ריאל מדריד 2015/16:: La UnDecima! - זידאן אלוף אירופה!

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/11/23/futbol/equipos/real_madrid/1448280088_extras_portada_0.Xxx

ריאל מדריד תכנס הערב מסיבת עיתונאים בראשות הנשיא פרס בשעה 20:30. אל תצפו לעריפת ראשים בניגוד לפרסומים במארקה וב-AS שהחלו כבר בבורסת השמות למחליפים פוטנציאליים לבניטס. מה בתוכנית? גיבוי למנג'ר בניטס על אף הדיווחים שאיבד את חדר ההלבשה לחלוטין(פורסם על אולטימטום של כריסטיאנו - זה או אני או הנשיא), התייחסות לביקורת של הקהל שדרש את התפטרותו ובעיקר מילים חסרות טעם.

- מרסלו שסובל מפציעה בגיד בברכו השמאלי - לא ייצא עם הקבוצה למשחק חסר החשיבות באוקראינה ביום רביעי בליגת האלופות. בהמשך נוכל לדעת האם יהיה כשיר למשחק נגד אייבר בשבת. לריאל מדריד אגב צפויים שלושה משחקי חוץ רצופים - אחרי שחטאר ואייבר מחכה לריאל מדריד גם קאדיס במסגרת גביע המלך.

 

הכל אפשרי בכדורגל אבל... אלא אם החליטו לעשות שביתה איטלקית.

 

מסיבת העיתונאים המלאה של פלורנטינו פרס - כאן
"למאמן של ריאל מדריד, רפא בניטס, יש את מלוא התמיכה והביטחון שלנו".
"אני מבין את הכעס של האוהדים, אבל אנחנו מאמינים שזה הזמן להמשיך לעבוד עם רצינות ואחדות. אני מבקש מהאוהדים לתמוך בקבוצה ובשחקנים שלנו".
"הקפטנים לא ביקשו את החלפת המאמן. כריסטיאנו לא ביקש את זה, הוא מעולם לא אמר 'אני או בניטס'".

ועוד קצת קשקושים מריאל מדריד לפני השינה:

https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpf1/v/t1.0-9/s720x720/11041517_10153630760093190_2301583694875589021_n.Xxx?oh=5a1dbe9dfd7b154d888b51ced69b76e3&oe=56F73FB6&__gda__=1458106528_e42e5ea980ee1b4b1f617887229e5d9b

בנזמה עדיין לא חזר להיות שחקן כדורגל אבל לפחות באינסטגרם יש אות חיים:
"התהילה הגדולה ביותר שלנו אינה לא ליפול אף פעם, אלא לקום מחדש בכל פעם שאנו נופלים".


הקפטן סרחיו ראמוס:
https://fbcdn-profile-a.akamaihd.net/hprofile-ak-xpf1/v/t1.0-1/p32x32/12279196_1094013073965703_6439553738157743718_n.Xxx?oh=4ac05de7e1786350f3535c8864202807&oe=56F32183&__gda__=1459081964_9fe83ca5ccc00504370bf07be184d0fc
"אנחנו מסתכלים אחורה רק בשביל ללמוד מהטעויות ולקבל כח למחר".

 

https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xpf1/v/t1.0-9/12278898_10153631639873190_8040158332078142901_n.Xxx?oh=a7f1d8eb0e2239adf6fa5bd3d0d01ebf&oe=56E0EB00
"לבניטס יש את הסמכות המלאה"
במארקה מציגים הבוקר בשער העיתון את הגיבוי המלא של הנשיא פרס למאמן שלו.

באתר עצמו נכתב שהאוהדים מתוסכלים מחוסר היכולת של השחקנים ורק שלושה יצאו נקיים - השוער קיילור, המגן מרסלו וגם חאמס רודריגס שהוחלף משום-מה.עיקרי הטענות הן לבנזמה - הרבה מעבר לכדורגל; כריסטיאנו שכבש 3 שערים ב-8 המשחקים האחרונים; גארת' בייל שלא כבש מאז החמישייה נגד בטיס באוגוסט; סרחיו ראמוס שלא ניצח באף מאבק את ניימאר וסוארז ויהיה שמח לשכוח את המשחק הזה; טוני קרוס שנראה רע מאוד בניגוד לעונת הבכורה שלו בקבוצה; ודנילו שממש לא מצדיק את תג המחיר של ה-30 מיליון יורו.

 

200 הופעות לפפה בליגה. הבלם הפורטוגלי קיווה לקחת חלק בקלאסיקו ולרשום את ציון הדרך היפה על הבמה הגדולה מכל. בכל-מקרה, פפה לא היה שותף לביזיון המבחיל ביום שבת. הערב הוא עלה לכר הדשא באייבר עם סרט הקפטן לאור היעדרותם של הפצועים ראמוס ומרסלו. בניגוד ליתר מחבריו הוא נתן 100% על המגרש וגם סייע לריאל מדריד לשמור על שער נקי. פפה ציין הערב את משחקו ה-200 במדי ריאל מדריד בליגה כמובן. הבלם שהצטרף ב-11 באוגוסט 2007 סבל לאורך הדרך מפציעות קשות ומרגיזות כמו זו שגרמה לו לסיים את עונת 2009/10 עוד לפני שהגיעה למחציתה.

http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/11/29/futbol/equipos/real_madrid/1448822273_extras_noticia_foton_7_1.Xxx

"ידענו שיהיה משחק קשה מאוד נגד אייבר שהיא קבוצה שרצה הרבה, מאוד אגרסיבית ולהוטה, בטח לעיני הקהל שלה והמגרש הקטן שהקשה עלינו", אמר פפה לאחר המשחק. "היה חשוב לנו מאוד לחזור עם כל הנקודות ולנצח את המשחק הזה". פפה, שהחמיא לכריסטיאנו רונאלדו ואמר שהוא תורם הרבה לקבוצה גם כשהוא לא כובש שערים, ניסה לשדר עסקים כרגיל - "אנחנו עם המאמן ועם הנשיא כמובן. הליגה עוד ארוכה. ההפסד בקלאסיקו איכזב אותנו אבל חווינו על בשרינו בעונה שעברה שאליפות לוקחים בסוף". פפה סיכם - "יש לנו הרבה מאוד איכות בקבוצה, גם בייל(לראשונה מאז אוגוסט) כבש היום וזה חשוב. ההפסד בקלאסיקו פגע לנו בגאווה. אנחנו רוצים לצאת מהמצב הזה ונצא ממנו רק ביחד. יש לנו מטרות גדולות לסיום העונה".

ובחזרה לרזומה של פפה, שפותח את עונתו התשיעית במועדון. עדיין מהיר יותר מרוב שחקני הליגה, תמיד עם תשוקה גדולה. יותר מחושב מבעבר. פפה רשם 156 נצחונות במדי ריאל מדריד, זכה בשתי אליפויות ובעונת הדסימה, על-אף שלא שיחק בגמר - היה שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו. עוד בארון התארים שלו שני גביעים, כשבגמר ב-2011 שיחק בקישור האחורי ועשה עבודה נהדרת, שני סופר-קופה ספרדיים(2008 ו-2012) וסופר-קאפ אירופי אחד יחד עם אליפות העולם לקבוצות. פפה כבש 12 רשמיים לריאל מדריד ב-292 הופעות בסה"כ. אחד בקלאסיקו אשתקד בליגה למי שזוכר. בליגה בלבד הוא רשם 99 הופעות בברנבאו, כלומר משחק הבית נגד חטאפה בשבת יהיה חגיגה גדולה עבורו, ו-101 משחקי חוץ. עונת 2013/14 הייתה העונה הארוכה ביותר שלו אז רשם 48 משחקים.

 

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2015/12/01/futbol/1adivision/1448919197_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

ערב הגאלה של הליגה הספרדית: פרסים לראמוס, חאמס וכריסטיאנו. אמש בשעת לילה מאוחרת נערך ערב הגאלה המסורתי של הכדורגל הספרדי שסיכם את עונת 2014/15 ובחר מצטיינים. סרחיו ראמוס שמר על התואר ונבחר בפעם הרביעית ברציפות לשחקן ההגנה המצטיין ולפי הדיווחים גם שיחרר משפט מעניין - "לברצלונה כדי לשמוח עכשיו, זה לא ימשך לנצח". חאמס רודריגס גרף את תואר הקשר המצטיין עם 13 שערים ו-13 בישולים כשהוא מקדים את גריזמן ואינייסטה. כריסטיאנו רונאלדו הפיצ'יצ'י לא נבחר כמובן ל-MVP וגם לא לשחקן המצטיין אלא הסתפק בתואר חביב הקהל.

- בתקשורת מתעסקים היום בהרחבה בסכסוך בין בניטס וחאמס. הקשר הקולומביאני סובל מחוסר ביטחון ומצרות עין של בניטס. חאמס אמנם פתח בהרכב נגד אייבר אבל היה הראשון להיות מוחלף, וחבריו בהפסקה לא הבינו את המהלך של בניטס. גם ביום שבת הוא צפוי לפתוח בהרכב נגד חטאפה בגלל השעייתו של איסקו אבל נראה שבין השנים יש פיצוץ. בספרד מדברים על כך שבניטס לא מרוצה מהאימונים של השחקן שחזר עם עודף משקל מסוים בקיץ. חאמס עצמו לא מבין למה הוא לא זוכה ליותר קרדיט אחרי עונת הבכורה הנהדרת שלו. נגד שחטאר למשל - חאמס לא שיחק אפילו לא דקה אחת והוא טרם ראה דשא בליגת האלופות. "אני מרגיש טוב כבר 15 ימים", אמר אחרי שלא שותף נגד פריס, וימים ספורים אח"כ כמובן עלה מהספסל נגד סביליה וכבש שער מצמק. חאמס שלח עקיצה לעבר בניטס במהלך פגרת הנבחרות כשלאחר שכבש שער אמר - "הנה ההוכחה למי שחושב שאני לא בכושר".

 

כמה מילים ברשותכם על הקבוצה המדהימה ההיא, ריאל מדריד מודל 2002/03, או יותר נכון לתחילת הקדנצייה הקודמת של הנשיא פרז. מניין זה הגיע?
1. המצב חרבנא. היו תקופות עלובות מבחינה מקצועית(סוף עידן הקיירוש, לושמבורגו, לופז קארו) - אבל נראה שלאף-אחד במועדון הזה אין חשק להמשיך. מחדל אחרי מחדל. ואז מוצאים נחמה בעבר.
2. אני חובב גדול של נוסטלגיה, בטח ריאל מדריד ההיא, הקבוצה שגדלתי עליה.
3. כי בדיוק היום לפני 12 שנה..וראיתי את התמונה ההיא של ריאל מדריד מודל 2002/03.


http://realmadrid.co.il/images/valencia02-03-01.Xxx

http://realmadrid.co.il/images/milan02-03-1.Xxx

http://realmadrid.co.il/images/united-02-03-2.Xxx

http://realmadrid.co.il/images/atletico02-03-1.Xxx

http://realmadrid.co.il/images/bilbao02-03-2.Xxx

http://realmadrid.co.il/images/bilbao02-03-4.Xxx

אז ככה. מצד אחד כל-כך קל לכתוב למה זו התקופה האהובה עליי ביותר, ומצד שני זה מסובך, קשה לדעת מניין להתחיל. אני אנסה לפרק לגורמים:

- אפשר לדבר על אלמנט הגיל - כשאתה ילד בכיתה ג' אתה מעריץ שחקנים ברמה עיוורת, זו אהבה אחרת, סוג של אהבה ראשונה. אני גדלתי על ראול, פיגו וזידאן(ורונאלדו, ורוברטו קרלוס, והיירו ואיקר). פחות על סרחיו ראמוס ובטח שלא על כריסטיאנו רונאלדו. עם הזמן אתה מתבגר והרגש אמנם לא הופך לכהה אבל אתה מקבל פרופורציות.
- דבר שני, עניין התארים וליגת האלופות. ריאל מדריד הייתה לא יציבה ולא זללה תארים כמו ברצלונה של גוארדיולה או יונייטד של פרגוסון, אבל המועדון הזה תמיד נמדד בגביעי האלופות. לכן יזכרו את ריאל מדריד הזו(לא בדיוק ריאל מדריד הגלאקטית, הרי פרז זכה בגביע אלופות אחד בקדנציה הראשונה), יותר מהקינטה דל-בויטרה למשל, על-אף חמש האליפויות הרצופות. אמנם את בתקופת הנובנה הייתי ילד ממש צעיר והתחלתי לאהוד את ריאל מדריד רק אח"כ, אבל עדיין ריאל מדריד יצרה שושלת מטורפת, כזו שבשש שנים זכתה בגביע שלוש פעמים והגיעה פעמיים נוספות לחצי הגמר(תארו לכם מה היה קורה אם לא היינו מודחים מול יובה - דל-בוסקה, היירו, מקאללה - קשה שלא לחשוב על ההשלכות). ובהמשך ישיר - עניין המשחקים הגדולים. קיבלנו בראש, הפסדנו ליריבות מצחיקות בליגה ובכל עונה בה זכינו בצ'מפיונס פישלנו בליגה בענק. אבל הייתה תחושה שבמשחק גדול - ריאל מדריד תופיע. בגמר נגד יובה ב-1998 ריאל הייתה אנדרדוג וגם מול ולנסיה לא בדיוק היינו פייבוריטים. אלה לא רק הזכיות אלא גם הנצחונות בגמר, הדרך.
- סיבה נוספת היא השחקנים והבאז. כמובן ראול שגדלתי עליו והוא מסמל את ריאל מדריד וכך יהיה לעד. עצם זה שפרז הפך את החלום למציאות ובנה אצלינו קבוצת מחשב. זה לא קרה בכל מקום אחר. ריאל מדריד הייתה הראשונה בכדורגל העולמי לרכוש שחקנים בכירים מהעולם כמו ריימונד קופה למשל, וחזרנו בגדול בשנות ה-2000. פיגו, זידאן, רונאלדו וראול שאמנם לא נרכש אבל הוא שחקן מקראק לכל דבר מאותו הלבל, איזו רביעיית התקפה. כמה קסם סביב הקבוצה הזו. וגם רוברטו קרלוס.
- סגנון המשחק - קבוצה שתוקפת עם 8 שחקנים. הלגרה בכלל היה קשר אחורי, רוברטו קרלוס בילה יותר בחצי של היריבה. גם מיצ'ל בשיאו תקף יפה. היירו ורוברטו קרלוס היו עושים דאבל-פסים ברחבה של איקר. התקפה, התקפה, התקפה. לא מספיק לנצח. סגנון המשחק והמסירות מרגל לרגל. 'מנצ'סטר יונייטד עמדה על המגרש כמו ניצבים'. ניצחון 1:0 זה מרגיש כמו הפסד. הברנבאו תמיד דרש יותר. הוא דרש קונצרטים.
- דווקא כי זו הייתה קבוצה אנושית ולא ברצלונה של הטרבל או באיירן מינכן של הטרבל. קבוצה שמפסידה בליגה, שזוכה באליפות עם 78 נק', בימים שבהם הליגה הספרדית הייתה קשה, ימי הרומנטיקה של סופר-דפור והימים בהם רפא בניטס היה על הגל עם ולנסיה.
- בריאל מדריד ההיא כל שחקן כביכול היה מטפל טוב בכדור, מעט מאוד 'נגרים'. אולי קונססאו העגלה. אבל מקאללה היה קשר אחורי שידע גם לתת פס קדימה. ומצד שני, היו את הפועלים השחורים, השחקנים האפורים שאולי לא הוערכו אבל תמיד נתנו הכל למען החולצה. לב ונשמה שחקנים שלא גדלו אצלינו כמו מיצ'ל סאלגדו, איבן הלגרה הלוחם. משהו שקצת חסר בקבוצה שלנו היום. וכן גם הכוכבים היו יורדים לגליץ'. פיגו היה מסיים כל משחק עם מכנס מלא בבוץ ובצבע שחור, רוברטו קרלוס. כמובן שהקבוצה גם הייתה כזו שקל להזדהות איתה, לצד שחקני הרכש היה לנו את ראול, גוטי, איקר ועוד בסיס של ספרדים כמו מוריינטס, מיצ'ל סאלגדו, מוניטיס מהספסל. אלמנט נוסף הייתה הקבוצתיות. להגיד שכלל לא היה אגו זה מגוחך, אבל תיזכרו בשיתוף הפעולה בין ראול ומוריינטס, צמד-חמד קטלני ששיפר את שניהם ובא לידי ביטוי גם בספרד. פיגו וזידאן השתלבו נהדר עם מה שהיה. בעונה השנייה של רונאלדו פנומנו - המשחק הקבוצתי התפרק.
- וגם הגולים שיזכרו לעד. התפרצות השמחה של מיאטוביץ' כשהגביע עם האזניים הגדולות חוזר הביתה; הצמד של ראול בקאמפ-נואו וה-'שששש', הקונצרט באולד-טראפורד, בעיטת הוולה של 'מאקה' בגמר; השער של זידאן נגד דפור ב-2002; הואסילינות של זידאן ו'מאקה' בקאמפ-נואו; הוולה של זידאן בגמר; השער השני של רונאלדו נגד מנצ'סטר יונייטד ב-2003 וגם הגול השני של ראול בברנבאו אחרי מתפרצת, ועוד איזה מתפרצת; כל הגולים נגד ויאדוליד בערך ב-7:2 בעונת הקיירוש.

זהו זה, היה נעים להיזכר.

 

הספרדית שלי קצת קלוקלת. בכל-מקרה:

פרס במסיבת העיתונאים - "לא שיתפנו את צ'רישב שלא כחוק. עוד הוסיף שריאל מדריד תערער לבית הדין של מנהלי הספורט.
הנשיא מגיב על כל הפיאסקו מאמש, ממש עכשיו. עוד קודם לכן אמר צ'רישב שהוא לא קיבל שום הודעה מויאריאל ולא הודיעה לו על כך.
פרס מתגונן ואומר שהעונש לא נמסר לשחקן וגם לא לקבוצה ולכן הוא לא חוקי - 'צריך להתבטל לפי הסעיף השני של חוק 112'. גם הפדרציה לדבריו לא עידכנה את ריאל מדריד ובטח שלא ויאריאל. "אין אדם שפעל ברשלנות אחרי שבדקנו את זה מול הגורמים המשפטיים", הוסיף. על קאדיס אמר - "הם פעלו לטובת האינטרסים שלהם וזה בסדר". על בניטס - "כמובן שהוא עצוב מהמצב, הוא בטח לא היה יכול לדעת וכשקיבל את העידכון הוא מייד החליף את צ'רישב".

על השחקן עצמו - "בטח שהוא לא ידע. הוא היה משוכנע שהוא יכול לשחק והבין שיפתח בהרכב. הוא מאוד מאוכזב ממה שקרה. לא דיברתי איתו אישית אבל עם הרבה גורמים אחרים. אני לא מחפש אשמים, הייתה כאן אי-הבנה וריאל מדריד התנהגה בסדר". פרס הוסיף שצריך להעפיל סקנציות אבל לא במקרה הזה, הרי צ'רישב לא שיחק בריאל מדריד בעונה שעברה. "אנחנו בטוחים בצדק שלנו".

"אנחנו נעשה הכל כדי לפעול, ואם הערעור שלנו מחר לא יתקבל אז נעשה את זה אפילו בבית הדין המנהלי של הספורט". על ההקנטות של פיקה הנשיא כמובן לא הגיב.

גם שמו של זידאן עלה במהלך מסיבת העיתונאים כשאחד הכתבים לא היה יכול להתאפק - "אני מאוד אוהב את זידאן. אהבתי אותו כשחקן ורציתי להביא אותו לריאל מדריד וזה מה שקרה, אני מרוצה ממנו גם כמאמן. אבל כרגע יש לנו מאמן מצוין - רפא בניטס. כן, היה לנו משחק רע, זה לא עוד הפסד, אבל לאורך העונה התמודדנו עם פציעות רבות. המאמן לא אשם במה שקרה אתמול, שיחקנו טוב וניצחנו ותקרית שלא קשורה לכדורגל הפכה אותנו לעצובים".


http://estaticos03.marca.com/imagenes/2015/12/03/bloques/emisiontv1/1448385815_2.Xxx

 

ריאל הודחה מהגביע הספרדי בעקבות שיתוף צ'רישב שסחב אדום מהעונה שעברה. ריאל מדריד הודיעה שתערער על ההחלטה.