ועדיין ההישגים בגילאים הצעירים טובים בהרבה מאשר בבוגרים. נבחרת אורט נתניה זכתה באליפות העולם(!!!) לבתי ספר בתקופה שלמדתי שם- לדעתי זה אפילו לא היה בשנתון של שלומי דהן ועמוס סאסי שהיו פרוספקטים ברמה של בניון והגיעו לדורטמונד אלא בשנתון של אופיר חלוואני.
מן הסתם. הפער בגילאי צעירים הוא הרבה יותר קטן, ואצלנו שמים דגש הרבה יותר גדול על ההישגים ופחות על למידה ובניה. אין איזה סוד גנטי במדינות אחרות, כל מה שצריך זה עבודה נכונה, מה שלצערנו אין כאן.
מחזק את מה שסמואל אטו אומר. עם שחקן ישראלי עובדים בגיל צעיר על הגעה להישגים ונצחונות, ופחות על היסודות הטכניים של המשחק (שלא להזכיר את הפן המנטלי). פורטוגל לא כל כך רחוקה מאיתנו מבחינת אוכלוסייה (באופן יחסי בכל אופן), והם ממש לא ידועים כשחקנים חסונים ופיזיים (פפה הוא בסך הכל חריג שם, כמו שטל בן-חיים הבלם חריג פה), לעומת זאת הסקנדינבים (ואנחנו לא רחוקים מנורבגיה ודנמרק מבחינת כמות אוכלוסייה) באופן מסורתי - גבוהים וחזקים יותר. אפשר להצליח עם כל מבנה גוף, רק צריך לדעת איך לעשות את זה. לא חושב שמישהו כאן לא היה חותם על להגיע להישגים של פורטוגל או של דנמרק (גם אם לרוב הם לא מגובים במדליות/גביעים).
מישהו פה ניסה לחשוב פעם למה בכדורסל אנחנו טובים יותר מהרבה מדינות באירופה? סתם בגלל שהמשחק הזה פחות פופלרי באירופה או כי אנחנו עושים משהו באופן נכון יותר?(למרות שהצפת הליגה בזרים כמובן גרמה לנו ללכת אחורה).
המאמנים הישראלים הרבה יותר טובים יחסית לעמיתיהם באירופה בכדורסל מאשר בכדורגל. פיני גרשון ודיוויד בלאט מוחות כדורסל מעולים(במיוחד הראשון לדעתי גאון כדורסל פשוט לא אוהב עבודת אימון שחורה) והם לגמרי בצמרת של הכדורסל האירופי כל אחד בתקופתו. כמובן צביקה שרף שאימן שנים בחו"ל וגם רלף קליין ז"ל שפרט לגביעי אירופה עם מכבי ת"א גם היה אלוף אירופה עם נבחרת גרמניה. איזה מאמני כדורגל שלנו בכלל התקרבו לקטגוריה כזו? רק אחד אימן עונה שלמה לגמרי בגלל קשרים. אז כן מאמני כדורסל טובים יותר.
לא רק השמות שאלכס מנה, אלא גם שרון דרוקר, צביקה שרף, אריק שיבק, דן שמיר וכו' הם מאמנים ברמה באמת טובה שמבינים כדורסל ועשו דבר או שניים בקריירה. מנגד, מצב המאמנים בכדורגל הישראלי בשפל חסר תקדים לדעתי, בעיקר בגלל שהמקושרים והמקומבנים מקבלים עבודה הרבה לפניי שחושבים בכלל על מוחות כדורגל אמיתיים, ואני לא מדבר על החבורה הישנה של השריף וקשטן שבהחלט יכלה לתרום לרמת הכדורגל כאן, אלא גם לשחקני עבר שבגלל שהם מקצוענים נעלמו מהמפה. ז'אן טלסניקוב לדוגמה יכל להיות אחד המאמנים הטובים כיום בליגת העל, ואני אומר את זה בלי להסס בכלל.
לאחרונה אני רואה שכמעט מדי שבוע הנבחרה הצעירה מתכנסת ליומיים למחנה אימון ובמהלכו משחקת משחק אימון נגד אחת מקבוצות ליגת העל. זה חדש הדבר הזה? חלק מאיזשוהיא מדיניות שהטמיעו?
מרץ כחול-לבן, כך מגדירה ההתאחדות את החודש הזה. הנה העיצוב המטורף שהם הכינו: http://football.org.il/SiteCollectionImages/FTP/%D7%9C%D7%99%20%D7%97%D7%93%D7%A9/%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%AA/2016/1%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%20%D7%9E%D7%A8%D7%A5.Xxx הראשונים שיכנסו למעגל המשחקים הרישמי הם הנבחרת עד גיל 17 שאותה מאמן עופר פביאן. יתחרו החל ממחרתיים בשלב העילית של מוק' אליפות אירופה עד גיל 17. הבית שלהם ייערך בבלגיה ויכלול את בלגיה, ספרד וסלובניה. הראשונה מעפילה אוטומטית לאליפות אירופה שתערך בקיץ באזרבייג'ן, הסגנית תעפיל אם תהיה בין 7 (מתוך 8) הסגניות עם המאזן הטוב ביותר. הסגל המלא והמאוד מגוון: שוערים: עמית מרגן (מכבי נתניה), חן עוזרי (מכבי ת"א); הגנה: אופק נדיר (מכבי חיפה), ג'יג'י דרסילה (מכבי חיפה), רז שלמה (הפועל ת"א), נג'ר סאלח (בני סכנין); קישור: אורי זוהר (מ.ס. אשדוד), ירין שרעבי (מכבי ת"א), נועם כהן (מכבי ת"א), נתנאל מלכה (הפועל ת"א), מוחמד סרסור (מכבי פ"ת); התקפה: עדן קארצב (מכבי ת"א), אבי בוטבול (הפועל ת"א), אילון אלמוג (מכבי ת"א), יגיל אוחנה (הפועל ב"ש), ניל גולדברג (מכבי ת"א), מנור סולומון (מכבי פ"ת), מוחמד חאליילה (בני סכנין).
חן עוזרי נחשב לכשרון מאוד גדול במחלקת הנוער של מכבי, אולי לא חביב אוחיון, אבל מבחינת פוטנציאל? בהחלט ברמה של שוער לגיטימי בליגת העל (כולל צמרת).
קראצב שחקן קישור. הוא גם הפוטנציאל הכי גדול כאן ובמכבי בכלל. אני יחסית פחות תופס מאילון אבל יש כאלה שמתמוגגים ממנו. שאר הנבחרת בינונית מאוד.