מי אני? ואת מי אני אוהד?

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ישראלי' פורסם ע"י עומר, ‏27/6/15.

?

הקבוצה הכי אהודה בפורום

  1. מכבי ת"א

  2. מכבי חיפה

  3. בית"ר ירושלים

  4. הפועל ת"א

  5. הפועל באר שבע

  6. מכבי נתניה

  7. הפועל פ"ת

  8. הפועל חיפה/רובי

  9. הפועל ירושלים/קטמון

  10. אחר - נא לציין במודגש במסגרת ההודעה.

Results are only viewable after voting.
  1. עידן444 Member

    הצטרף ב:
    ‏26/5/12
    הודעות:
    17,770
    לייקים שהתקבלו:
    6,461
    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    עידן, 34, נתניה, הייטק
    (יכול להודות בפה מלא שראשי וליבי נמצאים במקום אחר- בעולם הכדורגל אבל השלב שבו הייתי אמור להחליט שאני רוצה להתפרנס מכדורגל חלף מאוד מאוד מזמן- ילד חננה פחדן שהחליט שרק ערסים הולכים להיות כדורגלנים והסתפק בחובבנות בלבד עד עצם היום הזה...)

    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל
    מכבי נתניה
    , בערך מגיל 9. חלק מדור שלם שלא ידע טעמו של תואר מה הוא. אני לא חושב, מלבד אולי הפועל פ"ת, שיש מועדונים בסדר הגודל של מכבי נתניה ואף למטה מכך שאנשים בגילי לא זכו לראות אפילו תואר אחד. זכיתי לראות פעם אחת בחיי קפטן של הקבוצה מניף גביע אבל מניח שכולם יסכימו איתי פה אחד שגביע הטוטו בארצית לא ממש נחשב- אבי פרץ הוא זה שעשה זאת. מלבד 4 הגדולות גם אוהדים בני גילי של קבוצות כמו בני יהודה, הפועל ב"ש, עירוני ק"ש, הפועל חיפה, הפועל ר"ג, ובני סכנין ואם נחשיב את גביע הטוטו אז גם מכבי והפועל פ"ת ואפילו מכבי הרצליה זכו לראות את הקבוצה שלהם זוכה בתואר. אני חושב שהצעירים ביותר באוהדי מכבי נתניה שזוכרים אליפות בבהירות הם אנשים מעל גיל 40. כמה עצוב!

    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    זוכר שהייתי במשחק כדורגל. שער 4 באצטדיון הקופסא(מאחורי השער). משחק מול מכבי ת"א. עוד משחק ליגה... נתניה סתם קבוצה... מכבי ת"א סתם קבוצה... אבל מפגש מול מכבי ת"א הוא תמיד קצת מעבר וכנראה לא סתם אבי, שנגמל באמצע שנות ה 80 והתנתק כמו המוני אוהדי מכבי נתניה, לקח אותי למשחק הזה שהסתיים בתיקו לאחר פסילת שער חוקי לזכותנו. השער הפסול חרוט בזכרוני. השניים שאושרו דווקא לא:) תוך זמן לא ארוך הצלחתי להדביק את אבא שלי חזרה בחיידק ולאורך לא מעט שנים לא הפסדנו משחק, כולל הגעה למקומות רחוקים ונידחים בארצית.
    כילד שגדל בצפון העיר במרחק הליכה מהקופסא, שגדל על הסיפורים של נתניה הגדולה, שכל מי שבמשפחה אוהב כדורגל זה מכבי נתניה, שכל הסביבה חיה ונושמת מכבי נתניה- אין לך באמת בחירה... אתה פשוט נשאב...

    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?
    מנוי
    כבר לא מעט שנים. בגילאי העשרה\והעשרים גם הגעתי לרוב משחקי החוץ. בשנים האחרונות ממעט לסוע למשחקי חוץ.

    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו
    הרבה רגעי אושר. הרבה מאוד אכזבות. אם אתחיל זה לא יגמר בכמה שורות... ראוי להזכיר את החמישיה לרשת מכבי חיפה של שלמה שרף- ללא ספק המשחק הכי גדול שיצא לי לראות בקופסא. ראוי להזכיר את משחק העליה ב 99' בפ"ת(אחרי 4 שנים ארוכות מאוד בארצית!) וכמובן גמר הגביע לפני שנה- הכי קרוב לתואר שזכיתי לראות.
    אפשר להגיד שיש צביטה גדולה בלב בנושא ההישגים. בשנת '92 חזיתי בחגיגות האליפות של מכבי ת"א בקופסא. שמחה גדולה אחרי שנים ארוכות של סבל עבורם ופוגרום של ממש באצטדיון. שנה לאחר מכן ישבתי ביציע ילדים ביציעי העץ. ישבתי ליד ילד ואבא שלו, אוהדי בית"ר י-ם שהסתננו- הילד אומר לאבא שלו בהתרגשות "אבא, אם התוצאה תשאר ככה עוד מעט נהיה אלופים!", ואני יושב מלא קנאה ושואל עצמי מתי לי זה יקרה? שריקת סיום- שוב חוזה בחגיגות אליפות בקופסא, שוב זו לא מכבי נתניה. הפעם זו בית"ר י-ם. בארץ יודעים להפיק לקחים- הפעם אף אחד לא שבר את הגדרות שתוכננו לאפשר כניסה לדשא, פרשים שמרו על השערים והרשתות ופתאום הקהל של בית"ר אפילו נראה תרבותי יותר מזה של מכבי ת"א...

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל
    לא הרבה זמן אחרי שהתאהבתי בכדורגל התאהבתי בכדורגל האיטלקי שסוקר בערוץ 1. כשהגיעה הטלויזיה בכבלים לנתניה גיליתי את הליגה האנגלית ולמרות שהיו אלה שנים שהכדורגל האנגלי היה נחות, בטח ביחס לאיטלקי- הדשא באנגליה נראה היה לי ירוק יותר(הוא באמת ירוק יותר חחח), קצב המשחק היה מרשים יותר ומהר מאוד הבנתי שאני נהנה הרבה יותר לצפות במשחק באנגליה מאשר באיטליה. אבא שלי אוהד של ליברפול אבל איזשהו כוח לא מוסבר משך אותי דווקא לקבוצה משעממת להפליא.
    מכבי נתניה היתה באופן מסורתי קבוצה התקפית, מהנה, נאיבית, ולא מספיק יעילה. האנטי-תזה היא קבוצה הגנתית, קשוחה, יעילה- אולי הניגוד הזה הוא מה שמשך אותי לארסנל של ג'ורג' גרהאם. לפחות בגזרה ההיא זכיתי להרגיש את התענוג של לקחת תואר. עם השנים באופן מצחיק המאפיינים של ארסנל התחילו להזכיר את נתניה- התקפית, נאיבית, וקבוצה שתואר עבורה הופך להיות משהו זר. לעומת זאת נתניה בתקופת יאמר די דמתה לארסנל- משעממת, עם הגנת ברזל, משחק שבלוני שנראה די יעיל אבל רחוק מלהלהיב.

    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.
    בשנת 95 עמדתי כמו ילד גיבור בן 14 שלא רוצה שיראו שהוא בוכה... הנוער של נתניה לקח אליפות לפני שעתיים וקבוצת הבוגרים יורדת ליגה לראשונה אחרי 32 שנה בהם זכתה בכל תואר אפשרי. מסתכל על אבא שלי שכמה חודשים לאחר מכן בכה כמו ילד כשרבין נרצח, ולא רואה אפילו סימנים של דמעה... הגענו הביתה, נכנסתי למקלחת וכשאף אחד לא רואה פשוט פרצתי בבכי! לאחר מכן שאלתי את אבא שלי- "אבא, אתה אמור להיות יותר עצוב ממני, הרי ראית את האימפריה בגדולתה. זה לא אמור להיות כואב יותר לראות אותה בשפל?". הוא אמר לי- "אני כבר לא בגיל שרואה עצמי בוכה בגלל קבוצת כדורגל... יש דברים יותר חשובים בחיים... רק תדע לך שגם כשאני הייתי בערך בגילך מכבי נתניה ירדה ליגה. ועלינו חזרה, וזכינו ב- 5 אליפויות. מי יודע? אולי זה יקרה שוב... זו ירידה לצורך עליה."
    לצערי זה לא קרה... מה שקרה זה 9 בום... ב 2004 שוב יורדים ליגה... הפעם כבר לא בכיתי... ואז 2013... אז בעיקר כעסתי... ועדיין מחכים ומצפים שאולי יום אחד נראה שוב את מכבי נתניה אלופה, ואם לא אלופה- אולי לפחות גביע?
     
    Love Is Red ו-oFiRzZz אוהבים את זה.
  2. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,601
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    א. משה, 29 וחצי, באר שבע, עורך דין.

    ב. הפועל באר שבע.

    ג. אבא שלי היה לוקח אותי למשחקים מאז שאני זוכר את עצמי. רוב הזמן הייתי בעיקר משחק כדורגל למטה בין הגדרות והשערים בתוך היציע עד לניצחון 6-0 על בית"ר ת"א (אפילו סתיו אלימלך כבש) ב1996 (הייתי בן 8) שזה המשחק הראשון שאני זוכר שראיתי. ב1997 כבר עשיתי את המנוי הראשון והתחלתי לנסוע למשחקי חוץ. הפועל באר שבע היא גאוות העיר וחלק בלתי נפרד מהזהות שלי. נראה לי שזאת סיבה מספיק טובה להיות אוהד הקבוצה :)

    ד. מאז המנוי ב1997 ועד היום יש לי מנוי רצוף וקבוע למשחקי הקבוצה (למעט בשנים שבהם החרמנו את הקבוצה בגלל אלי זינו). כיום אני נוסע לכל המשחקים, ומחמיץ בממוצע בין שניים לשלושה משחקים בעונה (כולל גביע הטוטו וגביע המדינה).

    ה. כל כך הרבה חוויות. כל כך הרבה רגעים. באמת שקשה לבחור אחד מיוחד. אני אבחר בזווית קצת אחרת - המחאה שאני הייתי מהיוזמים שלה בזמנו נגד אלי זינו, שהובילה בסופו של דבר לחרם מנויים ובסופו של דבר להחלפת אלי זינו באלונה ברקת. המחאה הראשונה נגד בעלים בישראל שהתחילה כשהחליטו למכור את אליניב ברדה למכבי חיפה בזמנו, כולל הפגנות, משמרות מחאה ואי עידוד ב10 הדקות הראשונות (אליניב מס' 10) במשחק בטדי לאחר המכירה שלו כולל יציע מלא בשלטי מחאה.
    עוד רגע שאני תמיד אזכור זה הקמת ארגון האוהדים של הפועל באר שבע בשנת 2000. הפעם הראשונה שאיגדו את אוהדי באר שבע לארגון אחד, כשלראשונה הוקם יציע עידוד (יציע עמידה עם עידוד 90 דקות גם בפיגור), אורגנו הסעות למשחקי חוץ לאוהדי הקבוצה, עם אתר אינטרנט מסודר לאוהדי הקבוצה (בשנת 1999-2000 זה היה דבר נדיר) ויצירת מעטפת לאוהדי הקבוצה.

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל - מנצ'סטר יונייטד. ב1996 ניוקאסל היו בפער מבטיח מהיונייטד והיו בדרך לאליפות בטוחה, ואני החלטתי לתמוך ביונייטד במאבק האליפות (הרבה בגלל שכולם אמרו לי שאין להם סיכוי) ואפילו להתערב עם אבא שלי בזמנו שאם יונייטד זוכה באליפות אנחנו טסים למשחק שלה. וככה באמת קרה (וגם הטיול המשותף ב2005).

    ז. משהו שלא יודעים עלי שקשור בקבוצה שלי - רמי אליהו, האיש שהחטיא את הפנדל המכריע בגמר הגביע מול הפועל רמת גן בזמנו, הוא בן דוד שלי (הפעם האחרונה שבכיתי בגלל כדורגל).
     
    נערך לאחרונה ב: ‏29/6/15
  3. הרצליה עד המוות מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏3/6/05
    הודעות:
    17,177
    לייקים שהתקבלו:
    5,343
    נהדר !

    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים: ארז, 27, ממש עכשיו חזרתי להרצליה (גדלתי בהרצליה, בצבא עברתי לנתניה עם המשפחה וחזרתי עכשיו עם הבת זוג). סטודנט (כושל) למדעי המחשב וחולם להיות מתכנת בהיי טק כמו החבר'ה הנחמדים שכבר עושים את זה כאן (אלכס, ריקלמה, אורן שלא התאים לו...). עובד במקביל בחברה בשם REDWOOD העוסקת בסטטיסטיקות על משחקי כדורגל. ככה שרוב היום שלי אני מול משחק כדורגל. לא רע.

    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל: מכבי פאקינג הרצליה. מאז שאני זוכר את עצמי דורך במגרש הבונבוניירה. גיל 6-7.

    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה: הזיכרון הראשון מאותו גיל 6-7, המגרש בהרצליה - אחי הגדול לוקח אותי למשחק של מכבי הרצליה נגד בית"ר ירושלים. לא זוכר שום דבר חוץ מפעמיים שהרצליה מובילה ואת החיבוק המטורף שקיבלתי מאחי אחרי כל גול. לא צריך מזה. הפסדנו 2-3.
    שני האחים שלי שיחקו במחלקת הנוער עד גיל נוער, אבא שלי היה מנהל קבוצה עשרות שנים והלכתי הרבה למשחקי הנוער של הרצליה. נראה לי שכולנו גדלנו בצמוד לקבוצה הזאת.

    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט? : שאלה קצת מורכבת. במשך השנים אחי התחלף באבא שלי ולקח אותי לכל משחק בית, עד איפשהו בגיל החטיבה שכבר נסעתי לכל משחק כמעט עצמאית עם חברים, וכנ"ל גם בתיכון. בצבא החלה מין התנתקות מסויימת, בשנה הראשונה ירדנו ליגה לדעתי ושקענו בלאומית. מין הסתם כבר לא יצא לי לצאת למשחקים יותר מדי. מאז השיחרור וב-5 שנים (וואו..) שעברו אני משתדל להגיע מדי פעם למשחקי בית וכמובן תלוי בסיטואציה שבאותה עונה לגבי משחקי חוץ. כן, אם הקבוצה בפלייאוף תחתון לא תמצאו אותי במגרשים, סורי. העונה הלכתי למשחק נגד ב"ש בגביע ולמשחק ליגה נגד בני יהודה בבית. מין הסתם אם הקבוצה תנסה לפחות להתברג בצמרת אני אמצא את עצמי יותר. מין הסתם יש גם תהליך של התבגרות וחשיבה צרכנית טיפה - היה משחק בסיבוב השני שהתארחנו בבת ים למשחק נגד הכח. הגעתי כי זה היה צמוד ללימודים שלי (יפו) בשישי, בקופה נדהמתי לגלות שהמחיר הוא 50 שקל למשחק בליגה הכי מחורבנת בהיסטוריה. עשיתי אחורה פנה.

    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו : יש לא מעט. העונה שהפסדנו את העלייה במחזור האחרון במכתש הייתה מטורפת (לא זוכר כבר, לדעתי 02-03). ניצחנו בשכונת התקווה כמה מחזורים לסיום במה שפתח את המירוץ בשבילנו אחרי שהם לא הפסידו שם 15 משחקים. היינו אמורים להשאר ביציע ואבא שלי רצה לברוח לפני טיפה....יצאנו וראינו המון עצום וכתום עם כל כלי נשק קר שרק אתם רוצים שועט לעברינו. אין לי מושג איך יצאתי מזה. כמובן הסיום המטורף עם ההפסד במכתש כשממולנו אוהדי ר"ג ובני יהודה ביחד. יש עוד הרבה (ההפסד בגמר גביע למכבי...) ונסיעות למקומות נידחים - אבל זה לפעם אחרת.

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל : אייאקס אמסטרדם. זיכרון ילדות מההפסד ליובה בגמר האלופות (את הזכייה מול מילאן אני לא זוכר בכלל) שהתפרץ עם נסיעה לאמסטרדם (עם אותו אח שלקח אותי בסעיף א' להרצליה) ב2002 וניצחון 1-6 על ר.ק.ס (ואן דר מיידה, זלאטן, ואן דר וארט, קיבו , סניידר...) והשאר היסטוריה.

    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי: כל המשפחה גדלה מסביב לקבוצה. אחי הגדול עשה גם את צעדיו הראשונים באימון שם, היום הוא בהפועל ת"א (ב-4 שנים האחרנות במכבי ת"א) . היות ואני עובד בחברה שמתעסקת בכדורגל ואני כל היום בכדורגל, אני חושב שרמת הענייין שלי בספורט הזה הצטמצמה למכבי הרצליה ואייאקס (נבחרת הולנד בטורנירים) מעבר לזה אני לא מסוגל לראות אפילו לא גמר מונדיאל או גמר אלופות. אני מפצה על זה בכדורסל שלגמרי הפך בשבילי לענף מספר 1.
     
  4. לירן מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏5/8/02
    הודעות:
    38,751
    לייקים שהתקבלו:
    8,305
    א. לירן, בן 31, עד לפני שנה באר שבעי מבטן ולידה, כרגע מתגורר בראש העין. בעיקר אבא ל-2, בזמני הפנוי מנהל תפעול בחברת ייעוץ פרטית.
    ב. אוהד הפועל באר שבע. משחק ראשון בגיל 8, מנוי ראשון בגיל 10.
    ג. המשחק הראשון שהייתי בו היה בדצמבר 1992, מכבי תל אביב של גרנט הגיעה לווסרמיל וניצחה אותנו 2-1. אנחנו היינו קבוצה טובה, צמרת, עם בעיקר באר שבעים בהרכב, תקופה אחרת ומרגשת פי אלף מהתקופה הנוכחית. מה משך אותי לאהוד? שאתה באר שבעי אתה לא צריך סיבות. האווירה בעיר, הילדים של אותה תקופה. באר שבע הייתה כל חיינו ומדובר בעיקר בהפועל. כל מי שבחר לאהוד קבוצה אחרת, אוהד הצלחות, זכה ליחס מנוכר מאיתנו. אי אפשר לגדול בעיר כזו ולא לאהוד את הקבוצה הזו. מי שבוחר לבחור לבחור קבוצה אחרת מסיבות שהם לא משפחתיות ועניין של דורות הוא מבחינתי אוהד פסול ולא שווה בעיניי. ואני יכול להעיד על עצמי שאני לא שופט אנשים, אין לי בעיה עם אוהדי כורסא שמסיבות כאלו ואחרות רואים לרוב בטלוויזיה- הם מבחינתי שווים באהדתם אליי, למשה ולאחרון האוהדים שמגיע לכל משחק.
    ד. מגיל 10 (עונת 94/95) עד הצבא מנוי רצוף ופה ושם משחקי חוץ, משהו 40 אחוז בשנה. אחרי הצבא חזרנו למנוי עד עצם היום הזה, עד שהגיע הילד הראשון, בגיל28-29, הייתי בעונה בכ- 80 אחוז ממשחקי החוץ. מאז הילד הראשון ובטח אחרי הילד השני זה צנח משמעותית- לכיוון 30-40 אחוז ממשחקי החוץ.
    ה. יש כל כך הרבה... לא טוב בבחירה של דברים כאלו. רגע אהדה שחקוק בזכרוני, אחרי ההפסד בגמר גביע להפועל ר"ג, היה לנו מחזור סיום בשכונת התקווה נגד בני יהודה. עשינו עונה נהדרת באותה שנה, נסעתי למשחק, לבד, עם עוד כמה עשרות או מאות אוהדים. זה היה רגע מכונן בהתפתחות הרגשית שלי בתור אוהד.
    ו. צ'לסי. החל מטיול בלונדון אי שם בקיץ 1997.
    ז. לא עולה משהו רציני. בשנות ה-90 היו שנתיים או 3 שהיה לי מנוי חינם בגלל קירבה לסגן ראש העיר דאז. זה היה מנוי לשער 3.. היו שנים אדירות שהיינו עושים כמעט קבוע מנויים לשער 3. ווסרמיל באותה תקופה היה מבצר חם בצורה שהאוהדים החדשים לא זכו לדעת. לדעתי האווירה אז הייתה יותר עויינת בצורה דרמטית לקהלי החוץ, והרבה יותר משפחתית. למרות שכיום מבחינת העידוד כמובן יותר איכותי וטוב.
     
    Sir Alex Ferguson אוהב/ת את זה.
  5. gilad16 Member

    הצטרף ב:
    ‏3/12/08
    הודעות:
    2,631
    לייקים שהתקבלו:
    973
    א. גלעד, 32, תל אביב, עובד איפה שהרצליה עד מוות עובד.
    ב. הפועל ב"ש. אבא שלי באר שבעי ואוהד, אני תמיד חיבבתי ובשנים האחרונות התחלתי לאהוד.
    ג. איפשהו בתחילת שנות התשעים או סוף השמונים. באורווה נגד מכבי פ"ת עם האחים בן שמעון.
    ד. כורסא עד היום. בגלל המרחק קשה להגיע למשחקי בית וגם הכדורגל בליגת העל פחות מעניין אותי
    אבל לעונה הבאה עשיתי מינוי ובמשחקים של שבת מתכנן לנסוע. במרכז אני הולך למשחקים כשהם בשבת בעיקר.
    ו. ראסינג קלוב מארגנטינה מאז שהתחילו לשדר כדורגל ארגנטיני.
     
    לירן ו-Sir Alex Ferguson אוהבים את זה.
  6. Maccabi Diamond משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏19/2/06
    הודעות:
    14,242
    לייקים שהתקבלו:
    2,433
    מין:
    זכר
    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    אבירם יעקב. 27. עפולה. מסיים שנה א' בחוג לכלכלה וניהול ומקווה מאוד לחזור לעבוד בקרוב במחלקת הנדסה במיטרוניקס (עבדתי שם 3 וחצי שנים לפני הלימודים).

    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל

    מכבי נתניה. נולדתי אוהד של מכבי נתניה. כמו שנולדתי יהודי וישראלי, כך נולדתי אוהד של מכבי נתניה. לא הבנתי מה זה אומר בהתחלה, אבל מכיוון שזה תמיד היה שם, אף לא היה לי אף פעם ספק שזה מה שאני.

    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    המשחק הראשון שלי היה בקופסא, כשהייתי בן 7 ומכבי נתניה הייתה בליגה הארצית (כיום הלאומית). אני חושב שזה היה נגד הפועל לוד. אבא שלי לקח אותי למשחק ולא היה מקום לזוז שם, אז הוא נאלץ להרים אותי כל ה-90 דקות על הכתפיים, כדי שאני אוכל לראות משהו. אבא שלי לא הצליח לראות ולו דקה תמימה אחת, כיוון שכמוהו, רוב האבות הרימו את ילדיהם על הכתפיים וככה יצא שרק הילדים הצליחו לצפות במשחק והאבות נאלצו לדמיין.

    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?

    בעונת המשחקים האחרונה באתי לעשות מנוי ואז סיפור אוהד לויטה דיכא לי את כל החשק (אגב, מכבי נתניה מכרה למעלה מ-3,000 מנויים בעונה החולפת ומאז סיפור אוהד לויטה, שהתרחש כשבוע לפני פתיחת העונה, לא מכרה ולו מנוי אחד), אבל העונה אני צפוי לעשות שוב פעם מנוי. אני גם נוסע להרבה משחקי חוץ.

    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו

    אני חופר על זה הרבה באייסוקר, אבל רק כי זה בוער בדמי: הפוגרום בעילוט (עונת העלייה 2013/4). מה שעברנו שם היה פיגוע. נזרקו עלינו סלעים ובכמויות והיה לנו המון מזל שזה לא הסתיים בהרוגים, כי הסלעים נזרקו מכמה חזיתות בו זמנית ולא היה לנו בכל היציע מקום אחד שבו ידענו שאנחנו מכוסים ומוגנים מכל הכיוונים. אפילו מכיוון הדשא כל מיני בעלי תפקידים ממכבי אחי נצרת העיפו עלינו דברים.
    היה שם ילד קטן שלא הצליח להרגע מהבכי, אז חיבקתי אותו ליד אבא שלו ונתתי לו צעיף ואחר כך הוא חיבק אותי בחזרה. אמרתי לו שאני מקווה לראות אותו גם באצטדיון בנתניה, אבל אבא שלו אמר לי שאחרי אותו יום לא נראה לו שהאמא תרשה שהילד יסע למשחקים.

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל

    אין לי ממש קבוצה אהודה, אבל יש לי כמה וכמה קבוצות שאני סוג של 'מחזיק להן אצבעות'. מנצ'סטר יונייטד היא הקבוצה היחידה שאפשר להגיד שאני תומך בה והיא האירופאית המועדפת עליי. בכל ליגה יש לי איזו קבוצה שאני מעדיף:
    אנגליה: מנצ'סטר יונייטד ויש לי חיבה מאוד גדולה לאברטון.
    ספרד: רבים בטוחים שאני אוהד של ברצלונה (אני בעצם אוהד של צ'בי הרננדז), אבל האמת היא שאני בסך הכל מתעב בכל מאודי את ריאל מדריד. אני לא חוגג כשברצלונה זוכה בתארים, אלא אני חוגג כשריאל מדריד מפסידה אותם. כשברצלונה אירחה את אתלטיקו מדריד למשחק על האליפות, רציתי שאתלטיקו מדריד תזכה, בגלל שזו הייתה הזדמנות שאולי לא תחזור בשנים הקרובות, וחגגתי באליפות שלהם כאילו התחחנכתי בויסנטה-קלדרון. אם בעונה הקרובה ולנסיה תהיה אלופה, אני אחגוג כאילו כל חיי סובבים סביב המסטייה.
    איטליה: רומא.
    גרמניה: המבורג.

    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.

    בחדר שלי יש תמונה שלי לבוש במדי ביתר ירושלים. בעונת האליפות 1996/7 דוד שלי החליט לעשות הכל כדי שאהפוך להיות אוהד של ביתר ירושלים. אני אתן לכם את הרקע; במשפחה של אבא שלי הם 10 אחים: 6 בנים ו-4 בנות. 5 בנים ובת אוהדי מכבי נתניה, בן ובת אוהדי ביתר ירושלים ושתי בנות שאין להן מושג בכדורגל.
    דוד שלי קנה לי חליפה של אלי אוחנה, כובע, מצעים, השיג לי את קלטת האליפות של עונת 1992/3 והבטיח לקחת אותי למשחקים, אבל זה לא הצליח לו - וההישג היחיד שהוא יכול רשום לזכותו הוא התמונה הזו.
     
    Sir Alex Ferguson אוהב/ת את זה.
  7. איגור .פ. Member

    הצטרף ב:
    ‏21/10/06
    הודעות:
    1,693
    לייקים שהתקבלו:
    9
    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    איגור 27 אשקלון עובד בסלקום כשנה וחצי מוקד שירות לקוחות טלפוני.

    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל
    מכבי חיפה מגיל 9-10

    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    לא זוכר בדיוק אבל מי שגרם לי לאהוד אותם הוא בעצם שחקן יוסי בניון.

    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?
    פה ושם למשחקים הולך שקרובים לאשקלון והעונה בגלל שגיליתי את פאנזון ושיש הסעות מאשקלון מתכוון ללכת למשחקים.

    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו
    ליגת האלופות בזמן הצבא אמנם לא כבשנו שער ולא ניצחנו אבל עדיין אחת החוויות הגדולות שלי .

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל
    ברצלונה מאז שזוכר את עצמי רונאלדו ריבאלדו

    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.
    לא משהו שעולה לי
     
  8. אבי סנדור Member

    הצטרף ב:
    ‏24/6/05
    הודעות:
    909
    לייקים שהתקבלו:
    414
    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    רועי, 26, מפעיל בימי הולדת לילדים וסטנדאפיסט חובב (כל חמישי ב23:00 בקאמל קומדי קלאב-מוזמנים..)

    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל

    הפועל רעננה מגיל 11

    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    הראשון היה ישראל קפריסין מוקדמות מונדיאל 98.
    הראשון של רעננה שאני זוכר (בערך) היה נגד מכבי ת"א בגביע המדינה בבונבוניירה- היינו אז בליגה א' ולקחנו אותם להארכה אחריי 1-1 נגמר 3-1 למכבי.
    אי אפשר להסביר מה משך אותי, זאת הייתה התאהבות ממבט ראשון, אבל מי שמשך אותי היה אבא שלי, היום אני כבר מושך אותו...
    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?

    לא מפסיד משחק-מגיע לדוחא, עילוט וק"ש בלי וויז..

    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו

    ב2009 אמא שלי הפתיעה אותי ליומולדת כשכל הקבוצה הגיע אליי הבייתה לעשות על האש..

    ו. קבוצה אהודה בחו"ל

    אין

    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.

    הייתי הכרוז של הקבוצה בשני משחקים-שנה שעברה בניצחון 2-0 על אשדוד ולפניי שנתיים בהפסד 2-0 לבית"ר
     
  9. הרצליה עד המוות מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏3/6/05
    הודעות:
    17,177
    לייקים שהתקבלו:
    5,343
    יש לך את האמא הכי מגניבה בעולם.
     
    oranfu ו-Drama אוהבים את זה.
  10. אבי סנדור Member

    הצטרף ב:
    ‏24/6/05
    הודעות:
    909
    לייקים שהתקבלו:
    414
    חחח לגמרי.. היא יום אחד פגשה את שאול סמדג'ה במספרה והשאר היסטוריה...
     
  11. crazyblue5 למען האיש עם המגל והפטיש

    הצטרף ב:
    ‏23/8/10
    הודעות:
    7,092
    לייקים שהתקבלו:
    951
    מין:
    זכר
    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    קרייזי 25 פ"ת עובד באהבת חיי
    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל
    הפועל פ"ת , מגיל 0
    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    הראשון שראיתי היה בגיל שנה גמר גביע המדינה 91 נגד מכבי חיפה
    ומה שמשך זה גם משפחה ושמי שגדל בפ"ת של תחילת שנות ה90 לא יכל לאהוד קבוצה אחרת
    יש קבוצה אחת בעיר שגם מצליחה ונמצאת בצמרת אין ברירה אחרת
    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?
    משחק בטח שלא מפסיד , גם לא משחק אימון אפילו מחנה אימון בחו"ל נמצא עם הקבוצה וכמעט בכל אימון.
    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו
    יש המון סיפורים מעניינים החל ממכירות משחקים עד לרגעים מרגשים
    מבחינתי הרגע הכי מרגש היה ב12.11.2005 דרבי נגד מכבי פ"ת בימים שעוד הייתי אוהד שרוף ביציע והפועל הגיעה לדרבי במחזור 9 עם מאמן חדש על הקווים ובמקום הלפני אחרון בליגה , ארבעה ימים לפני המשחק באימון הראשון של ניר לוין בקבוצה ילד בגילי שהיה חולה במחלה קשה ומאוד קרוב אליי הגיע והקריא לשחקנים מכתב לקראת הדרבי וביקש מהם שיילחמו ויומיים לאחר מכן הובל לבית חולים אחרי התדרדרות קשה במצבו וברגעים האחרונים שהוא היה בהכרה והצליחו לדבר איתו הוא אמר שהכי חשוב שהפועל ינצחו את הדרבי
    את הדרבי ניצחנו ויומיים לאחר מכן שהמצב קצת השתפר הגיעה משלחת שחקנים אליו לבית החולים עם חולצות ואביזרי הקבוצה והקדישו לו את הניצחון.
    וכמובן שהעלייה בעונה הקודמת שמבחינתי כמי שבפנים ועבר אותה יחד עם השחקנים הייתה מאוד קשה ומאתגרת ומשמחת
    ו. קבוצה אהודה בחו"ל
    אהודה לא הייתי קורא לזה כי אין דבר כזה אהדה מול מסך טלויזיה אבל מגיל צעיר אוהב את ברצלונה מהימים של רומאריו ורונאלדו האמיתי
    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.
    מה שלא יודעים לא צריך שיידעו :)
     
  12. Nigel de Jong משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏7/3/08
    הודעות:
    16,591
    לייקים שהתקבלו:
    9,770
    בסוף נגלה שהזהות האמיתית שלך היא כרמלו מישיש.
     
  13. ייא Member

    הצטרף ב:
    ‏28/5/10
    הודעות:
    4,650
    לייקים שהתקבלו:
    805
    מין:
    זכר
    א. יניב. 29 . גר ביבנה (במקור חולון) . עורך תוכן.
    ב. הפועל תא.
    ג. עונת 93-4 . הצגה משולשת בבלומפילד. הפסד 4-2 לחיפה. אבא אוהד הפועל...
    ד.הולך ל7 משחקים בשנה. מנוי עד לפני שנתיים.
    ה. היתי בטדי ב15.5.10.. שווה הכל.
    ו. בוכום. גיחון.
     
  14. zahipan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/2/13
    הודעות:
    484
    לייקים שהתקבלו:
    161
    צחי, בן 24 מבאר שבע, עובד בתחום השיווק באינטרנט.
    קבוצה אהודה: הפועל ב"ש.
    המשחק הראשון שראיתי? לא זוכר, אבל לעולם לא אשכח את הניצחון על בית״ר ירושלים בגביע כשהיינו בליגה לאומית.
    לוסרמיל בקושי הלכתי, הייתי הולך יותר כשהייתי ילד והיו מכניסים אותי בחינם, לאצטדיון החדש ברור שאני אלך. משחקי חוץ רואה בטלוויזיה, אבל כן מתכוון לטוס לחו״ל עם הקבוצה במידה ונעלה לשלב הבתים מתישהו.
    סיפור מעניין? אין, אני בן אדם משעמם. אולי אם לפגוש את ברדה ליד הבית שלו או לדבר עם מליקסון בתור לוטרינר נחשב סיפור מעניין. לא יודע.
    משהו שאתם לא יודעים עליי: בעוד 10 אני אהיה הבעלים של הפועל ב״ש, כרגע אני עדיין עובד על התוכנית.
     
    Hapoel_Tel_Aviv אוהב/ת את זה.
  15. Ice Cream חסה

    הצטרף ב:
    ‏17/6/11
    הודעות:
    8,375
    לייקים שהתקבלו:
    201
    יש לך זכרונות מגיל שנה?

    ולעניין: הצבעתי בסקר בית"ר ירושלים, בהנחה שזה כולל גם את אוהדי נורדיה כמו שהפועל חיפה כולל את רובי והפועל ירושלים כולל את קטמון.

    א. שם, גיל, מקום מגורים, קצת על מה עושה בחיים
    רונן, 20, רחובות, השתחררתי לפני שבועיים בפתאומיות מצה"ל, ואם ירצה השם (ובעיקר האוניברסיטה העברית) מהשנה הבאה סטודנט שנה א' לביוכימיה ומדמ"ז בפקולטה לחקלאות
    ב. קבוצה אהודה בישראל, מאיזה גיל
    בית"ר ירושלים מגיל 5, בית"ר נורדיה ירושלים מגיל 19
    ג. המשחק הראשון שראיתי, ומה משך אותי לאהוד את הקבוצה
    התחלתי לאהוד את בית"ר ברגע שהבנתי מה זה כדורגל דרך אבא שלי שנהייה אוהד שלהם ב-93', בהתחלה את רוב המשחקים אני זוכר דרך שירים ושערים, את סוף עונת גוטמן ואת עונת ירושלים לא תרד (2001/2) אחריה. המשחק הראשון שנסעתי אליו היה נגד קופנהאגן בטדי בתחילת עונת 2007/8 (עד אז הייתי אוהד כורסא, אבל שרוף).
    את ההחלטה לעבור לנורדיה קיבלתי בסוף 2013/4 כשכל החרא שהאוהדים בגיבוי טביב המשיח התימני גרמו עם הצ'צ'נים, שריפת המועדון, אימון הבכורה ההוא והשביתה היה איזה משחק כשהמזרחי נסגר וכל הלה פמיליה התרכזו סביב המקום שישבתי בו במערבי ליד הספסל של בית"ר, וכל המשחק קיללו במילים שלא הייתי אומר על האויבים שלי את שלומי אזולאי (הטברייני), מושיקו לוגסי וסנטיהו סלליך, את איציק קורנפיין ואת כל האוהדים שיושבים במערבי.
    המשחק הראשון של נורדיה שנסעתי אליו היה המשחק הראשון של נורדיה בהיסטוריה, מול קבוצה ששרנו לה "איפה זה קרית עקרון" בגבעת רם, שלימים יהפוך להיות "הנורדיה ארנה"
    ד. האהדה שלי כיום - לא מפסיד משחק? רק משחקי בית? כורסאיסט?
    עם בית"ר מאותו משחק מול קופנהאגן 7 שנים ברצף הייתי מנוי ביציע המערבי המסומן (בתהחלה עם אבא שלי, בהמשך זה התרחב לכל המשפחה שהיינו נוסעים, לקראת הסוף הייתי כבר נוסע לבד או עם אחי הקטן), בלי לנסוע למשחקי חוץ. הקריאה המובילה ביציע המערבי זה "לשבת" ונטמעתי ביציע.
    העונה בנורדיה עברתי טרנספורמציה לאוהד ששר, קופץ ומדגלן (?) בגוש המעודד כל משחק בית וחוץ במגרשים הכי נידחים שיש למחוז מרכז להציע (מצליח, אחיסמך), כמובן שגם חבר עמותה פעיל שזה חלק בלתי נפרד לדעתי.
    ה. סיפור מעניין שחווה בכדורגל הישראלי או שראה בקבוצה שלו
    דווקא אחד שלא קשור לבית"ר: הלכתי ב-2010/11 לגמר גביע המדינה לנוער בין מכבי לבאר שבע, כי זה היה בנס ציונה קרוב לבית ובחינם ורציתי לתמוך בבאר שבע שהיו אז בלאומית. ישבתי איתם ביציע ומה שהלך שם לא ראיתי עד אז אפילו במשחק של בית"ר נגד הרצליה שהאוהדים פרצו למגרש: 2 חזיזים שאחד מהם גם פצע ילד, רימון עשן, אבוקת זיקוק, כוסות קולה מלאות שנזרקו על סדרנים ופריצה למגרש... עד היום אני לא מבין איך זה עבר כזה בשקט...
    ו. קבוצה אהודה בחו"ל
    יחד עם בית"ר קיבלתי מאבא גם את האהבה לספרטק מוסקבה, משהו שעובר אצלנו כבר 4 דורות. חוץ מזה גם ארסנל, ריאל מדריד ויובנטוס, ורוצה בהצלחתן של שאלקה ומארסיי.
    ז. משהו שלא יודעים עליי שקשור בקבוצה שלי.
    אני אחד מ-50 חברי העמותה הראשונים של נורדיה. חוץ מזה גם בגלל שבתור אוהדי בית"ר שרגילים לסיקור תקשורתי סבלנו מדיסאינפורמציה לגבי הדברים הכי בסיסיים שיש, ולקחתי על עצמי לדבר מדי שבוע עם הצוות המקצועי ולעדכן את האוהדים בעניינים מקצועיים. מצאתי את עצמי מתקשר לסרגיי טרטיאק ושואל אותו על ההכנות ועל הסגל הצפוי, רק בשביל לגלות שערב אחד המשחקים הקריטיים של העונה הוא עוד לא יודע איזה שחקנים צפויים לעמוד לרשותו... זה הרגע שקיבלתי את השוק של ליגה ג'.
     
    gilad16 אוהב/ת את זה.