לכם כאמור יש צרכים אקוטיים ב-700 עמדות שונות אז זאת לא חוכמה. קודם כל להשאיר את ג'פרי (לדעתי זה די בטוח) ואחר כך להתחיל לבנות את ההגנה מהעמדות החשובות יותר לפחות חשובות. המצרך הכי חשוב בהגנה כמו שהוכח בפעם המיליארד בפלייאוף זה פאס ראש ו-DL. לכן אני מאמין שמאליק יהיה בעדיפות הראשונה שלכם. הוא למעשה לא רק פאס ראשר מצויין אלא גם נהדר נגד הריצה. פשוט DE מושלם להגנת 3-4 שרק נכנס לפריים של הקריירה. מצד שני תחת פוקס ודל ריו הליצנים הוא שיחק בקושי 40% מהסנאפס עד העונה ורק יכל לחלום על לפתוח ככה שמי יודע מה עובר להם בראש. בשנה שעברה הייתי בטוח למשל שאחד מהם יזרוק כסף על טרנס נייטון וזה לא קרה ככה שלפעמים החיבורים האלה הם רק בראש של אוהדים. מאליק לא ימשיך בדנבר. אני די משוכנע בזה. הדיווח שהוא סירב לחוזה שדנבר הציעה לו די סוגר את הסיפור כי אלוויי הוא טיפוס שלא משחק משחקים. גם עם DRC וטאליב זה היה ככה לפני שנתיים. ברגע ש-DRC סירב לחוזה שאלוויי הציע לו הוא ישר עבר איתו לטאליב שהסכים והסיפור של DRC נגמר. אני די בטוח שזה מה שקרה גם עם מאליק ו--וולף. הוא היה העדיפות הראשונה וברגע שהוא לא זרם ו-וולף כן אז אלוויי המשיך הלאה.
תודה אלעד. אבל נראה לי שאני אכנס לתרדמת קיץ בכל מה שקשור לאוף סיזן, הדראפטים של הקבוצה שלי מדכאים באופן קבוע. אלא אם כן זה יהיה ויכוחי היכל תהילה. (מרווין הריסון לא נכנס כפירסט באלוט ואם כן זה אכן היתה שערוריה, האמת שלWR מאוד קשה להכנס לHOF גם ככה שלא נדבר על פירסט באלוט שהאחרון שהיה כזה הוא ג'רי רייס, אם יעברו עוד שנתיים ואוונס לא ייכנס זה יהיה שערוריה)
