0 - מספר השחקנים שיודעים למסור כדור עומק באורך של יותר מ30 מטר 0 - מספר שחקני ההגנה שאפשר לסמוך עליהם שלא יעשו טעות מפגרת שתוביל למצב מסוכן 1 - מספר שחקני ההתקפה, בממוצע להתקפה, שצריכים להתמודד עם כל ההגנה היריבה 1 - מספר השחקנים שאפשר לסמוך עליהם באופן כללי שיעשו תמיד את העבודה, והוא עומד בין הקורות כן, זו מילאן החלשה ביותר ב30 השנה האחרונות לפחות, יותר אפילו מזו של 99-2001
העונה האחרונה של קאפלו הייתה גרועה מזו. שנה לאחר מכן מילאן סיימה במקום 2 ושנתיים מאז לקחה אליפות. העונה האחרונה של זאקרוני (זו שהזכרת, אותה סיים טאסוטי) הייתה גם כן לא טובה מהנוכחית. אם להתייחס רק לחלק של אלגרי בעונה שעברה, גם היא גרועה מהנוכחית (לפחות קשה יותר לצפיה עם באלוטלי). ב96-97 סאקי חזר להציל את הבית אך זה הספיק רק למקום ה11 (מתוך 18). בשנות ה80 מילאן אף טעמה את הסריה בי והייתה לא רלוונטית בשום שלב עד לקבוצת ההולנדים האגדית של סאקי בסוף העשור. בקיצור, מילאן ידעה תקופות שפל קשות לא פחות וידעה לצאת מהן די במהרה. הפעם הבסיס פחות נוצץ והחזרה לצמרת עלולה להתארך טיפה, המצב באמת כל כך נורא שדורש מחאות אוהדים? או שרובם כפויי טובה כדי שכינה אותם חוליט?
מחאה שהייתה צריכה לבוא ממזמן. לא חושב שלמישהו יש בעיה שהחזרה לצמרת תתארך כל עוד נהיה בכיוון בכלל. הכיוון היחיד שהקבוצה הולכת אליו זה הכיוון למטה. מועדון פאר שנמצא במרכז הטבלה זה מובן אם הוא: 1. לא היה מקום שני בהכנסות לעונה 2. לא היה משלם הכי הרבה משכורות בליגה 3. סתם נפל לעונה רעה, שהיא בגדר היוצא מן הכלל (=לא המצב הנוכחי) 4. היה בונה את עצמו לעתיד ולא הולך ראש בקיר עם שחקנים בינוניים במטרה (הזויה) לזחול איכשהו למקום השלישי הדבר המצחיק הוא שדווקא עכשיו יש לנו מה שלא היה מאז עונת האליפות האחרונה (שוער טוב ויציב מהשורה הראשונה), וברגע שהקבוצה תחזור להיות תחרותית אותו שוער כבר יהיה מבוגר ויקבל הארכות חוזה עד 2040 כאות הערכה לתקופה הטובה שלו. טיפיקל מילאן.
אוהד שמשלם מכיסו למנוי\כרטיס יכול ורשאי למחות אם הוא מרגיש שהוא לא מקבל תמורה הולמת לכספו. פלצנים כמו חוליט יכולים ללכת לחפש כי המחאה לא יצאה לדרך בגלל הפסד של סקודטו בשנייה האחרונה או כי הפסדנו בפנדלים בגמר הצ'מפיונס. המצב חמור ולא באמת צריך להסביר למה הוא חמור. לקבל את המצב בהכנעה ולקוות לטוב שיקרה מעצמו מתאים לאוהדי פלסטיק של ארסנל שההתנהגות הפאסיבית שלהם רק מנציחה את הבעיה שלהם.
עונות מעבר ברורות כמו זו הן חלק מרוטינה של כל מועדון שהוא לא מועדון נפט. זה קרה בעבר ותמיד גרר השקעות גדולות יחסית לאחר מכן. במה מועיל חרם כרטיסים פרט לפגיעה פיננסית במועדון? אני יכול להבין מחאה על השקעות גרועות וניהול לקוי כפי שראינו בשנים האחרונות ואלו שהובילו את מילאן לעונה הנוכחית, אבל כאשר המועדון בוחר "לאפס את הספרים" שלו ולהתחיל משהו חדש, זה מחייב זמן וסבלנות. אותם האוהדים שמחרימים משחקים חירבו חצי עיר באקסטזה ביום שהחתימו להם יצור כמו באלוטלי. אולי כל מה שנחוץ כדי לשמור על ההמון מרוצה זה להמשיך לרוקן את כל ההכנסות של המועדון ללא הכרה או תוכנית רבת שנים.
ההמון לא מבין יותר מידי בכדורגל, שוק ההעברות וכו'. תן לו כדורגל טוב והוא יהיה מרוצה. תן לו 2.5 עונות של כדורגל חיובי על 8 שנים והוא יבין שמשהו לא בסדר. לא מבין איזו "עונת מעבר ברורה" אתה רואה כאן. עונת מעבר הייתה 2012/2013, זה היה לפני שנתיים, הייתה לנו סבלנות אז. כיום אין בקבוצה הזו שחקן אחד שאני רואה לו איזשהו עתיד במועדון תחרותי בעוד שנתיים-שלוש מהיום (אולי דה שיליו אבל הוא כרגע נראה בדרך להיות פאטו 2). אבאטה היה הקפטן אתמול בדרבי למען השם. לא חובה לקחת תארים או אפילו להתמודד עליהם, אבל צריך לפחות לנצל את העונות האלה למשהו מועיל בעתיד. זה לא שאנחנו בסכנת ירידה או משהו, ואפילו בשביל ליגת אירופה אנחנו לא מספיק טובים. להיות בינוניים אפשר היה גם עם בריאן כריסטאנטה (שאני מעריץ אותו על כך שדרש לעזוב כשהבין לאן הרוח נושבת. זה לבד מראה שיש לו שכל), זה עדיף מאשר להיות בינוניים עם אסיין או מונטארי או פרננדו טורס. על זה המחאה.
אינטר ומילאן הם פושוט המראה של הכדורגל האיטלקי היום,זה שירד מנכסיו,זה שדור העתיד שלו לא משאיר מקום לאופטימיות וגורם עדיין להתרפק על דור העבר,וזה שהכסף הגדול של השייחים לוקח כמעט כל שחקן שבולט בליגה,וזה שגורם לכול הקבוצות האיטלקיות (למעט יובה) להתרסק כל שנה באירופה.
עונת מעבר זו עונה בה לא מושקע כסף ברכש על מנת לעשות זאת מאוחר יותר בהזדמנות טובה יותר ועם אפשרויות רבות יותר (אולי אפילו המשקיעים מאסיה). תזכור כמה שווה היה לעבור עונה עם קומאנדיני (דסטרו), חוסה מארי (סוסו) ובירהוף מזדקן (פאציני) ולתת מכה בדמות אינזאגי ורוי קוסטה בקיץ. אני מבין שאלו לא אותם זמנים אבל אותו רעיון יכול להתרחש גם הפעם. מילאן עדיין עשוי לקפוץ לצמרת עם 3-4 שחקני רכש. אני מבין שעונה כזו מאופיינת גם בהרצה של שחקנים צעירים ומאמן מבטיח בתקווה שחלק מהם ירכיבו את שלד הקבוצה בעתיד, אבל זה אף פעם לא היה חלק ממילאן מאחר ואין לה את האנשים המתאימים לכך. דווקא ב2012\2013 היה את כל הסיבות למחות. זו הייתה בדיחה על חשבון האוהדים וחותמת לכישלון ניהולי שנמשך שנים. זלאטן וסילבה נמכרו כדי לצמצם את הנזק שגרמו הוצאות עבר על מנת להמשיך באותו קו ולצרף שחקנים הרבה יותר גרועים עם אותן המשכורות המנופחות. הושקע שם לא מעט בבאלוטלי, זפאטה, פאציני, דה יונג ומונטוליבו אבל על הדרך ברברה זרקה לעיתון שמילאן בעיצומה של "מהפכת צעירים" כי היו איזה 2 כישרונות בינוניים+ בגיל המתאים.
האמת מהמעט שראיתי מאינטר העונה אני חושב שעם הבסיס שלה של קובאצ'יץ', איקארדי (אם יצליחו להשאיר אותם),שאקירי, ד'אמבורסיו, אולי גם מדל, היא יכולה לבנות יופי של קבוצה אם באמת תעשה את המהלכים הנכונים ותקפוץ על הזדמנויות בשוק ההעברות. או שרק אני חושב ככה...
לא מסכים בכלל לגבי עונת 12-13. התחיל שם תהליך יפה שנהרס ע"י קבלת החלטות רעות של רכש בקיץ 13 (+חוסר מזל בפציעות של אל שערוואי. דאמיט אני כבר לא יודע אם זה חוסר מזל או תפקוד רע של הצוות הרפואי. לא מקרי שעוד שחקן סובל משרשרת פציעות כרוניות שאי אפשר לעצור). התחלנו רע ובהמשך התייצבנו וצברנו אחרי ינואר 13 את מספר הנקודות השני בגובהו בליגה (בנוסף לניצחון האדיר על ברצלונה). השתלבו מצויין ניאנג, אל שערוואי ודה שיליו, דבר לא מובן מאליו לקבוצה שלפני כן לא זרקה זין בכיוון של הצעירים שלה. במקום להמשיך מאותו כיוון עשינו שטויות שנמשכות כמו כדור שלג עד היום.
