ספריוול אתה חתיכת יצור. פאלמר מת. לארי פיץ ופוקסים על מילימטרים הצילו אותו פעם אחר פעם. אם זה מה שאתה רוצה לראות במקום את רודג'רס נגד הטירוף של סיאטל בסופת שלג בלאמבו אז אתה דפוק בראש ואתה שונא את הענף.
אפשר לדבר בלי סוף על דברים שבגללם לא ניצחנו וחלקם באשמתנו, אבל אני לא מתגבר על החוק המטומטם הזה שאפילו בענף מיושן ותקוע כמו כדורגל עם היצורים שם בפיפ"א קלטו שהוא נזק וביטלו אותו. שנה שנייה ברציפות שעפים על הטלת מטבע. זה בולשיט.
אפרופו השוואה בין כדורגל לבין פוטבול, מי יכול לתת ריצה כזאת אימתנית של 100 יארד כמו האינטרספשן של אריזונה ?! לא רואה שום כדורגלן שיכול לעשות דבר כזה
סע סע לי מהעיניים אתה והמאמן האוטיסט שלך שכל מה שהיה צריך כדי לתת לג'ניס ואברי הזדמנות זה 700 פציעות וריאות מעוכות של רסיברים פותחים או ניסים מה-QB הכי גדול שדרך אי פעם על מגרש פוטבול. אריזונה קבוצה שתפסה יום חלש, אתם קבוצה של איש אחד שבלעדיו אין כלום. רק מקלות בגלגלים. אפילו ניהול טיימאאוט נורמלי החציל הזה לא מסוגל לספק לו. ועדיין הוא מוצא דרכים להתגבר על זה. עד שהוא כבר לא יכול בגלל חוק מפגר. ומסכים שזה חוק מפגר, הרבה אנשים מסכימים שזה חוק מפגר ובקולג'ים 2 הקבוצות מקבלות את הכדור. זה יגיע גם ל-NFL ומוקדם יותר מאשר מאוחר אבל בינתיים קבוצות נאנסות על זה וחבל. לארי אלוהים. איזה שחקן מרגש. הריצה שהוא דפק שם פשוט הייתה הזויה. היה נראה כאילו אין לו רגליים ופתאום הוא התפוצץ כמו מטורף. 1st balot HOF.
יום חלש... פאלמר לא מתפקד כבר חודש. נגדנו ההגנה שלו עשתה עבורו את העבודה, נגד סיאטל הוא נאנס ועכשיו לארי הציל אותו עם תצוגה אגדית. עם גרין ביי יש לך את הקונטרסט בין הפיגור הכללי של צוות האימון לגדולה של רודג'רס מה שמוליד משחקים מדהימים פעם אחר פעם. תכניס למשוואה אולם על משטח חול לעומת הגבול הקנדי בינואר ואני לא מבין איך אפשר להשוות מבחינת עניין ודרמה פוטנציאלית.
מה אני אגיד לך אני צופה בגרין ביי כבר חודשיים כמעט כל שבוע בפאקינג פריים טיים ומשחקים מדהימים לא ראיתי שם. לא כל שבוע מצליחות לו המסירות מ-60 יארד שעולות לתקרה של האיצטדיון. אני נותן לפאלמר להנות מהספק שהוא סבל היום מפרפרים רציניים בגלל הציפיות והלחץ לנצח את משחק הפלייאוף הראשון בקריירה שלו בפאקינג גיל 35+ההסתגלות לפציעה באצבע. עדיין היו לו מהלכים וזריקות מדהימות (ה-TD הראשון וגם ההשתחררות וקור הרוח במסירה ללארי בהארכה אלה לא מהלכים שכל QB מסוגל לתת, בטח לא נטולי אתלטיות כמוהו) לצד כמה מחרידות אבל זה לא משהו שיש QB שחף ממנו כולל רודג'רס. אני מבין אותך וגם אני כבר הרבה פחות "שמח" מהתוצאה אחרי הסיום שרודג'רס הביא כי לא מגיע לו להפסיד שוב ובטח שלא בצורה כזאת אבל בסופו של דבר פוטבול זה משחק של קבוצות ושל מאמנים. ומהבחינה הזאת אריזונה לא רואה את גרין ביי ממטר למרות שנתנו משחק פחות טוב היום.
הוא לא אמיתי. הזריקה השנייה כמעט בלתי אפשרית מבחינה טכנית של איך זורקים את הכדור ואיך צריך למצב את הגוף כמו שצריך כדי להוציא זריקה חזקה.
דווקא הזריקה הראשונה יותר הרשימה אותי. יציאה בלתי אפשרית ב-4th & 20 מהאנדזון ואחרי זה מסירה פשוט מושלמת. מבלי להוריד את מה שהוא עשה בדרייב השני, אני לא מבין איך אחד משני שחקני ההגנה של אריזונה לא תפס את הכדור או לפחות הפריע יותר. אגב, יותם, מה עם מקארתי? ממשיך? לא ממשיך? יש בכלל למה לצפות בעונה הבאה מגרין ביי?
מקארתי ימשיך, הארגון הזה עיוור והוא חי על האדים של הריצה מ2010. וכמובן אולי השחקן הטוב בהיסטוריה. לארי פיצג'רלד הוא השחקן המושלם. יכול להיות שבכל שנותיי כאוהד פוטבול הוא השחקן שאני הכי מעריך . מקצוען ברמה המקסימלית; מנהיג ותמיד משמש דוגמא; רעב בצורה יוצאת דופן, בעיקר השנה; ומקצועית בכלל ראוט ראנר מושלם עם ידיים נדירות. מבחינתי כל פעם שמעלים את הדיון מי הרסיבר הכי טוב בליגה אני תמיד חושב על פיץ ראשון. כשזה היה אנדריי ג'ונסון מבחינתי זה היה פיצ. כנ''ל לגבי קלווין, חוליו ואנטוניו בראון. העקביות של פיצג'רלד פשוט לא נורמלית. רק שיקבל כבר את הטבעת שכל כך מגיעה לו. *אגב, אם אריזונה רוצה בכלל להגיע לסופרבול קארסון פאלמר חייב להתאפס. משחק די רע שלו היום שהיה יכול להיגמר בארבע int's בקלות. הדוגמא המושלמת היא הטאצ'דאון השני של פלויד. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
הוא לא הולך לשום מקום כי לא תמצא מישהו שיפטר אותו. זה שילוב בין התרבות הזאת שהסברתי לך עליה שנפוצה ב-NFL לפיה עליה לפלייאוף משמעה הצלחה לבין התרבות הספציפית של הארגון הזה שקוראים לו הגרין ביי פאקרס, אירגון קהילתי שלא תראה אצלו עריפות ראשים קיצוניות. אין ממש מי שיפטר אותו גם ככה. בגלל המודל היחודי של המועדון, בניגוד לקבוצות האחרות, אין ל-GB ממש בעלים יחיד שיכול לקחת בעצמו החלטות כאלה ולנווט את הקבוצה כראות עיניו. מרפי למשל הוא נשיא/מנכ"ל שכזה והוא בעצמו שכיר שתפקידו לדאוג שהכל מתנהל כשורה. אחר-כך יש לך את ה-GM טד תומפסון (מוכר במחוזותינו בתור TT): הרבה פעמים כשקבוצה כושלת ה-GM הולך הביתה יחד עם המאמן, אבל ברור שהבעיה פה היא לא TT. הוא בעצמו סביר להניח שמבחינה טכנית יש לו את הסמכות להעיף מאמן, אבל בפועל הוא מתפקד בתור צייד כישרון. הוא לא זה שיבוא למישהו שמאמן את הקבוצה יותר מעשור ויגיד לו ללכת הביתה. והקטע של "מאמן יותר מעשור" משמעותי, כי זה הגיע למצב שבו השורשים של מקארת'י נטועים עמוק מאוד בתוך האירגון. אין לו סמכויות סטייל בליצ'יק, אבל כשמישהו מאמן באותו המקום כל-כך הרבה זמן, עושים לו הרבה כבוד. בגלל זה אני לא רואה מישהו מפטר אותו כל עוד אין איזו קריסה מטורפת שתכלס לעולם לא תגיע כל עוד רודג'רס נמצא שם כדי להציל את הקבוצה - ובזה מסתכם הפרדוקס שהסברתי לך עליו בזמנו. כמו שאני רואה את זה, עד שלא נמאס לו והוא מרגיש מיצוי ומתפטר/עוזב בעצמו, גרין ביי ורודג'רס תקועים עם מקארת'י. בעונה הבאה? יהיה אותו הדבר. נלסון יחזור, ההתקפה תראה יותר טוב. נעלה לפלייאוף ונודח מול הקבוצה התורנית מה-NFC WEST. אם יהיה לנו קצת מזל וכל הקסם ילך בכיוון שלנו, זה יכול להגמר גם עם נסיעה לסופרבול. שני הפלייאופים האחרונים הראו בדיוק מה הקבוצה הזאת שווה - מספיק כישרון כדי ללכת ראש בראש עם הקבוצות הכי חזקות, לא מספיק אימון כדי שיהיה EDGE שיקח אותנו מעבר מבלי להסתמך על קסם, או במקרים מסויימים, להפוך אותנו לחסינים מפני קסמים של היריבות.
הקטע הוא שלגרין ביי אמור להיות את הedge הזה. והוא אהרון פאקינג רודג'רס. בתכלס בסיטואציה אובייקטיבית לחלוטין - מסתכל על העונה הזאת של הפאקרס ללא נלסון - סבבה, היה יכול להיות יותר גרוע. אבל אם נסתכל על המשחק אתמול - גרין ביי יכלו לקחת את זה . כנ''ל לגבי סיאטל שנה שעברה. ואני חושב ששוב, יש להם את הedge הזה. ההגנה עשתה את העבודה שלה לאורך 4 רבעים; לא חושב שיש מישהו שיכול לבקש יותר משתי חטיפות ולהחזיק את ההתקפה הטובה בליגה ל-20 נקודות. אבל איכשהו זה תמיד מגיע למצב שרודג'רס צריך להציל את היום בצורה וירטואוזית. ולא כל יום פורים. Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
