אנשי מז"פ ידעו , המחלצים ידעו, אברהם שי שעמד בראש צוות החקירה ידע , אבל אף אחד לא עדכן את צוות החקירה נשמע לך הגיוני ? אתה בכוונה מקטין ראש ? מה עוד לא הודיעו לצוות החקירה ? אני לא מתעלם מהדברים שלך , אתה זה שמתעלם מדבריי , אתה גם לא מציג שום אסמכתא מהפסק דין שאתה כל כך מתגאה בו - להגיד רשום בפסק דין עדיין לא הוכחה - איפה רשום ? מה בדיוק רשום . על איזו קוספירציה אתה מדבר ? יש ראיות בשטח שביהמ"ש העדיף להתעלם מהם לך כאזרח זה לא אמור להפריע ?
אין שום אזכור של לתזכיר שכתב אבי שי בפסק הדין של העליון. הסעיפים שציינתי מתייחסים לכל הטענות שהעלת סביב אי ידיעה או ידיעה של המעורבים בדבר. מה יותר מזה? אתה מתעלם מכך שעובדתית לא תחקרו את כולם (סעיף 52 בדבריו של השופט עמית). קונספירציה שלפיה השופטים התעלמו במכוון מראיה מזכה בתיק. איפה הראיות בשטח? האם יש התייחסות לאופי הדם שנמצא בטביעת הנעל שעל האסלה באחד מפסקי הדין? אם כן, מהי? מה אמרה התביעה? מה אמרו השופטים? אם לא, למה? מה ההגנה עשתה בנידון? ושוב, למה השופט דנציגר, שזיכה את הנאשם, יתעלם מראיה מזכה?
ראיה מזכה - מישהו (!!!) בזמן הרצח (!!!) הותיר 3 עקבות במסלול הבריחה ... מי היה שם אם לא הרוצח ? יש תמונה שצילם איש מז"פ רואים שהדם ניגר עליה והדם נקרש כלומר העקבה נעשתה הרבה לפני שמצאו את הגופה - תמשיך להתעלם מזה כמו שביהמ"ש מתעלם מהעובדה הזאת .
לא ידעו. מפנה אותך בפעם האחרונה לסעיפים שציינתי למעלה. לגבי שאר הדברים, אני בוחר להתעלם עד אשר תואיל בטובך להתייחס לטענות של השופטים וכן תפסיק עם הקונספירציות (אף אחד לא טוען ש3 הטביעות שנמצאו הם מזמן הרצח, גם לא ההגנה) או שתבסס אותן.
עשית סלט מהדיון ביקשתי כל שפעם סוגיה אחת אחרת הדיון נראה כמו שהוא עכשיו . לא נימקת אף טענה שלך , לא הבאת שום ציטוט מהפסק דין , לא התייחסת למה שרשמתי אף על פי שהוכחתי לך שהחוקרים ידעו שהמנעול שבור (השופטים בכל זאת התעלמו ועיוותו דין ) החלטת להתעלם מזה ואתה ממשיך להקטין ראש , הפרכתי את הפרט המוכמן לגבי המנעול - שוב זדורוב לא נשפט על עדות שקר אלא על רצח. אתה בוחר להשתמש במילה קונספירציה , אבל הקונספירציה היחידה היא שזדורוב רצח את תאיר - יש לך טיעון מעגלי , זדורוב רצח את תאיר בגלל שהוא אדם עצבני , למה הוא עצבני מפני שהוא הרג את תאיר .
אתה צודק, המשטרה, הפרקליטות וכל ערכאות המשפט איחדו כוחות כדי להאשים את זדורוב ששיקר מהיום הראשון. אין ספק. לגבי שאר הדברים - ייראו אחרים וישפטו. לילה טוב.
עוד נקודה לגבי המנעול איך מתמודדים עם העובדה שבהודאה לפני השחזור רומן סיפר שיצא דרך פתח הדלת ונעל אותה מבחוץ? כרגיל תירוצים מפוקפקים, שלא מחזיקים מים, אם רק טורחים לבדוק אותם: **** ע"ד בורנשטיין: כשהוא מגיע לזירה, כשהוא נכנס לתא ומשחזר אז הוא יורד. כבוד השופט צ' זילברטל: מענין שבהודאה הוא לא אומר זאת. ע"ד בורנשטיין: הם לא שמו לב שלא היו מודעים לכך. מפנה לנ/85. הוא אמר כמה פעמים שהוא קפץ מהתא. הוא אומר כמה פעמים קפצתי מהתא. ***** לכאורה התובעת צודקת, שהרי הוא באמת אמר "תקף אותי פחד ואני קפצתי מהתא החוצה" אלא שהוא גם אמר :"קפצתי איכשהו ונתתי לה בגרון ורציתי לדקור בחזה אבל לא יצא. וגם "אני קפצתי לתא והכיתי, והכיתי והגעתי לצוואר" ועל תאיר סיפר "היא קפצה לתוך תא של השירותים." מעל איזו דלת הוא קפץ כשהתקרב אל התא כדי לפגוע בסכין? והאם גם תאיר קפצה מעל הדלת כשנכנסה לתא?
הדם בשירותי הבנים: איך הפך תרגיל חקירה לפרט מוכמן ==================================== מישהו כתב בזמנו בקבוצה הותיקה: "הקטע שבו זדורוב לוחש למדובב שהוא עשה טעות שלא ניקה את הדם בשירותי בנים והוא בטוח שאין עדים.. להגיד לכם את האמת זה הכניס אותי קצת להלם ועד לפני זה אם הייתי בטוח שזה לא הוא, חזר לי קצת הספק." מדובר בסוגיה מעניינת, שכן השופטים הפכו תרגיל חקירה לפרט מוכמן, ואסביר: ביום הרצח ראו תלמידות טיפות דם ונייר טואלט מלוכלך בדם בשירותי הבנות בתא השלישי שליד תא הרצח. גם המנקה סיפר במשטרה שראה בשירותי הבנות תא נעול (תא הרצח) ובתא שלידו טיפות דם ונייר טואלט מלוכלך בדם,וניקה אותם. למחרת הביאו אותו לבית הספר כדי שיראה היכן בדיוק ראה את הדם, הוא הוביל לזירת הרצח, ציין שראה שם את התא הנעול, אבל משום מה נכתב בהודעה, שלגבי המקום בו ראה את הדם, הוא שינה את גירסתו והבין שראה את הדם בשירותי הבנים ליד המקלט. עם זאת, הסביר שלא חשד שמדובר במשהו חריג מאחר ובשירותי הבנות שכיח לראות דם, וכאשר הוא מנקה הוא לא שם לב אם אלו שירותי בנים או בנות.(לדבריו גם בשירותי בנים רואים דם לעיתים כתוצאה מקטטות) כלומר, סביר ביותר שהמנקה התבלבל כשנחקר בפעם השניה, וגירסתו הראשונה היא הנכונה, שכן אם שלוש בנות העידו שראו דם בשירותי הבנות, גם המנקה היה צריך לראות את הדם הזה, כאשר הגיע לנקות את השירותים. ולכן סביר שראה את הדם בשירותי הבנות דווקא.שהרי בניגוד למנקה שהיה באותו יום בשני חדרי השירותים, הבנות לא יכולות להתבלבל בין שירותי הבנים לשירותי הבנות. בהקשר זה יש לציין שכבר למחרת הרצח, עוד בטרם חקירת המנקה, חשדו החוקרים שהרוצח הגיע מגואל בדם לשירותי הבנים, ואף צילמו מריחה שחשדו בה כמריחת דם, מה שלאחר בדיקה התברר כלא נכון, מה שמעלה את האפשרות ששינוי הגירסה של המנקה הושפע מהשערות החוקרים. החוקר ששמע את גרסתו השניה של המנקה חקר גם את רומן. אלא החקירות הראשונות לא הוקלטו אלא נרשמו בסופן הודעות קצרות. בחקירה הראשונה שהוקלטה,שאל החוקר את רומן האם הוא ראה לפעמים קטטות. רומן התחיל לענות שלפעמים רואה נערים מתקוטטים, אולם החוקר אמר כי אינו מתכוון לזה, בתגובה לכך השיב רומן שאם הוא מתכוון לכתמי דם, אז כשבוע לפני הרצח ראה דם בשירותי הבנים ליד המקלט בתא הראשון, אך לא ייחס לכך חשיבות כי המנקה אמר שזה שכיח (אגב, מכך שרומן מבין מיד למה החוקר "מתכוון", עולה אפשרות שהם שוחחו על כך כבר בחקירה קודמת). אולם השיחה הזו נשמעת רק בהקלטה. בהודעה הכתובה אין לכך זכר, מה שמראה שלא ניתן על סמך הודעות כתובות לשלול דברים שנאמרו, כך שיתכן וגם בחקירה קודמת רומן הזכיר את הדם הזה. בערב משכנע אותו המדובב שאם ימצאו אצלו דם, זה יהיה סופו, ורומן מסכים איתו (מה שנותן כיוון לחוקרים על איזו נקודה ללחוץ..). למחרת היו לרומן כמה חקירות.רק חקירה אחת הוקלטה, ובחקירה נוספת שארכה חצי שעה נכתב זכרון דברים קצר של חצי עמוד, ובין השאר נכתב שם שרומן התבקש להסביר מדוע דם (של הילדה) נמצא על הכבל שלו (החוקרים ראו כתם אדום על הכבל, וסברו שזה דם. רק בבדיקת מעבדה מאוחר יותר הסתבר שהיה זה סתם כתם אדום...). החקירה השלישית לא תועדה בכלל. מה נאמר בחקירות ניתן ללמוד בשיחה באותו ערב עם המדובב רומן סיפר לו שחוקר אמר לו שדם של הילדה נמצא על הכבל שלו, ששמע שהרוצח שטף ידיים מהדם בשירותים היכן שהוא מנקה את כלי עבודתו, ושהחוקר הציע את האפשרות שאת הדם שראה בשירותי הבנים ראה ביום הרצח. כל הדברים הללו התגבשו אצלו למסקנה אחת ברורה, שכנראה ראה את הדם ביום הרצח, ואם הכבל שלו התלכלך ממנו, גם שאר חפציו ובגדיו יכלו להתלכלך. כלומר רומן מספר שראה את הדם בשירותי הבנים על האסלה והרצפה בתא הראשון (כנראה שבוע לפני הרצח), ואילו המנקה מספר שראה את הדם על הרצפה ועל נייר טואלט בתא השני (כנראה השלישי בשירותי הבנות כפי שמסר בגירסתו הראשונה). מכל זה נובע שכנראה לא היה בכלל דם בשירותי הבנים ביום הרצח, ומה שגרם לטעות היה בילבול של המנקה בגירסה השניה שמסר (לא ברור מה בדברי החוקר גרם לו לשנות את גירסתו), והשיכנוע של רומן שהדם שראה שבוע לפני, נראה על ידו בעצם ביום הרצח. למחרת לאחר "עזרתו" של החוקר, ולאור העובדות השקריות ששמע אתמול, רומן משנה את גירסתו ומוסר שראה את הדם ביום הרצח, אבל פרט לזמן השונה הוא מוסר את אותו תיאור, כלומר לא מדובר בפעם נוספת שראה את הדם. בערב מספר רומן למדובב שהחוקר נתן לו כל מיני רמזים כדי שיבין שכנראה ראה את הדם ביום הרצח. שים לב, שמי שקורא רק את ההודעות הכתובות, ולא מתייחס להקלטות של החקירות המלאות, ולשיחה שהיתה עם המדובב, עלול להתרשם בטעות, שזו הפעם הראשונה שרומן מספר לחוקר על דם בשירותי הבנים אותו ראה ביום הרצח. בכל מקרה, ההבנה הזו (השגויה בעצם) שראה את דם הילדה שטיפטף הרוצח בשירותי הבנים, ושהכבל שלו התלכלך ממנו, היתה אחד הגורמים ששיכנעו אותו שלמרות שלא רצח, יש נגדו ראיות משמעותיות שבגללן ישימו אותו בכלא. במשך כל הימים שלאחר מכן הוא משוחח על כך עם החוקרים והמדובב, כאשר המדובב מנסה לשכנע אותו שאולי גם המכנסיים שזרק התלכלכו בדם הזה. ולכן כאשר בשיחה האחרונה עם המדובב נאמרים המשפטים שציטטת , אתה יכול להבין אותם כעת באור אחר לגמרי... אם נסכם את הדברים: מסקנות השופטים שהוצגו גם ב"תחקיר" של רוזנטל היו מאד חפוזות, לא מבוססות, וחלקן חסרות היגיון: כלל לא הוכח שהיה דם של הילדה בשירותי הבנים. לא הוכח שהמנקה ראה דם בשירותי הבנים, ויתכן מאד שזה היה בשירותי הבנות. לא הוכח שרומן ראה את הדם ביום הרצח ולא שבוע לפני. גם בהנחה שרומן ראה דם בשירותי הבנים ביום הרצח (בהם נהג להשתמש בגלל קירבתם למקלט בו עבד), זה לא מוכיח שהוא הרוצח, כשם שזה לא מוכיח שהמנקה שראה דם הוא הרוצח. העובדה היחידה שניתן להבין מכל הסוגיה הזו, היא כי השיכנוע של רומן שראה את דם הילדה ביום הרצח, כך שחפציו ובגדיו התלכלכו ממנו, גרם לו להבין שיכולים להפליל אותו בגלל הדם הזה, ומצבו הראייתי לא פשוט, מה שתרם לנכונותו להודות כדי לא לקבל מאסר עולם למרות שלא רצח. חשוב להזכיר כמובן שלא נמצא דם של הילדה על אף אחד מבגדיו וחפציו של רומן. | (ואם להתייחס להקשר של הדברים בשיחה עם המדובב, החוקרים טענו כל הזמן בפניו שעדים ראו אותו בזירת הרצח, למרות שהכחיש בתוקף שעלה בכלל לקומה השניה.לכן ניתן לתת לדבריו פרשנות תמימה לחלוטין. הוא פשוט מסביר למדובב אילו ראיות יש נגדו, מכלל הראיות שהחוקרים הציגו בפניו.עדים אין, כי הוא יודע שלא היה שם.דם על חפציו ובגדיו בהחלט יתכן, בגלל הדם ממנו התלכלך בשירותי הבנים.) טענה נוספת באותה סוגיה היא, שהשיחה שלו עם המדובב על הדם הזה, לא רק שאינה מפלילה אותו, היא דווקא מצביעה על חפותו, כפי שפירטתי כאן:
מישהו כאן העלה את הנקודה שזדורוב תיאר את המנוחה במדוייק : עוד תירוץ הזוי של התביעה בדיון האחרון (שנקנה בקלות מדהימה גם ע"י השופט מנצרת): עו"ד פלדמן : ..הוא אומר שהיה לה צמה, ולא היה לה צמה. הוא אומר "משהו כמו צמה, שיער כזה אסוף". עו"ד חנאווי: היה לה גומייה על היד. ------------------------------------------------ למישהו כאן יש "רעיון" הגיוני, מי ומתי העביר את הגומיה לידה של תאיר, לאחר ש"רומן פגש אותה עם צמה"? האם תאיר, תוך כדי ההתקפה עליה, הקדישה מחשבה, לצורך הדחוף ברגע ההוא, להעביר את הגומיה לפרק היד? האם היה זה הרוצח שבאופן תמוה החליט להלביש על ידה את הגומיה? וגם אז כמובן מתקבל פרט מוכמן הרבה יותר מהותי ממראה שיערה של תאיר ז"ל, שרומן לא ידע על הרצח.
Felakat לגבי השאלה על המחלצים "שזיהמו את הזירה" : השופט עמית: "היינו רוצים לקבל תיאור של ההתרחשויות. יואב חדד הוא זה שגילה את הגופה. מה קורה מאז? מי קורא למי? מי פותח את הדלת? תנו לנו את תמונת הבלאגן שהתרחשה." מישהו כאן יכול לתאר בקצרה את השתלשלות העניינים מהרגע שיואב חדד גילה את הגופה ? שאלה זו נשאלה בעקבות הצעת התביעה שאחד ה"מחלצים", שאולי אף לא אותר, הוא אשר הטביע את העקבות על האסלה, הניאגרה וקורת הקיר. אפשרות זו אינה סבירה מכמה סיבות: 1. אפשרות זו מסתמכת על ההנחה כי היו "אנשים רבים בזירה", מה שמגביר את הסיכוי שאחד מהם הטביע את אותן עקבות. אלא שמכל עדויות המחפשים עולה, שלחדר השירותים עצמו נכנסו אנשים בודדים לאחר מציאת הגופה, ופרט לחובשים, אף אחד מהמחפשים שאותרו לא נכנס לתוך התא. ככל הנראה גם כל הנוכחים הזירה אותרו. האנשים שהגיעו לחדר השירותים עצמו: המחפשים הרבים שהיו במקום, הסתובבו רובם ככולם, חלקם הקטן בתוך הבנין, מיעוטם סמוך לחדר השירותים, ורק בודדים נכנסו לחדר השירותים עצמו: חמישה מחפשים, אב הבית, יוסי לוי- קצין מבצעים שהשתתף בחיפושים, שוטרים שהגיעו בהמשך מתחנת גולן הסמוכה: ראובן ארבל אלי סלוק ודוד שושן, ושני אנשי מד"א מקריאת הודעותיהם הכתובות ועדויותיהם של המחפשים בבית המשפט, אף עולה כי קשה להניח כי היו אנשים נוספים שהגיעו לזירה, עד אשר נסגרה סופית ע"י רפ"ק ארבל, ולא אותרו, מאחר וקיים רצף בין האירועים המתוארים על ידי המחפשים, ואף אחד לא תיאר אדם שלא נקבעה זהותו בסופו של דבר: הראשונים שגילו את המנוחה היו שני אנשים (אחד מהם יואב חדד שהזכיר השופט) שהשתתפו בחיפושים. בעקבות צעקתו של אחד מהם, הגיע מחפש שלישי, שעסק באותה שעה בחיפושים עם אב הבית. הוא טיפס על האסלה של התא הראשון, ולאחר שהבחין במנוחה עזב את המקום. אחריו הגיע מחפש רביעי והמתין ביחד עם שני הראשונים בחדר השירותים. בעקבות אותה צעקה הגיע אחריו גם אב הבית, ניסה לפתוח את הדלת ולא הצליח,ירד להביא פלייר, ובעזרת אחד מהם פרץ את הדלת, וירד למטה לפתוח את השער לאמבולנס. בדרך פגש את איש המתנס, שנרתם אף הוא לחיפושים וסיפר לו מה קרה. איש המתנ"ס עלה למעלה, הציץ לתוך התא, ויצא מיד כדי להרחיק את האב מהמקום. מיד לאחר מכן הודיע לשוטר יוסי לוי שהיה באולם הספורט של בית הספר, כי המנוחה נמצאה. השוטר עלה למעלה, הבחין באדם חובש כיפה ליד חדר השירותים, תיאור המתאים לאחד משני המחפשים הראשונים שהמתין שם, סגר עליו את דלת חדר השירותים וביקש להרחיק את כל הנוכחים מהמקום.ולמיטב זכרונו כשהגיע לזירה לא היה אף אחד בתוך חדר השירותים עצמו. כשהגיעו החובשים, הגיע גם רפ"ק ארבל שהורה לסגור את הזירה, גם לשוטרים. לדבריו כשהגיע, המתין לו יוסי לוי מחוץ לחדר השירותים, נכנס איתו פנימה, וסגר את הדלת. לדבריו פרט לשניהם ולחובשים, אף אחד לא היה בחדר השירותים. לדברי החובשים בזמן בו בדקו את המנוחה היו בחדר השירותים שלושה שוטרים, כנראה ראובן ארבל, יוסי לוי ואולי גם דוד שושן. בתחילה לא הורשה להם להיכנס למבנה בית הספר, מה שמלמד על השמירה הקפדנית שהיתה במקום. לאחר שעזבו את המקום, נסגרה הזירה עד להגעת ימ"ר גליל, ואפילו לרופא, שהוזמן ע"י החובשים, כבר לא הותר להיכנס. לדברי השוטר יוסי לוי, כ10 דקות לאחר הגעת רפ"ק ארבל הגיע גם אלי סלוק, ובשלב זה עמדו סלוק וארבל מחוץ לחדר השירותים, שעמד מחוץ לדלת, וכל השוטרים האחרים שהגיעו היו עסוקים בהרחקת המשפחה. הכניסה לתא ע"י האנשים שנחקרו: א. עדויות המחפשים אינן תומכות באפשרות זו. להיפך: התביעה הגישה את רשימת הנכנסים לחדר השירותים, על סמך ההודעות שנגבו מהמחפשים אנשי מד"א והשוטרים הראשונים שהגיעו למקום, וממנו עולה כי אף אחד מהם, פרט לחובשים, לא נכנס לתוך התא. מהעדויות עולה שפרט לשני אנשי מד"א, ולרפ"ק ראובן ארבל,אף אחד לא נכנס לתוך התא. רפ"ק ארבל העיד שלא הסתובב בתוך התא, ובטח שלא עלה על האסלה, או מיכל ההדחה. גם אנשי מד"א שהורשו להיכנס הוזהרו במפורש לא לגעת בכלום שלא לצורך, ומיד לאחר שסיימו את בדיקתם, קיבל רפ"ק ארבל הוראה לא לעשות דבר עד להגעת שוטרי מרחב גליל. ב. בדיקת נעליהם שללה כל קשר לעקבות המדוברות ופרט לחובש, לא נמצאה בזירה אף עקבה בדם השייכת לאחד מהם. שאר עקבות הבג"חים, כמו עקבותיהם של שני מחפשים שנמצאו על האסלה בתא הראשון, היו עקבות באבק, והן הורמו ע"י מעתקי ג'ל, המתאימים לסוג כזה של עקבות. ג. הדברים מלמדים על מידת הזהירות שננקטה בזירה,כפי שעולה מהעדויות השונות: גם בגלל הזעזוע הרבה מהמראה, המודעות לחשיבות שמירה על הראיות, והידיעה כי כבר לא ניתן להציל את המנוחה. 2. המסלול של העקבות אינו מתאים למחפש כלשהו, אלא רק לרוצח שיצא מן התא הנעול. אין כל סיבה למי שחיפש אחר המנוחה לטפס על האסלה, על מיכל ההדחה ועל קורת הקיר באותו תא בו נמצאה המנוחה. הוא יכול בפשטות לצאת דרך הדלת. 3. שלוש תלמידות דיווחו למחרת על דם שראו בתא השירותים השלישי שעות ספורות לאחר הרצח, הרבה לפני שנמצאה תאיר ז"ל. דם המעיד על בריחת הרוצח לתא הסמוך.. גם דם של המנוחה שנמצא על מתקן התליה שלא נוקה ע"י המנקה בתא השלישי מחזק אפשרות זו. 4. על העקבה על האסלה נזילה קרושה של דם ובתוכה קווצת שיער. אם מקבלים את ההנחה, הלא סבירה ממילא, שהעקבה הוטבעה ע"י אחד המחפשים, המקור היחיד לנזילת הדם יכול להיות מהזזת הגופה, אלא שהפצעים המשמעותיים שיכלו אם בכלל להזיל דם בכמות כזו כחמש שעות לאחר המוות, היו בצוואר. מאחר ובעת מציאת הגופה הוא היה בין מיכל ההדחה לבין הקיר השמאלי והקיר האחורי של תא השירותים בעוד נזילת הדם היא בצד הימני של האסלה, כשביניהם חוצצת המנוחה, קשה להבין כיצד הגיע דם מן הצוואר לאותו מקום. כל העובדות שלעיל הופכות את האפשרות שאחד המחפשים הוא זה אשר הטביע את העקבות במסלול ההימלטות מן התא לבלתי סבירה בעליל.
קרדיט לצידקיהו בן צדק " מי רצח את תאיר ראדה " Felakat אני חושב שקיבלת התייחסות לכל השאלות שהעלת עד עכשיו - תקרא במיוחד את ההודעה האחרונה .
