אני מעדיף לא לקרוא פרשנויות עד אשר אסיים לקרוא את מלוא פסק הדין (המרתק, יש לציין, אני בעמוד 70). אני לא חושב שאחרי ההודאה שלו מול המדובב נשאר מקום לספק ואגב גם דנציגר חושב שהוא הרוצח.
הקטע הזה סוגר לדעתי את הסיפור : בשלב זה התוודה המערער כי טענת אי-השפיות אינה אמת, באומרו כי נתןלחוקרים "לבלוע" אותה. בתגובה כינה ארתור את המערער "תחמן" והשניים צחקו ]שם, עמ' 14[. לאחר מכן החל המערער להודות, בלחש, בביצוע הרצח, ופתח במילים: "אני עשיתי טעות. אני פלטתי... שאני רצחתי ולא אנסתי. זאת טעות שלי" ]שם, עמ' 19[. המערער הסביר לארתור כי טעה בכך שאמר כי לא היה אונס, לפחות לא "מהצד שלי". מיד לאחר מכן חזרו השניים לדבר על סוגיית האמון. כדי להפיג את חששותיו של המערער, סיפר ארתור כי הוא מעורב במקרי ירי שטרם התגלו, ואמר לו שהוא – ארתור – סומך עליו ובוטח בו. בשלב זה החל המערער להתוודות ברצף ]החל מעמ' 21[. המערער סיפר כי נתקל ב"ילדה" בקומה הראשונה והלך אחריה לכיוון השירותים שבקומה השניה, כשהוא שני צעדים מאחוריה. בשירותים רצח אותה בסכין שברשותו וברח, והוסיף כי לא אנס אותה כיוון שהיה צריך לברוח מהר. במענה לשאלת ארתור מדוע הלך דווקא אחריה ואם הציקה לו, השיב "לא... היא עברה סתם" ]שם, עמ' 22[. רק בהמשך אמר שקיללה אותו )"רוסי לך תזדיין"( והדבר עיצבן אותו, וכשארתור שאל למה קיללה אותו ללא סיבה, הוסיף המערער כי הוא סירב לתת לה סיגריה. המערערמסר כי היא לבשה מכנסיים ושיערה היה אסוף בצמה לאחור.עוד מסר המערער כי טעה בכך שלא ניקה את טיפות הדם שטפטפו מלהבהסכין בשירותי הבנים שבקומה התחתונה, כשלוש-ארבע טיפות להערכתו, אך היה בטוח שלא היו עדים למעשה הרצח. לשאלת ארתור מדוע הוא בטוח שבדיקות המעבדה לא יעלו ממצא מפליל נגדו, השיב כי שטף את להב הסכין וכי לא טפטף דם על ידית הפלסטיק של הסכין או על החולצה, אלא רק אולי כמה טיפות על המכנסיים. בשל כך אמר לחוקרים כי זרק אותם, כדי "לא לקחת סיכון". המערער הביע ביטחון כי לא ימצאו את המכנסיים ואת להב הסכין, שאותם זרק בתוך שקית וקבר במקום שבו שופכים בטון כל יום. עם זאת, ציין כי הוא כנראה דרך על הדם בשירותים אך מאמין שנעליו נקיות. עוד ציין המערער כי הכניס את אוזניות נגן המוסיקה שברשותו מתחת לחולצתו על מנת שלא תתלכלכנה בדם. המערער הביע את דעתו כי החוקרים לא יאמינו לגרסתו כי הרצח בוצע מתוך אי-שפיות מאחר שדאג לנקות את הראיות, באומרו: "זה ששיחקתי אותה לא שפוי הם ]החוקרים – י.ד[ לא יקנו את זה. את כל הראיות ניקיתי" ]שם, עמ' 28[. עוד הוסיף המערער כי לא חשב שימצאו את המנוחה כלכך מהר אלא רק ביום למחרת.אשר לאופן ביצוע הרצח, תיאר המערער כי שיסף את גרונה של המנוחהוהסביר לארתור כי משני צדי הצוואר עוברים כלי דם גדולים, ששמם לדבריו "אאורטה" ו"ארטריה". המערער הצביע על צווארו של ארתור ובהמשך על צווארו שלו ואמר כי חיתוך במקום זה הוא הדרך המהירה ביותר להרוג וכי המנוחה מתה תוך פחות משלוש דקות. הוא סיפר כי למד כיצד להרוג מספר על לוחמה בסכין של הקג"ב שאותו קרא באינטרנט. בהמשך הציע לארתור להדגים לו כיצד הרג את המנוחה. השניים נעמדו בסמוך לשירותים שבתא והמערער הדגים כיצד שיסף את גרונה של המנוחה, בהינף סכין. בהמשך ציין המערער באוזני ארתור כי הוא חווה "התקפי לחץ" בשל החשש מהפרידה האפשרית ממשפחתו והוסיף כי "זאת מלחמה פסיכולוגית מאוד קשה. במידה ויצליחו למחוץ אותי אז אני גמור ואם לא )עושה תנועות ידיים לצדדים(" ]שם, עמ' 30[. לקראת סוף התוודותו, לחש המערער באוזנו של ארתור: "מה שאני עשיתי זה כל כך לוחץ עלי" ]שם, עמ' 31[. עוד אמר המערער לארתור כי הוא סומך עליו ויודע שהדברים יישארו ביניהם. ארתור הבטיח לו שהכל יהיה בסדר. בסמוךלאחר מכן שכבו השניים לישון.
1. יופי, אתה מביא כאן את תמלול המשטרה לדברים שזדורוב והמדובב דיברו ברוסית. אתה שמעת את הקטע המלא ואתה דובר רוסית כדי לדעת שזה אכן מה שנאמר שם? למשל אני ראיתי את הקטע שהוא כביכול, לדברי המשטרה, משחזר מול המדובב את הרצח – רק הפעם עם תרגום שעשו דוברי רוסית לא מטעם המשטרה. הוא בכלל לא הדגים עליו את הרצח, אלא הוא יושב עם המדובב על המיטה והמדובב מספר לו שהוא קורא ספר על שיטות רצח של הק.ג.ב, המדובב מסביר לו איך הם רוצחים בשיסוף גרון ואז אומר לזדורוב 'בוא תעמוד ותראה לי שהבנת מה שהסברתי לך'. את הקטע הזה המשטרה ערכה כאילו הוא משחזר את הרצח. 2. אלכס פלג, שמכיר את התיק טוב מאוד, אמר משפט יפה: כל התיק הזה בנוי על מלל ועם מלל אפשר לשחק. (עריכה, להוציא מהקשר, למסור לחשוד פרטים, להמציא שערך חיפוש מסוים במחשב). לעומת זאת שמגיעים לראיות ממשיות כמו דנ"א, טביעות אצבע, שיערות זרות בידה של המנוחה שלא שייכות לא לה ולא לזדורוב, פרטים מוכמנים אמיתיים ולא כאלה שנמסרו לו ע"י המשטרה – כל אלו לא קיימים. אוסיף לכך שהיו טביעות נעל במסלול בריחה אל התא הסמוך שישנה הסכמה ע"י כל הצדדים שהן לא שייכות לזדורוב. יצחק עמית בפסיקה שערורייתית טוען שהן כנראה שייכות למי מהמחלצים. למה שמחלץ יטפס לתא הסמוך כאשר הדלת פתוחה והוא פשוט יכול לצאת ממנה? 3. בערעור הראשון לעליון השופטים החליטו להחזיר שתי ראיות לדיון במחוזי – האם הסכין בעלת להב ישר או משונן והאם טביעות הנעל על גופתה של תאיר אכן שייכות לזדורוב כפי שהמשטרה טוענת. השופטים בעליון טענו שאלו סוגיות בעלות משקל סגולי גבוה ולכן הם מחזירים את זה לדיון במחוזי. המחוזי קיבל שוב את עמדת הפרקליטות בסוגיות אלה והרשיע שוב. בערעור השני לעליון, שעליו פסקו השופטים שלשום, כל השופטים קיבלו את עמדת ההגנה בסוגיות אלה – כלומר קבעו שהסכין בעלת להב משונן (שסותרת את ההודאה של זדורוב) ושאי אפשר לקבוע שטביעות הנעליים על הגופה שייכות לו. לפתע עמית יצחק וצבי זילברטל טוענים שהם אמנם קיבלו כאן את עמדת ההגנה, אך אלו ראיות זניחות. אז למה הם החזירו בגינן את התיק למחוזי? איך שנה שעברה הן היו בעלות משקל גבוה ועכשיו הן בעלות משקל נמוך? הסירחון בתיק הזה זועק. אל מול ההודאה יש אינספור ראיות מזכות שמחלקן התעלמו וחלקן קיבלו נימוקים מוזרים מאוד ע"י השופטים. בוודאי שאי אפשר להרשיע בתיק זה מעל לכל ספק סביר והוא היה חייב להיות מזוכה. לפחות מחמת הספק.
אלו הדברים שהשופט דנציגר כתב. הוא חזר על ההודאה ביותר פירוט גם מול החוקרים. רק אחרי שהחליף עו״ד חזר בו מהודאתו והתחיל לשקר שקרים מביכים. הטענה הכי חזקה שראיתי עכשיו היא שבהודאות שלו הוא מסר פרטים שמישהו שסתם ממציא הודאה לא היה חושב להמציא אותם. לגבי הראיות, עדיין לא הגעתי לקטע הנ״ל בדו״ח של המשפט, כשאגיע מבטיח להגיב.
לגבי דנציגר שזיכה – הוא בדיוק ממחיש את הטענה שלי. יש לו תחושה שמדובר ברוצח – אבל מבחינת תשתית ראייתית הוא לא יכול להרשיע. יש תחושות ויש עובדות, ואי אפשר לסדר את העובדות כך שיתאימו לתחושות. השופטים האחרים כן סידרו עובדות מסוימות כדי שיוכלו להרשיע וזה לא עובד כך. זה לא נכון שהוא חזר על ההודאה ביתר פירוט מול החוקרים ישר אחרי שכביכול התוודה מול המדובב – הוא הכחיש שהוא שיחזר בפני המדובב את הרצח, וההכחשה הזו מסתדרת עם התמלול האלטרנטיבי שהצגתי קודם. רק לאחר מכן, שאמרו לו שאם יודה יתנו לו לראות את הילד שבדיוק נולד לו, הוא נשבר והודה בסופו של דבר. אוסיף שהוא גם קיבל יעוץ מהמדובב שכדאי לו להודות שזה אסור בתכלית האיסור. תרשום אילו פרטים בדיוק הוא ידע שגרמו לך לחשוב שהוא לא סתם המציא. אשמח להשיב ולהתדיין. אשמח לתגובה שלך בכל הנושאים, וגם אודה לך אם אחרי שיקול כל מארג הראיות תאמר בכנות אם לדעתך אפשר להרשיע בתיק זה מעל לכל ספק סביר.
ד"א, אני הבנתי שהציטוט שלך זה מפסק הדין של דנציגר. הכוונה שלי שאתה מצטט את תמלול המשטרה בא להמחיש שהשופטים הם גם בשר ודם, ומה לעשות - הם עשויים לקבל חומר ראיות לא מדויק מהמשטרה שעל פיו הם יתנו את פסק דינם. שופט הוא לא חוקר - הוא מקבל ראיות ומחליט על פיהם. אם הם קיבלו מהמשטרה ראיות לא נכונות, זה מעוות את כל פסק הדין.
זה כן נכון. הוא גם פירט יותר בהודאה מול השוטרים (מופיע בפסק הדין ובהקלטות) וגם הודה שהתוודה בפני המדובב אחרי ששיקר אינספור שקרים שונים ומביכים, כנראה בעצת עורכי הדין שלו. אף אחד לא הבטיח לו לראות את הילד שלו כדי שיתוודה (לפחות עד היכן שקראתי), לפי הפסק דין הוא ביקש לראות את המשפחה שלו בתמורה להודאה שלו ונדחה. השופט דנציגר מתייחס בפירוט למעשיו של המדובב ולחלק שלו בהודאה של זדורוב והוא פוסל חד משמעית שהוא התוודה כתוצאה מדבריו של המדובב. ממליץ לך לקרוא את הדברים בפסק הדין, אשמח להפנות אותך אם תרצה. הדברים שהשופטים התייחסו אליהם ככאלה שלא היה אפשרי שממציא (שוב, מהזיכרון): הוא סיפר שהוא הכניס את האוזניות שלו מתחת לחולצה כדי שלא יתלכלכו בדם. הדם שהוא סיפר שראה בשירותי הבנים. הוא סיפר על כך שנזהר לא לדרוך על הדם. בכל מקרה, כל הסתירות בעדויות שלו, השקרים האינסופיים, העדות על עצמו בתור שקרן פתלוגי והעבר האלים שלו לא מאירים אותו באור חיובי. לשאר, כאמור, אתייחס בהמשך. אשמח אם תפנה אותי לתרגום האלטרנטיבי של ההודאה מול המדובב וכן תסביר למה ההגנה לא השתמשה בכך (במיוחד לאור המשקל הגבוה שהשופט דנציגר מייחס להודאה הזו) עריכה: הנה ההתייחסות של השופט למה שציינת: ההודאה לפני ארתור ]ת/8, מ"ט 165/06 )26(, שעה 00:01:45 ואילך, עמ' 27לתמליל[. בית המשפט המחוזי קבע כי "הנאשם הדגים בצורה ברורה בפני המדובב איך רצח את המנוחה, מעמיד את המדובב כאשר פניו אל הקיר ומתקן את העמדתו". מסקנתי שונה. ראשית, יש להבין את הרקע להדגמה: ארתור שאל את המערער "איפה למדת להרוג ככה", והלה השיב: "אני באינטרנט קראתי ספר. מבוא ללחימה עם סכין בקג"ב הם עשו ככה" ומדגים שיסוף על גרונו. המערער אמר "בו]א[ אני אראה לך" והם קמים מהמיטה. מדברים אלו ניתן להבין כי הרקע להדגמה הוא ספר הקג"ב שקרא המערער ולא בהכרח הצורה שבה רצח את המנוחה בפועל, אך יתכן שהדברים חופפים. כך או כך, לאחר שהשניים קמו, המערער לא העמיד את ארתור אלא זה נעמד בעצמו בתנוחה שנראית לו. המערער ניסה לתקנו, ובשלב מסוים ארתור אכן נעמד עם הצד אל המערער והפנים לקיר, אך מאחר שהקטע קצר ומהיר וארתור נמצא בתנועה בעצמו ומיוזמתו, קשה לקבוע קיומה של התאמה ברורה לממצא של עוזיאל. לפיכך לא ניתן לייחס להדגמה זו משקל של ממש. הוא מייחס בחלק הזה חשיבות גדולה יותר בהודאה שלו למחרת ובהודאה בשחזור. ככה שתאוריית הקוסנפירציה כאילו המשטרה עיוותה את הקטע פה נופלת.
אנחנו פחות או יותר באין מוצא, כי כפי שאני רואה אנחנו חלוקים עוד מהבסיס - אתה רואה את פסק הדין כקודש הקודשים ואני יודע שיש מקומות שהוא פשוט מעוות את המציאות עקב ראיות לא נכונות שהשופטים קיבלו מהמשטרה והפרקליטות. אז אני אמשיך להגיד על דברים מסוימים שמופיעים בו לא נכון ואתה תמשיך להגיד כן נכון ולא נגיע לשום מקום. בכל זאת אענה על כמה נקודות: קראתי את רוב פסק הדין ואני מודע למה השופטים כתבו על המדובב. אני עדיין רואה את התמונה אחרת. מדובב לא יכול לנסות לשכנע חשוד להודות ולתת לו יעוץ משפטי. לגבי מה שכביכול המציא: לגבי האוזניות - מה הבעיה להמציא דבר כזה? השוטרים שיקרו לו שנמצא דם על החפצים שלו, אז הוא הבין שברור שהיה דם בזירה. זה דורש היגיון בסיסי. בטח שזה לא איזה פרט מוכמן. הדם בשירותי בנים זה בכלל פרט לזכותו כי לא נמצא דם בשירותי בנים. נזהר לא לדרוך על הדם - ראה הסבר האוזניות. עבר אלים - זה פשוט שקר גס של המשטרה. מה הבעיה של חוקר משטרה להמציא דבר כזה? הם סתם לקחו איזה ריב שהיה לו 13 שנה לפני הרצח עם אח שלו ובנו לו מזה פרופיל של איש אלים. לא היתה שום עדות במהלך החקירה של איש אלים, ואני יכול לומר יותר מזה שיש עדויות של סוהרים בכלא בו הוא נמצא שמעידים על אדם סימפטי, שקט, בעל התנהגות למופת. לא יכול להיות שבמהלך 9 שנים משהו מהאופי האלים הזה לא היה מתפרץ. המשטרה גם שיקרה שנמצאו נגדו חומרים במחשב שהוא בדק איך אפשר לרצוח עם סכין. הוא בסה"כ נכנס לאתר ברוסית שהופיעו בו הרבה כתבות, אין שום עדות שהוא נכנס לכתבה הזאת. זה כמו שאני אכנס ל-YNET שמופיעות שם שלל כתבות. שאומרים שמישהו חיפש איך לרצוח צריכה להיות עדות שהוא חיפש את זה במנוע חיפוש או לכל הפחות להוכיח שאכן הוא נכנס לכתבה הזאת. לא הוכיחו זאת. התרגום האלטרנטיבי לשחזור מול המדובב - לגבי שימוש ההגנה בזה, אני מנסה לברר מה היתה מידת השימוש בזה.
מצטער, אני לא יכול לקחת אותך ברצינות כאשר אתה טוען שקראת את רוב פסק הדין וטוען שלא נמצאי דם בשירותי הבנים (היה דם, ההגנה הביאה טיעון נגדי טוב והוא לא נכלל בפרטים המוכמנים בעלי המשמעות הגבוהה) או טוען לקונספירציה אפשרית על עיוות אפשרי של המשטרה ולהטעיה של השופטים כאשר הנושא מצוין מפורשות בפסק דין. בכל מקרה ובלי קשר, אכתוב תגובה מפורטת על דעתי בפרשיה שהולכת ומתגבשת ככל שפסק הדין מתקדם.
אבל למה אתה צועק. צודק, מודה, התבלבלתי - ערבבתי את זה עם משהו אחר, מה לעשות זה פסק דין ארוך. בכל מקרה, אני יכול להעתיק לפה תגובה ארוכה של מישהו שמסביר יפה מאוד למה כנראה בכל זאת לא היה דם בשירותי בנים. זו נקודת מבט מעניינת שלדעתי כדאי לך לקרוא. אם אתה מעדיף להמשיך לקדש את פסק הדין כתורה מסיני אני אכבד את זה. לגבי קונספירציה - ממש לא. אני באתי הכי סקפטי לתיק הזה. לקח לי הרבה זמן לגבש קו. יש דברים לחובתו של זדורוב, אבל מה לעשות שיש גם הרבה לזכותו. בשקלול כל הראיות אני הגעתי למסקנה שאין פה אשמה מעל ספק סביר. ושים לב שבסרטון שהבאתי התרגום מתייחס לכך שארתור אומר שקרא ספר של הקג"ב, בפסק הדין כתוב שזדורוב קרא. זה הבדל עצום. עריכה: אתה גם אומר כאילו אני טוען לעיוות דין של המשטרה, אז זה לא רק של המשטרה אלא גם של הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית. דוגמאות: 1. נטען מעל דוכן העדים שנמצא בזירה דנ"א של זדורוב בסבירות של 90% (לא היה ולא נברא) כדי להאריך את מעצרו. 2. אם התמלול של המשטרה בדבר שיחתו עם המדובב היא שקרית – זה עיוות רציני שמטעה את בית המשפט. 3. המשטרה ניסתה בכוח להתאים סימנים מגופתה של תאיר לנעליו של זדורוב כדי לקשור אותו לזירה. 4. המכון לרפואה משפטית כתב שהרצח נעשה בסכין יפנית (זייצב) ואח"כ הפרקליטות עשו הכל כדי שהמכון לא ישנה את חוות דעתו. אפילו ניסו לשנות את התצהיר של חן קוגל ראש המכון. 5. אתה טוען לקונספירטיביים הזויים – אבל אפילו שופט בבית המשפט העליון, ראש ההרכב, פסק זיכוי מחמת הספק ומתח ביקורת על חבריו. אז אולי כן יש משהו במה שאומרים? ד"א – עדיין ממתין להבין איך אתה רואה את סוגיית הנעליים בנתיב הבריחה ואת הסוגיה ששנה שעברה 2 ראיות בעיני 2 שופטים היו בעלות משקל סגולי גבוה ועכשיו זניחות.
ועכשיו משסיימת לקרוא את כל פסק הדין ( אני מניח כך ) האם דעתך השתנתה? בהנחה שאב בית הדין או נשיא העליון ( איני סגור מי מהם הוא המחליט) יתיר דיון חוזר בהרכב של 7 שופטים האם אתה חושב שהתוצאה תהיה זהה? אגב אם יהיה רוב של חמישה משבעה מבחינתי זה די והותר. דעתך?
כאחד שקרא את כל פסקי דין , כתב התביעה , כתב ההגנה והערעורים , מה שחיזק לפי דעתי את חפותו דווקא הפסק דין (!!!). לגבי המדובב : טעות עשתה ההגנה שקיבלה את התמליל של התביעה באותה "התוודות " מול המדובב , באותו זמן ההגנה כלל לא ידעה שהתמליל ערוך ומגמתי שהוצא מהקשרו ולא עירערה על כך , אחת הסיבות היא גם כספית , שכן לרומן אין גב כלכלי להביא מומחה לכל עיוות של הפרקליטות .זדורוב התלחשש עם המדובב - מי שתרגם את אותה קלטת היה שוטר שחיבר משפטים ומילים באופן שרירותי ולא חברה חיצונית כמו בשאר התמלילים של המשטרה , תשמע את הקלטת עם מישהו דובר רוסית - תראה שבמקרה הטוב הוא ישמע חלקי משפטים ומילים , ובמקרה הרע רק התלחששויות - זאת אחת הפשלות של ההגנה שלא הביאה את זה כראיה לביהמ"ש ולא ביקשה שחברה חיצונית תתמלל את השיחה עם המדובב . להזכירך המדובב קיבל 3,000 עבור ההודאה ו300 ליום עבור כל יום שישב איתו , סכום נאה לכל הדעות כשמדובר באסיר .
